Emily Pilloton: Teaching design for change

מתרגם: Zohar Shevach מבקר: anat gat

So this is a story

אז זה הוא סיפור

of a place that I now call home.

של מקום שכיום אני קוראת לו בית.

It's a story of public education

זה הוא סיפור על חינוך ציבורי

and of rural communities

ועל קהילות כפריות

and of what design might do to improve both.

ועל האופן שבו עיצוב יכול לשפר את שניהם.

So this is Bertie County,

אז, זה הוא מחוז ברטי,

North Carolina, USA.

צפון קרוליינה, ארה"ב.

To give you an idea of the "where:"

כדי לתת רעיון על מיקומו

So here's North Carolina, and if we zoom in,

אז זאת צפון קרוליינה, ואם נתמקד פנימה,

Bertie County is in the eastern part of the state.

מחוז ברטי הוא האזור המזרחי של המדינה.

It's about two hours east

זה בערך שעתיים נסיעה מזרחה

driving-time from Raleigh.

מראלי.

And it's very flat. It's very swampy.

והוא מאד שטוח. מאד ביצתי.

It's mostly farmland.

ומורכב בעיקר מאדמה חקלאית.

The entire county

המחוז כולו

is home to just 20,000 people, and they're very sparsely distributed.

הוא בית ל20,000 איש בלבד, והוא מאד דליל.

So there's only 27 people per square mile,

יש רק 27 אנשים על כל מייל רבוע,

which comes down to about 10 people

מה שמסתכם לכ10 אנשים

per square kilometer.

לכל קילומטר רבוע.

Bertie County is kind of a prime example

מחוז ברטי הוא סוג של דוגמה עיקרית,

in the demise of rural America.

לכשלונה של אמריקה הכפרית.

We've seen this story all over the country

אנחנו רואים סיפורים כאלו בכל המדינה

and even in places beyond the American borders.

ואפילו במקומות מעבר לגבולות אמריקה.

We know the symptoms.

אנחנו מכירים את התסמינים.

It's the hollowing out of small towns.

זאת ההתרוקנות של עיירות קטנות.

It's downtowns becoming ghost towns.

מרכזי העיירות הופכים לעיירות רפאים --

The brain drain --

ניקוז המוחות,

where all of the most educated and qualified leave and never come back.

איפה שכל המשכילים ומוכשרים עוזבים ולעולם לא יחזרו.

It's the dependence on farm subsidies

זאת התלות של החוות בתמיכה כלכלית

and under-performing schools

ובתי ספר לא מתפקדים

and higher poverty rates in rural areas

ושיעור העוני הגבוה באזורים הכפריים

than in urban.

לעומת העירוניים.

And Bertie County is no exception to this.

ומחוז ברטי אינו יוצא מן הכלל.

Perhaps the biggest thing it struggles with,

יתכן כי הדבר הגדול ביותר איתו הוא נאבק,

like many communities similar to it,

כמו קהילות רבות הדומות לו,

is that there's no

זה שאין

shared, collective investment

השקעה קולקטיבית שיתופית

in the future of rural communities.

בעתידם של קהילות כפריות.

Only 6.8 percent of all our philanthropic giving in the U.S. right now

רק 6.8 אחוז מהפילנתרופיות שיש בארה"ב כרגע

benefits rural communities,

מטיבות עם קהילות כפריות.

and yet 20 percent of our population lives there.

ועם זאת 20 אחוז מהאוכלוסייה שלנו גרה שם.

So Bertie County is not only very rural; it's incredibly poor.

אז לא רק שמחוז ברטי הוא מאד כפרי, הוא גם עני בצורה יוצאת דופן.

It is the poorest county in the state.

הוא המחוז העני ביותר במדינה.

It has one in three of its children living in poverty,

אחד מכל שלושה ילדים של המחוז חיי בעוני.

and it's what is referred to as a "rural ghetto."

ומתייחסים אליו כאל גטו כפרי.

The economy is mostly agricultural.

הכלכלה היא בעיקרה חקלאית.

