Greg Asner: Ecology from the air

מתרגם: Boaz Hovav מבקר: Ido Dekkers

Technology can change our understanding of nature.

טכנולוגיה יכולה לשנות את הדרך בה אנחנו מבינים את הטבע.

Take for example the case of lions.

בואו נדבר לדוגמה על האריות.

For centuries, it's been said that female lions

במשך מאות שנים, האמנו שלביאות

do all of the hunting out in the open savanna,

מבצעות את כל הציד בסוואנה,

and male lions do nothing until it's time for dinner.

בעוד האריות הזכרים עצלנים, ומשתתפים רק בארוחות.

You've heard this too, I can tell.

גם אתם שמעתם על זה, אני בטוח.

Well recently, I led an airborne mapping campaign

אבל לאחרונה, הובלתי תהליך של מיפוי שטח מוטס

in the Kruger National Park in South Africa.

בפרק הלאומי קרוגר בדרום אפריקה.

Our colleagues put GPS tracking collars

השותפים שלנו התקינו קולרים עם GPS

on male and female lions,

על אריות ולביאות,

and we mapped their hunting behavior

ועקבנו אחרי הרגלי הציד שלהם

from the air.

מהאוויר.

The lower left shows a lion sizing up

משמאל למטה ניתן לראות אריה מנסה להעריך את הגודל

a herd of impala for a kill,

של עדר אימפלות לקראת הציד.

and the right shows what I call

מימין רואים את מה שאני מכנה

the lion viewshed.

מסתור התצפית של האריות.

That's how far the lion can see in all directions

תראו לאיזה מרחק האריה יכול לראות מכל כיוון

until his or her view is obstructed by vegetation.

עד שהצמחייה מסתירה את הפרטים.

And what we found

אנחנו גילינו

is that male lions are not the lazy hunters

שהאריות הזכרים אינם הציידים העצלנים

we thought them to be.

שחשבנו שהם.

They just use a different strategy.

הם פשוט משתמשים באסטרטגיה שונה.

Whereas the female lions hunt

בזמן שהלביאות צדות

out in the open savanna

בשטחי הסוואנה הפתוחים

over long distances, usually during the day,

על פני מרחקים עצומים, בד"כ בשעות האור,

male lions use an ambush strategy

האריות בד"כ אורבים לטרף

in dense vegetation, and often at night.

בתוך צמחיה עבותה, לרוב בשעות החשיכה.

This video shows the actual hunting viewsheds

בסרטון הבא נראה את מסתור התצפית האמיתי

of male lions on the left

של אריה זכר משמאל

and females on the right.

ושל לביאה מימין.

Red and darker colors show more dense vegetation,

האזורים המסומנים באדום ובצבעים כהים מסמלים צמחיה עבותה,

and the white are wide open spaces.

והאזורים המסומנים בלבן מסמלים שטחים פתוחים.

And this is the viewshed right literally at the eye level

וזו תמונה מתוך מסתור התצפית בגובה העיניים

of hunting male and female lions.

של אריות ולביאות.

All of a sudden, you get a very clear understanding

פתאום, ניתן להבין בצורה ברורה

of the very spooky conditions under which

את התנאים המפחידים בהם

male lions do their hunting.

האריות הזכרים צדים.

I bring up this example to begin,

הדוגמה הראשונה של האריות,

because it emphasizes how little we know about nature.

ממחישה כמה מעט אנחנו באמת יודעים על הטבע.

There's been a huge amount of work done so far

עד כה נעשתה כמות עצומה של עבודה

to try to slow down our losses of tropical forests,

שמטרתה להאט את הרס היערות הטרופיים,

and we are losing our forests at a rapid rate,

וקצב האובדן כיום מהיר מאד,

as shown in red on the slide.

כפי שמראה לנו הסימון האדום בשקופית.

I find it ironic that we're doing so much,

אני מוצא אירוניה בעובדה שאנחנו משקיעים כל כך הרבה מאמץ,

yet these areas are fairly unknown to science.

בנושאים בהם המדע מבין מעט מאד.

So how can we save what we don't understand?

אז איך נוכל להציל את מה שאיננו מבינים?

