Would you pass the wallet test?

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

Picture this: you’re working a slow shift in a hotel lobby

דמיינו את זה: אתם עובדים במשמרת איטית בלובי של מלון

when someone hurriedly approaches the front desk.

כשמישהו מתקרב במהירות לדלפק הקבלה.

They found a lost wallet around the corner,

הם מצאו ארנק אבוד מעבר לפינה,

but they’re in a rush and don’t have time to follow up.

אבל הם ממהרים ואין להם זמן לעקוב.

They ask if you can handle it and then run off.

הם שואלים אם אתם יכולים לטפל בזה ואז הולכים.

Looking at the wallet you see it contains a key, a grocery list, about $13,

כשאתם מביטים בארנק אתם רואים שהוא מכיל מפתח, רשימת קניות, בערך 13$,

and three business cards with a name and email

ושלושה כרטיסי ביקור עם שם ואימייל

you assume belong to the wallet’s owner.

שאתם מניחים ששייכים לבעלי הארנק.

So, what do you do?

אז, מה אתם עושים?

Between 2013 and 2016,

בין 2013 ו 2016,

over 17,000 front-desk workers around the globe

יותר מ 17,000 עובדי דלפקים מסביב לעולם

were faced with this choice,

עמדו בפני הברירה,

becoming unwitting participants in a massive study of honesty.

הופכים למשתתפים בלי ידיעתם במחקר ענק של כנות.

And the results surprised top economists and the researchers

והתוצאות הפתיעו כלכלנים וחוקרים בולטים

running the experiment.

שהפעילו את הניסוי.

But to understand what these groups were expecting,

אבל כדי להבין למה הקבוצות האלו ציפו,

we need to spend a little time defining honesty.

אנחנו צריכים לבלות מעט זמן בהגדרת כנות.

We typically think of honesty in terms of actively telling the truth

אנחנו בדרך כלל חושבים על כנות במונחים של להגיד את האמת בנמרצות

in our interpersonal relationships.

ביחסים הבין אישיים שלנו.

But in fact, every healthy society relies on a shared foundation of honesty.

אבל למעשה, כל חברה בריאה מסתמכת על בסיס משותף של כנות.

Using public services, making business transactions,

בשימוש בשרותים ציבוריים, לייצר עיסקאות עסקיות,

and deciding government policies

ולהחליט על מדיניות ממשלתית

requires a baseline expectation of honesty from our fellow citizens.

שדורשת ציפיה בסיסית של כנות מעמיתינו התושבים.

Because of this, understanding what drives honesty

בגלל זה, להבין מה מניע כנות

is a vital research subject

זה נושא מחקר חיוני

for economists, psychologists, and sociologists.

לכלכלנים, פסיכולוגים, וסוציולוגים.

Unfortunately, honesty can be difficult to investigate

לצערנו, כנות יכולה להיות נושא קשה למחקר

when people know they’re being watched.

כשאנשים יודעים שעוקבים אחריהם.

So, researchers have come up with clever ways to analyze

אז, חוקרים העלו שיטות חכמות לנתח

this behavior outside the lab.

את ההתנהגות הזו מחוץ למעבדה.

And this global study by the universities of Michigan, Utah, and Zurich

והמחקר הגלובלי של אוניברסיטאות מישיגן, יוטה וציריך

sought to answer an important question:

ביקש לענות על שאלה חשובה:

will people engage in opportunistic behavior

האם אנשים יכנסו להתנהגות אופורטוניסטית

when there’s little-to-no chance of being caught?

כשאין הרבה סיכוי להיתפס?

In what became known as the Lost Wallet Test,

במה שהפך לידוע כ“מבחן הארנק האבוד“,

13 research assistants traveled to 355 cities in 40 different countries,

13 עוזרי מחקר נסעו ל 355 ערים ב 40 מדינות,

recreating the same scenario in hotels, banks, public offices,

ויצרו את אותו ארוע במלונות, בנקים, משרדים ציבוריים,

and various cultural establishments.

ומוסדות תרבותיים שונים.

The clear wallets ensured participants could see their contents,

הארנקים השקופים הבטיחו שהמשתתפים יוכלו לראות את התוכן שלהם,

half of which contained a key, grocery list, and business cards,

חצי מהם הכילו מפתח, רשימת קניות, וכרטיסי ביקור,

while the other half also included the equivalent of roughly 13 US dollars.

בזמן שהחצי השני כללו גם שווה ערך ל 13 דולר.

The researchers believed the money would discourage honesty.

