Hackers: the internet's immune system | Keren Elazari

מתרגם: Shir Ben Asher Kestin מבקר: Keren Elazari

Four years ago,

לפני ארבע שנים,

a security researcher,

חוקר אבטחה,

or, as most people would call it, a hacker,

או, כמו שרוב האנשים היו קוראים לזה, האקר,

found a way to literally

מצא דרך לגרום

make ATMs throw money at him.

לכספומטים, באופן מילולי, לזרוק עליו כסף.

His name was Barnaby Jack,

שמו היה ברנבי ג'ק,

and this technique was later called "jackpotting"

והטכניקה הזו קיבלה מאוחר יותר את השם "ג'קפוטינג"

in his honor.

לכבודו.

I'm here today because I think

אני כאן היום בגלל שאני חושבת

we actually need hackers.

שאנחנו ממש זקוקים להאקרים.

Barnaby Jack

ברנבי ג'ק

could have easily turned

היה יכול בקלות להפוך

into a career criminal or James Bond villain

לפושע מקצועי או לרשע מסרטי ג'יימס בונד

with his knowledge,

עם הידע שלו,

but he chose to show the world

אבל הוא בחר להראות לעולם

his research instead.

את המחקר שלו במקום זאת.

He believed that sometimes

הוא האמין שלפעמים

you have to demo a threat

חייבים להדגים את האיום

to spark a solution.

בכדי להצית את הפיתרון.

And I feel the same way.

וגם אני מרגישה כך.

That's why I'm here today.

לכן אני כאן היום.

We are often terrified and fascinated

אנחנו מאוימים ומסוקרנים

by the power hackers now have.

על ידי הכוח שיש להאקרים כעת.

They scare us.

הם מפחידים אותנו.

But the choices they make

אבל לבחירות שהם מקבלים

have dramatic outcomes

יש תוצאות דרמטיות

that influence us all.

שמשפיעות על כולנו.

So I am here today because I think we need hackers,

אז אני כאן היום בגלל שאני חושבת שאנחנו זקוקים להאקרים,

and in fact, they just might be

ולמעשה, יכול להיות שהם

the immune system for the information age.

המערכת החיסונית של עידן המידע.

Sometimes they make us sick,

לפעמים הם גורמים לנו להיות חולים,

but they also find those hidden threats

אבל הם גם מוצאים את אותם איומים חבויים

in our world,

בעולם שלנו,

and they make us fix it.

והם גורמים לנו לתקן אותם.

I knew that I might get hacked

ידעתי שיכול להיות שיפרצו אלי

for giving this talk,

על כך שאני עורכת את השיחה הזאת,

so let me save you the effort.

אז תנו לי לחסוך לכם את המאמץ.

In true TED fashion,

כיאה ל-TED,

here is my most embarrassing picture.

הנה התמונה הכי מביכה שלי.

But it would be difficult for you to find me in it,

אבל יהיה לכם קשה למצוא בה אותי,

because I'm the one who looks like a boy

בגלל שאני זאת שנראית כמו ילד

standing to the side.

שעומדת בצד.

I was such a nerd back then

הייתי כזאת חנונית בימים ההם

that even the boys on the Dungeons and Dragons team

שאפילו הבנים בקבוצת המבוכים ודרקונים

wouldn't let me join.

לא נתנו לי להצטרף.

This is who I was,

זו מי שהייתי,

but this is who I wanted to be:

אבל זו מי שרציתי להיות:

Angelina Jolie.

אנג'לינה ג'ולי.

She portrayed Acid Burn

היא גילמה את הדמות בשם "ACIDBURN"

in the '95 film "Hackers."

בסרט "מרדף ממוחשב" בשנת 95'.

She was pretty and she could rollerblade,

היא הייתה יפה והיא ידעה ליסוע על גלגליות,

but being a hacker, that made her powerful.

אבל להיות האקרית, זה הפך אותה לחזקה.

And I wanted to be just like her,

ואני רציתי להיות בדיוק כמוה,

so I started spending a lot of time

אז התחלתי לבלות הרבה זמן

on hacker chat rooms and online forums.