Now I'm a global ecologist and an Earth explorer

אני עוסק באקולוגיה עולמית ובחקר כדור הארץ

with a background in physics and chemistry

ויש לי רקע של כימיה ופיזיקה

and biology and a lot of other boring subjects,

וביולוגיה והרבה נושאים משעממים אחרים,

but above all, I'm obsessed with what we don't know

אבל יותר מכל, אני מתעניין באופן אובססיבי בדברים שאיננו יודעים

about our planet.

לגבי כדור הארץ.

So I created this,

לכן הקמתי את הפרויקט הבא,

the Carnegie Airborne Observatory, or CAO.

המצפה האווירי של קרנגי, או CAO.

It may look like a plane with a fancy paint job,

נכון שהוא נראה כמו סתם מטוס עם צביעה יוקרתית,

but I packed it with over 1,000 kilos

התקנו עליו יותר מ- 1,000 קילו

of high-tech sensors, computers,

של ציוד מתוחכם, חיישנים, מחשבים

and a very motivated staff

וצוות בעל מוטיבציה אדירה

of Earth scientists and pilots.

שמורכב מחוקרי כדור הארץ ומטייסים.

Two of our instruments are very unique:

אנחנו משתמשים בשני כלים מיוחדים:

one is called an imaging spectrometer

הראשון נקרא ספקטרומטר הדמיה

that can actually measure the chemical composition

והוא מודד את המבנה הכימי

of plants as we fly over them.

של הצמחייה מעליה אנחנו טסים.

Another one is a set of lasers,

השני הוא מכשור לייזר,

very high-powered lasers,

עם לייזרים בעצמה גבוהה,

that fire out of the bottom of the plane,

שמוקרנים מתחתית המטוס,

sweeping across the ecosystem

וסורקים את המערכת האקולוגית על הקרקע

and measuring it at nearly 500,000 times per second

בקצב של חצי מליון מדידות בשניה

in high-resolution 3D.

בתלת ממד ובאיכות HD.

Here's an image of the Golden Gate Bridge

הנה תמונה של גשר שער הזהב

in San Francisco, not far from where I live.

בסאן-פרנסיסקו, ליד מקום מגורי.

Although we flew straight over this bridge,

למרות שטסנו ישר מעל הגשר,

we imaged it in 3D, captured its color

קיבלנו תמונה תלת ממדית, בצבע מלא

in just a few seconds.

תוך שניות.

But the real power of the CAO

אבל כוחו האמתי של מטוס ה- CAO

is its ability to capture the actual building blocks

טמון ביכולתו לתעד את אבני הבניין

of ecosystems.

של המערכת האקולוגית.

This is a small town in the Amazon,

זו עיר קטנה באמזונס,

imaged with the CAO.

כפי שהיא תועדה במערכת ה- CAO.

We can slice through our data

ניתן לחתוך את המידע

and see, for example, the 3D structure

ולראות, לדוגמה, את המבנה התלת ממדי

of the vegetation and the buildings,

של צמחייה ובתים,

or we can use the chemical information

ניתן גם להשתמש בנתונים הכימיים

to actually figure out how fast the plants are growing

על מנת לחשב כמה מהר גדלה הצמחייה

as we fly over them.

ממש תוך כדי הטיסה.

The hottest pinks are the fastest-growing plants.

האזורים הוורודים מראים צמחיה שגדלה מהר.

And we can see biodiversity in ways

וניתן לראות את המגוון הביולוגי בצורה

that you never could have imagined.

טובה בהרבה מכל מה שיכולנו לדמיין בעבר.

This is what a rainforest might look like

כך נראה יער גשם

as you fly over it in a hot air balloon.

כאר טסים מעליו בכדור פורח.

This is how we see a rainforest,

כך אנחנו רואים יער גשם,

in kaleidoscopic color that tells us

בצבעים רבגוניים שמראים לנו

that there are many species living with one another.

את מגוון המינים העצום שמתקיים ביער.

But you have to remember that these trees

אבל חייבים לזכור שהעצים האלו

are literally bigger than whales,

גדולים יותר מלווייתנים,

and what that means is that they're impossible to understand

והמשמעות היא שלא ניתן להבין אותם

just by walking on the ground below them.

