How we're growing baby corals to rebuild reefs | Kristen Marhaver

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

What was the most difficult job you ever did?

מה היתה העבודה הקשה ביותר שאי פעם עשיתם?

Was it working in the sun?

האם זה היה לעבוד בשמש?

Was it working to provide food for a family or a community?

האם זה היה לעבוד באספקת אוכל למשפחה או לקהילה?

Was it working days and nights trying to protect lives and property?

האם זה היה לעבוד ימים ולילות בנסיון להגן על חיים ורכוש?

Was it working alone

האם זה היה לעבוד לבד

or working on a project that wasn't guaranteed to succeed,

או לעבוד על פרוייקט שהצלחתו לא היתה מובטחת,

but that might improve human health or save a life?

אבל שאולי ישפר את הבריאות או יציל חיים?

Was it working to build something, create something, make a work of art?

האם זה היה לבנות משהו, ליצור משהו, ליצור אמנות?

Was it work for which you were never sure

האם זו היתה עבודה בה מעולם לא הייתם בטוחים

you were fully understood or appreciated?

שהובנתם והוערכתם לגמרי?

The people in our communities who do these jobs

לאנשים בקהילות שלנו שעושים את העבודות האלו

deserve our attention, our love and our deepest support.

מגיעה תשומת הלב שלנו, האהבה שלנו והתמיכה העמוקה שלנו.

But people aren't the only ones in our communities

אבל אנשים הם לא היחידים בקהילות שלנו

who do these difficult jobs.

שעושים את העבודות הקשות האלו.

These jobs are also done by the plants, the animals

העבודות האלו נעשות גם על ידי צמחים, חיות

and the ecosystems on our planet,

והמערכות האקולוגיות על הפלנטה שלנו,

including the ecosystems I study: the tropical coral reefs.

כולל המערכות אותן אני חוקרת: שוניות האלמוגים הטרופיות.

Coral reefs are farmers.

שוניות אלמוגים הן חוואיות.

They provide food, income and food security

הן מספקות אוכל, הכנסה וביטחון תזונתי

for hundreds of millions of people around the world.

עבור מאות מליוני אנשים מסביב לעולם.

Coral reefs are security guards.

שוניות אלמוגים הן מאבטחות.

The structures that they build protect our shorelines

המבנים שהן בונות מגנים על החופים שלנו

from storm surge and waves,

מנחשולי סערות וגלים,

and the biological systems that they house filter the water

והמערכות הביולוגיות שהן משכנות מסננות את המים

and make it safer for us to work and play.

והופכות אותם לבטוחים יותר לנו כדי לעבוד ולשחק.

Coral reefs are chemists.

שוניות אלמוגים הן כימאיות.

The molecules that we're discovering on coral reefs are increasingly important

המולקולות שאנחנו מגלים על שוניות אלמוגים עולות בחשיבותן

in the search for new antibiotics and new cancer drugs.

בחיפוש אחר אנטיביוטיקות חדשות ותרופות חדשות לסרטן.

And coral reefs are artists.

ושוניות אלמוגים הן אמניות.

The structures that they build

המבנים האלה שהן בונות

are some of the most beautiful things on planet Earth.

הם כמה מהדברים היפים ביותר על פני כדור הארץ.

And this beauty is the foundation of the tourism industry

והיופי הזה הוא הבסיס לתעשית התיירות

in many countries with few or little other natural resources.

בהרבה מדינות עם מעט מאוד משאבים טבעיים.

So for all of these reasons, all of these ecosystem services,

אז בגלל כל הסיבות האלו, כל שרותי המערכות האקולוגיות האלו,

economists estimate the value of the world's coral reefs

כלכלנים מעריכים את הערך של שוניות האלמוגים בעולם

in the hundreds of billions of dollars per year.

במאות מיליארדי דולרים בשנה.

And yet despite all that hard work being done for us

ועדיין למרות כל העבודה הקשה הזו שנעשית בשבילנו

and all that wealth that we gain,

וכל העושר הזה שאנחנו מרוויחים,

we have done almost everything we possibly could to destroy that.

