Have we reached the end of physics? | Harry Cliff

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

A hundred years ago this month, a 36-year-old Albert Einstein

לפני מאה שנה החודש, אלברט איינשטיין בן 36,

stood up in front of the Prussian Academy of Sciences in Berlin

עמד לפני האקדמיה הפרוסית למדעים של ברלין

to present a radical new theory of space, time and gravity:

כדי להציג תאוריה רדיקלית חדשה של מרחב, זמן וכבידה:

the general theory of relativity.

תאוריית היחסות הכללית.

General relativity is unquestionably Einstein's masterpiece,

תורת היחסות הכללית היא ללא ספק יצירת המופת של איינשטיין,

a theory which reveals the workings of the universe at the grandest scales,

תאוריה שמגלה את דרך העבודה של היקום בקנה המידה הגדול ביותר,

capturing in one beautiful line of algebra

לוכדת בקו יפה אחד של אלגברה

everything from why apples fall from trees to the beginning of time and space.

הכל מלמה תפוחים נופלים מעצים להתחלה של הזמן והחלל.

1915 must have been an exciting year to be a physicist.

1915 היתה שנה מרגשת להיות פיזיקאי.

Two new ideas were turning the subject on its head.

שני רעיונות חדשים הפכו את הנושא על פיו.

One was Einstein's theory of relativity,

אחד היה תאוריית היחסות של איינשטיין,

the other was arguably even more revolutionary:

האחרת אפשר לטעון היתה אפילו יותר מהפכנית:

quantum mechanics,

מכאניקה קוואנטית,

a mind-meltingly strange yet stunningly successful new way

דרך חדשה ממיסת מוח ועדיין מצליחה באופן מרשים

of understanding the microworld, the world of atoms and particles.

של הבנת העולם הזעיר, העולם של אטומים וחלקיקים.

Over the last century, these two ideas have utterly transformed

במהלך המאה האחרונה, שני הרעיונות האלו שינו לגמרי

our understanding of the universe.

את ההבנה שלנו של היקום.

It's thanks to relativity and quantum mechanics

זה תודות ליחסות ולמכאניקה קוואנטית

that we've learned what the universe is made from,

שגילינו ממה היקום עשוי,

how it began and how it continues to evolve.

איך הוא החל ואיך הוא ממשיך להתפתח.

A hundred years on, we now find ourselves at another turning point in physics,

אחרי מאה שנים, אנחנו מוצאים את עצמנו עכשיו בנקודת מפנה נוספת בפיזיקה,

but what's at stake now is rather different.

אבל מה שעל הפרק עכשיו די שונה.

The next few years may tell us whether we'll be able

השנים הבאות אולי יגידו לנו אם נהיה מסוגלים

to continue to increase our understanding of nature,

להמשיך להגדיל את ההבנה שלנו את הטבע,

or whether maybe for the first time in the history of science,

או אם אולי בפעם הראשונה בהסטוריה של המדע,

we could be facing questions that we cannot answer,

נוכל לעמוד בפני שאלות שאנחנו לא יכולים לענות,

not because we don't have the brains or technology,

לא בגלל שאין לנו את השכל או הטכנולוגיה,

but because the laws of physics themselves forbid it.

אלא בגלל שחוקי הפיזיקה עצמם אוסרים זאת.

This is the essential problem: the universe is far, far too interesting.

זו הבעיה הבסיסית: היקום הרבה יותר מדי מעניין.

Relativity and quantum mechanics appear to suggest

נראה שיחסיות ומכאניקת הקוואנטים מציעים

that the universe should be a boring place.

שהיקום צריך להיות מקום משעמם.

It should be dark, lethal and lifeless.

הוא צריך להיות אפל, קטלני וחסר חיים.

But when we look around us, we see we live in a universe full of interesting stuff,

אבל כשאנחנו מביטים סביבנו, אנחנו רואים שאנחנו חיים ביקום מלא דברים מעניינים,

full of stars, planets, trees, squirrels.

מלא כוכבים, פלנטות, עצים, סנאים.

The question is, ultimately,

השאלה היא, בסופו של דבר,

why does all this interesting stuff exist?

למה כל הדברים המעניינים האלה קיימים?

Why is there something rather than nothing?

למה יש משהו ולא כלום?