רק מכיוון הקרקע שמתחתם.

So our imagery is 3D, it's chemical, it's biological,

לכן אנחנו משתמשים בהדמיות תלת ממד, עם ניתוח כימי וביולוגי,

and this tells us not only the species

שמראה לנו לא רק אילו מינים

that are living in the canopy,

חיים בצמרות העצים,

but it tells us a lot of information

אלא מספק גם מידע

about the rest of the species that occupy the rainforest.

על שאר המינים שחיים ביער הגשם.

Now I created the CAO

עכשיו יצרתי את מערכת ה- CAO

in order to answer questions that have proven

כדי לענות על שאלות

extremely challenging to answer from any other vantage point,

שלא ניתן היה לענות עליהן מנקודות מבט אחרות,

such as from the ground, or from satellite sensors.

כמו מהקרקע, או מתמונות לוויין.

I want to share three of those questions with you today.

ורציתי לדון אתכם בשלוש שאלות כאלה היום.

The first questions is,

השאלה הראשונה היא,

how do we manage our carbon reserves

איך צריך לנהל את עתודות הפחמן

in tropical forests?

ביערות הגשם?

Tropical forests contain a huge amount of carbon in the trees,

יערות הגשם מכילים כמות עצומה של פחמן בעצים,

and we need to keep that carbon in those forests

וחשוב שנשמור על הפחמן ביערות

if we're going to avoid any further global warming.

על מנת להימנע מהמשך ההתחממות כדור הארץ.

Unfortunately, global carbon emissions

לרוע המזל, פליטות הפחמן העולמיות

from deforestation

הנובעת מכריתת ושריפת יערות

now equals the global transportation sector.

שוות כיום לפליטת הפחמן של כל מגזר התחבורה.

That's all ships, airplanes, trains and automobiles combined.

של כל האניות, המטוסים, הרכבות והמכוניות יחד.

So it's understandable that policy negotiators

לכן מובן שקובעי המדיניות העולמית

have been working hard to reduce deforestation,

ניסו לצמצם את כריתת היערות בכל כוחם,

but they're doing it on landscapes

אבל הם פועלים בתחום

that are hardly known to science.

שאינו מוכר כמעט למדע.

If you don't know where the carbon is exactly,

אם איננו יודעים היכן בדיוק נמצא הפחמן,

in detail, how can you know what you're losing?

בפרוט רב, איך ניתן לדעת מה קצב האובדן?

Basically, we need a high-tech accounting system.

בעצם, אנחנו צריכים מערכת חשבונאית משוכללת.

With our system, we're able to see the carbon stocks

עם המערכת שלנו ניתן לראות את מאגרי הפחמן

of tropical forests in utter detail.

המצויים ביערות הטרופיים בפרוט רב.

The red shows, obviously, closed-canopy tropical forest,

באדום רואים את היערות הטרופיים צפופי הצמרת,

and then you see the cookie cutting,

ואז ניתן לראות חורים,

or the cutting of the forest in yellows and greens.

שמסמלים את כריתת היערות ומופיעים בצהוב וירוק.

It's like cutting a cake except this cake

זה כמו לפרוס עוגה, אלא שעומק העוגה הזו

is about whale deep.

הוא כגובה לוויתן.

And yet, we can zoom in and see the forest

ובכל זאת, ניתן להתמקד ולראות גם את היער

and the trees at the same time.

וגם את העצים בו זמנית.

And what's amazing is, even though we flew

ומה שמדהים, זה שלמרות שטסנו

very high above this forest,

גבוה מאד מעל היער,

later on in analysis, we can go in

בהמשך הסקירה נוכל להיכנס

and actually experience the treetrops,

ולחוות את צמרות העצים,

leaf by leaf, branch by branch,

כל עלה בנפרד, כל ענף בנפרד,

just as the other species that live in this forest

ממש כמו שבעלי החיים החיים ביער

experience it along with the trees themselves.

חווים אותם, ממש כמו העצים עצמם.

