These bacteria eat plastic | Morgan Vague

Transcriber: Ivana Korom Reviewer: Joanna Pietrulewicz

תרגום: Zeeva Livshitz עריכה: Nurit Noy

Plastics: you know about them, you may not love them,

פלסטיק: אתם יודעים מה זה, אתם עשויים לא לאהוב אותו,

but chances are you use them every single day.

אבל רוב הסיכויים שאתם משתמשים בו מדי יום ביומו.

By 2050, researchers estimate

עד 2050, חוקרים מעריכים,

that there will be more plastic in the ocean than fish.

יהיה יותר פלסטיק בים מאשר דגים.

Despite our best efforts,

למרות מאמצינו הרבים,

only nine percent of all plastic we use winds up being recycled.

רק 9% מכלל הפלסטיק שאנו משתמשים בו ממוחזר.

And even worse,

וגרוע מכך,

plastic is incredibly tough and durable

פלסטיק הוא חומר קשה מאוד ועמיד

and researchers estimate

וחוקרים מעריכים

that it can take anywhere from 500 to 5,000 years

שיכול לקחת לו מ-500 עד 5,000 שנים

to fully break down.

להתפרק לגמרי.

It leaches harmful chemical contaminants into our oceans, our soil,

הוא פולט מזהמים כימיים מזיקים לתוך האוקיינוסים, האדמה שלנו,

our food, our water, and into us.

המזון שלנו, המים שלנו, ולתוכנו.

So how did we wind up with so much plastic waste?

אז איך מצאנו את עצמנו עם כל כך הרבה פסולת מפלסטיק?

Well, it's simple.

ובכן, זה פשוט.

Plastic is cheap, durable, adaptable, and it's everywhere.

פלסטיק הוא זול, עמיד, גמיש, ונמצא בכל מקום.

But the good news is

אבל החדשות הטובות הן

there's something else that's cheap, durable, adaptable and everywhere.

שיש עוד משהו זול, ועמיד, שניתן להתאמה בכל מקום.

And my research shows it may even be able to help us

והמחקר שלי מראה שזה אפילו עשוי להיות מסוגל לעזור לנו

with our plastic pollution problem.

עם בעיית הזיהום מהפלסטיק שלנו.

I'm talking about bacteria.

אני מדברת על חיידקים.

Bacteria are microscopic living beings invisible to the naked eye

חיידקים הם יצורים חיים מיקרוסקופיים בלתי נראים לעין בלתי מזוינת,

that live everywhere,

שחיים בכל מקום,

in all sorts of diverse and extreme environments,

בכל מיני סוגי סביבה שונים וקיצוניים,

from the human gut, to soil, to skin,

החל מהמעיים האנושיים, לאדמה, לעור,

to vents in the ocean floor, reaching temperatures of 700 degrees Fahrenheit.

לפרצות בקרקעית האוקיינוס, שמגיעות לטמפרטורה של 371° .

Bacteria live everywhere,

חיידקים חיים בכל מקום,

in all sorts of diverse and extreme environments.

בכל מיני סוגים שונים וקיצוניים של סביבה.

And as such, they have to get pretty creative with their food sources.

וככאלה, הם צריכים להיות יצירתיים למדי בקשר למזון שלהם.

There's also a lot of them.

ויש גם הרבה מהם.

Researchers estimate that there are roughly five million trillion trillion --

החוקרים מעריכים שישנם בערך 5 מיליון טריליון טריליון -

that's a five with 30 zeros after it -- bacteria on the planet.

זה חמש עם 30 אפסים אחריו - חיידקים על הפלנטה.

Now, considering that we humans produce

עכשיו, בהתחשב בכך שאנו בני האדם, מייצרים

300 million tons of new plastic each year,

300 מיליון טונות של פלסטיק חדש מידי שנה,

I'd say that our plastic numbers

הייתי אומרת שמספרי כמויות הפלסטיק שלנו

are looking pretty comparable to bacteria's.