בחדרי צ'אט של האקרים ופורומים מקוונים.

I remember one late night

אני זוכרת שמאוחר בלילה אחד

I found a bit of PHP code.

מצאתי חתיכה של קוד PHP.

I didn't really know what it did,

לא ממש ידעתי מה זה עושה,

but I copy-pasted it

אבל עשיתי לזה "העתק-הדבק"

and used it anyway

והשתמשתי בזה בכל זאת

to get into a password-protected site

כדי להיכנס לאתר מוגן בסיסמה

like that.

פשוט ככה.

Open Sesame.

שומשום היפתח.

It was a simple trick,

זה היה טריק פשוט,

and I was just a script kiddie back then,

והייתי רק ילדונת-סקריפטים אז,

but to me, that trick,

אבל עבורי, הטריק הזה,

it felt like this,

זה הרגיש ככה,

like I had discovered limitless potential

כאילו גיליתי פוטנציאל חסר גבולות

at my fingertips.

בקצות אצבעותי.

This is the rush of power that hackers feel.

זהו הריגוש של הכוח שהאקרים מרגישים.

It's geeks just like me

אלה חנונים בדיוק כמוני

discovering they have access to superpower,

שמגלים שיש להם גישה לכח-על,

one that requires the skill and tenacity

כזה שדורש את הכישורים וההתמדה

of their intellect,

של האינטלקט שלהם,

but thankfully no radioactive spiders.

אבל למרבה המזל לא עכבישים רדיואקטיביים.

But with great power

אך עם כח גדול

comes great responsibility,

באה אחריות גדולה,

and you all like to think that if we had such powers,

וכולנו רוצים לחשוב שאם היו לנו כוחות כאלה,

we would only use them for good.

היינו משתמשים בהם רק לטובה.

But what if you could read your ex's emails,

אבל מה אם הייתם יכולים לקרוא את המיילים של האקסים שלכם,

or add a couple zeros to your bank account.

או להוסיף שני אפסים לחשבון הבנק שלכם.

What would you do then?

מה הייתם עושים אז?

Indeed, many hackers do not resist

אכן, האקרים רבים לא עומדים

those temptations,

בפיתויים האלה,

and so they are responsible in one way or another

וכך הם אחראים בצורה זו או אחרת

to billions of dollars lost each year

למיליארדים של דולרים שנאבדים מידי שנה

to fraud, malware or plain old identity theft,

להונאות, תוכנות זדוניות או פשוט גניבת זהות,

which is a serious issue.

וזו סוגיה רצינית.

But there are other hackers,

אבל יש האקרים אחרים,

hackers who just like to break things,

האקרים שפשוט אוהבים לשבור דברים,

and it is precisely those hackers

ואלו הם בדיוק אותם האקרים

that can find the weaker elements in our world

שיכולים למצוא את האלמנטים החלשים יותר בעולם שלנו

and make us fix it.

ולגרום לנו לתקן אותם.

This is what happened last year

זה מה שקרה בשנה שעברה

when another security researcher

כשחוקר אבטחה נוסף

called Kyle Lovett

בשם קייל לאבט

discovered a gaping hole

גילה פירצה פעורה

in the design of certain wireless routers

בתכנון של נתבים אלחוטיים מסויימים

like you might have in your home or office.

כמו שאולי יש לכם בבית או במשרד.

He learned that anyone could remotely connect

הוא גילה שכל אחד יכול להתחבר מרחוק

to these devices over the Internet

למכשירים האלה דרך האינטרנט

and download documents from hard drives

ולהוריד מסמכים מכוננים קשיחים

attached to those routers,

שמחוברים לנתבים האלה,

no password needed.

ללא צורך בסיסמה.

He reported it to the company, of course,

הוא דיווח על כך לחברה, כמובן,

but they ignored his report.

אך הם התעלמו מהדיווח שלו.

Perhaps they thought universal access

אולי הם חשבו שגישה אוניברסלית

was a feature, not a bug,

היא מוצר שימושי ולא באג,

until two months ago

עד לפני חודשיים

when a group of hackers used it

כאשר קבוצה של האקרים השתמשה בפירצה

to get into people's files.