We've been using the technology to explore

אנחנו משתמשים בטכנולוגיה על מנת לחקור

and to actually put out the first carbon geographies

ולתעד את המיקום הגאוגרפי של הפחמן

in high resolution

ברזולוציה גבוהה

in faraway places like the Amazon Basin

באזורים מרוחקים כמו אגן האמזונס

and not-so-faraway places like the United States

ובאזורים קרובים יותר כמו ארצות הברית

and Central America.

ומרכז אמריקה.

What I'm going to do is I'm going to take you on a high-resolution, first-time tour

ועכשיו אני אקח אתכם לסיור ברזולוציה גבוהה, סיור ראשון

of the carbon landscapes of Peru and then Panama.

בנופי הפחמן של פרו ופנמה.

The colors are going to be going from red to blue.

הצבעים ינועו בין אדום לכחול.

Red is extremely high carbon stocks,

אדום מייצג מאגרי פחמן גדולים,

your largest cathedral forests you can imagine,

היער הגדול והמרשים ביותר שתוכלו לדמיין,

and blue are very low carbon stocks.

וכחול מייצג מאגרי פחמן מדוללים.

And let me tell you, Peru alone is an amazing place,

וכפי שתראו מיד, פרו היא מקום מדהים,

totally unknown in terms of its carbon geography

שפיזור הפחמן בו לא מוכר כלל

until today.

עד היום.

We can fly to this area in northern Peru

אנחנו נטוס אל אזור בצפון פרו

and see super high carbon stocks in red,

ונראה מאגרי פחמן עצומים באדום,

and the Amazon River and floodplain

ואת נהר האמזונס והאזורים סביבו

cutting right through it.

שחותכים את האזור.

We can go to an area of utter devastation

ונמשיך לאזורי הרס מוחלט

caused by deforestation in blue,

שגרמה כריתת יערות ומופיעים בכחול,

and the virus of deforestation spreading out in orange.

ונראה איך הכריתה מתקדמת כמו מחלה ויראלית בכתום.

We can also fly to the southern Andes

נוכל גם לטוס מעל הרי האנדים הדרומיים

to see the tree line and see exactly how

לראות את קו היער ולראות בדיוק כיצד

the carbon geography ends

מאגרי הפחמן מסתיימים

as we go up into the mountain system.

כאשר גובה ההרים עולה.

And we can go to the biggest swamp in the western Amazon.

ונוכל לטוס לביצות העצומות במערב האמזונס.

It's a watery dreamworld

זה עולם חלומות מיימי

akin to Jim Cameron's "Avatar."

כמו בסרט אווטר של ג'ים קמרון.

We can go to one of the smallest tropical countries,

אנחנו יכולים לטוס אל אחת מהמדינות הטרופיות הקטנות,

Panama, and see also a huge range

פנמה, ולראות את הטווח העצום

of carbon variation,

של מאגרי הפחמן,

from high in red to low in blue.

מאדום גבוה, לכחול נמוך.

Unfortunately, most of the carbon is lost in the lowlands,

לרוע המזל, רוב הפחמן אובד באזורי השפלה,

but what you see that's left,

אבל המאגרים שראינו שנשארו,

in terms of high carbon stocks in greens and reds,

שסומנו בירוק ואדום,

is the stuff that's up in the mountains.

מרוכזים במעלה ההרים.

One interesting exception to this

חריג אחד שראינו

is right in the middle of your screen.

מופיע במרכז המסך.

You're seeing the buffer zone around the Panama Canal.

ניתן לראות את אזור החיץ סביב תעלת פנמה.

That's in the reds and yellows.

הוא מופיע באדום וצהוב.

The canal authorities are using force

שלטונות התעלה משתמשים בכוח

to protect their watershed and global commerce.

על מנת להגן על התעלה ועל המסחר הבינ"ל.

This kind of carbon mapping

מיפוי פחמן כמו שביצענו

has transformed conservation

משנה את אופי שימור היערות

and resource policy development.

ואת תכנון פיתוח המשאבים.

It's really advancing our ability to save forests

זה באמת מקדם את יכולתנו להציל את היערות

and to curb climate change.

ולמנוע את שינויי האקלים.