The biggest crops are cotton and tobacco,

היבולים הגדולים ביותר הם הכותנה והטבאק.

and we're very proud of our Bertie County peanut.

ואנחנו מאד גאים בבוטנים שלנו במחוז ברטי.

The biggest employer is the Purdue chicken processing plant.

המעסיק העיקרי הוא מפעל עיבוד העופות 'פורדו'.

The county seat is Windsor.

המחוז נמצא בווינדסור.

This is like Times Square of Windsor that you're looking at right now.

אתם מתבוניים במה שהוא ה'טיים סקוואר' של ווינדסור.

It's home to only 2,000 people,

זה בית ל2,000 איש בלבד,

and like a lot of other small towns

וכמו עיירות קטנות אחרות

it has been hollowed out over the years.

הוא התרוקן במהלך השנים.

There are more buildings that are empty or in disrepair

יש יותר בניינים ריקים או מוזנחים מאשר

than occupied and in use.

מאויישים או בשימוש.

You can count the number of restaurants in the county

אפשר למנות את מספר המסעדות בעיר

on one hand --

על יד אחת --

Bunn's Barbecue being my absolute favorite.

כש'הברביקיו של בן' היא המועדפת עליי.

But in the whole county there is no coffee shop,

אבל בכל העיירה אין חנות קפה אחת,

there's no Internet cafe,

אין אינטרנט קפה,

there's no movie theater, there's no bookstore.

אין בית קולנוע או חנות ספרים.

There isn't even a Walmart.

אין אפילו 'וולמארט'.

Racially, the county

מבחינת גזע, 60 אחוז

is about 60 percent African-American,

מהמחוז הם אמריקאים אפריקאים,

but what happens in the public schools

אך מה שקורה בבתי הספר הציבוריים הוא

is most of the privileged white kids

שרוב הילדים הלבנים המיוחסים

go to the private Lawrence Academy.

הולכים לביחת הספר הפרטי 'לורנס אקאדמי'.

So the public school students

כך שמבין תלמידי בתי הספר הציבוריים

are about 86 percent African-American.

86 אחוז הם אפריקאים אמריקאים.

And this is a spread from the local newspaper of the recent graduating class,

זאת תמונה מעיתון מקומי של כיתת הבוגרים הנוכחית,

and you can see the difference is pretty stark.

וניתן לראות שההבדל בולט.

So to say that the public education system

אז זאת תהיה ממש לשון המעטה

in Bertie County is struggling

לומר שמערכת החינוך

would be a huge understatement.

במחוז ברטי מתקשה.

There's basically no pool

ביסודו של דבר, אין מאגר

of qualified teachers to pull from,

של מורים מוכשרים להשתמש בו.

and only eight percent of the people in the county

ורק 8 אחוז מהאנשים במחוז

have a bachelor's degree or higher.

יש תואר בוגר או מתקדם יותר.

So there isn't a big legacy

כך שאין מורשת גדולה

in the pride of education.

לגאוות החינוך.

In fact, two years ago,

למעשה, לפני שנתיים

only 27 percent of all the third- through eighth-graders

רק 27 אחוזים מכל תלמידי כיתות ג-ח

were passing the state standard

עברו את המבחנים הסטנדרטים

in both English and math.

באנגלית ומתמטיקה.

So it sounds like I'm painting a really bleak picture of this place,

אז זה נשמע כאילו אני מציירת תמונה שחורה של המקום,

but I promise there is good news.

אך אני מבטיחה שישנן חדשות טובות.

The biggest asset, in my opinion,

הנכס הגדול ביותר, לדעתי,

one of the biggest assets in Bertie County right now is this man:

אחד הנכסים הגדולים ביותר במחוז כרגע, זה האיש הזה.

This is Dr. Chip Zullinger,

זה ד"ר צ'יפ זולינגר,

fondly known as Dr. Z.

הידוע בחיבה כד"ר זי (Z).

He was brought in in October 2007

הוא הגיעה לכאן באוקטובר 2007

as the new superintendent

כמפקח החדש, שבעיקרון

to basically fix this broken school system.