עשינו כמעט כל שביכולתינו להשמיד אותן.

We have taken the fish out of the oceans

הוצאנו את הדגים מהאוקיינוסים

and we have added in fertilizer, sewage,

והוספנו דשנים, ביוב,

diseases, oil, pollution, sediments.

מחלות, נפט, זיהום, משקעים.

We have trampled the reefs physically with our boats, our fins, our bulldozers,

דרסנו את השוניות פיזית עם סירותינו, הסנפירים שלנו, הבולדוזרים שלנו,

and we have changed the chemistry of the entire sea,

ושינינו את הכימיה של כל הים,

warmed the waters and made storms worse.

חיממנו את המים וגרמנו לסערות להיות גרועות יותר.

And these would all be bad on their own,

וכל אלה היו גרועים בפני עצמם,

but these threats magnify each other

אבל כל הסיכונים האלה מגבירים אחד את השני

and compound one another and make each other worse.

ומרכיבים אחד את השני ומחמירים אחד את השני.

I'll give you an example.

אני אתן לכם דוגמה.

Where I live and work, in Curaçao, a tropical storm went by a few years ago.

במקום בו אני גרה ועובדת, בקורסאו, סופה טרופית עברה לפני כמה שנים.

And on the eastern end of the island,

ובצד המזרחי של האי,

where the reefs are intact and thriving,

שם השוניות שלמות ומשגשגות,

you could barely tell a tropical storm had passed.

אתם יכולים בקושי להבחין שסופה טרופית עברה.

But in town, where corals had died from overfishing, from pollution,

אבל בעיר, שם האלמוגים מתו מדייג יתר, מזיהום,

the tropical storm picked up the dead corals

הסופה הטרופית הרימה את האלמוגים המתים

and used them as bludgeons to kill the corals that were left.

והשתמשה בהם כדי להכות ולהרוג את האלמוגים שנשארו.

This is a coral that I studied during my PhD --

זה אלמוג שחקרתי במהלך הדוקטורט שלי --

I got to know it quite well.

למדתי להכיר אותו די טוב.

And after this storm took off half of its tissue,

ואחרי שהסופה הזו לקחה חצי מהרקמה שלו,

it became infested with algae,

הוא הפך לשורץ אצות,

the algae overgrew the tissue and that coral died.

האצות גדלו על הרקמה והאלמוג הזה מת.

This magnification of threats, this compounding of factors

ההגדלה הזו של איומים, ההרכב הזה של גורמים

is what Jeremy Jackson describes as the "slippery slope to slime."

היא מה שג'רמי ג'קסון מתאר כ"מדרון החלקלק אל הריר."

It's hardly even a metaphor because many of our reefs now

זו בקושי מטאפורה מפני שהרבה מהשוניות שלנו עכשיו

are literally bacteria and algae and slime.

הן מילולית , בקטריות ואצות וריר.

Now, this is the part of the talk

עכשיו, זה החלק בהרצאה שלי

where you may expect me to launch into my plea

שבו אתם מצפים ממני לפתוח בתחינה שלי

for us to all save the coral reefs.

שכולנו נציל את שוניות האלמוגים.

But I have a confession to make:

אבל יש לי וידוי:

that phrase drives me nuts.

המונח הזה משגע אותי.

Whether I see it in a tweet, in a news headline

בין אם אני רואה אותו בציוץ, בכותרת בחדשות

or the glossy pages of a conservation brochure,

או בדפים המבריקים של חוברת שימור,

that phrase bothers me,

המונח הזה מפריע לי,

because we as conservationists have been sounding the alarms

מפני שכשאנחנו המשמרים השמענו את פעמוני האזעקה

about the death of coral reefs for decades.

בנוגע למות השוניות במשך עשורים.

And yet, almost everyone I meet, no matter how educated,

ועדיין, כמעט כל מי שאני פוגשת, לא משנה כמה הוא מלומד,

is not sure what a coral is or where they come from.

אינו בטוח מה זה אלמוג או מאיפה הוא מגיע.

