Bernie Krause: The voice of the natural world

מתרגם: Zeeva Livshitz מבקר: Ido Dekkers

(Nature sounds)

(קולות טבע)

When I first began recording wild soundscapes

כשהתחלתי לראשונה להקליט נופי צליל בטבע,

45 years ago,

לפני 45 שנה,

I had no idea that ants,

לא עלה בדעתי שנמלים,

insect larvae, sea anemones and viruses

זחלי חרקים, שושני-ים ונגיפים

created a sound signature.

יוצרים חתימת קול

But they do.

אבל הם יוצרים.

And so does every wild habitat on the planet,

וכך עושה כל בית גידול פראי עלי אדמות

like the Amazon rainforest you're hearing behind me.

כמו יער הגשם של האמזונס ששומעים מאחורי.

In fact, temperate and tropical rainforests

למעשה, יערות גשם ממוזגים וטרופיים

each produce a vibrant animal orchestra,

יוצרים, כל אחד מהם, תזמורת נמרצת של בעלי חיים ,

that instantaneous and organized expression

ביטוי מיידי ומאורגן

of insects, reptiles, amphibians, birds and mammals.

של חרקים, זוחלים, דו חיים, עופות ויונקים

And every soundscape that springs from a wild habitat

וכל נוף-צליל שפורץ מבית גידול פראי

generates its own unique signature,

מייצר את החתימה הייחודית שלו,

one that contains incredible amounts of information,

שמכילה כמויות עצומות של מידע,

and it's some of that information I want to share with you today.

שחלק ממנו אני רוצה לחלוק אתכם כאן היום.

The soundscape is made up of three basic sources.

נוף הצליל עשוי משלושה מקורות עיקריים.

The first is the geophony,

הראשון הוא הגיאופוניה,

or the nonbiological sounds that occur

או הקולות הלא-ביולוגיים שנשמעים

in any given habitat,

בכל בית-גידול נתון,

like wind in the trees, water in a stream,

כמו הרוח בעצים, המים בנחל,

waves at the ocean shore, movement of the Earth.

הגלים על חוף האוקינוס, תנועת כדור הארץ.

The second of these is the biophony.

השני מאלה הוא הביופוניה.

The biophony is all of the sound

הביופוניה היא סך כל הקולות

that's generated by organisms in a given habitat

שנוצרים על ידי אורגניזמים בבית-גידול נתון

at one time and in one place.

בזמן אחד ובמקום אחד.

And the third is all of the sound that we humans generate

והשלישי הוא כל הקולות שבני אדם מייצרים

that's called anthrophony.

שנקראים אנטרופוניה.

Some of it is controlled, like music or theater,

אחדים מהם ברי-שליטה כמו מוסיקה או תיאטרון,

but most of it is chaotic and incoherent,

אבל רובם הם כאוטיים וחסרי-לכידות

which some of us refer to as noise.

אשר יש שמתיחסים אליהם כאל רעש

There was a time when I considered wild soundscapes

היה זמן שהתיחסתי לנוף הצליל הפראי

to be a worthless artifact.

כאל פריט חסר ערך.

They were just there, but they had no significance.

הוא פשוט היה שם, אבל לא היתה לו כל משמעות.

Well, I was wrong. What I learned from these encounters

טוב, טעיתי, מה שלמדתי ממפגשים אלה

was that careful listening gives us incredibly valuable tools

היה שהקשבה בתשומת לב מעניקה לנו כלים רבי ערך

by which to evaluate the health of a habitat

שבעזרתם אנו יכולים להעריך את מצב הבריאות של בית-הגידול

across the entire spectrum of life.

על פני כל הספקטרום של החיים.

When I began recording in the late '60s,

כשהתחלתי להקליט בסוף שנות ה-60

the typical methods of recording were limited

השיטות המקובלות של ההקלטה היו מוגבלות

to the fragmented capture of individual species

ללכידה מקוטעת של מינים יחידנים

like birds mostly, in the beginning,

כמו ציפורים בעיקר, בהתחלה

but later animals like mammals and amphibians.