My second question: How do we prepare for climate change

השאלה השנייה שלי: איך נתכונן לשינויי האקלים

in a place like the Amazon rainforest?

במקומות כמו יער הגשם באמזונס?

Let me tell you, I spend a lot of time

תאמינו לי, ביליתי המון זמן

in these places, and we're seeing the climate changing already.

ביערות הללו, וניתן לראות כיום בברור את שינויי האקלים.

Temperatures are increasing,

הטמפרטורות עולות,

and what's really happening is we're getting a lot of droughts,

והביטוי העיקרי הוא בהופעת בצורת,

recurring droughts.

בצורת שחוזרת שוב ושוב.

The 2010 mega-drought is shown here

בצורת הענק שארעה ב- 2010 מופיעה כאן

with red showing an area about the size of Western Europe.

בצבע אדום ומכסה אזור ששטחו דומה לשטח מערב אירופה.

The Amazon was so dry in 2010

האמזונס היה יבש כל כך ב- 2010

that even the main stem of the Amazon river itself

שאפילו היוּבל העיקרי של נהר האמזונס

dried up partially, as you see in the photo

התייבש בחלקו, כפי שתראו בצילום

in the lower portion of the slide.

בחלקה התחתון של השקופית.

What we found is that in very remote areas,

גילינו שבאזורים מבודדים מאד,

these droughts are having a big negative impact

יש לבצורת השפעה שלילית ביותר

on tropical forests.

על היערות הטרופיים.

For example, these are all of the dead trees in red

לדוגמה, הצבע האדום מייצג עצים מתים

that suffered mortality following the 2010 drought.

שהתייבשו בעקבות הבצורת של 2010.

This area happens to be on the border

האזור הזה נמצא בגבול

of Peru and Brazil,

בין פרו וברזיל,

totally unexplored,

אזור שטרם נחקר,

almost totally unknown scientifically.

ממש לא מוכר למדע.

So what we think, as Earth scientists,

אז חשבנו, חוקרי כדור הארץ,

is species are going to have to migrate

שמיני בעלי חיים שונים ינדדו

with climate change from the east in Brazil

יחד עם שינויי האקלים, ממזרח ברזיל

all the way west into the Andes

מערבה לכיוון הרי האנדים

and up into the mountains

ואל ההרים הגבוהים

in order to minimize their exposure to climate change.

על מנת לצמצם את החשיפה שלהם לשינויי האקלים.

One of the problems with this is that humans

הבעיה היא שבני האדם

are taking apart the western Amazon as we speak.

הורסים את מערב האמזונס ממש ברגעים אלה.

Look at this 100-square-kilometer gash

תראו את החור ששטחו 100 ק"מ מרובע

in the forest created by gold miners.

שנוצר ביער עקב כריית זהב.

You see the forest in green in 3D,

אתם רואים את היער מופיע בירוק בתמונת תלת ממד,

and you see the effects of gold mining

וניתן לראות את השפעת כריית הזהב

down below the soil surface.

מתחת לפני הקרקע.

Species have nowhere to migrate in a system like this, obviously.

לבעלי החיים אין לאן לנדוד במערכת כזו.

If you haven't been to the Amazon, you should go.

אם לא ביקרתם עדיין באמזונס, כדאי לכם לנסוע לשם.

It's an amazing experience every time,

זו חוויה מדהימה בכל פעם,

no matter where you go.

לא משנה לאן תגיעו.

You're going to probably see it this way, on a river.

סביר שתטיילו כך, בסירות נהר.

But what happens is a lot of times

אבל במקרים רבים

the rivers hide what's really going on

סביבת הנהר מסתירה את מה שקורה

back in the forest itself.

בשאר שטחי היער.

We flew over this same river,

טסנו מעל אותו נהר,

imaged the system in 3D.

וצילמנו בתלת ממד.

The forest is on the left.

היער מופיע משמאל.

And then we can digitally remove the forest

וניתן להסיר את תמונת היער באופן ממוחשב,

and see what's going on below the canopy.

ולראות מה קורה מתחת לצמרות.

