How can you change someone's mind? (hint: facts aren't always enough) - Hugo Mercier

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Three people are at a dinner party.

שלושה אנשים נמצאים בארוחת ערב.

Paul, who’s married, is looking at Linda.

פול, אדם נשוי, מביט בלינדה.

Meanwhile, Linda is looking at John, who’s not married.

בינתיים, לינדה מביטה בג'ון, שאינו נשוי.

Is someone who’s married looking at someone who’s not married?

האם מישהו נשוי מביט במישהו לא נשוי?

Take a moment to think about it.

קחו רגע לחשוב על זה.

Most people answer that there’s not enough information to tell.

רוב האנשים עונים שאין מספיק מידע כדי לדעת.

And most people are wrong.

ורוב האנשים טועים.

Linda must be either married or not married—there are no other options.

לינדה חייבת להיות או נשואה או לא נשואה -- אין אופציות אחרות.

So in either scenario, someone married is looking at someone who’s not married.

אז בכל מקרה, מישהו נשוי מביט במישהו לא נשוי.

When presented with the explanation, most people change their minds

כשמציגים את ההסבר, רוב האנשים משנים את דעתם

and accept the correct answer,

ומקבלים את התשובה הנכונה,

despite being very confident in their first responses.

למרות שהיו מאוד בטוחים בתשובה הראשונה שלהם.

Now let’s look at another case.

עכשיו הבה נביט במקרה אחר.

A 2005 study by Brendan Nyhan and Jason Reifler

מחקר מ-2005 של ברנדן נייהן וג'ייקוב רייפלר

examined American attitudes regarding the justifications for the Iraq War.

בחן גישות של אמריקאים בנוגע להצדקת המלחמה בעיראק.

Researchers presented participants with a news article

חוקרים הציגו למשתתפים מאמר חדשות

that showed no weapons of mass destruction had been found.

שהראו שלא נמצאו נשקים להשמדה המונית.

Yet many participants not only continued to believe that WMDs had been found,

ועדיין משתתפים לא רק המשיכו להאמין שכן נמצאו נשקים,

but they even became more convinced of their original views.

אלא אפילו הפכו יותר משוכנעים בדעות המקוריות שלהם.

So why do arguments change people’s minds in some cases and backfire in others?

אז למה טיעונים משנים את דעתם של אנשים בחלק מהמקרים ולא באחרים?

Arguments are more convincing when they rest on a good knowledge of the audience,

טיעונים משכנעים יותר כשמכירים טוב את הקהל,

taking into account what the audience believes,

כשמביאים בחשבון את האמונות של הקהל,

who they trust,

במי הם בוטחים,

and what they value.

ומה הערכים שלהם.

Mathematical and logical arguments like the dinner party brainteaser work

טיעונים מתמטיים ולוגיים כמו בחידת ארוחת הערב עובדים

because even when people reach different conclusions,

כי גם אם אנשים מגיעים למסקנות שונות,

they’re starting from the same set of shared beliefs.

הם מתחילים מאותן אמונות בסיסיות.

In 1931, a young, unknown mathematician named Kurt Gödel presented a proof

ב-1931, ממתטיקאי צעיר ולא ידוע בשם קורט גובל הציג הוכחה

that a logically complete system of mathematics was impossible.

שמערכת מושלמת לוגית במתמטיקה היא בלתי אפשרית.

Despite upending decades of work by brilliant mathematicians

למרות עבודה קשה של מתמטיקאים מבריקים במשך עשורים

like Bertrand Russell and David Hilbert,

כמו ברטרנד ראסל ודייויד הילברט,

the proof was accepted

ההוכחה התקבלה,

because it relied on axioms that everyone in the field already agreed on.

כי היא הסתמכה על אקסיומות שכולם בתחום כבר הסכימו עליהן.

Of course, many disagreements involve different beliefs

כמובן, הרבה אי הסכמות נובעות ממחלוקת על אמונות,

that can’t simply be reconciled through logic.

שאי אפשר לפתור בפשטות דרך הגיון.

When these beliefs involve outside information,

כשהאמונות האלו כוללות מידע חיצוני,

the issue often comes down to what sources and authorities people trust.