משתווים יפה למדי לאלה של החיידקים.

So, after noticing this

אז, אחרי שמבחינים בכך

and after learning about all of the creative ways

ואחרי שלומדים על כל הדרכים היצירתיות

that bacteria find food,

שהחיידקים מוצאים בהן מזון,

I started to think:

התחלתי לחשוב:

could bacteria in plastic-polluted environments

האם חיידקים בסביבות מזוהמות בפלסטיק יוכלו

have figured out how to use plastic for food?

ללמוד כיצד להשתמש בפלסטיק למזון?

Well, this is the question that I decided to pursue a couple of years ago.

ובכן, זו השאלה שהחלטתי לחקור לפני כמה שנים.

Now, fortunately for me,

עכשיו, למזלי,

I'm from one of the most polluted cities in America,

אני מגיעה מאחד המקומות הכי מזוהמים באמריקה,

Houston, Texas.

יוסטון, טקסס.

(Laughs)

(צוחקת)

In my hometown alone,

בעיר הולדתי בלבד,

there are seven EPA-designated Superfund sites.

יש 7 אתרים מזוהמים מיועדים לניקוי ע"י קרן על של EPA.

These are sites that are so polluted,

אתרים אלה מזוהמים כל כך,

that the government has deemed their cleanup a national priority.

שהממשלה ראתה בניקיון שלהם עדיפות לאומית.

So I decided to trek around to these sites

אז החלטתי להלך סביב אתרים אלה

and collect soil samples teeming with bacteria.

ולאסוף דגימות קרקע עם חיידקים.

I started toying with a protocol,

התחלתי לשחק עם פרוטוקול,

which is fancy science talk for a recipe.

שזה דיבור מדעי מהודר עבור מתכון.

And what I was trying to cook up was a carbon-free media,

וניסיתי לבשל תקשורת נטולת פחמן,

or a food-free environment.

או סביבה ללא מזון.

An environment without the usual carbons, or food,

סביבה ללא סוגי הפחמן הרגילים, או מזון,

that bacteria, like us humans, need to live.

שחיידקים, כמו שאנו בני האדם, צריכים כדי לחיות.

Now, in this environment,

עכשיו, בסביבה זו,

I would provide my bacteria with a sole carbon, or food, source.

הייתי מספקת לחיידקים מקור יחיד לפחמן או למזון,

I would feed my bacteria polyethylene terephthalate,

הייתי מאכילה את החיידקים שלי פוליאתילן טרפתאלט,

or PET plastic.

או PET פלסטיק.

PET plastic is the most widely produced plastic in the world.

PET פלסטיק הוא הפלסטיק הנפוץ ביותר בעולם.

It's used in all sorts of food and drink containers,

הוא משמש בכל מיני מיכלים של מזון ומשקאות,

with the most notorious example being plastic water bottles,

עם הדוגמה הכי ידועה לשמצה של בקבוקי מים מפלסטיק,

of which we humans currently go through at a rate of one million per minute.

שאנו בני האדם כיום משתמשים בקצב של מיליון לדקה.

So, what I would be doing,

אז מה שהייתי עושה

is essentially putting my bacteria on a forced diet of PET plastic

הוא בעצם, מארגנת לחיידקים שלי דיאטה מאולצת של PET פלסטיק

and seeing which, if any, might survive or, hopefully, thrive.

ורואה אילו חיידקים, אם בכלל, ישרדו, או אולי אפילו ישגשגו.

See, this type of experiment would act as a screen

סוג זה של ניסוי יפעל כמסנן

for bacteria that had adapted to their plastic-polluted environment

עבור חיידקים שהסתגלו לסביבתם המזוהמת בפלסטיק

and evolved the incredibly cool ability to eat PET plastic.

ופיתחו יכולת מגניבה להפליא לאכול PET פלסטיק .

And using this screen,

ובשימוש במסנן זה

I was able to find some bacteria that had done just that.