And in this case, we found gold mining activity,

במקרה שלנו ראינו פעילות של כורי זהב,

all of it illegal,

כולה בלתי חוקית,

set back away from the river's edge,

שממוקמת הרחק מגדות הנהר,

as you'll see in those strange pockmarks

ומופיעים כחורים המוזרים

coming up on your screen on the right.

בצד ימין של התמונה.

Don't worry, we're working with the authorities

אל תדאגו, אנחנו משתפים פעולה עם השלטונות

to deal with this and many, many other problems

על מנת לטפל בהמון בעיות

in the region.

שמתגלות באזור.

So in order to put together a conservation plan

על מנת לבנות תכנית שימור

for these unique, important corridors

למסדרון האקולוגי החשוב והייחודי

like the western Amazon and the Andes Amazon corridor,

שנמצא במערב האמזונס, ובמסדרון המקשר בין הרי האנדים לאמזונס,

we have to start making

חשוב שנתחיל לבנות

geographically explicit plans now.

תכניות על בסיס גאוגרפי כבר היום.

How do we do that if we don't know the geography of biodiversity in the region,

אבל איך נוכל לעשות זאת בלי להכיר את הפיזור הגאוגרפי של המינים הביולוגיים השונים באזור,

if it's so unknown to science?

אם המדע לא מכיר אותם?

So what we've been doing is using

כיום אנחנו משתמשים

the laser-guided spectroscopy from the CAO

בספקטרוגרפיית הלייזר של ה- CAO

to map for the first time the biodiversity

על מנת למפות את המגוון הביולוגי

of the Amazon rainforest.

של יערות הגשם באמזונס.

Here you see actual data showing different species in different colors.

כאן ניתן לראות מידע אמתי לגבי המינים השונים בצבעים שונים.

Reds are one type of species, blues are another,

אדום מסמל מין אחד, כחול מין אחר,

and greens are yet another.

וירוק הוא מין נוסף.

And when we take this together and scale up

וכאשר מביטים בנתונים מגבוה,

to the regional level,

ברמת האזור,

we get a completely new geography

מקבלים מיפוי חדש לגמרי

of biodiversity unknown prior to this work.

של מגוון המינים, שלא תועד מעולם.

This tells us where the big biodiversity changes

המפה מראה לנו את היכן מגוון המינים משתנה

occur from habitat to habitat,

במעבר מאזור אחד לאחר,

and that's really important because it tells us

וזה נתון חשוב ביותר מכיוון שהוא מראה

a lot about where species may migrate to

לאן המינים מהגרים

and migrate from as the climate shifts.

ומאיפה הם בורחים בעקבות שינויי האקלים.

And this is the pivotal information that's needed

וזה המידע הראשוני שנחוץ

by decision makers to develop protected areas

לקובעי המדיניות על מנת לפתח אזורים מוגנים

in the context of their regional development plans.

בהם לא יבוצע פיתוח ברמה המקומית.

And third and final question is,

והשאלה השלישית והאחרונה היא,

how do we manage biodiversity on a planet

איך מנהלים את המגוון הביולוגי באזור

of protected ecosystems?

שבו יש מערכות אקולוגית מוגנת?

The example I started out with about lions hunting,

נחזור לדוגמה בה פתחנו לגבי מנהגי הציד של האריות,

that was a study we did

היא מבוססת על מחקר שערכנו

behind the fence line of a protected area

באזורים מוגנים ומגודרים

in South Africa.

בדרום אפריקה.

And the truth is, much of Africa's nature

והאמת היא, שחלק גדול מהטבע באפריקה

is going to persist into the future

ישתמר גם בעתיד

in protected areas like I show in blue on the screen.

באזורים מוגנים כמו האזור הכחול בתמונה.

This puts incredible pressure and responsibility

זה שם אחריות ולחץ עצומים

on park management.

על הנהלות הפרקים הלאומיים.

They need to do and make decisions

הם חייבים לבצע ולהוציא לפועל החלטות

that will benefit all of the species that they're protecting.

שיועילו לכל המינים עליהם הם מגנים.

Some of their decisions have really big impacts.

ולחלק מההחלטות שלהם יש השפעה עצומה.

For example, how much and where

לדוגמה, עד כמה ואיפה

to use fire as a management tool?