How would we get someone to care about the world's coral reefs

איך נגרום שלמישהו יהיה אכפת בנוגע לשוניות האלמוגים בעולם

when it's an abstract thing they can barely understand?

כשזה דבר מופשט שהם בקושי יכולים להבין?

If they don't understand what a coral is or where it comes from,

אם הם לא מבינים מה זה אלמוג או מאיפה הוא מגיע,

or how funny or interesting or beautiful it is,

או כמה מצחיק או מעניין או יפה הוא,

why would we expect them to care about saving them?

למה שנצפה שיהיה להם אכפת מלהציל אותם?

So let's change that.

אז בואו נשנה את זה.

What is a coral and where does it come from?

מה הוא אלמוג ומאיפה הוא בא?

Corals are born in a number of different ways,

אלמוגים נולדים במספר דרכים,

but most often by mass spawning: all of the individuals of a single species

אבל לרוב על ידי השרצה המונית: כל היחידים של מין מסויים

on one night a year,

בלילה אחד בשנה,

releasing all the eggs they've made that year

משחררים את כל הביצים שהם יצרו באותה שנה

into the water column,

לתוך עמוד המים,

packaged into bundles with sperm cells.

כשהן ארוזות בחבילות עם תאי זרע.

And those bundles go to the surface of the ocean and break apart.

והחבילות האלו עולות לפני השטח של האוקיינוס ומתפרקות.

And hopefully -- hopefully -- at the surface of the ocean,

ובתקווה -- בתקווה -- על פני שטח האוקיינוס,

they meet the eggs and sperm from other corals.

הן פוגשות את הביצים והזרע מאלמוגים אחרים.

And that is why you need lots of corals on a coral reef --

ולכן אתם צריכים הרבה אלמוגים על שונית אלמוגים --

so that all of their eggs can meet their match at the surface.

כך שכל הביצים יוכלו לפגוש את בני זוגן על פני השטח.

When they're fertilized, they do what any other animal egg does:

כשהן מופרות, הן עושות מה שביצים של חיות אחרות עושות:

divides in half again and again and again.

מתחלקות לחצי שוב ושוב ושוב.

Taking these photos under the microscope every year

לקיחת התמונות האלו תחת המיקרוסקופ כל שנה

is one of my favorite and most magical moments of the year.

זה אחד הרגעים האהובים והכי קסומים של השנה.

At the end of all this cell division, they turn into a swimming larva --

בסוף התחלקות התאים, הם הופכים לזחלים שוחים --

a little tiny blob of fat the size of a poppy seed,

גוש שומן זעיר בגודל של זרע של פרג,

but with all of the sensory systems that we have.

אבל עם כל מערכות החישה שיש לנו.

They can sense color and light, textures, chemicals, pH.

הם יכולים לחוש צבע ואור, מרקמים, כימיקלים, חומציות.

They can even feel pressure waves; they can hear sound.

הם יכולים אפילו להרגיש לחץ גלים; הם יכולים לשמוע צלילים.

And they use those talents

כשהם משתמשים ביכולות האלו

to search the bottom of the reef for a place to attach

כדי לסרוק את קרקעית השונית כדי למצוא מקום להתחבר אליו

and live the rest of their lives.

ולחיות את שארית חייהם.

So imagine finding a place where you would live the rest of your life

אז דמיינו למצוא מקום בו אתם תוכלו לחיות את שארית חייכם

when you were just two days old.

כשאתם רק בני יומיים.

They attach in the place they find most suitable,

הם מתחברים במקום אותו הם מוצאים הכי מתאים,

they build a skeleton underneath themselves,

הם בונים שלד תחתם,

they build a mouth and tentacles,

הם בונים פה וזרועות,

and then they begin the difficult work of building the world's coral reefs.

ואז הם מתחילים את העבודה הקשה של בניית שוניות האלמוגים של העולם.

One coral polyp will divide itself again and again and again,

פוליפ אלמוג אחד יחלק את עצמו שוב ושוב ושוב,

leaving a limestone skeleton underneath itself

כשהוא משאיר שלד אבן גיר תחתיו

and growing up toward the sun.