יתקן את מערכת החינוך הזאת.

And he previously was a superintendent

קודם לכן הוא היה מפקח

in Charleston, South Carolina

בצ'ארלסטון, דרום קרוליינה

and then in Denver, Colorado.

ואז בדנבר, קולורדו.

He started some of the country's first charter schools

הוא התחיל את חלק מבתי הספר בסגנון צ'ארטר

in the late '80s in the U.S.

הראשונים במדינה בסוף שנות ה80 בארה"ב.

And he is an absolute renegade and a visionary,

והוא בעל חזון וחושב מחוץ לקופסא,

and he is the reason that I now live and work there.

והוא הסיבה שאני כיום גרה ועובדת שם.

So in February of 2009,

אז, בפברואר 2009

Dr. Zullinger invited us, Project H Design --

ד"ר זולנברג הזמין אותנו, פרוייקט H לעיצוב --

which is a non-profit design firm that I founded --

שהוא עמותה ללא רווח לעיצוב שאני הקמתי --

to come to Bertie and to partner with him

לבוא לברטי ולשתף פעולה איתו

on the repair of this school district

בתיקון בית הספר האזורי

and to bring a design perspective to the repair of the school district.

ולהביא נקודת מבט עיצובית לתיקונו.

And he invited us in particular

והוא בכוונה הזמין אותנו

because we have a very specific

כי יש לנו סוג ספציפי

type of design process --

של תהליך עיצוב --

one that results in appropriate design solutions

כזה שמניב פתרונות עיצוב מתאימים

in places that don't usually have access

למקומות שבד"כ אין בהם גישה

to design services or creative capital.

לשרתי עיצוב או ליצירתיות רווחית.

Specifically, we use these six design directives,

ספציפית, אנחנו משתמשים ב6 כללי עיצוב,

probably the most important being number two:

שהחשוב מבינהם הוא מספר 2:

we design with, not for --

לעצב עם, לא בשביל --

in that, when we're doing humanitarian-focused design,

כך, כשאנו מעצבים עם דגש הומניטארי,

it's not about designing for clients anymore.

זה כבר לא עיצוב עבור לקוחות;

It's about designing with people,

זה עיצוב עם אנשים,

and letting appropriate solutions emerge from within.

ולתת לפתרונות מתאימים לצמוח מכך.

So at the time of being invited down there,

אז בזמן שהוזמנתי לשם,

we were based in San Francisco,

היינו ממוקמים בסן-פרנסיסקו.

and so we were going back and forth

והיינו הולכים הלוך-חזור

for basically the rest of 2009,

עבור, בעקרון, שארית 2009,

spending about half our time in Bertie County.

מבלים כמחצית מזממנו במחוז ברטי.

And when I say we, I mean Project H,

וכשאני אומרת אנחנו, אני מתכוונת פרוייקט H,

but more specifically, I mean myself and my partner, Matthew Miller,

אך בפרט, אני מתכוונת לעצמי ולשותפי, מתיו מילר,

who's an architect and a sort of MacGyver-type builder.

שהוא אריכטקט וסוג של בנאי 'מקגייבר'.

So fast-forward to today, and we now live there.

נעבור להיום - כיום אנו גרים שם.

I have strategically cut Matt's head out of this photo,

באופן אסטרטגי חתכתי את ראשו של מתיו מהתמונה,

because he would kill me if he knew I was using it

כי הוא היה הורג אותי לו ידע שאנו משתמשת בה

because of the sweatsuits.

בגלל הטרנינג שלנו.

But this is our front porch. We live there.

זאת המפרסת הקדמית שלנו. אנחנו גרים כאן.

We now call this place home.

אנחנו קוראים למקום הזה בית.

Over the course of this year that we spent flying back and forth,

במהלך השנה שבילנו בטיסות הלוך-חזור,

we realized we had fallen in love with the place.

הבנו שהתאהבנו במקום.

