How do animals experience pain? - Robyn J. Crook

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Zeeva Livshitz

Humans know the surprising prick of a needle,

אנשים מכירים את הדקירה המפתיעה של המחט,

the searing pain of a stubbed toe and the throbbing of a toothache.

הכאב החודר של בוהן שקיבלה מכה,

והפעימות של כאב שיניים.

We can identify many types of pain and have multiple ways of treating it.

אנחנו יכולים לזהות הרבה סוגים של כאב ויש לנו דרכים רבות לטפל בו.

But what about other species?

אבל מה עם מינים אחרים?

How do the animals all around us experience pain?

איך החיות סביבנו חוות כאב?

It’s important that we find out.

זה חשוב שנגלה.

We keep animals as pets, they enrich our environment,

אנחנו מחזיקים בעלי חיים כחיות מחמד,

הם מעשירים את הסביבה שלנו,

we farm many species for food,

אנחנו מגדלים רבים מהם למזון,

and we use them in experiments to advance science and human health.

ואנחנו משתמשים בהם לניסויים כדי לקדם את המדע ובריאות האדם.

Animals are clearly important to us,

חיות חשובות לנו בברור,

so it’s equally important that we avoid causing them unnecessary pain.

אז חשוב באותה מידה שנימנע מלגרום להם כאב לא רצוי.

For animals that are similar to us, like mammals,

לחיות שדומות לנו, כמו יונקים,

it's often obvious when they're hurting.

זה הרבה פעמים ברור כשכואב להן.

But there's a lot that isn't obvious,

אבל יש הרבה שאינו ברור,

like whether pain relievers that work on us also help them.

כמו השאלה אם משככי כאבים שעובדים עלינו עובדים גם עליהם.

And the more different an animal is from us,

וככל שהחיה שונה מאיתנו,

the harder it is to understand their experience.

קשה יותר להבין את החוויה שלהם.

How do you tell whether a shrimp is in pain?

איך אתם יודעים אם חסילון חש כאב?

A snake?

נחש?

A snail?

חילזון?

In vertebrates— including humans— pain can be split into two distinct processes.

בבעלי חוליות, כולל בני אדם,

כאב יכול להתחלק לשני תהליכים שונים.

In the first, nerves in the skin sense something harmful

בראשון, העצבים והעור חשים משהו מזיק

and communicate that information to the spinal cord.

ומתקשרים את המידע הזה לחוט השדרה.

There, motor neurons activate movements that make us rapidly jerk away

שם, נוירונים מוטוריים מפעילים תנועות

שגורמות לנו לזוז מהר הרחק מהאיום.

from the threat.

This is the physical recognition of harm called nociception.

זו ההכרה הפיזית של פגיעה שנקראת נוסיספיה,

And nearly all animals, even those with very simple nervous systems,

וכמעט כל חיה,

אפילו אלו עם מערכת עצבים מאוד פשוטה,

experience it.

חוות אותה.

Without this ability, animals would be unable to avoid harm

בלי היכולת הזו, חיות לא יהיו מסוגלות להמנע מפגע

and their survival would be threatened.

וההישרדות שלהן תהיה תחת איום.

The second part is the conscious recognition of harm.

החלק השני הוא ההכרה המודעת של פגיעה.

In humans, this occurs when the sensory neurons in our skin

באנשים, זה מתרחש כשהנוירונים התחושתיים בעור שלנו

make a second round of connections via the spinal cord to the brain.

עושים סיבוב שני של חיבורים דרך חוט השדרה למוח.

There, millions of neurons in multiple regions create the sensations of pain.

שם, מליוני ניורונים באזורים מרובים יוצרים תחושה של כאב.

For us, this is a very complex experience associated with emotions

בשבילנו, זו חוויה מאוד מורכבת שקשורה לרגשות כמו פחד,

like fear, panic and stress, which we can communicate to others.

פניקה,

ולחץ,

שאותם אנחנו יכולים לתקשר לאחרים.

But it’s harder to know exactly how animals experience

אבל קשה יותר לדעת בדיוק איך חיות חוות

this part the process,

את החלק הזה של התהליך

because most of them can’t show us what they feel.

בגלל שרובן לא יכולות להראות מה הן מרגישות.

However, we get clues from observing how animals behave.

עם זאת, אנחנו מקבלים רמזים מהסתכלות על התנהגות החיות.

Wild, hurt animals are known to nurse their wounds,

חיות בר פרועות ידועות כמטפלות בפצעים שלהן,

make noises to show their distress, and become reclusive.

משמיעות קולות כדי להראות לחץ,

והופכות מתבודדות.

in the lab, scientists have discovered that animals like chickens and rats

במעבדה, מדענים גילו שחיות כמו תרנגולות ועכברושים

will self-administer pain-reducing drugs if they’re hurting.