בכדי להיכנס לקבצים של אנשים.

But they didn't steal anything.

אבל הם לא גנבו שום דבר.

They left a note:

הם השאירו הודעה:

Your router and your documents

"אל הנתב והמסמכים שלכם

can be accessed by anyone in the world.

יכול לגשת כל אחד בעולם.

Here's what you should do to fix it.

הנה מה שאתם צריכים לעשות כדי לתקן זאת.

We hope we helped.

מקווים שעזרנו".

By getting into people's files like that,

כאשר הם נכנסו לקבצים של אנשים באופן כזה,

yeah, they broke the law,

כן, הם עברו על החוק,

but they also forced that company

אבל הם גם הכריחו את החברה הזאת

to fix their product.

לתקן את המוצר שלהם.

Making vulnerabilities known to the public

חשיפה של נקודות תורפה לציבור

is a practice called full disclosure

הוא מנהג שנקרא "חשיפה מלאה"

in the hacker community,

בקהילת ההאקרים,

and it is controversial,

והוא שנוי במחלוקת,

but it does make me think of how hackers

אבל הוא כן גורם לי לחשוב על איך שלהאקרים

have an evolving effect on technologies we use

יש אפקט מתפתח על הטכנולוגיות שבהן אנחנו משתמשים

every day.

בכל יום.

This is what Khalil did.

זה מה שחליל עשה.

Khalil is a Palestinian hacker from the West Bank,

חליל הוא האקר פלסטיני מהגדה המערבית,

and he found a serious privacy flaw on Facebook

והוא מצא פגם פרטיות רציני בפייסבוק

which he attempted to report

שעליו הוא ניסה לדווח

through the company's bug bounty program.

דרך תכנית פרסי הבאגים של החברה.

These are usually great arrangements for companies

אלו הם לרוב סידורים נהדרים עבור חברות

to reward hackers disclosing vulnerabilities

לתגמל האקרים שחושפים נקודות תורפה

they find in their code.

שהם מוצאים בתוכנה שלהן.

Unfortunately, due to some miscommunications,

לרוע המזל, עקב קשיים בתקשורת,

his report was not acknowledged.

הם לא הכירו בדיווח שלו.

Frustrated with the exchange,

מתוסכל מחילופי הדברים,

he took to use his own discovery

הוא החליט להשתמש בתגלית שלו

to post on Mark Zuckerberg's wall.

כדי לכתוב על הקיר של מארק צוקרברג.

This got their attention, all right,

זה השיג את תשומת ליבם, ללא ספק,

and they fixed the bug,

והם תיקנו את הבאג,

but because he hadn't reported it properly,

אבל כיוון שהוא לא דיווח על כך כראוי,

he was denied the bounty usually paid out

מנעו ממנו את הפרס שמשלמים בדרך כלל

for such discoveries.

עבור תגליות שכאלו.

Thankfully for Khalil,

למזלו של חליל,

a group of hackers were watching out for him.

קבוצה של האקרים דאגה לו.

In fact, they raised more than 13,000 dollars

למעשה, הם גייסו יותר מ-13,000 דולרים

to reward him for this discovery,

כדי לתגמל אותו עבור התגלית הזו,

raising a vital discussion in the technology industry

והעלו דיון חיוני בתעשיית הטכנולוגיה

about how we come up with incentives

על איך מוצאים תמריצים

for hackers to do the right thing.

להאקרים לעשות את הדבר הנכון.

But I think there's a greater story here still.

אבל אני חושבת שיש פה סיפור אפילו יותר גדול.

Even companies founded by hackers,

אפילו לחברות שנוסדו על ידי האקרים,

like Facebook was,

כמו פייסבוק,

still have a complicated relationship

עדיין יש מערכת יחסים מורכבת

when it comes to hackers.

עם ההאקרים.

And so for more conservative organizations,

ולכן לארגונים יותר שמרניים,

it is going to take time and adapting

זה ייקח זמן והסתגלות

in order to embrace hacker culture

עד שהם יאמצו את תרבות ההאקרים

and the creative chaos that it brings with it.

ואת הכאוס היצירתי שהיא מביאה עימה.