עולה השאלה, באילו מקורות מידע האנשים בוטחים.

One study asked people to estimate several statistics

מחקר אחד ביקש מאנשים להעריך מספר סטטיסטיקות

related to the scope of climate change.

שקשורות לשינוי האקלים.

Participants were asked questions,

משתתפים נשאלו שאלות,

such as “how many of the years between 1995 and 2006

כמו "כמה מהשנים בין 1995 ו-2006

were one of the hottest 12 years since 1850?”

היו אחת מ-12 השנים הכי חמות מאז 1850?"

After providing their answers,

אחרי שסיפקו תשובות,

they were presented with data from the Intergovernmental Panel on Climate Change,

הציגו להם מידע מהועדה הבין ממשלתית על שינוי האקלים.

in this case showing that the answer was 11 of the 12 years.

המידע הזה מראה שהתשובה היא 11 מתוך 12 שנים.

Being provided with these reliable statistics from a trusted official source

מכיוון שנתנו מידע סטטיסטי אמין ממקור רשמי ומהימן,

made people more likely to accept the reality that the earth is warming.

עלה הסיכוי שאנשים יקבלו את העובדה שכדור הארץ מתחמם.

Finally, for disagreements that can’t be definitively settled

לבסוף, כשיש מחלוקות שלא ניתן ליישב בודאות

with statistics or evidence,

עם סטטיסטיקות ונתונים,

making a convincing argument

מידת השכנעו של הטיעון

may depend on engaging the audience’s values.

תלויה ביכולת להתחבר לערכים של הקהל.

For example, researchers have conducted a number of studies

לדוגמה, חוקרים ערכו מספר מחקרים

where they’ve asked people of different political backgrounds

בהם ביקשו מאנשים מרקע פוליטי שונה

to rank their values.

לדרג את הערכים שלהם.

Liberals in these studies, on average, rank fairness—

במחקרים האלה, ליברלים, דרגו הוגנות --

here meaning whether everyone is treated in the same way—above loyalty.

עד כמה מתייחסים לכולם באופן שווה -- יותר גבוה מאשר נאמנות.

In later studies, researchers attempted to convince liberals

במחקרים מאוחרים יותר, חוקרים ניסו לשכנע ליברלים

to support military spending with a variety of arguments.

לתמוך בהוצאת צבאיות במגוון טיעונים.

Arguments based on fairness—

טיעונים שהתבססו על הוגנות --

like that the military provides employment

כמו זה שהצבא מספק תעסוקה

and education to people from disadvantaged backgrounds—

ומחנך אנשים מיעוטי יכולת --

were more convincing than arguments based on loyalty—

שכנעו יותר מטיעונים שהתבססו על נאמנות --

such as that the military unifies a nation.

כמו שהצבא מאחד את האומה.

These three elements—

שלושת האלמנטים האלה --

beliefs, trusted sources, and values—

אמונות, מקורות מהימנים, וערכים --

may seem like a simple formula for finding agreement and consensus.

אולי נראים כמו נוסחה פשוטה למציאת הסכמה וקונצנזוס.

The problem is that our initial inclination is to think of arguments

הבעיה היא שהנטיה הראשונית שלנו היא לחשוב על טיעונים

that rely on our own beliefs, trusted sources, and values.

שמסתמכים על האמונות, המקורות והערכים שלנו.

And even when we don’t,

ואפילו כשזה לא קורה,

it can be challenging to correctly identify what’s held dear

די קשה לזהות במדוייק מהם הערכים של אנשים

by people who don’t already agree with us.

שלא מסכימים איתנו.

The best way to find out is simply to talk to them.

הדרך הטובה ביותר לגלות היא פשוט לדבר איתם.

In the course of discussion,

במהלך השיחה,

you’ll be exposed to counter-arguments and rebuttals.

אתם תיחשפו לטיעוני נגד ולהתנגדויות.

These can help you make your own arguments and reasoning more convincing

אלה יכולים לעזור לכם לבנות טיעונים משכנעים יותר

and sometimes, you may even end up being the one changing your mind.

ולפעמים, אולי אפילו תשנו אתם את דעתכם.