להשתמש בשרפות ככלי לניהול הצמחייה?

Or, how to deal with a large species like elephants,

או, איך לנהל את המינים הגדולים, כמו פילים,

which may, if their populations get too large,

שעשויים, אם מספרם יגדל יותר מדי,

have a negative impact on the ecosystem

לגרום להרס הסביבה הטבעית סביבם

and on other species.

ולפגוע במינים אחרים.

And let me tell you, these types of dynamics

ותאמינו לי, לשינויים כאלה

really play out on the landscape.

יש השפעה עצומה בשטח.

In the foreground is an area with lots of fire

מלפנים רואים אזור שחוה הרבה שרפות

and lots of elephants:

ועדרי פילים:

wide open savanna in blue, and just a few trees.

סוואנה פתוחה מסומנת בכחול, ומעט מאד עצים.

As we cross this fence line, now we're getting

ומעבר לגדר, רואים

into an area that has had protection from fire

אזור שהוגן מפני שרפות

and zero elephants:

ונחסם לפילים:

dense vegetation, a radically different ecosystem.

הצמחייה עבותה, סביבה שונה לחלוטין.

And in a place like Kruger,

ובאזור כמו הפרק הלאומי קרוגר,

the soaring elephant densities

העלייה באוכלוסיית הפילים

are a real problem.

היא בעיה אמתית.

I know it's a sensitive issue for many of you,

אני מבין שעבור רובכם מדובר בנושא רגיש,

and there are no easy answers with this.

ואין לי תשובות פשוטות.

But what's good is that the technology we've developed

אבל הבשורה טמונה בטכנולוגיה שפיתחנו

and we're working with in South Africa, for example,

ואנחנו משתפים פעולה עם דרום אפריקה, לדוגמה,

is allowing us to map every single tree in the savanna,

שמאפשרת לנו למפות כל עץ בסוואנה,

and then through repeat flights

ואז לחזור ולטוס מעל אותם אזורים

we're able to see which trees

ולראות אילו עצים

are being pushed over by elephants,

מופלים על ידי הפילים,

in the red as you see on the screen, and how much that's happening

הם מוצגים באדום במסך, וכמה זה קורה

in different types of landscapes in the savanna.

באזורים שונים בסוואנה.

That's giving park managers

אנחנו נותנים למנהלי הפרק

a very first opportunity to use

הזדמנות ראשונה להשתמש

tactical management strategies that are more nuanced

באסטרטגיית ניהול מבוססות ורגישות

and don't lead to those extremes that I just showed you.

שלא מובילות למצבים הקיצוניים שהצגתי קודם.

So really, the way we're looking

בפועל, הדרך בה אנחנו מסתכלים על

at protected areas nowadays

שטחים מוגנים כיום

is to think of it as tending to a circle of life,

מתבססת על מעגל החיים,

where we have fire management,

אנחנו מנהלים את השרפות,

elephant management, those impacts on the structure of the ecosystem,

את גודל אוכלוסיית הפילים, גורמים המשפיעים על בסיס המבנה האקולוגי,

and then those impacts

וגורמים אלה

affecting everything from insects

משפיעים על כל היצורים סביבם, מחרקים

up to apex predators like lions.

ועד לטורפי על כמו אריות.

Going forward, I plan to greatly expand

בעתיד, אני מתכוון להרחיב

the airborne observatory.

את התצפיות מהאוויר.

I'm hoping to actually put the technology into orbit

אני מקווה לשגר לוויין לחלל

so we can manage the entire planet

כך שנוכל לנהל את כל שטחי כדור הארץ

with technologies like this.

בעזרת כלים טכנולוגיים כמו שתיארנו.

Until then, you're going to find me flying

ועד אז, אני מתכוון לטוס

in some remote place that you've never heard of.

מעל כמה מהאזורים הנידחים ביותר בעולם.

I just want to end by saying that technology is

אסיים ואגיד שהטכנולוגיה

absolutely critical to managing our planet,

היא קריטית לניהול משאבי הטבע בכדור הארץ,

but even more important is the understanding

אבל חשוב מאד שנבין

and wisdom to apply it.

את הדרך החכמה לבצע זאת.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)