But I think it's worth the effort,

אך אני חושבת שזה שווה את המאמץ,

because the alternative,

כיוון שהאלטרנטיבה,

to blindly fight all hackers,

להילחם באופן עיוור בכל ההאקרים,

is to go against the power you cannot control

היא לפעול כנגד כח שאין עליו שליטה

at the cost of stifling innovation

במחיר של דיכוי רוח החדשנות

and regulating knowledge.

וויסות הידע.

These are things that will come back and bite you.

אלו הם דברים שיחזרו ויכו בך.

It is even more true

זה אפילו עוד יותר נכון

if we go after hackers

אם נצא כנגד האקרים

that are willing to risk their own freedom

שמוכנים לסכן את החירות שלהם

for ideals like the freedom of the web,

עבור אידיאלים כגון חופש הרשת,

especially in times like this, like today even,

במיוחד בזמנים כאלו, כמו היום אפילו,

as governments and corporates

כשממשלות ותאגידים

fight to control the Internet.

נלחמים על השליטה באינטרנט.

I find it astounding

אני מוצאת שזה מפעים,

that someone from the shadowy corners of cyberspace

שמישהו מהפינות החשוכות של הסייבר-ספייס

can become its voice of opposition,

יכול להפוך לקול האופוזיציה שלו,

its last line of defense even,

הקו האחרון של ההגנה שלו אפילו,

perhaps someone like Anonymous,

אולי מישהו כמו "אנונימוס",

the leading brand of global hacktivism.

המותג המוביל בתחום ההאקטיביזם הגלובלי.

This universal hacker movement

תנועת ההאקרים העולמית הזאת

needs no introduction today,

לא זקוקה להצגה כיום,

but six years ago

אך לפני שש שנים

they were not much more than an Internet subculture

הם היו לא הרבה יותר מתת-תרבות אינטרנטית

dedicated to sharing silly pictures of funny cats

שהוקדשה להפצת תמונות מטופשות של חתולים מצחיקים

and Internet trolling campaigns.

וקמפיינים של טרולינג באינטרנט.

Their moment of transformation was in early 2008

רגע הטרנספורמציה שלהם היה בראשית שנת 2008

when the Church of Scientology

כאשר כנסיית הסיינטולוגיה

attempted to remove certain leaked videos

ניסתה למנוע מסרטונים מסויימים שהודלפו

from appearing on certain websites.

מלהופיע באתרים מסויימים.

This is when Anonymous was forged

זה היה הרגע שבו "אנונימוס" חושלה

out of the seemingly random collection

מתוך האוסף האקראי לכאורה

of Internet dwellers.

של שוכני האינטרנט.

It turns out,

מסתבר,

the Internet doesn't like it

ש"האינטרנט" לא אוהב

when you try to remove things from it,

כשמנסים להסיר ממנו דברים,

and it will react with cyberattacks

והוא יגיב במתקפות סייבר

and elaborate pranks

ומתיחות מורכבות

and with a series of organized protests

ובסדרה של הפגנות מאורגנות

all around the world,

בכל רחבי העולם,

from my hometown of Tel Aviv

מעיר הולדתי תל אביב

to Adelaide, Australia.

ועד אדלייד, אוסטרליה.

This proved that Anonymous and this idea

זה הוכיח ש"אנונימוס" והרעיון הזה

can rally the masses from the keyboards

יכול לגייס את ההמונים מהמקלדות

to the streets,

אל הרחובות,

and it laid the foundations

וזה הניח את היסודות

for dozens of future operations

עבור עשרות פעולות עתידיות

against perceived injustices

כנגד מה שנראה כחוסר צדק

to their online and offline world.

לעולם המקוון והלא-מקוון שלהם.

Since then, they've gone after many targets.

מאז, הם פעלו נגד מטרות רבות.

They've uncovered corruption, abuse.

הם חשפו שחיתויות, התעללויות.

They've hacked popes and politicians,

הם פרצו לאפיפיורים ופוליטיקאים,

and I think their effect is larger

ואני חושבת שההשפעה שלהם היא גדולה יותר

than simple denial of service attacks

מאשר התקפות פשוטות של מניעת שירות

that take down websites

שמפילות אתרים

or even leak sensitive documents.