הצלחתי למצוא כמה חיידקים שעשו בדיוק את זה.

These bacteria had figured out how to eat PET plastic.

החיידקים האלה למדו איך לאכול PET פלסטיק.

So how do these bacteria do this?

אז איך חיידקים אלה עושים את זה?

Well, it's actually pretty simple.

ובכן, זה בעצם די פשוט.

Just as we humans digest carbon or food into chunks of sugar

כמו שאנחנו בני האדם מעכלים והופכים פחמן או מזון לסוכרים

that we then use for energy,

שאנו משתמשים בהם לאנרגיה,

so too do my bacteria.

כך גם עושים החיידקים שלי.

My bacteria, however, have figured out how to do this digestion process

החיידקים שלי, לעומת זאת, הבינו איך לעשות את תהליך העיכול הזה

to big, tough, durable PET plastic.

עם PET פלסטיק גדול, קשה, ועמיד .

Now, to do this, my bacteria use a special version

וכדי לעשות זאת, החיידקים שלי משתמשים בגרסה מיוחדת

of what's called an enzyme.

של מה שנקרא אנזים.

Now, enzymes are simply compounds that exist in all living things.

עכשיו, אנזימים הם פשוט תרכובות שקיימות בכל היצורים החיים.

There are many different types of enzymes,

ישנם סוגים שונים רבים של אנזימים,

but basically, they make processes go forward,

אך בעיקרו של דבר הם מניעים תהליכים קדימה,

such as the digestion of food into energy.

כמו עיכול המזון והפיכתו לאנרגיה.

For instance, we humans have an enzyme called an amylase

למשל, לנו בני האדם יש אנזים הנקרא עמילאז

that helps us digest complex starches, such as bread,

שעוזר לנו לעכל עמילנים מורכבים, כמו לחם,

into small chunks of sugar that we can then use for energy.

לחתיכות סוכר קטנות שאנו יכולים להשתמש בהם לאנרגיה.

Now, my bacteria have a special enzyme called a lipase

לחיידקים שלי יש אנזים מיוחד שנקרא ליפאז

that binds to big, tough, durable PET plastic

שנקשר לPET פלסטיק עמיד, גדול, וקשה,

and helps break it into small chunks of sugar

ועוזר לרסק אותו לחתיכות סוכר קטנות

that my bacteria can then use for energy.

שהחיידקים יכולים להשתמש בהם לאנרגיה.

So basically,

אז בעצם,

PET plastic goes from being a big, tough, long-lasting pollutant

PET פלסטיק הופך ממזהם קשה וגדול וארוך טווח,

to a tasty meal for my bacteria.

לארוחה טעימה לחיידקים שלי.

Sounds pretty cool, right?

נשמע די מגניב, נכון?

And I think, given the current scope of our plastic pollution problem,

ובהתחשב בהיקף הנוכחי של בעיית זיהום הפלסטיק שלנו,

I think it sounds pretty useful.

אני חושבת שזה נשמע שימושי למדי.

The statistics I shared with you

הנתונים הסטטיסטיים ששיתפתי איתכם

on just how much plastic waste has accumulated on our planet

על כמות פסולת הפלסטיק שהצטברה

are daunting.

הם מבהילים.

They're scary.

הם מפחידים.

And I think they highlight

ואני חושבת שהם מדגישים

that while reducing, reusing and recycling are important,

שבעוד שההפחתה, השימוש החוזר והמיחזור, חשובים,

they alone are not going to be enough to solve this problem.

הם לבדם לא יצליחו לפתור את הבעיה הזאת.

And this is where I think bacteria might be able to help us out.

וזה המקום שבו, אני חושבת, שחיידקים עשויים לעזור לנו.

But I do understand why the concept of bacterial help

אבל אני מבינה למה הרעיון של עזרה חיידקית

might make some people a little nervous.

עלול לעורר באנשים קצת עצבנות.