וגדל לכיוון השמש.

Given hundreds of years and many species,

בהתחשב במאות שנים והרבה מינים,

what you get is a massive limestone structure

מה שאתם מקבלים זה מבנה אבן גיר מסיבי

that can be seen from space in many cases,

שיכול אפילו להיראות מהחלל בהרבה מהמקרים,

covered by a thin skin of these hardworking animals.

מכוסה בעור דק של החיות העמלות האלו.

Now, there are only a few hundred species of corals on the planet, maybe 1,000.

עכשיו, יש רק כמה מאות מיני אלמוגים על פני הפלנטה, אולי 1,000.

But these systems house millions and millions of other species,

אבל המערכות האלו משכנות מליונים ומליונים של מינים אחרים,

and that diversity is what stabilizes the systems,

והגיוון הזה הוא מה שמייצב את המערכות,

and it's where we're finding our new medicines.

ושם אנחנו מוצאים את התרופות החדשות שלנו.

It's how we find new sources of food.

כך אנחנו מוצאים מקורות חדשים של מזון.

I'm lucky enough to work on the island of Curaçao,

אני ברת מזל דיי כדי לעבוד על האי קורסאו,

where we still have reefs that look like this.

שם עדיין יש לנו שוניות שנראות כך.

But, indeed, much of the Caribbean and much of our world

אבל, באמת, הרבה מהקריביים והרבה מהעולם שלנו

is much more like this.

הם הרבה יותר כמו זה.

Scientists have studied in increasing detail

מדענים חקרו בפירוט גדל והולך

the loss of the world's coral reefs,

את אובדן שוניות האלמוגים של העולם,

and they have documented with increasing certainty the causes.

והם תיעדו בוודאות גדלה והולכת את הגורמים.

But in my research, I'm not interested in looking backward.

אבל במחקר שלי, אני לא מעוניינת להסתכל אחורה.

My colleagues and I in Curaçao are interested in looking forward

הקולגות שלי ואני בקורסאו מעוניינים להביט לעתיד

at what might be.

במה שאולי יהיה.

And we have the tiniest reason to be optimistic.

ויש לנו את הסיבה הזעירה להיות אופטימיסטים.

Because even in some of these reefs

מפני שאפילו בחלק מהשוניות האלו

that we probably could have written off long ago,

שכנראה היינו מוותרים עליהן מזמן,

we sometimes see baby corals arrive and survive anyway.

אנחנו לפעמים רואים אלמוגים תינוקות מגיעים ושורדים בכל זאת.

And we're starting to think that baby corals may have the ability

ואנחנו מתחילים לחשוב שלאלמוגים תינוקות אולי יש את היכולת

to adjust to some of the conditions that the adults couldn't.

להתאים את עצמם לכמה מהמצבים שהבוגרים לא יכולים.

They may be able to adjust

הם אולי מסוגלים להתאים את עצמם

ever so slightly more readily to this human planet.

מעט יותר בקלות לפלנטה האנושית הזו.

So in the research I do with my colleagues in Curaçao,

אז במחקר שאני עושה עם הקולגות שלי בקורסאו,

we try to figure out what a baby coral needs

אנחנו מנסים להבין מה אלמוגים תינוקות צריכים

in that critical early stage,

בשלב הראשוני הקריטי הזה,

what it's looking for

מה הם מחפשים

and how we can try to help it through that process.

ואיך אנחנו יכולים לעזור להם בתהליך.

I'm going to show you three examples of the work we've done

אני עומדת להראות לכם שלוש דוגמאות לעבודה שעשינו

to try to answer those questions.

כדי לנסות לענות על השאלות האלו.

A few years ago we took a 3D printer and we made coral choice surveys --

לפני כמה שנים לקחנו מדפסת תלת מימדית ועשינו סקר בחירה של אלמוגים --

different colors and different textures,

צבעים שונים ומרקמים שונים,

and we simply asked the coral where they preferred to settle.