החוקרים האמינו שהכסף ימנע כנות.

Specifically, they thought participants’ self-interest would overpower

ספציפית, הם חשבו שהאינטרס האישי של המשתתפים יגבר

two competing factors:

על שני גורמים מתחרים:

their altruistic desire not to harm the wallet’s owner,

התשוקה האלטרואיסטית שלהם לא לפגוע בבעלי הארנק,

and their desire to maintain a positive self-image.

והתשוקה שלהם לשמור על דימוי עצמי חיובי.

Regarding self-image, we generally like to think of ourselves as good and honest.

בנוגע לדימוי עצמי, אנחנו בדרך כלל רוצים לחשוב על עצמנו כטובים וכנים.

But studies have found people are often able to let themselves off the hook

אבל מחקרים גילו שאנשים הרבה פעמים מסוגלים לסלוח לעצמם

for stealing small amounts of money.

על גניבת סכומים קטנים של כסף.

As for harming the wallet's owner,

ובנוגע לפגיעה בבעלי הארנק,

the victim of their crime would be abstract.

הקורבנות של הפשע יהיו אבסטרקטיים.

They'd never met this person, and since the wallet had come from another location,

הם מעולם לא פגשו את האדם הזה, ומאחר והארנק הגיע ממקום אחר,

it seemed unlikely they ever would.

נראה לא סביר שהם יפגשו אי פעם.

For these reasons, researchers expected money-filled wallets

מהסיבות האלה, חוקרים ציפו שארנקים עם כסף

to be reported less often,

ידווחו פחות,

and the 279 economists they surveyed agreed.

ו 279 הכלכלנים שהם סקרו הסכימו.

But to their surprise, the study found the exact opposite.

אבל להפתעתם, המחקר גילה בדיוק את ההפך.

While only 46% of cash-free wallets were reported,

בזמן שרק 46% מהארנקים בלי הכסף דווחו,

61% of cash wallets were called in.

61% מארנקי הכסף דווחו.

This pattern held true across the globe,

התבנית הזו היתה נכונה ברחבי הגלובוס,

regardless of the participants’ age, gender,

בלי קשר לגיל ומין המשתתפים,

or whether they were being observed during the wallet drop-off.

או אם צפו בהם בזמן מסירת הארנק.

And when researchers tried increasing the temptation to be dishonest

וכשחוקרים ניסו להגדיל את הפיתוי להיות לא כנים

with wallets containing nearly $100,

עם ארנקים שמכילים כמעט 100$,

the results surprised them again.

התוצאות הפתיעו אותם שוב.

People reported 72% of these big money wallets.

אנשים דיווחו 72% מהארנקים עם הסכומים הגדולים.

There are a lot of theories for why honesty goes up

יש הרבה תאוריות למה הכנות עולה

as the wallet becomes more valuable.

כשערך הארנק עולה.

The $100 wallet certainly increases self-interest.

הארנק עם 100$ בהחלט מגביר את האנוכיות.

But in international follow-up surveys,

אבל בסקרים בין לאומיים עוקבים,

people reported that taking larger sums of money felt more like theft,

אנשים דווחו שלקחת סכומי כסף גדולים יותר הרגיש יותר כמו גנבה,

making it harder to maintain a positive self-image.

מה שעשה את זה לקשה יותר לשמור על דימוי עצמי חיובי.

It’s also possible that when the financial stakes are higher,

זה גם אפשרי שכשהסיכויים הפיננססים גבוהים יותר,

so is the perceived harm to the wallet’s owner.

כם גם הפגיעה הנראית לבעל הארנק.

Others have suggested that our commitment to honesty could be altered

אחרים הציעו שהמחויבות שלנו לכנות יכולה להשתנות

in professional settings,

במקרים מקצועיים,

meaning participants might have acted differently outside the office.

מה שאומר שמשתתפים אולי פעלו אחרת מחוץ לעבודה.

Still, this result suggests that self-interest

ועדיין, התוצאה הזו מציעה שאנוכיות

might not be as powerful as we often think.

אולי לא חזקה כמו שאנחנו חושבים.

Seeing yourself as an honest person can motivate you to be an honest person.

לראות את עצמכם כאנשים כנים יכול לתמרץ אתכם להיות אנשים כנים.

And by modeling this behavior and celebrating it and others,

ועל ידי מידול ההתנהגות הזו ולחגוג אותה ואחרות,

we can help create an honest society we can all rely on.

אנחנו יכולים לעזור ליצור חברה כנה עליה נוכל להסתמך.