We had fallen in love with the place and the people

התאהבנו במקום ובאנשים ובעבודה

and the work that we're able to do

שאנו מסוגלים לבצע

in a rural place like Bertie County,

במקום כפרי כמו מחוז ברטי,

that, as designers and builders,

שכמעצבים ובנאים

you can't do everywhere.

אי אפשר לעשות בכל מקום.

There's space to experiment

יש מרחב לעשות בו ניסויים

and to weld and to test things.

ולרתך ולנסות דברים.

We have an amazing advocate in Dr. Zullinger.

יש לנו תמיכה מדהימה מד"ר זולינגר.

There's a nobility of real, hands-on,

לעבודה יש אצילות, שהיא אמיתית

dirt-under-your-fingernails work.

ישירה ומלכלכת ציפורניים.

But beyond our personal reasons for wanting to be there,

אך מעבר לסיבות האישיות שלנו להישאר שם,

there is a huge need.

יש את הצורך העצום.

There is a total vacuum of creative capital in Bertie County.

יש ואקום מוחלט של יצירתיות רווחית במחוז ברטי.

There isn't a single licensed architect in the whole county.

אין אריכטקט מורשה אחד במחוז.

And so we saw an opportunity

אז ראינו הזדמנות

to bring design as this untouched tool,

להביא עיצוב ככלי שלא נגעו בו,

something that Bertie County didn't otherwise have,

שאחרת לפעמים אפילו לא היה קיים במחוז ברטי,

and to be sort of the -- to usher that in

להיות סוג של -- להיות הסדרן

as a new type of tool in their tool kit.

כסוג חדש של כלי בקופסת העבודה שלהם.

The initial goal became using design

המטרה ההתחלתית הייתה להשתמש בעיצוב

within the public education system in partnership with Dr. Zullinger --

במערכת החינוך הציבורית בשיתוף עם ד"ר זולינגר.

that was why we were there.

זאת הייתה הסיבה שהיינו שם.

But beyond that, we recognized

אך מעבר לזה, זיהינו

that Bertie County, as a community,

שמחוז ברטי, כקהילה,

was in dire need of a fresh perspective

היה זקוק נואשות לנקודת מבט חדשה

of pride and connectedness

של גאווה ואחדות

and of the creative capital

ויצירתיות רווחית

that they were so much lacking.

שכה היה חסר להם.

So the goal became, yes, to apply design within education,

כך המטרה הפכה ליישם עיצוב בחינוך, ואז להבין

but then to figure out how to make education

איך להפוך את החינוך

a great vehicle for community development.

לכלי גדול לפיתוח הקהילה.

So in order to do this, we've taken three different approaches

ובשביל לעשות כך, השתמשנו בשלוש גישות שונות

to the intersection of design and education.

לחיתוך של עיצוב וחינוך.

And I should say that these are three things that we've done in Bertie County,

ועליי לאמר שאלו שלושה דברים שעשינו במחוז ברטי,

but I feel pretty confident that they could work

אך אני מרגישה מספיק בטוחה שהם יכולים לעבוד

in a lot of other rural communities

בקהילות כפריות רבות אחרות

around the U.S. and maybe even beyond.

בארצות הברית ואפילו מעבר.

So the first of the three is design for education.

אז הראשון מבין השלושה הוא עיצוב לשם חינוך.

This is the most kind of direct, obvious

זהו החיתוך הכי ישיר ומובן

intersection of the two things.

של שני הדברים.

It's the physical construction

זאת הבנייה הפיזית

of improved spaces and materials and experiences

של שיפור מקומות, חומרים ונסיון

for teachers and students.

של המורים והתלמידים.

This is in response to the awful mobile trailers

זה כתגובה לקרוואנים הנוראיים

and the outdated textbooks

וספרי הלימוד הלא מעודכנים

and the terrible materials that we're building schools out of these days.

ולחומרים האיומים שאיתם אנו בונים בתי ספר כיום.

And so this played out for us in a couple different ways.

אז זה עבד לטובתנו במספר דרכים:

The first was a series of renovations of computer labs.