After all, if plastic is everywhere and these bacteria eat plastic,

כי אם פלסטיק נמצא בכל מקום והחיידקים האלה אוכלים פלסטיק,

isn't there a risk of these bacteria getting out in the environment

לא מסוכן שהם יצאו לסביבה

and wreaking havoc?

ויזרעו הרס?

Well, the short answer is no, and I'll tell you why.

ובכן, התשובה הקצרה היא לא, ואני אומר לכם למה.

These bacteria are already in the environment.

חיידקים אלה כבר נמצאים בסביבה.

The bacteria in my research are not genetically modified frankenbugs.

החיידקים במחקר שלי אינם מהונדסים גנטית.

These are naturally occurring bacteria

אלה הם חיידקים טבעיים

that have simply adapted to their plastic-polluted environment

שפשוט הסתגלו לסביבתם המזוהמת בפלסטיק

and evolved the incredibly gnarly ability to eat PET plastic.

ופיתחו את היכולת המדהימה לאכול PET פלסטיק.

So the process of bacteria eating plastic is actually a natural one.

אז התהליך של חיידקים אוכלי פלסטיק הוא למעשה טבעי.

But it's an incredibly slow process.

אבל זה תהליך איטי מאין כמוהו.

And there remains a lot of work to be done

ויש עדיין הרבה עבודה לעשות

to figure out how to speed up this process to a useful pace.

כדי להבין איך להאיץ תהליך זה לקצב שימושי.

My research is currently looking at ways of doing this

המחקר שלי מחפש כרגע דרכים לעשות את זה

through a series of UV, or ultraviolet, pretreatments,

באמצעות טיפול מקדים של סדרות UV, או אולטרא סגול,

which basically means we blast PET plastic with sunlight.

שמשמעו בעצם שאנו מפוצצים את הPET פלסטיק בעזרת אור השמש.

We do this because sunlight acts a bit like tenderizer on a steak,

אנו עושים זאת בגלל שאור השמש פועל קצת כמו ריכוך של אומצה,

turning the big, tough, durable bonds in PET plastic

הופך את הקשרים החזקים הגדולים והעמידים של ה - PET פלסטיק

a bit softer and a bit easier for my bacteria to chew on.

למעט רכים יותר שקצת יותר קל לחיידקים שלי ללעוס.

Ultimately, what my research hopes to do

בסופו של דבר, מה שהמחקר שלי מקווה לעשות זה

is create an industrial-scale contained carbon-free system,

ליצור מערכת סגורה, נרחבת ונטולת פחמן.

similar to a compost heap,

בדומה לערימת קומפוסט,

where these bacteria can thrive in a contained system,

שחיידקים אלה יכולים לשגשג בה במערכת סגורה,

where their sole food source is PET plastic waste.

שבה מקור המזון היחיד שלהם הוא פסולת של PET פלסטיק.

Imagine one day being able to dispose of all of your plastic waste

דמיינו, יום אחד, תוכלו להשליך פסולת פלסטיק

in a bin at the curb

לפח אשפה על המדרכה

that you knew was bound for a dedicated bacteria-powered plastic waste facility.

שנועד לפסולת פלסטיק שמטופלת באמצעות חיידקים.

I think with some hard work this is an achievable reality.

אני חושבת שעם עבודה מעט קשה זו מציאות אפשרית.

Plastic-eating bacteria is not a cure-all.

חיידקים אוכלי פלסטיק אינם תרופה לכל.

But given the current statistics, it's clear that we humans,

אבל לפי הנתונים הסטטיסטיים הנוכחיים, ברור, שאנחנו בני האדם,

we could use a little help with this problem.

צריכים קצת עזרה עם הבעיה הזו.

Because people,

כי, תקשיבו:

we possess a pressing problem of plastic pollution.

יש לנו בעיית זיהום קשה של פלסטיק.

And bacteria might be a really important part of the solution.

וחיידקים, עשויים להיות חלק חשוב מהפתרון.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)