אבל מאוחר יותר חיות כמו יונקים ודו-חיים.

To me, this was a little like trying to understand

בשבילי, זה היה מעט כמו לנסות להבין

the magnificence of Beethoven's Fifth Symphony

את התפארת של הסימפוניה החמישית של בטהובן

by abstracting the sound of a single violin player

כשהיא מתומצתת לכדי נגינה של נגן כינור אחד

out of the context of the orchestra

מתוך הקונטקסט של התזמורת

and hearing just that one part.

ולשמוע רק חלק אחד זה.

Fortunately, more and more institutions

למרבה המזל, יותר ויותר מוסדות

are implementing the more holistic models

מיישמים את הגישות היותר הוליסטיות

that I and a few of my colleagues have introduced

שאני ואחדים מהעמיתים שלי הבאנו

to the field of soundscape ecology.

לתחום האקולוגיה של נופי הצליל.

When I began recording over four decades ago,

כשהתחלתי להקליט לפני יותר מ-4 עשורים,

I could record for 10 hours

יכלותי להקליט במשך 10 שעות

and capture one hour of usable material,

וללכוד שעה אחת של חומר שמיש,

good enough for an album or a film soundtrack

שהוא מספיק טוב לאלבום או לפסקול של סרט

or a museum installation.

או ליצירה במוזיאון.

Now, because of global warming,

כעת, בגלל ההתחממות הגלובלית,

resource extraction,

מיצוי המשאבים

and human noise, among many other factors,

והרעש האנושי, בין הרבה גורמים אחרים,

it can take up to 1,000 hours or more

זה יכול לקחת עד 1000 שעות או יותר

to capture the same thing.

ללכוד את אותו הדבר.

Fully 50 percent of my archive

50 אחוזים שלמים מהארכיון שלי

comes from habitats so radically altered

נובעים מבתי גידול שהשתנו באופן כה קיצוני

that they're either altogether silent

שהם או לגמרי שקטים

or can no longer be heard in any of their original form.

או שכבר אי-אפשר לשמוע אותם בצורתם המקורית.

The usual methods of evaluating a habitat

השיטות הרגילות של הערכת בית גידול

have been done by visually counting the numbers of species

נעשו על ידי ספירה חזותית של מינים

and the numbers of individuals within each species in a given area.

והמספרים של יחידים בתוך כל מין באזור נתון.

However, by comparing data that ties together

עם זאת, על-ידי השוואת הנתונים שקושרים יחד

both density and diversity from what we hear,

הן צפיפות והן גיוון של מה שאנחנו שומעים,

I'm able to arrive at much more precise fitness outcomes.

אני מסוגל להגיע לתוצאות כשירות הרבה יותר מדויקות.

And I want to show you some examples

ואני רוצה להציג בפניכם כמה דוגמאות

that typify the possibilities unlocked

שמאפיינות את האפשרויות שנפתחות

by diving into this universe.

כשצוללים לתוך עולם זה.

This is Lincoln Meadow.

זהו אחו לינקולן.

Lincoln Meadow's a three-and-a-half-hour drive

אחו לינקולן הוא במרחק 3 וחצי שעות נסיעה

east of San Francisco in the Sierra Nevada Mountains,

ממזרח לסן פרנסיסקו בהרי סיירה נבאדה.

at about 2,000 meters altitude,

בגובה של כ-2,000 מטר,

and I've been recording there for many years.

ואני הקלטתי שם במשך שנים רבות.

In 1988, a logging company convinced local residents

בשנת 1988, חברה לכריתת עצים שיכנעה תושבים מקומיים

that there would be absolutely no environmental impact

שבהחלט לא יהיה שם נזק סביבתי

from a new method they were trying

לשיטה חדשה שהם ניסו

בשם "כריתה סלקטיבית":

called "selective logging,"

taking out a tree here and there

מורידים עץ פה ושם

rather than clear-cutting a whole area.

במקום לכרות למשעי איזור שלם.