הראשונה הייתה סדרה של חידושים של מעבדות מחשבים.

So traditionally, the computer labs,

באופן מסורתי, מעבדות המחשבים,

particularly in an under-performing school like Bertie County,

במיוחד בבתי ספר לא מתפקדים כמו במחוז ברטי,

where they have to benchmark test every other week,

איפה שהם נאלצים להיבחן במהלך השבוע,

the computer lab is a kill-and-drill

מעבדת המחשבים היא מוסד בחינות

testing facility.

בשיטת פתור ולך.

You come in, you face the wall, you take your test and you leave.

אתה בא, יושב מול קיר, נבחן והולך.

So we wanted to change the way that students approach technology,

ורצינו לשנות את הדרך בא תלמידים ניגשים לטכנולוגיה,

to create a more convivial and social space

ליצור מרחב יותר חברתי ומהנה

that was more engaging, more accessible,

שיותר שובה, יותר נגיש

and also to increase the ability for teachers

וגם להגביר את יכולת המורים

to use these spaces for technology-based instruction.

להשתמש במקום להוראה מבוססת טכנולוגיה.

So this is the lab at the high school,

אז זאת המעבדה בתיכון.

and the principal there is in love with this room.

והמנהל שם מאוהב בחדר. בכל פעם

Every time he has visitors, it's the first place that he takes them.

כשבאים מבקרים, זה המקום הראשון שהוא מראה להם.

And this also meant the co-creation with some teachers

וזה גם כלי לימוד למורים

of this educational playground system

מגרש המשחקים החינוכי הזה

called the learning landscape.

שנראה הנוף הלימודי.

It allows elementary-level students to learn core subjects

זה מאפשר לתלמידי יסודי ללמוד מיקצועות ליבה בסיסים

through game play and activity

דרך משחק ופעילות

and running around and screaming and being a kid.

ולריצה, וצעקות ולהיות ילדים.

So this game that the kids are playing here --

אז המשחק שהילדים פה משחקים

in this case they were learning basic multiplication

במקרה זה הם לומדים כפל בסיסי

through a game called Match Me.

דרך משחק 'התאם אותי'.

And in Match Me, you take the class, divide it into two teams,

ובמשחק חוצים את הכיתה לשתי קבוצות,

one team on each side of the playground,

קבוצה בכל צד של המגרש,

and the teacher will take a piece of chalk

והמורה לוקח גיר

and just write a number on each of the tires.

וכותב מספר על כל צמיג.

And then she'll call out a math problem --

ואז המורה יציג שאלה במתמטיקה,

so let's say four times four --

למשל ארבע כפול ארבע,

and then one student from each team has to compete

ותלמיד מכל קבוצה צריך לפתור

to figure out that four times four is 16

את השאלה ולהבין שזה 16

and find the tire with the 16 on it and sit on it.

ולשבת על הצמיג שכתוב עליו 16.

So the goal is to have all of your teammates sitting on the tires

המטרה היא שכל חברי הקבוצה ישבו על צמיגים

and then your team wins.

ואז הקבוצה מנצחת.

And the impact of the learning landscape

ההשפעה של הנוף החינוכי

has been pretty surprising and amazing.

היא די מפתיעה ומדהימה.

Some of the classes and teachers have reported higher test scores,

חלק מהמורים והכיתות דיווחו על שיפורים בציונים,

a greater comfort level with the material,

נוחות גבוהה יותר עם החומר,

especially with the boys,

במיוחד הבנים,

that in going outside and playing,

שכשהם יוצאים לשחק

they aren't afraid to take on

הם לא מפחדים לנסות לפתור

a double-digit multiplication problem --

בעיית כפל דו ספרתית.

and also that the teachers are able

בנוסף המורים מסוגלים להשתמש בזה

to use these as assessment tools

ככלי הערכה להשגת

to better gauge how their students

מידה טובה יותר של כמה

are understanding new material.

התלמידים מבינים את החומר.