או אפילו הדלפת מסמכים רגישים.

I think that, like Robin Hood,

אני חושבת שכמו רובין הוד,

they are in the business of redistribution,

הם בעסקי החלוקה מחדש,

but what they are after isn't your money.

אבל מה שהם רוצים זה לא הכסף שלכם.

It's not your documents. It's your attention.

לא המסמכים שלכם. זו תשומת הלב שלכם.

They grab the spotlight for causes they support,

הם תופסים את אור הזרקורים עבור מטרות שהם תומכים בהן,

forcing us to take note,

ומכריחים אותנו לשים לב,

acting as a global magnifying glass

פועלים כזכוכית מגדלת גלובאלית

for issues that we are not as aware of

עבור סוגיות שלא היינו מודעים להן

but perhaps we should be.

אבל אולי אנחנו צריכים להיות.

They have been called many names

קראו להם בהרבה שמות

from criminals to terrorists,

מפושעים ועד טרוריסטים,

and I cannot justify their illegal means,

ואיני יכולה להצדיק את האמצעים הלא החוקיים שלהם,

but the ideas they fight for

אך הרעיונות שהם נלחמים עבורם

are ones that matter to us all.

הם כאלה שחשובים לכולנו.

The reality is,

המציאות היא

hackers can do a lot more than break things.

שהאקרים יכולים לעשות הרבה יותר מלשבור דברים.

They can bring people together.

הם יכולים לחבר אנשים יחד.

And if the Internet doesn't like it

ואם "האינטרנט" לא אוהב את זה

when you try to remove things from it,

כשאתה מנסה להסיר ממנו דברים,

just watch what happens

חכו ותראו מה קורה

when you try to shut the Internet down.

כשאתה מנסה לסגור את האינטרנט.

This took place in Egypt in January 2011,

זה התרחש במצרים בינואר 2011.

and as President Hosni Mubarak

כאשר הנשיא חוסני מובראק

attempted a desperate move

ניסה בצעד נואש

to quash the rising revolution on the streets of Cairo,

למחוץ את המהפכה העולה ברחובות קהיר,

he sent his personal troops

הוא שלח את החיילים האישיים שלו

down to Egypt's Internet service providers

אל ספקי האינטרנט של מצרים

and had them physically kill the switch

והורה להם להוריד, באופן פיזי, את המתג

on the country's connection to the world overnight.

של החיבור של המדינה לעולם בן לילה.

For a government to do a thing like that

שממשלה תעשה דבר כזה

was unprecedented,

היה דבר חסר תקדים,

and for hackers, it made it personal.

ועבור האקרים, זה הפך את זה לאישי.

Hackers like the Telecomix group

האקרים כמו קבוצת "טלקומיקס"

were already active on the ground,

כבר היו פעילים בשטח

helping Egyptians bypass censorship

ועזרו למצרים לעקוף צנזורה

using clever workarounds like Morse code

על ידי שימוש במעקפים כמו קוד מורס

and ham radio.

ורדיו חובבים.

It was high season for low tech,

זו היתה "העונה החמה" של טכנולוגיות פשוטות,

which the government couldn't block,

שהממשלה לא יכלה לחסום.

but when the Net went completely down,

אך כאשר הרשת כולה נפלה,

Telecomix brought in the big guns.

טלקומיקס הביאו את התותחים הכבדים.

They found European service providers

הם מצאו ספקי שירות אירופאים

that still had 20-year-old

שעדיין היתה להם תשתית בת 20 שנה

analog dial-up access infrastructure.

של גישת חיוג אנלוגי.

They opened up 300 of those lines

הם פתחו 300 מהקווים הללו

for Egyptians to use,

לשימוש המצרים,

serving slow but sweet Internet connection

והציעו חיבור אינטרנט איטי אך מתוק

for Egyptians.

למצרים.

This worked.

זה עבד.

It worked so well, in fact,

זה עבד כל כך טוב, למעשה,

one guy even used it to download an episode

שבחור אחד אפילו השתמש בזה כדי להוריד פרק

of "How I Met Your Mother."

