Sangu Delle: In praise of macro -- yes, macro -- finance in Africa

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

Traditional prescriptions for growth in Africa are not working very well.

התפיסות המסורתיות לגדילה באפריקה לא עובדות ממש טוב.

After one trillion dollars in African development-related aid

אחרי טריליון דולרים בסיוע להתפתחות אפריקה

in the last 60 years,

בשישים השנים האחרונות,

real per capita income today is lower than it was in the 1970s.

הכנסה אמיתית לנפש היום נמוכה יותר משהיתה בשנות ה 70.

Aid is not doing too well.

הסיוע לא ממש מצליח.

In response,

בתגובה,

the Bretton Woods institutions -- the IMF and the World Bank --

מכון ברטון וודס -- קרן המטבע העולמית והבנק העולמי --

pushed for free trade not aid,

דחפו למסחר חופשי לא סיוע,

yet the historical record shows little empirical evidence

ועדיין התעוד ההסטורי מראה מעט עדויות אמפיריות

that free trade leads to economic growth.

שהסחר החופשי מוביל לצמיחה כלכלית.

The newly prescribed silver bullet is microcredit.

כדור הכסף החדש הוא מיקרו קרדיט.

We seem to be fixated on this romanticized idea

נראה שאנחנו מקובעים על הרעיון הרומנטי

that every poor peasant in Africa is an entrepreneur.

שכל איכר עני באפריקה הוא יזם.

(Laughter)

(צחוק)

Yet my work and travel in 40-plus countries across Africa

ובכל זאת העבודה והנסיעות שלי ברחבי יותר מ 40 מדינות באפריקה

have taught me that most people want jobs instead.

לימדו אותי שרוב האנשים רוצים עבודות במקום.

My solution: Forget micro-entrepreneurs.

הפתרון שלי: תשכחו ממקרו יזמים.

Let's invest in building pan-African titans

בואו נשקיע בבניה של טיטאנים חוצי אפריקה

like Sudanese businessman Mo Ibrahim.

כמו איש העסקים הסודני מו איברהים.

Mo took a contrarian bet on Africa when he founded Celtel International in '98

מו לקח הימור לעומתי באפריקה כשהוא יסד את סלטל הבינלאומי ב 98

and built it into a mobile cellular provider

ובנה אותה לספקית סלולר

with 24 million subscribers across 14 African countries by 2004.

עם 24 מליון מנויים ברחבי 14 מדינות אפריקאיות עד 2004.

The Mo model might be better than the everyman entrepreneur model,

מודל מו אולי יותר טוב ממודל כולם יזמים,

which prevents an effective means of diffusion and knowledge-sharing.

שמונע אמצעים יעילים של פעפוע וחלוקת ידע.

Perhaps we are not at a stage in Africa

אולי אנחנו לא בשלב באפריקה

where many actors and small enterprises leads to growth through competition.

בו הרבה שחקנים וחברות קטנות מובילות צמיחה דרך תחרות.

Consider these two alternative scenarios.

שיקלו את שני התרחישים השונים האלה.

One: You loan 200 dollars to each of 500 banana farmers

אחד: אתם מלווים 200 דולר לכל אחד מ 500 חוואי בננות

allowing them to dry their surplus bananas

ומאפשרים להם ליבש את הבננות העודפות שלהם

and fetch 15 percent more revenue at the local market.

ולקבל 15 אחוז יותר רווחים בשוק המקומי.

Or two: You give 100,000 dollars to one savvy entrepreneur

או שתיים: אתם נותנים 100,000 דולר ליזמית מבינת עניין אחת

and help her set up a factory that yields 40 percent additional income

לעזור להקים את המפעל שלה שמייצר 40 אחוז יותר הכנסה

to all 500 banana farmers and creates 50 additional jobs.

מכל 500 חוואי הבננות ויוצר 50 משרות נוספות.

We invested in the second scenario,

השקענו בתרחיש השני,

and backed 26-year-old Kenyan entrepreneur Eric Muthomi

וגיבינו יזם קנייתי בן 26 בשם אריק מותהומי

to set up an agro-processing factory called Stawi

שהקים מפעל עיבוד חקלאי שנקרא סטאווי

to produce gluten-free banana-based flour and baby food.

שמייצר קמח ומזון תינוקות נטולי גלוטן מבוססי בננות.

Stawi is leveraging economies of scale

סטאווי ממנף את הכלכלה של הגודל

and using modern manufacturing processes to create value for not only its owners

ומשתמש בתהליכי יצור מודרניים כדי ליצור ערך לא רק לבעלים

but its workers, who have an ownership in the business.

אלא לעובדים, שיש להם בעלות בעסק.

Our dream is to take an Eric Muthomi and try to help him become a Mo Ibrahim,

החלום שלנו הוא לקחת את אריק מוטהומי ולנסות לעזור לו להפוך למו איברהים,

which requires skill, financing, local and global partnerships,

מה שדורש יכולת, מימון, שותפויות מקומיות וגלובליות,

and extraordinary perseverance.