With permission granted to record

עם ההרשאה שניתנה להקליט

both before and after the operation,

הן לפני והן אחרי הפעולה,

I set up my gear and captured a large number of dawn choruses

התקנתי את הציוד שלי ולכדתי מספר גדול של מקהלות שחר

to very strict protocol and calibrated recordings,

לכדי פרוטוקול קפדני והקלטות מכוילות,

because I wanted a really good baseline.

כי רציתי קו התחלה ממש טוב.

This is an example of a spectrogram.

זוהי דוגמא של ספקטוגרם.

A spectrogram is a graphic illustration of sound

ספקטוגרם הוא איור גרפי של צליל

with time from left to right across the page --

כשציר הזמן משמאל לימין לרוחב הדף...

15 seconds in this case is represented —

15 שניות במקרה זה מיוצגות —

and frequency from the bottom of the page to the top,

ותדירות, מתחתית העמוד עד לראשו,

lowest to highest.

מהנמוך לגבוה.

And you can see that the signature of a stream

אתם יכולים להיווכח שהחתימה של הנחל

is represented here in the bottom third or half of the page,

מיוצגת כאן בשליש או במחצית התחתונה של הדף,

while birds that were once in that meadow

בעוד ציפורים שהיו פעם באחו הזה

are represented in the signature across the top.

מיוצגות בחתימה שלרוחב חלקו העליון.

There were a lot of them.

היו הרבה מהם.

And here's Lincoln Meadow before selective logging.

והנה אחו לינקולן לפני כריתה סלקטיבית.

(Nature sounds)

(קולות טבע)

Well, a year later I returned,

ובכן, שנה לאחר מכן חזרתי,

and using the same protocols

ותוך שימוש באותם פרוטוקולים

and recording under the same conditions,

והקלטות באותם התנאים,

I recorded a number of examples

הקלטתי מספר דוגמאות

of the same dawn choruses,

של אותן מקהלות שחר,

and now this is what we've got.

וזה מה שיש לנו כעת.

This is after selective logging.

זה אחרי כריתה סלקטיבית.

You can see that the stream is still represented

אתם יכולים לראות שהנחל עדיין מיוצג

בשליש התחתון של הדף,

in the bottom third of the page,

but notice what's missing in the top two thirds.

אבל שימו לב למה שחסר בשני שליש העליונים.

(Nature sounds)

(קולות טבע)

Coming up is the sound of a woodpecker.

מגיע צליל של נקר.

Well, I've returned to Lincoln Meadow 15 times

ובכן, חזרתי לאחו לינקולן 15 פעמים

in the last 25 years,

ב 25 השנים האחרונות,

and I can tell you that the biophony,

ואני יכול לומר לכם שהביופוניה,

the density and diversity of that biophony,

הדחיסות והמגוון של הביופוניה הזו,

has not yet returned to anything like it was

לא חזרה עדיין למשהו כמו זה שהיה

before the operation.

לפני הפעולה.

But here's a picture of Lincoln Meadow taken after,

אבל הנה תמונה של אחו לינקולן שצולמה לאחר מכן,

and you can see that from the perspective of the camera

ואתם יכולים לראות שמנקודת המבט של המצלמה

or the human eye,

או העין האנושית,

hardly a stick or a tree appears to be out of place,

אין כמעט קנה או עץ שנראים שלא במקומם,

which would confirm the logging company's contention

שיוכלו לאשר את הטענה של חברת הכריתה.

that there's nothing of environmental impact.

שאין שום נזק סביבתי.

However, our ears tell us a very different story.

עם זאת, האוזניים שלנו מספרות לנו סיפור אחר.

Young students are always asking me

סטודנטים צעירים תמיד שואלים אותי.

what these animals are saying,

מה אומרות החיות האלה

and really I've got no idea.

באמת שאין לי שום מושג.

But I can tell you that they do express themselves.

אבל אני יכול לומר לכם שהם מבטאים את עצמם.

Whether or not we understand it is a different story.

אם אנחנו מבינים זאת או לא, זה כבר סיפור אחר.