So with design for education, I think the most important thing

אז, עם עיצוב לחינוך, לדעתי הנקודה החשובה ביותר

is to have a shared ownership of the solutions with the teachers,

זה שיהיו פתרונות משותפים לנו ולמורים

so that they have the incentive and the desire to use them.

כדי שיהיה להם תמריץ ורצון להשתמש בהם.

So this is Mr. Perry. He's the assistant superintendent.

זה מר פרי. הוא העוזר של המפקח.

He came out for one of our teacher-training days

הוא בא לאחד מימי האימונים למורים

and won like five rounds of Match Me in a row and was very proud of himself.

וניצח בערך 5 סבבים של 'התאם אותי' ברצף, והיה מאד מרוצה מעצמו.

(Laughter)

(צחוק)

So the second approach is redesigning education itself.

הגישה השנייה היא עיצוב מחדש של החינוך עצמו.

This is the most complex.

זה הכי מסובך.

It's a systems-level look

זה ראייה ברמת המערכת

at how education is administered

של איך חינוך מנוהל

and what is being offered and to whom.

ומה מוצע ולמי.

So in many cases this is not so much about making change

אז בהרבה מקרים זה לא ביצוע שינויים

as it is creating the conditions

כמו שזה יצירת התנאים

under which change is possible

תחתיהם שינוי הוא אפשרי

and the incentive to want to make change,

והתמריצים לרצות לשנות, שיותר קל

which is easier said than done in rural communities

לדבר עליהם מאשר לעשותם בקהילה כפרית.

and in inside-the-box education systems

ובמערכת חינוך בתוך הקופסה

in rural communities.

בקהילות כפריות.

So for us, this was a graphic public campaign

עבורנו, זאת הייתה חברת עיצוב גרפית

called Connect Bertie.

שנקראת "לחבר את ברטי".

There are thousands of these blue dots all over the county.

יש אלפי נקודות כחולות במחוז

And this was for a fund that the school district had

וזה היה עבור תרומה לבית הספר המחוזי,

to put a desktop computer and a broadband Internet connection

כדי שבכל בית עם ילד במערכת החינוך

in every home

הציבורית יהיה מחשב

with a child in the public school system.

וחיבור לאינטרנט.

Right now I should say,

כיום, עליי לאמר,

there are only 10 percent of the houses

יש רק ל10% מהבתים

that actually have an in-home Internet connection.

חיבור לאינטרנט. והמקום היחידי

And the only places to get WiFi

שיש בו WiFi הוא בתוך בית הספר

are in the school buildings, or at the Bojangles Fried Chicken joint,

או ב'בוג'נגלס פרייד צ'יקן', שמצאתי את עצמי

which I find myself squatting outside of a lot.

יושבת הרבה מחוצה לו.

Aside from, you know, getting people excited

חוץ מלגרום לאנשים להתלהב

and wondering what the heck these blue dots were all over the place,

ולתהות מה הן הנקודות השחורות האלו בכל מקום,

it asked the school system

זה דרש מבתי הספר לראות

to envision how it might become a catalyst

איך זה יכול להיות זרז

for a more connected community.

לקהילה מגובשת יותר.

It asked them to reach outside of the school walls

זה דרש מהם להיות מחוץ לכותלי בית הספר

and to think about how they could play a role

ולחשוב איזה תפקיד הם יכולים לקחת

in the community's development.

בפיתוח הקהילה.

So the first batch of computers

הקבוצה הראשונה של מחשבים

are being installed later this summer,

מותקנים מאוחר יותר הקיץ,

and we're helping Dr. Zullinger develop some strategies

ואננו עוזרים לד"ר זולינגר לפתח מס' אסטרטגיות

around how we might connect the classroom and the home

סביב השאלה איך לחבר את הכיתות לבתים

to extend learning beyond the school day.

להרחיב את הלמידה מעבר ליום הלימודים.

And then the third approach, which is what I'm most excited about,

והגישה השלישית, שממנה אני הכי מתרגשת,

which is where we are now,

שזה איפה שאנו נמצאים עכשיו,

is: design as education.