This contradiction is the most pressing problem in fundamental physics,

הניגוד הזה הוא הבעיה הכי קשה בפיזיקה בסיסית,

and in the next few years, we may find out whether we'll ever be able to solve it.

ובכמה שנים הבאות, אולי נגלה אם אי פעם נוכל לפתור את זה.

At the heart of this problem are two numbers,

בלב הבעיה יש שני מספרים,

two extremely dangerous numbers.

שני מספרים ממש מסוכנים.

These are properties of the universe that we can measure,

הם תכונות של היקום שאנחנו יכולים למדוד,

and they're extremely dangerous

והם מאוד מסוכנים

because if they were different, even by a tiny bit,

מפני שאם הם היו שונים, אפילו במעט,

then the universe as we know it would not exist.

אז היקום כמו שאנחנו מכירים אותו לא היה קיים.

The first of these numbers is associated with the discovery that was made

הראשון מהמספרים האלה קשור לגילוי שנעשה

a few kilometers from this hall, at CERN, home of this machine,

כמה קילומטרים מהאולם הזה, ב CERN, הבית של המכונה הזו.

the largest scientific device ever built by the human race,

המכשיר המדעי הכי גדול שאי פעם נבנה על ידי המין האנושי,

the Large Hadron Collider.

מרסק ההדרונים הגדול.

The LHC whizzes subatomic particles around a 27-kilometer ring,

ה LHC מטיס חלקיקים תת אטומיים לאורך טבעת של 27 קילומטר,

getting them closer and closer to the speed of light

ומביא אותן קרוב יותר ויותר למהירות האור

before smashing them into each other inside gigantic particle detectors.

לפני שהוא מרסק אותם אחד בשני בתוך גלאי חלקיקים עצומים.

On July 4, 2012, physicists at CERN announced to the world

ב 4 ביולי 2012, מדענים ב CERN הודיעו לעולם

that they'd spotted a new fundamental particle

שהם גילו חלקיק יסוד חדש

being created at the violent collisions at the LHC: the Higgs boson.

שנוצר בהתנגשויות האלימות ב LHC: היגס בוזון.

Now, if you followed the news at the time,

עכשיו, אם עקבתם אחרי החדשות באותו זמן,

you'll have seen a lot of physicists getting very excited indeed,

הייתם רואים הרבה מדענים באמת מאוד מתרגשים,

and you'd be forgiven for thinking

ויסלחו לכם אם תחשבו

we get that way every time we discover a new particle.

אנחנו נעשים כאלו כל פעם שאנחנו מגלים חלקיק חדש.

Well, that is kind of true,

ובכן, זה סוג של נכון,

but the Higgs boson is particularly special.

אבל בוזון היגס הוא מיוחד ביותר.

We all got so excited because finding the Higgs

התרגשנו כל כך מפני שמציאת ההיגס

proves the existence of a cosmic energy field.

מספקת את הקיום של שדה אנרגיה קוסמי.

Now, you may have trouble imagining an energy field,

עכשיו, אולי יש לכם בעיות לדמיין שדה אנרגיה,

but we've all experienced one.

אבל כולנו חווינו אחד.

If you've ever held a magnet close to a piece of metal

אם אי פעם החזקתם מגנט ליד פיסת מתכת

and felt a force pulling across that gap,

והרגשתם כוח מושך לרוחב הרווח,

then you've felt the effect of a field.

אז הרגשתם את האפקט של שדה.

And the Higgs field is a little bit like a magnetic field,

ושדה היגס דומה מעט לשדה מגנטי,

except it has a constant value everywhere.

חוץ מזה שיש לו ערך קבוע בכל מקום.

It's all around us right now.

הוא סביבנו כרגע.

We can't see it or touch it,

אנחנו לא יכולים לראות אותו או לגעת בו,

but if it wasn't there,

אבל אם הוא לא היה שם,

we would not exist.

לא היינו קיימים.

The Higgs field gives mass

שדה היגס נותן מאסה

to the fundamental particles that we're made from.

לחלקיקים הבסיסיים שאנחנו עשויים מהם.

If it wasn't there, those particles would have no mass,

אם הוא לא היה פה, לחלקיקים האלה לא היתה מאסה,

and no atoms could form and there would be no us.

ואף אטום לא היה יכול להווצר ואנחנו לא היינו.

But there is something deeply mysterious about the Higgs field.

אבל יש משהו ממש מסתורי בנוגע לשדה היגס.