I was walking along the shore in Alaska,

הלכתי לאורך החוף באלסקה,

and I came across this tide pool

ונתקלתי בשלוליות השפל הזו

filled with a colony of sea anemones,

מלאה במושבת שושנות ים,

these wonderful eating machines,

מכונות אכילה מופלאות אלו,

relatives of coral and jellyfish.

קרובי משפחה של האלמוג ושל המדוזה.

And curious to see if any of them made any noise,

והסתקרנתי לראות אם מישהו מהם עושה רעש כלשהו,

I dropped a hydrophone,

הורדתי הידרופון,

an underwater microphone covered in rubber,

מיקרופון תת-מימי מכוסה בגומי,

down the mouth part,

לתוך החלק שמשמש כפה,

and immediately the critter began

ומיד היצור החל

to absorb the microphone into its belly,

לבלוע את המיקרופון לתוך הבטן שלו,

and the tentacles were searching out of the surface

וזרועות הציד חיפשו מעל פני השטח

for something of nutritional value.

משהו בעל ערך תזונתי.

The static-like sounds that are very low,

הצלילים הסטטיים היו נמוכים מאוד,

that you're going to hear right now.

אלה שאתם עומדים לשמוע עכשיו.

(Static sounds)

(קולות סטטיים)

Yeah, but watch. When it didn't find anything to eat --

כן, אבל הביטו. כשהוא לא מצא משהו לאכול --.

(Honking sound)

(קול צופר)

(Laughter)

(צחוק)

I think that's an expression that can be understood

אני חושב שזה ביטוי שיכול להיות מובן

in any language.

בכל שפה.

(Laughter)

(צחוק)

At the end of its breeding cycle,

בסוף מחזור הרבייה שלה.

the Great Basin Spadefoot toad

הקרפדה ממשפחת החפריתיים

digs itself down about a meter under

מתחפרת למטה לעומק של מטר

the hard-panned desert soil of the American West,

תחת אדמת המדבר הקשה של מערב אמריקה,

where it can stay for many seasons

כדי שתוכל להישאר במשך עונות רבות

until conditions are just right for it to emerge again.

עד שהתנאים יתאימו לכך שתוכל לצאת שוב.

And when there's enough moisture in the soil

וכאשר יש מספיק לחות בקרקע

in the spring, frogs will dig themselves to the surface

באביב, הצפרדעים יחפרו ויעלו אל פני השטח

and gather around these large, vernal pools

ויתאספו סביב שלוליות אביביות גדולות אלו

in great numbers.

במספרים גדולים.

And they vocalize in a chorus

והן ישירו במקהלה

that's absolutely in sync with one another.

כשהן בהחלט מתואמות זו עם זו.

And they do that for two reasons.

והן עושות זאת משתי סיבות.

The first is competitive, because they're looking for mates,

הראשונה היא תחרותית, כדי לחפש בני זוג

and the second is cooperative,

והשניה היא שיתופית.

because if they're all vocalizing in sync together,

כי אם כולם מפיקים צלילים מסונכרנים ביחד.

it makes it really difficult for predators like coyotes,

זה מקשה מאד על טורפים כמו זאבי ערבות,

foxes and owls to single out any individual for a meal.

שועלים וינשופים לבודד יחיד מסוים ולטרוף אותו.

This is a spectrogram of what the frog chorusing looks like

זה הספקטוגרם שמתאר כיצד שירת המקהלה נשמעת

when it's in a very healthy pattern.

כשזה באופן מאוד בריא.