ופשוט שאלנו את האלמוג איפה הוא מעדיף להתיישב.

And we found that corals, even without the biology involved,

וגילינו שהאלמוגים, אפילו בלי התערבות הביולוגיה,

still prefer white and pink, the colors of a healthy reef.

עדיין העדיפו לבן וורוד, הצבעים של שונית בריאה.

And they prefer crevices and grooves and holes,

והם העדיפו קפלים וחריצים וחורים,

where they will be safe from being trampled

שם הם יהיו בטוחים מלהידרס

or eaten by a predator.

או להיאכל על ידי טורפים.

So we can use this knowledge,

אז אנחנו יכולים להתמש בידע הזה,

we can go back and say we need to restore those factors --

אנחנו יכולים לחזור ולהגיד שאנחנו צריכים לשחזר את הגורמים האלו --

that pink, that white, those crevices, those hard surfaces --

הורוד הזה, הלבן הזה, החריצים האלה, המשטחים הקשים האלה --

in our conservation projects.

בפרוייקט השימור שלנו.

We can also use that knowledge

אנחנו יכולים גם להשתמש בידע

if we're going to put something underwater, like a sea wall or a pier.

אם היינו רוצים לשים משהו מתחת למים, כמו קיר ים או מזח.

We can choose to use the materials and colors and textures

אנחנו יכולים לבחור להשתמש בחומרים וצבעים ומרקמים

that might bias the system back toward those corals.

שיכולים לגרום להעדפה חזרה לכיוון האלמוגים.

Now in addition to the surfaces,

עכשיו בנוסף למשטחים האלה,

we also study the chemical and microbial signals

אנחנו יכולים גם לחקור את האותות הכימיים והמיקרוביאלים

that attract corals to reefs.

שמושכים אלמוגים לשוניות.

Starting about six years ago, I began culturing bacteria

לפני שש שנים, התחלתי לטפח בקטריות

from surfaces where corals had settled.

ממשטחים בהם אלמוגים התיישבו.

And I tried those one by one by one,

וניסיתי אותן אחת אחרי השניה,

looking for the bacteria that would convince corals to settle and attach.

בחיפוש אחר בקטריה שתוכל לשכנע אלמוגים להתיישב ולהתחבר.

And we now have many bacterial strains in our freezer

ויש לנו עכשיו הרבה זנים של בקטריות במקפיא

that will reliably cause corals

שיגרמו באופן אמין לאלמוגים

to go through that settlement and attachment process.

לעבור את תהליך ההתיישבות וההתחברות.

So as we speak,

אז בזמן שאנחנו מדברים,

my colleagues in Curaçao are testing those bacteria

העמיתים שלי בקורסאו בודקים את הבקטריות האלו

to see if they'll help us raise more coral settlers in the lab,

לראות אם הן יעזרו לגדל עוד מתיישבים אלמוגיים במעבדה שלנו,

and to see if those coral settlers will survive better

ולראות אם האלמוגים המתיישבים האלה ישרדו טוב יותר

when we put them back underwater.

כשנשים אותם חזרה מתחת למים.

Now in addition to these tools, we also try to uncover the mysteries

עכשיו בנוסף לכלים האלה, אנחנו גם מנסים לגלות את התעלומות

of species that are under-studied.

של מינים שלא נחקרו מספיק.

This is one of my favorite corals, and always has been:

זה אחד האלמוגים האהובים עלי, ותמיד היה:

dendrogyra cylindrus, the pillar coral.

דנדרוגיירה צילינדרוס, אלמוג העמוד.

I love it because it makes this ridiculous shape,

אני אוהבת אותו מפני שהוא יוצר צורה מגוחכת,

because its tentacles are fat and look fuzzy

מפני שהזרועות שלו שמנות ונראות פלומתיות

and because it's rare.

ובגלל שהוא נדיר.

Finding one of these on a reef is a treat.

למצוא אחד כזה בשונית זה תענוג.

In fact, it's so rare,

למעשה, הוא כל כך נדיר,

that last year it was listed as a threatened species

שבשנה שעברה הוא נרשם כמין בסכנה

on the endangered species list.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה.