Relativity and quantum mechanics tell us that it has two natural settings,

יחסיות ומכאניקת קוואנטים אומרות לנו שיש לו שני מצבים ניטרליים,

a bit like a light switch.

מעט כמו מתג אור.

It should either be off,

הוא צריך להיות או כבוי,

so that it has a zero value everywhere in space,

כך שיש לו ערך אפס בכל מקום בחלל,

or it should be on so it has an absolutely enormous value.

או שהוא צריך להיות דלוק כך שיש לו ערך פשוט עצום.

In both of these scenarios, atoms could not exist,

בשני המקרים האלה, אטומים לא יכולים להיות קיימים,

and therefore all the other interesting stuff

ולכן כל שאר הדברים המעניינים

that we see around us in the universe would not exist.

שאנחנו רואים סביבנו ביקום לא היה קיימים.

In reality, the Higgs field is just slightly on,

במציאות, שדה היגס דלוק רק קצת,

not zero but 10,000 trillion times weaker than its fully on value,

לא אפס אבל חלש פי 10,000 טריליון מהערך הדלוק המלא שלו,

a bit like a light switch that's got stuck just before the off position.

מעט כמו מתג אור שנתקע ממש לפני המצב הכבוי שלו.

And this value is crucial.

והערך הזה חיוני.

If it were a tiny bit different,

אם הוא היה שונה במעט,

then there would be no physical structure in the universe.

לא היה מבנה פיזי ליקום.

So this is the first of our dangerous numbers,

אז זה הראשון מהמספרים המסוכנים שלנו,

the strength of the Higgs field.

הכוח של שדה היגס.

Theorists have spent decades trying to understand

תאורטיקנים בילו עשורים בלנסות להבין

why it has this very peculiarly fine-tuned number,

למה יש לו את המספר המכוונן בדיוק הזה,

and they've come up with a number of possible explanations.

והם העלו מספר הסברים אפשריים.

They have sexy-sounding names like "supersymmetry"

יש להם שמות שנשמעים סקסיים כמו "סופר סימטריה"

or "large extra dimensions."

או "מימדים נוספים גדולים."

I'm not going to go into the details of these ideas now,

אני לא הולך להכנס לפרטים של הרעיונות האלו,

but the key point is this:

אבל המפתח העיקרי הוא זה:

if any of them explained this weirdly fine-tuned value of the Higgs field,

אם מישהו מהם הסביר את הערך המכוונן בעדינות של שדה היגס,

then we should see new particles being created at the LHC

אז אנחנו צריכים לראות חלקיקים חדשים שנוצרים ב LHC

along with the Higgs boson.

יחד עם בוזון היגס.

So far, though, we've not seen any sign of them.

עד עכשיו, עם זאת, לא ראינו אף סימן להם.

But there's actually an even worse example

אבל יש למעשה אפילו דוגמה יותר גרועה

of this kind of fine-tuning of a dangerous number,

לסוג זה של כוונון עדין של מספר מסוכן,

and this time it comes from the other end of the scale,

והפעם זה מגיע מהצד השני של הסקלה,

from studying the universe at vast distances.

מחקר היקום במרחקים עצומים.

One of the most important consequences of Einstein's general theory of relativity

אחת התוצאות הכי חשובות של תאוריית היחסיות הכללית של איינשטיין

was the discovery that the universe began as a rapid expansion of space and time

היתה הגילוי שהיקום החל בהתרחבות מהירה של החלל והזמן

13.8 billion years ago, the Big Bang.

לפני 13.8 מיליארד שנה, המפץ הגדול.

Now, according to early versions of the Big Bang theory,

עכשיו, לפי הגרסאות המוקדמות של תאוריית המפץ הגדול,

the universe has been expanding ever since

היקום התרחב מאז

with gravity gradually putting the brakes on that expansion.

עם הכבידה מאיטה בהדרגתיות את ההתפשטות.

But in 1998, astronomers made the stunning discovery

אבל ב 1998, אסטרונומים עשו גילוי מדהים

that the expansion of the universe is actually speeding up.

שההתרחבות של היקום למעשה מאיצה.

The universe is getting bigger and bigger faster and faster

היקום נעשה גדול יותר ויותר מהר יותר ויותר

driven by a mysterious repulsive force called dark energy.

מונע על ידי כוחות דוחים מסתוריים שנקראים אנרגיה אפלה.