של "איך פגשתי את אמא".

But while Egypt's future is still uncertain,

אך בעוד עתידה של מצרים עוד לא ברור,

when the same thing happened in Syria

כשאותו הדבר קרה בסוריה

just one year later,

רק שנה לאחר מכן,

Telecomix were prepared with those Internet lines,

"טלקומיקס" היו מוכנים עם קווי האינטרנט האלו,

and Anonymous,

ו"אנונימוס"?

they were perhaps the first international group

הם היו אולי הקבוצה הבינלאומית הראשונה

to officially denounce the actions

שגינתה באופן רשמי את הפעולות

of the Syrian military

של הצבא הסורי,

by defacing their website.

על ידי השחתת האתר שלהם.

But with this sort of power,

אך עם סוג זה של כח,

it really depends on where you stand,

זה מאוד תלוי היכן אתה עומד.

because one man's hero

כי גיבור של אדם אחד

can be another's villain,

יכול להיות הרשע של אדם אחר,

and so the Syrian Electronic Army

וכך "הצבא האלקטרוני של סוריה"

is a pro-Assad group of hackers

הם קבוצה של האקרים שהם פרו-אסד

who support his contentious regime.

שתומכים בהמשך השלטון שלו.

They've taken down multiple high-profile targets

הם הורידו מספר מטרות בפרופיל גבוה

in the past few years,

בשנים האחרונות,

including the Associated Press's Twitter account,

כולל חשבון הטוויטר של סוכנות הידיעות האמריקאית,

in which they posted a message

בו הם פירסמו הודעה

about an attack on the White House

על התקפה על הבית הלבן

injuring President Obama.

בה נפגע הנשיא אובמה.

This tweet was fake, of course,

הציוץ הזה היה מזויף, כמובן,

but the resulting drop in the Dow Jones index

אבל הנפילה שהיתה כתוצאה מכך במדד הדאו ג'ונס

that day was most certainly not,

ביום ההוא בהחלט לא היתה,

and a lot of people lost a lot of money.

והרבה אנשים הפסידו הרבה כסף.

This sort of thing is happening all over the world right now.

דברים מהסוג הזה קורים בכל רחבי העולם ממש עכשיו.

In conflicts from the Crimean Peninsula

בקונפליקטים מחצי האי קרים

to Latin America,

באמריקה הלטינית,

from Europe to the United States,

מאירופה לארצות הברית,

hackers are a force for social,

האקרים הם כוח של השפעה חברתית,

political and military influence.

פוליטית וצבאית.

As individuals or in groups,

כאינדיבידואלים או בקבוצות,

volunteers or military conflicts,

מתנדבים או בקונפליקטים צבאיים,

there are hackers everywhere.

ישנם האקרים בכל מקום.

They come from all walks of life,

הם מגיעים מכל תחומי החיים,

ethnicities, ideologies and genders, I might add.

המוצאים האתניים, האידאולוגיות והמגדרים, אני אוסיף.

They are now shaping the world's stage.

הם עכשיו מעצבים את הבמה של העולם.

Hackers represent an exceptional force for change

האקרים מייצגים כח יוצא דופן של שינוי

in the 21st century.

במאה ה-21.

This is because access to information

זה בגלל שהגישה למידע

is a critical currency of power,

היא מטבע קריטי של כח,

one which governments would like to control,

שבו ממשלות היו רוצות לשלוט,

a thing they attempt to do by setting up

דבר שהן מנסות לעשות על ידי הקמת

all-you-can-eat surveillance programs,

תכניות מעקב "אכול-כפי-יכולתך",

a thing they need hackers for, by the way.

דבר שהן זקוקות להאקרים עבורו, דרך אגב.

And so the establishment has long had

וכך לממשל יש כבר הרבה זמן

a love-hate relationship when it comes to hackers,

יחסי אהבה-שנאה כשזה נוגע להאקרים,

because the same people who demonize hacking

כיוון שאותם אנשים שעושים דמוניזציה להאקינג

also utilize it at large.

גם משתמשים בכך , ובגדול.

Two years ago,

לפני שנתיים

I saw General Keith Alexander.