(Frogs croaking)

(צפרדעים מקרקרות)

Mono Lake is just to the east of Yosemite National Park

אגם מונו הוא ממש ממזרח לפארק הלאומי יוסמיטי

in California,

בקליפורניה.

and it's a favorite habitat of these toads,

וזה בית הגידול המועדף של קרפדות אלו,

and it's also favored by U.S. Navy jet pilots,

והוא גם מועדף על ידי טייסי הסילון של חיל הים האמריקאי,

who train in their fighters flying them at speeds

שמתאמן בהטסת מטוסי קרב במהירויות

exceeding 1,100 kilometers an hour

שעולות על 1,100 ק"מ לשעה

and altitudes only a couple hundred meters

בגבהים של כמה מאות מטרים בלבד

above ground level of the Mono Basin,

מעל פני הקרקע של בקעת מונו,

very fast, very low, and so loud

מהר מאוד, נמוך מאוד, וכל-כך חזק

that the anthrophony, the human noise,

שהאנטרופוניה, הרעש אנושי,

even though it's six and a half kilometers

למרות שזה שישה וחצי ק"מ

מבריכת הצפרדעים שזה עתה שמעתם,

from the frog pond you just heard a second ago,

it masked the sound of the chorusing toads.

הוא כיסה על מקהלת הקרפדות.

You can see in this spectrogram that all of the energy

אתם יכולים לראות בספקטוגרם שכל האנרגיה

that was once in the first spectrogram is gone

שהיתה פעם בספקטוגרם הראשון נעלמה

from the top end of the spectrogram,

מהקצה העליון של הספקטוגרם,

and that there's breaks in the chorusing at two and a half,

ושיש ניתוק בשירת המקהלה לאחר שתיים וחצי,

ארבע וחצי, ושש וחצי שניות.

four and a half, and six and a half seconds,

and then the sound of the jet, the signature,

ואז הרעש של המטוס, החתימה,

is in yellow at the very bottom of the page.

הוא בצהוב ממש בתחתית הדף.

(Frogs croaking)

(צפרדעים מקרקרות)

Now at the end of that flyby,

עכשיו בסופו של מפגן אווירי זה,

it took the frogs fully 45 minutes

לקח לצפרדעים 45 דקות שלמות

to regain their chorusing synchronicity,

כדי לחזור לשירת המקהלה המסוכרנת שלהם,

during which time, and under a full moon,

אשר במהלכה, ותחת ירח מלא,

we watched as two coyotes and a great horned owl

ראינו שני זאבי ערבות וינשוף מקורנן נהדר

came in to pick off a few of their numbers.

מגיעים לצוד כמה מהן.

The good news is that, with a little bit of habitat restoration

החדשות הטובות הן, שעם קצת שיקום של בית-הגידול.

and fewer flights, the frog populations,

ופחות טיסות, אוכלוסיות הצפרדעים,

once diminishing during the 1980s and early '90s,

שפעם הלכו ופחתו במהלך שנות ה-80 וה-90,

have pretty much returned to normal.

די חזרה לקדמותה.

I want to end with a story told by a beaver.

אני רוצה לסיים עם סיפור שסופר על ידי בונה.

It's a very sad story,

זה סיפור מאוד עצוב,

but it really illustrates how animals

אבל זה באמת ממחיש איך חיות

can sometimes show emotion,

יכולות לפעמים להפגין רגש,

a very controversial subject among some older biologists.

נושא שנוי מאוד במחלוקת אצל כמה ביולוגים ותיקים יותר.

A colleague of mine was recording in the American Midwest

עמית שלי הקליט במערב התיכון האמריקאי

around this pond that had been formed

סביב בריכה זאת שנוצרה

maybe 16,000 years ago at the end of the last ice age.

אולי לפני 16,000 שנים, בסוף עידן הקרח האחרון.

It was also formed in part by a beaver dam

היא גם נוצרה בחלקה על ידי סכר של בונה

at one end that held that whole ecosystem together

בקצה אחד ששמר על איזון עדין של מערכת אקולוגית שלמה.

in a very delicate balance.

And one afternoon, while he was recording,

ואחר צהריים אחד, בעודו מקליט,

there suddenly appeared from out of nowhere

הופיעו לפתע משום מקום

a couple of game wardens,

שני פקחי ציד,

who for no apparent reason,

אשר ללא סיבה נראית לעין,

walked over to the beaver dam,

ניגשו אל הסכר של הבונה.

dropped a stick of dynamite down it, blowing it up,

השליכו עליו מקל דינמיט, ופוצצו אותו,

killing the female and her young babies.