Now, whenever you hear the word "dark" in physics,

עכשיו, כל פעם שאתם שומעים את המילה "אפל" בפיזיקה,

you should get very suspicious

אתם צריכים להיות מאוד חשדניים

because it probably means we don't know what we're talking about.

מפני שזה כנראה אומר שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים.

(Laughter)

(צחוק)

We don't know what dark energy is,

אנחנו לא יודעים מה היא אנרגיה אפלה,

but the best idea is that it's the energy of empty space itself,

אבל הרעין הכי טוב הוא שזו האנרגיה של החלל הריק עצמו,

the energy of the vacuum.

הארגיה של הוואקום.

Now, if you use good old quantum mechanics to work out

עכשיו, אם אתם משתמשים במכאניקה קוואנטים טובה וישנה כדי לחשב

how strong dark energy should be,

כמה חזקה האנרגיה האפלה צריכה להיות,

you get an absolutely astonishing result.

אתם מקבלים תוצאה פשוט מדהימה.

You find that dark energy

אתם מוצאים שהאנרגיה האפלה הזו

should be 10 to the power of 120 times stronger

צריכה להיות 10 בחזקת 120 חזקה יותר

than the value we observe from astronomy.

מהערך שהבחנו בו אסטרונומית.

That's one with 120 zeroes after it.

זה אחד עם 120 אפסים אחריו.

This is a number so mind-bogglingly huge

זה מספר גדול בצורה כל כך מטמטמת

that it's impossible to get your head around.

שזה בלתי אפשרי להבין אותו.

We often use the word "astronomical" when we're talking about big numbers.

אנחנו משתמשים הרבה במילה "אסטרונומי" כשאנחנו מדברים על מספרים גדולים.

Well, even that one won't do here.

ובכן, אפילו זה לא יעבוד פה.

This number is bigger than any number in astronomy.

המספר הזה גדול יותר מכל מספר באסטרונומיה.

It's a thousand trillion trillion trillion times bigger

הוא גדול באלף טריליון טריליון טריליון פעמים

than the number of atoms in the entire universe.

ממספר האטומים בכל היקום.

So that's a pretty bad prediction.

אז זו תחזית ממש גרועה.

In fact, it's been called the worst prediction in physics,

למעשה, היא נקראת התחזית הכי גרועה בפיזיקה,

and this is more than just a theoretical curiosity.

וזה יותר מרק סקרנות תאורטית.

If dark energy were anywhere near this strong,

אם אנרגיה אפלה היתה אפילו קרובה לכל כך חזקה,

then the universe would have been torn apart,

אז היקום היה נקרע לגזרים,

stars and galaxies could not form, and we would not be here.

כוכבים וגלקסיות לא היו יכולים להיווצר, ולא היינו פה.

So this is the second of those dangerous numbers,

אז זה השני מהמספרים המסוכנים האלה,

the strength of dark energy,

הכוח של אנרגיה אפלה,

and explaining it requires an even more fantastic level of fine-tuning

ולהסביר את זה דורש אפילו רמה יותר גבוהה של כוונון

than we saw for the Higgs field.

משראינו בשדה היגס.

But unlike the Higgs field, this number has no known explanation.

אבל בניגוד לשדה היגס, למספר הזה אין הסבר ידוע.

The hope was that a complete combination

התקווה היתה ששילוב שלם

of Einstein's general theory of relativity,

של תאוריית היחסיות של איינשטיין,

which is the theory of the universe at grand scales,

שהיא תאוריה של היקום בקנה מידה גדול,

with quantum mechanics, the theory of the universe at small scales,

עם מכאניקת הקוואנטית, התאוריה של היקום בקנה מידה קטן,

might provide a solution.

אולי תספק את הפיתרון.

Einstein himself spent most of his later years

איינשטיין עצמו בילה את רוב שנותיו המאוחרות

on a futile search for a unified theory of physics,

בחיפוש חסר תועלת לתאוריה מאוחדת של הפיזיקה,

and physicists have kept at it ever since.

ופיזיקאים המשיכו בזה מאז.