והתמדה יוצאת דופן.

But why pan-African?

אבל למה פאן אפריקאי?

The scramble for Africa during the Berlin Conference of 1884 --

המאבק על אפריקה בועידת ברלין 1884 --

where, quite frankly, we Africans were not exactly consulted --

שם, למען האמת, בנו האפריקאים לא ממש התייעצו --

(Laughter) (Applause) --

(צחוק)(מחיאות כפיים)

resulted in massive fragmentation

גרמה לחלוקה אדירה

and many sovereign states with small populations:

והרבה מדינות ריבוניות עם אוכלוסיות קטנות:

Liberia, four million; Cape Verde, 500,000.

ליבריה, ארבעה מיליון; קייפ ורדה, 500,000.

Pan-Africa gives you one billion people,

פאן אפריקאי נותן לכם מיליארד אנשים.

granted across 55 countries with trade barriers and other impediments,

נכון שב 55 מדינות עם מחסומי סחר ומכשולים אחרים,

but our ancestors traded across the continent

אבל אבותינו סחרו ברחבי היבשת

before Europeans drew lines around us.

לפני שהארופאים מתחו קווים סביבנו.

The pan-African opportunities outweigh the challenges,

האפשרויות הפאן אפריקאיות עולות על האתגרים,

and that's why we're expanding Stawi's markets from just Kenya

ולכן אנחנו מרחיבים את השוק של סטאווי מרק קניה

to Algeria, Nigeria, Ghana, and anywhere else that will buy our food.

לאלג'יריה, ניגריה, גאנה. וכל מקום אחר שיקנה את האוכל שלנו.

We hope to help solve food security, empower farmers, create jobs,

אנחנו מקווים לפתור את בעיית בטחון המזון, לחזק חוואים, ליצור עבודות,

develop the local economy, and we hope to become rich in the process.

לפתח את הכלכלה המקומית, ואנחנו מקווים להפוך לעשירים בתהליך.

While it's not the sexiest approach,

בעוד זו לא הגישה הכי סקסית,

and maybe it doesn't achieve the same feel-good

ואולי היא לא משיגה את אותה תחושה טובה

as giving a woman 100 dollars to buy a goat on kiva.org,

כמו לתת לאישה 100 דולר לקנות עז ב kiva.org,

perhaps supporting fewer, higher-impact entrepreneurs

אולי תמיכה בפחות יזמים עם השפעה גדולה יותר

to build massive businesses that scale pan-Africa

כדי לבנות עסקים גדולים שמתרחבים בכל רחבי אפריקה

can help change this.

יכול לעזור לשנות את זה.

The political freedom for which our forebearers fought

החרות הפוליטית עבורה קודמנו נלחמו

is meaningless without economic freedom.

היא חסרת משמעות בלי חופש כלכלי.

We hope to aid this fight for economic freedom

אנחנו מקווים למלחמה הזו עבור חופש כלכלי

by building world-class businesses,

על ידי בניית עסקים ברמה עולמית.

creating indigenous wealth,

ליצור עושר מקומי,

providing jobs that we so desperately need,

לספק עבודות שאנחנו צריכים נואשות,

and hopefully helping achieve this.

ובתקווה לעזור להשיג את זה.

Africa shall rise.

אפריקה תעלה.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Tom Rielly: So Sangu, of course, this is strong rhetoric.

טום ריילי: אז סנגו, כמובן, זה רטוריקה חזקה.

You're making 100 percent contrast between microcredit

אתם עושה ניגוד של 100 אחוז בין מיקרו אשראי

and regular investment and growing regular investment.

והשקעות רגילות והגדלת השקעות רגילות.

Do you think there is a role for microcredit at all?

אתה חושב שיש תפקיד למיקרו אשראי בכלל?

Sangu Delle: I think there is a role.

סנגהו דלה: אני חושב שיש תפקיד.

Microcredit has been a great, innovative way

מיקרו מימון היא דרך מעולה וחדשנית

to expand financial access to the bottom of the pyramid.

להרחיב גישה כלכלית לתחתית הפירמידה.

But for the problems we face in Africa,

אבל לבעיות שאפריקה עומדת מולן,

when we are looking at the Marshall Plan

כשאנחנו מסתכלים על תוכנית מרשל

to revitalize war-torn Europe,

לשקם את אירופה הקרועה ממלחמה,

it was not full of donations of sheep.

היא לא היתה מלאה תרומות של כבשים.

We need more than just microcredit.

אנחנו צריכים יותר מרק מיקרו מימון.

We need more than just give 200 dollars.

אנחנו צריכים יותר מרק לתת 200 דולר.

We need to build big businesses, and we need jobs.

אנחנו צריכים לבנות עסקים גדולים, אנחנו צריכים משרות.

TR: Very good. Thank you so much.

ט.ר: מעולה, תודה רבה לך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)