יתנו לעצמן תרופות מפחיתות כאב אם כואב להן.

Animals also avoid situations where they’ve been hurt before,

חיות גם נמנעות ממצבים בהם הן נפגעו בעבר,

which suggests awareness of threats.

מה שמציע מודעות לסיכונים.

We’ve reached the point that research has made us so sure

הגענו לנקודה בה חוקרים עשו אותנו כל כך בטוחים

that vertebrates recognize pain

שבעלי חוליות מכירים בכאב

that it’s illegal in many countries to needlessly harm these animals.

שזה לא חוקי בהרבה מדינות לפגוע בחיות שלא לצורך.

But what about other types of animals, like invertebrates?

אבל מה בנוגע לסוגי חיות אחרים כמו חסרי חוליות?

These animals aren't legally protected,

החיות האלו לא מוגנות חוקית,

partly because their behaviors are harder to read.

חלקית בגלל שההתנהגות שלהן קשה לקריאה.

We can make good guesses about some of them, like oysters, worms and jellyfish.

אנחנו יכולים לעשות ניחושים טובים בנוגע לכמה מהן,

כמו צדפות,

תולעים,

ומדוזות.

These are examples of animals that either lack a brain

אלה דוגמאות לחיות שאין להן מוח

or have a very simple one.

או שיש להן אחד מאוד פשוט.

So an oyster may recoil when squirted with lemon juice, for instance,

אז צדפה יכולה להרתע כשמשפריצים עליה מיץ לימון, לדוגמה,

because of nociception.

בגלל נוסיספציה.

But with such a simple nervous system,

אבל עם כזו מערכת עצבים פשוטה,

it’s unlikely to experience the conscious part of pain.

זה לא סביר שהיא חווה את ההכרה של כאב.

Other invertebrate animals are more complicated, though.

עם זאת, חיות חסרות חוליות אחרות מורכבות יותר

Like the octopus, which has a sophisticated brain

כמו תמנון,

שיש לו מוח מתוחכם

and is thought to be one of the most intelligent invertebrate animals.

וחושבים שהוא אחד מחסרי החוליות החכמים ביותר.

Yet in many countries, people continue the practice of eating live octopus.

ועדיין, בהרבה מדינות, אנשים ממשיכים במנהג של אכילת תמנונים חיים.

We also boil live crayfish, shrimp, and crabs,

אנחנו גם מרתיחים לובסטרים חיים, חסילונים וסרטנים

even though we don't really know how they're affected either.

אף על פי שאנחנו לא באמת יודעים איך הם מושפעים.

This poses an ethical problem,

זה מציב בעיה אתית

because we may be causing these animals unnecessary suffering.

בגלל שאנחנו אולי גורמים לחיות האלו סבל מיותר.

Scientific experimentation, though controversial,

ניסויים מדעיים, למרות שהם שנויים במחלוקת, נותנים לנו כמה רמזים.

gives us some clues.

Tests on hermit crabs show that they’ll leave an undesirable shell

ניסויים בסרטני נזיר הראו שהם ישאירו קונכיה לא רצויה

if they’re zapped with electricity.

אם מחשמלים אותם

But stay if it’s a good shell.

אבל הם נשארים אם הקונכיה טובה.

And octopi that might originally curl up an injured arm to protect it,

ותמנונים שאולי נוהגים לגלגל זרוע פצועה כדי להגן עליה

will risk using it to catch prey.

יסתכנו בשימוש בה כדי לתפוש טרף.

That suggests that these animals make value judgments around sensory input,

זה מצביע על כך שהחיות האלו עושות שיקולים בנוגע לקלטי חושים

instead of just reacting reflexively to harm.

במקום פשוט להגיב רפלקסיבית לפגיעה.

Meanwhile, crabs have been known to repeatedly rub a spot on their bodies

בינתיים, ידוע שסרטנים מחככים שוב ושוב נקודות בגוף שלהם

where they’ve received an electric shock.

כשהם מקבלים שוק חשמלי.

And even sea slugs flinch when they know they’re about to receive

ואפילו חלזונות ים נרתעים

כשהם יודעים שהם עומדים לקבל גרוי לא נעים.

a noxious stimulus.

That means they have some memory of physical sensations.

זה אומר שיש להם זיכרון כלשהו של תחושה פיזית.

We still have a lot to learn about animal pain.

עדיין יש לנו הרבה ללמוד על כאב של חיות.

As our knowledge grows, it may one day allow us to live in a world

כשהידע שלנו גדל,

זה אולי יאפשר לנו יום אחד לחיות בעולם בו אנחנו לא גורמים כאב ללא צורך.

where we don’t cause pain needlessly.