One of the most promising candidates for a unified theory is string theory,

אחת מהמועמדות הכי מבטיחות לתאוריה מאוחדת היא תאוריית המיתרים,

and the essential idea is,

והרעין המרכזי הוא,

if you could zoom in on the fundamental particles that make up our world,

אם תוכלו להתמקד על אחד מאותם חלקיקים בסיסיים שיוצרים את העולם שלנו,

you'd see actually that they're not particles at all,

הייתם רואים למעשה שהם לא חלקיקים בכלל,

but tiny vibrating strings of energy,

אלא מיתרים רוטטים זעירים של אנרגיה,

with each frequency of vibration corresponding to a different particle,

עם כל תדירות של רטט שמתייחסת לחלקיק שונה,

a bit like musical notes on a guitar string.

מעט כמו תווים מוזיקליים על מיתרי גיטרה.

So it's a rather elegant, almost poetic way of looking at the world,

אז זו דרך די אלגנטית, כמעט פואטית של להביט על העולם,

but it has one catastrophic problem.

אבל יש לה בעיה קטסטרופלית אחת.

It turns out that string theory isn't one theory at all,

מסתבר שתאורית המיתרים היא בכלל לא תאוריה אחת,

but a whole collection of theories.

אלא אוסף שלם של תאוריות.

It's been estimated, in fact,

מוערך למעשה,

that there are 10 to the 500 different versions of string theory.

שיש 10 בחזקת 500 גרסאות שונות של תאוריות מיתרים.

Each one would describe a different universe

כל אחת מתארת יקום אחר

with different laws of physics.

עם חוקים שונים של פיזיקה.

Now, critics say this makes string theory unscientific.

עכשיו, המבקרים אומרים שזה עושה את תאורית המיתרים לא מדעית.

You can't disprove the theory.

אתם לא יכולים להפריך את התאוריה.

But others actually turned this on its head

אבל אחרים למעשה הפכו את זה

and said, well, maybe this apparent failure

ואמרו, ובכן, אולי הכשלון הנראה הזה

is string theory's greatest triumph.

הוא הנצחון הכי גדול של תאוריית המיתרים.

What if all of these 10 to the 500 different possible universes

מה אם כל 10 בחזקת 500 התאוריות האפשריות השונות של היקום

actually exist out there somewhere

למעשה קיימות שם איפוא שהוא

in some grand multiverse?

במולטי יקום גדול?

Suddenly we can understand

פתאום אנחנו יכולים להבין

the weirdly fine-tuned values of these two dangerous numbers.

את הערכים המכווננים בצורה מוזרה של שני המספרים המסוכנים האלו.

In most of the multiverse,

ברוב המולטי יקום,

dark energy is so strong that the universe gets torn apart,

אנרגיה אפלה היא כל כך חזקה שהיקום נקרע,

or the Higgs field is so weak that no atoms can form.

או ששדה היגס כל כך חלש שאף אטום לא יכול להווצר.

We live in one of the places in the multiverse

אנחנו חיים באחד מאותם מקומות במולטי יקום

where the two numbers are just right.

ששני המספרים ממש מתאימים.

We live in a Goldilocks universe.

אנחנו חיים ביקום עם אפקט "זהבה ושלושת הדובים".

Now, this idea is extremely controversial, and it's easy to see why.

עכשיו, רעיון זה מאוד נתון לוויכוח, וזה קל לראות למה.

If we follow this line of thinking,

אם נעקוב אחרי קו החשיבה הזו,

then we will never be able to answer the question,

אז לעולם לא נהיה מסוגלים לענות על השאלה,

"Why is there something rather than nothing?"

"למה יש משהו ולא כלום?"

In most of the multiverse, there is nothing,

ברוב המולטי יקום, אין כלום,

and we live in one of the few places

ואנחנו חיים באחד המקומות הבודדים

where the laws of physics allow there to be something.

שם חוקי הפיזיקה מאפשרים שיהיה משהו.

Even worse, we can't test the idea of the multiverse.

אפילו גרוע יותר, אנחנו לא יכולים לבדוק את הרעיון של מולטי יקום.

We can't access these other universes,

אנחנו לא יכולים לגשת ליקומים האחרים האלה,

so there's no way of knowing whether they're there or not.

אז אין דרך לדעת אם הם שם או לא.

So we're in an extremely frustrating position.

אז אנחנו במקום ממש מתסכל.

That doesn't mean the multiverse doesn't exist.

זה לא אומר שהמולטי יקום לא קיים.

There are other planets, other stars, other galaxies,

יש פלנטות אחרות, כוכבים אחרים, גלסיות אחרות,

so why not other universes?