ראיתי את הגנרל קית' אלכסנדר.

He's the NSA director and U.S. cyber commander,

ראש הסוכנות לביטחון לאומי וראש פיקוד הסייבר של ארה"ב,

but instead of his four star general uniform,

אבל במקום מדי הגנרל בעלי ארבעת הכוכבים שלו,

he was wearing jeans and a t-shirt.

הוא לבש ג'ינס וטי-שירט.

This was at DEF CON,

זה היה ב-DEF CON,

the world's largest hacker conference.

כנס ההאקרים הגדול בעולם.

Perhaps like me, General Alexander

אולי כמוני, גנרל אלכסנדר

didn't see 12,000 criminals that day in Vegas.

לא ראה 12,000 פושעים באותו היום בווגאס.

I think he saw untapped potential.

אני חושבת שהוא ראה פוטנציאל בלתי מנוצל.

In fact, he was there to give a hiring pitch.

למעשה, הוא היה שם על מנת לשאת נאום הצעת עבודה.

"In this room right here," he said,

"בחדר הזה שכאן," הוא אמר,

"is the talent our nation needs."

"נמצא הכישרון לו האומה שלנו זקוקה."

Well, hackers in the back row replied,

ובכן, האקרים בשורה האחרונה ענו,

"Then stop arresting us."

"אז תפסיקו לעצור אותנו."

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Indeed, for years,

אכן, במשך שנים,

hackers have been on the wrong side of the fence,

האקרים היו בצד הלא נכון של הגדר,

but in light of what we know now,

אך לאור מה שאנחנו יודעים עכשיו,

who is more watchful of our online world?

מי משגיח יותר על העולם המקוון שלנו?

The rules of the game are not that clear anymore,

חוקי המשחק כבר לא כל כך ברורים,

but hackers are perhaps the only ones

אבל האקרים הם אולי היחידים

still capable of challenging overreaching governments

שעדיין מסוגלים לאתגר ממשלות שעוברות את הגבול

and data-hoarding corporates

ותאגידים אוגרי מידע

on their own playing field.

במגרש המשחקים שלהם עצמם.

To me, that represents hope.

עבורי, זה מייצג תקווה.

For the past three decades,

במשך שלושת העשורים האחרונים,

hackers have done a lot of things,

האקרים עשו הרבה דברים,

but they have also impacted civil liberties,

אבל הם גם השפיעו על חירויות הפרט,

innovation and Internet freedom,

חדשנות וחופש האינטרנט,

so I think it's time we take a good look

אז אני חושבת שהגיע הזמן שנבחן היטב

at how we choose to portray them,

את האופן שבו אנחנו בוחרים להציג אותם,

because if we keep expecting them to be the bad guys,

בגלל שאם אנחנו נמשיך לצפות מהם להיות החבר'ה הרעים,

how can they be the heroes too?

איך הם יכולים להיות גם גיבורים?

My years in the hacker world

השנים שביליתי בעולם ההאקרים

have made me realize

גרמו לי להבין

both the problem and the beauty about hackers:

גם את הבעיה וגם את היופי שבהאקרים:

They just can't see something broken in the world

הם פשוט לא יכולים לראות משהו מקולקל בעולם

and leave it be.

ולהניח לזה.

They are compelled

הם פשוט מוכרחים

to either exploit it or try and change it,

לנצל את זה או לנסות לשנות את זה,

and so they find the vulnerable aspects

וכך הם מוצאים את האספקטים הפגיעים

in our rapidly changing world.

בעולם המשתנה במהירות שלנו.

They make us, they force us to fix things

הם גורמים לנו, מכריחים אותנו לתקן דברים

or demand something better,

או לדרוש משהו טוב יותר,

and I think we need them

ואני חושבת שאנחנו זקוקים להם

to do just that,

שיעשו בדיוק את זה,

because after all, it is not information

כי אחרי הכל, זה לא המידע

that wants to be free, it's us.

שרוצה להיות חופשי, אלא אנחנו.

Thank you very much.

תודה רבה.

Thank you. (Applause)

תודה. (מחיאות כפיים)

Hack the planet!

פרצו לעולם!