כשהם הורגים את הנקבה וגוריה הצעירים.

Horrified, my colleagues remained behind

כשהוא מבועת, עמיתי נותר מאחור

to gather his thoughts

כדי למשול ברוחו

and to record whatever he could the rest of the afternoon,

וכדי להקליט כל מה שיוכל בשאר שעות אחר הצהריים.

and that evening, he captured a remarkable event:

ובאותו ערב, הוא לכד אירוע יוצא דופן:

the lone surviving male beaver swimming in slow circles

הבונה הזכר הבודד ששרד שחה במעגלים איטיים

crying out inconsolably for its lost mate and offspring.

כשהוא בוכה מבלי למצוא ניחומים על בת זוגו וצאצאיו האבודים

This is probably the saddest sound

זה כנראה הצליל הכי עצוב

I've ever heard coming from any organism,

שאי-פעם שמעתי מגיע מיצור חי כלשהו,

human or other.

אדם, או אחר.

(Beaver crying)

(בונה בוכה)

Yeah. Well.

כן. טוב...

There are many facets to soundscapes,

ישנם היבטים רבים לנופי הצליל,

among them the ways in which animals taught us to dance and sing,

ביניהם, הדרכים שבהן חיות לימדו אותנו לרקוד ולשיר.

which I'll save for another time.

שאני שומר לפעם אחרת.

But you have heard how biophonies

אבל שמעתם איך ביופוניות

help clarify our understanding of the natural world.

מסייעות להבהיר את ההבנה שלנו של העולם הטבעי.

You've heard the impact of resource extraction,

שמעתם על ההשפעה של מיצוי משאבים,

human noise and habitat destruction.

הרעש האנושי והרס בית גידול.

And where environmental sciences have typically

ובעוד מדעי הסביבה ניסו בצורה אופיינית

להבין את העולם מתוך מה שאנחנו רואים.

tried to understand the world from what we see,

a much fuller understanding can be got from what we hear.

יכולה להיות לנו הבנה מלאה בהרבה מתוך מה שאנחנו שומעים.

Biophonies and geophonies are the signature voices

ביופוניות וגיאופוניות הן חתימות הקולות

of the natural world,

של עולם הטבע,

and as we hear them,

וכאשר אנו שומעים אותם.

we're endowed with a sense of place,

אנו זוכים לתחושה של מקום,

the true story of the world we live in.

הסיפור האמיתי של העולם שבו אנו חיים.

In a matter of seconds,

בתוך שניות ספורות,

a soundscape reveals much more information

נופי הצליל חושפים מידע רב בהרבה

from many perspectives,

מנקודות מבט רבות,

from quantifiable data to cultural inspiration.

החל מנתונים שניתנים לכימות ועד להשראה תרבותית.

Visual capture implicitly frames

לכידה ויזואלית של ממסגרת במרומז

a limited frontal perspective of a given spatial context,

מבט חזיתי מוגבל של הקשר מרחבי נתון.

while soundscapes widen that scope

בעוד שנופי צלילים מרחיבים את הטווח הזה

to a full 360 degrees, completely enveloping us.

למלוא 360 המעלות, ועוטפים אותנו לגמרי.

And while a picture may be worth 1,000 words,

ובעוד שתמונה עשויה להשתוות ל-1000 מילים,

a soundscape is worth 1,000 pictures.

נוף צלילים שווה 1,000 תמונות.

And our ears tell us

והאוזניים שלנו מספרות לנו

that the whisper of every leaf and creature

שהלחש של כל עלה ויצור

speaks to the natural sources of our lives,

מתייחס למקורות הטבעיים של חיינו,

which indeed may hold the secrets of love for all things,

שאכן יכולים להכיל את סודות האהבה לכל הדברים,

especially our own humanity,

במיוחד את האנושיות שלנו

and the last word goes to a jaguar from the Amazon.

והמילה האחרונה ניתנת ליגואר מהאמזונס

(Growling)

(נוהם)

Thank you for listening.

תודה לכם על ההקשבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)