אז למה לא יקומים אחרים?

The problem is, it's unlikely we'll ever know for sure.

הבעיה היא, שזה לא סביר שאי פעם נדע בבטחון.

Now, the idea of the multiverse has been around for a while,

עכשיו, הרעיון של מולטי יקום היה קיים זמן מה,

but in the last few years, we've started to get the first solid hints

אבל בשנים האחרונות, התחלנו לקבל את הרמזים המוחשיים הראשונים

that this line of reasoning may get born out.

שקו המחשבה הזה אולי יתממש למציאות

Despite high hopes for the first run of the LHC,

למרות התקוות הגדולות מההפעלה הראשונה של ה LHC,

what we were looking for there --

מה שחיפשנו שם --

we were looking for new theories of physics:

חיפשנו תאוריות חדשות של הפיזיקה:

supersymmetry or large extra dimensions

סופר סימטריה או מימדים נוספים גדולים

that could explain this weirdly fine-tuned value of the Higgs field.

שיוכלו להסביר את הערך המכוונן להפליא של שדה היגס.

But despite high hopes, the LHC revealed a barren subatomic wilderness

אבל למרות התקוות הגבוהות, ה LHC גילה שממה תת אטומית

populated only by a lonely Higgs boson.

שמאוכלסת רק על ידי בוזון היגס הבודד.

My experiment published paper after paper

הניסוי שלי פירסם מאמר אחרי מאמר

where we glumly had to conclude that we saw no signs of new physics.

שם היינו צריכים בעצבות לסכם שלא ראינו סימנים לפיזיקה חדשה.

The stakes now could not be higher.

הסיכויים עכשיו לא יכולים להיות גבוהים יותר.

This summer, the LHC began its second phase of operation

הקיץ, ה LHC התחיל את שלב הפעילות השני שלו

with an energy almost double what we achieved in the first run.

עם אנרגיה כמעט כפולה ממה שהשגנו בהפעלה הראשונה.

What particle physicists are all desperately hoping for

מה שפיזיקאי חלקיקים מחכים לו נואשות

are signs of new particles, micro black holes,

הם סימנים לחלקיקים חדשים, מיקרו חורים שחורים,

or maybe something totally unexpected

או אולי משהו לגמרי לא צפוי

emerging from the violent collisions at the Large Hadron Collider.

שעולה מההתנגשויות האלימות במרסק ההדרונים הגדול.

If so, then we can continue this long journey

אם כך, נוכל להמשיך את המסע הארוך הזה

that began 100 years ago with Albert Einstein

שהתחיל לפני 100 שנה עם אלברט איינשטיין

towards an ever deeper understanding of the laws of nature.

לכיוון הבנה עמוקה יותר של חוקי הטבע.

But if, in two or three years' time,

אבל אם, תוך שנתיים שלוש,

when the LHC switches off again for a second long shutdown,

כשה LHC יכבה שוב להשבתה ארוכה שניה,

we've found nothing but the Higgs boson,

לא נמצא שום דבר חוץ מההיגס,

then we may be entering a new era in physics:

אז אולי נכנס לדור חדש בפיזיקה:

an era where there are weird features of the universe that we cannot explain;

דור בו יש תכונות מוזרות של היקום שאנחנו לא יכולים להסביר;

an era where we have hints that we live in a multiverse

דור בו יש לנו רמזים שאנחנו חיים במולטי יקום

that lies frustratingly forever beyond our reach;

שנמצא באופן מתסכל מעבר להשגתנו לתמיד;

an era where we will never be able to answer the question,

דור בו לעולם לא נהיה מסוגלים לענות על השאלה,

"Why is there something rather than nothing?"

"למה יש משהו ולא כלום?"

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Bruno Giussani: Harry, even if you just said

ברונו גיוסיאני: הארי, אפילו אם אמרת עכשיו

the science may not have some answers,

שלמדע אולי אין כמה מהתשובות,

I would like to ask you a couple of questions, and the first is:

הייתי רוצה לשאול אותך כמה שאלות והראשונה היא:

building something like the LHC is a generational project.

לבנות משהו כמו ה LHC זה פרוייקט דורי.

I just mentioned, introducing you, that we live in a short-term world.

רק הזכרתי, כשהצגתי אותך, שאנחנו חיים בעולם לטווח קצר.