And this was in part because in over 30 years of research surveys,

וזה היה חלקית בגלל שבמשך יותר מ 30 שנה של סקרי מחקר,

scientists had never found a baby pillar coral.

מדענים מעולם לא מצאו אלמוג צינור תינוק.

We weren't even sure if they could still reproduce,

לא היינו בטוחים אפילו אם הם עדיין יכולים להתרבות,

or if they were still reproducing.

או אם הם אפילו עדיין מתרבים.

So four years ago, we started following these at night

אז לפני ארבע שנים, התחלנו לעקוב אחריהם בלילה

and watching to see if we could figure out when they spawn in Curaçao.

וצפינו לראות אם נוכל להבין מתי הם התחילו להשריץ בקורסאו.

We got some good tips from our colleagues in Florida,

קיבלנו כמה טיפים טובים מהקולגות שלנו בפלורידה,

who had seen one in 2007, one in 2008,

ראינו אחד ב 2007, אחד ב 2008,

and eventually we figured out when they spawn in Curaçao

ולבסוף הבנו מתי הם משריצים בקורסאו

and we caught it.

ותפסנו את זה.

Here's a female on the left with some eggs in her tissue,

הנה נקבה משמאל עם כמה ביצים ברקמה שלה,

about to release them into the seawater.

מתכוננת לשחרר אותן למי הים.

And here's a male on the right, releasing sperm.

והנה הזכר מימין, משחרר זרע.

We collected this, we got it back to the lab, we got it to fertilize

אספנו את זה, הבאנו את זה למעבדה, הפרינו אותן

and we got baby pillar corals swimming in our lab.

וקיבלנו אלמוגי צינור תינוקות שוחים במעבדה.

Thanks to the work of our scientific aunts and uncles,

הודות לעבודה של דודינו ודודותינו המדענים,

and thanks to the 10 years of practice we've had in Curaçao

ותודות ל 10 שנות אימון שהיו לנו בקורסאו

at raising other coral species,

וגידול מיני אלמוגים אחרים,

we got some of those larvae to go through the rest of the process

גרמנו לכמה מהזחלים האלה לעבור את שאר התהליך

and settle and attach,

ולהתמקם ולהתחבר,

and turn into metamorphosed corals.

ולהפוך לאלמוגים שעברו שינוי.

So this is the first pillar coral baby that anyone ever saw.

אז זה התינוק הראשון של אלמוג עמוד שמישהו אי פעם ראה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And I have to say -- if you think baby pandas are cute,

ואני חייבת להגיד -- אם אתם חושבים שתינוקות של פנדה חמודים,

this is cuter.

זה חמוד יותר.

(Laughter)

(צחוק)

So we're starting to figure out the secrets to this process,

אז אנחנו מתחילים להבין את הסודות של התהליך הזה,

the secrets of coral reproduction and how we might help them.

הסודות של התרבות האלמוגים ואיך אולי נוכל לעזור להם.

And this is true all around the world;

וזה נכון בכל העולם;

scientists are figuring out new ways to handle their embryos,

מדענים מבינים דרכים חדשות להתמודד עם העוברים שלהם,

to get them to settle,

כדי לגרום להם להתמקם,

maybe even figuring out the methods to preserve them at low temperatures,

אולי אפילו להבין את השיטות לשמר אותם בטמפרטורות נמוכות,

so that we can preserve their genetic diversity

כך שנוכל לשמר את הגיוון הגנטי שלהם

and work with them more often.

ולעבוד איתם בתכיפות גדולה יותר.

But this is still so low-tech.

אבל זה עדיין לואו-טק.

We are limited by the space on our bench, the number of hands in the lab

אנחנו מוגבלים על ידי המקום על השולחן שלנו, מספר הידיים במעבדה

and the number of coffees we can drink in any given hour.

ומספר כוסות הקפה שאנחנו יכולים לשתות בכל שעה נתונה.

Now, compare that to our other crises

עכשיו, השוו את זה למשברים האחרים שלנו

and our other areas of concern as a society.