How do you think so long term,

איך אתם חושבים לטווח כל כך ארוך,

projecting yourself out a generation when building something like this?

מקרין את עצמך מחוץ לדור כשאתה בונה משהו כזה?

Harry Cliff: I was very lucky

הארי קליף: הייתי מאוד בר מזל

that I joined the experiment I work on at the LHC in 2008,

שהצטרפתי לניסוי שעבדתי עליו ב LHC ב 2008,

just as we were switching on,

ממש כשהדלקנו אותו,

and there are people in my research group who have been working on it

ויש אנשים בקבוצת המחקר שלי שעבדו עליו

for three decades, their entire careers on one machine.

במשך שלושה עשורים, כל הקריירה שלהם על מכונה אחת.

So I think the first conversations about the LHC were in 1976,

אז אני חושב שהשיחות הראשונות שלנו על ה LHC היו ב 1976,

and you start planning the machine without the technology

ואתם מתחילים לתכנן את המכונה בלי הטכנולוגיה

that you know you're going to need to be able to build it.

שאתם יודעים שאתם תצטרכו כדי להיות מסוגלים לבנות אותו.

So the computing power did not exist in the early '90s

אז כוח המחשוב לא היה קיים בתחילת שנות ה 90

when design work began in earnest.

כשהתכנון החל ברצינות.

One of the big detectors which record these collisions,

אחד הגלאים הגדולים שמקליטים את ההתנגשויות האלו,

they didn't think there was technology

הם לא חשבו שיש טכנולוגיה

that could withstand the radiation that would be created in the LHC,

שיכולה לעמוד בקרינה שתיווצר ב LHC,

so there was basically a lump of lead in the middle of this object

אז היה בעיקרון גוש עופרת באמצע האובייקט

with some detectors around the outside,

עם כמה גלאים מסביב בחוץ,

but subsequently we have developed technology.

אבל בהמשך לזה פיתחנו טכנולוגיה,

So you have to rely on people's ingenuity, that they will solve the problems,

אז הייתם צריכים להסתמך על החדשנות של אנשים, שהם יפתרו את הבעיות,

but it may be a decade or more down the line.

אבל יכול לעבור עשור או יותר בהמשך.

BG: China just announced two or three weeks ago

ב.ג: סין רק הודיעה לפני שבועיים שלושה

that they intend to build

שהם מתכננים לבנות

a supercollider twice the size of the LHC.

מאיץ חלקיקים גדול פי שניים מה LHC.

I was wondering how you and your colleagues welcome the news.

תהיתי איך אתם והקולגות שלך מקבלים את החדשות.

HC: Size isn't everything, Bruno. BG: I'm sure. I'm sure.

ה.ק: הגודל הוא לא הכול ברונו. ב.ג: אני בטוח, אני בטוח.

(Laughter)

(צחוק)

It sounds funny for a particle physicist to say that.

זה נשמע מצחיק לפיזיקאי חלקיקים להגיד את זה.

But I mean, seriously, it's great news.

אבל אני מתכוון, באמת, אלה חדשות נפלאות.

So building a machine like the LHC

אז בניית מכונה כמו ה LHC

requires countries from all over the world to pool their resources.

דורשת מדינות מכל העולם כדי לאחד את המשאבים שלהן.

No one nation can afford to build a machine this large,

אף מדינה בודדת לא יכולה להרשות לעצמה לבנות מכונה גדולה כל כך,

apart from maybe China,

חוץ אולי מסין,

because they can mobilize huge amounts of resources,

מפני שהם יכולים לשנע כמויות אדירות של משאבים,

manpower and money to build machines like this.

כוח אדם וכסף לבנות מכונות כמו זו.

So it's only a good thing.

אז זה רק דבר טוב.

What they're really planning to do is to build a machine

מה שהם באמת מתכננים לעשות זה לבנות מכונה

that will study the Higgs boson in detail and could give us some clues

שתחקור את בוזון היגס בפרטים ותוכל לתת לנו כמה רמזים

as to whether these new ideas, like supersymmetry, are really out there,

אם הרעיונות החדשים האלו, כמו סופר סימטריה, הם באמת קיימים,

so it's great news for physics, I think.

אז אלה חדשות מעולות לפיזיקה, אני חושב.

BG: Harry, thank you. HC: Thank you very much.

ב.ג: הארי תודה לך. ה.ק: תודה רבה לך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)