והתחומים האחרים שלנו לדאגה כחברה.

We have advanced medical technology, we have defense technology,

קידמנו את הטכנולוגיה הרפואית שלנו, יש לנו טכנולוגיית הגנה,

we have scientific technology,

יש לנו טכנולוגיה מדעית,

we even have advanced technology for art.

אפילו יש לנו טכנולוגיה מתקדמת לאמנות.

But our technology for conservation is behind.

אבל הטכנולוגיה שלנו לשימור לא מתקדמת.

Think back to the most difficult job you ever did.

חישבו אחורה על העבודה הכי קשה שאי פעם עשיתם.

Many of you would say it was being a parent.

רבים מכם היו אומרים שזה להיות הורה.

My mother described being a parent

אימי מתארת את ההורות

as something that makes your life far more amazing and far more difficult

כמשהו שעושה את החיים שלכם הרבה יותר מדהימים והרבה יותר קשים

than you could've ever possibly imagined.

מכפי שאי פעם יכולתם לדמיין.

I've been trying to help corals become parents for over 10 years now.

ניסיתי לעזור לאלמוגים להפוך להורים במשך יותר מ 10 שנים עכשיו.

And watching the wonder of life

ולצפות בפלא החיים

has certainly filled me with amazement to the core of my soul.

בהחלט מילא אותי בפליאה עד לעמקי נשמתי.

But I've also seen how difficult it is for them to become parents.

אבל גם ראיתי כמה זה קשה להם להפוך להורים.

The pillar corals spawned again two weeks ago,

אלמוגי העמוד השריצו שוב לפני שבועיים,

and we collected their eggs and brought them back to the lab.

ואספנו את הביצים שלהם והבאנו אותם חזרה למעבדה.

And here you see one embryo dividing,

ופה אתם רואים עובר אחד מתחלק.

alongside 14 eggs that didn't fertilize

יחד עם 14 ביצים שלא הופרו

and will blow up.

ויתפוצצו.

They'll be infected with bacteria, they will explode

הן יידבקו בבקטריות, הן יתפוצצו

and those bacteria will threaten the life of this one embryo

והבקטריות האלו יאיימו על החיים של העובר היחיד הזה

that has a chance.

שיש לו סיכוי.

We don't know if it was our handling methods that went wrong

אנחנו לא יודעים אם הייתה זו שיטת הטיפול שלנו שהיתה שגויה

and we don't know

ואנחנו לא יודעים

if it was just this coral on this reef, always suffering from low fertility.

אם זה היה רק האלמוג הזה על השונית, שתמיד סובל מפוריות נמוכה.

Whatever the cause,

מה שלא תהיה הסיבה,

we have much more work to do before we can use baby corals

יש לנו הרבה יותר עבודה לעשות לפני שנוכל להשתמש בתינוקות האלמוגים

to grow or fix or, yes, maybe save coral reefs.

כדי לגדל או לתקן, או, כן, אולי אפילו להציל שוניות אלמוגים.

So never mind that they're worth hundreds of billions of dollars.

אז לא משנה שהערך שלהם הוא מאות מיליארדי דולרים.

Coral reefs are hardworking animals and plants and microbes and fungi.

שוניות אלמוגים הן חיות שעובדות קשה וצמחים ומיקרובים ופטריות.

They're providing us with art and food and medicine.

הם מספקים לנו אמנות ואוכל ותרופות.

And we almost took out an entire generation of corals.

ואנחנו כמעט השמדנו דור שלם של אלמוגים.

But a few made it anyway, despite our best efforts,

אבל כמה הצליחו בכל זאת, למרות המאמצים הטובים ביותר שלנו,

and now it's time for us to thank them for the work they did

ועכשיו הזמן בשבילנו להודות להם על העבודה שהם עשו

and give them every chance they have to raise the coral reefs of the future,

ולתת להם כל סיכוי שיש להם לגדל שוניות אלמוגים של העתיד,

their coral babies.

תינוקות האלמוגים שלהם.

Thank you so much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)