זה לעצב כחינוך.

So "design as education" means

המשמעות של עיצוב כחינוך

that we could actually teach design within public schools,

זה שאנחנו יכולים ללמד עיצוב בתוך בתי ספר ציבוריים

and not design-based learning --

ולא לימוד על בסיס עיצוב,

not like "let's learn physics by building a rocket,"

כמו ללמוד פיסיקה ע"י בניית טיל,

but actually learning design-thinking

אלא ממש ללמוד חשיבה עיצובית

coupled with real construction and fabrication skills

שמשולבת עם כישורי בנייה וייצור

put towards a local community purpose.

המנותבת למען הקהילה המקומית.

It also means that designers are no longer consultants,

זה גם אומר שהמעצבים הם כבר לא

but we're teachers,

רק יועצים, אלא מורים

and we are charged with growing creative capital

ואנחנו טעונים ביצירתיות רווחית שגדלה

within the next generation.

בתוך הדור הבא.

And what design offers as an educational framework

ומה שהעיצוב מציע, כמסגרת חינוכית,

is an antidote

זה נוגדן

to all of the boring, rigid, verbal instruction

להוראה המשעממת, קפדנית ומילולית

that so many of these school districts are plagued by.

שבתי ספר מחוזיים טמועים בה.

It's hands-on, it's in-your-face,

זה מעשי, זה בוטה,

it requires an active engagement,

זה דורש התחייבות פעילה,

and it allows kids to apply all the core subject learning

זה מאפשר לתלמידים ליישם את כל מקצועות הליבה

in real ways.

שלמדו בדרכים אמיתיות.

So we started thinking

אז התחלנו לחשוב

about the legacy of shop class

על המסורת של כיתת מלאכה

and how shop class -- wood and metal shop class in particular --

וכיצד היא - מלאכת עץ ומתכת בעיקר -

historically, has been something

מבחינה היסטורית, היתה

intended for kids who aren't going to go to college.

מיועדת לתלמידים שלא הולכים למכללות.

It's a vocational training path.

זה מסלול אימונים מקצועי.

It's working-class; it's blue-collar.

זאת כיתת מלאכה למעמד עובדי הכפיים.

The projects are things like,

הפרוקייטים הוא דברים כמו,

let's make a birdhouse for your mom for Christmas.

בוא נכין קן לציפורים לאמא שלך לחג המולד.

And in recent decades, a lot of the funding for shop class

ובעשור האחרון, חלק גדול מהמימון

has gone away entirely.

לכיתות מלאכה נעלם לחלוטין.

So we thought, what if you could bring back shop class,

אז חשבנו, מה אם אפשר להחזיר כיתות מלאכה,

but this time orient the projects

אך הפעם לכוון את הפרוייקטים

around things that the community needed,

סביב צרכים של הקהילה.

and to infuse shop class

ולהחדיר לכיתת המלאכה

with a more critical and creative-design-thinking studio process.

תהליך של חשיבה עיצובית וביקורתית.

So we took this kind of nebulous idea

אז לקחנו את הרעיון המעורפל הזה

and have worked really closely with Dr. Zullinger for the past year

ועבדנו ממש צמוד לד"ר זולינגר בשנה האחרונה

on writing this as a one-year curriculum

לכתוב את זה כסיליבוס לשנה

offered at the high school level to the junior class.

המוצע בתיכונים לכיתות הצעירות.

And so this starts in four weeks,

כך זה התחיל בארבעה שבועות,

at the end of the summer,

בסופו של הקיץ.

and my partner and I, Matthew and I,

ושותפי ואני, מתיו ואני,

just went through the arduous and totally convoluted process

עברנו תהליך מאד מפרך ומייגע כדי להיות

of getting certified as high school teachers to actually run it.

מוסמכים כמורי תיכון ולהריץ את התכנית.

And this is what it looks like.

וככה זה נראה.

So over the course of two semesters,

במהלך שני סמסטרים,

the Fall and the Spring,

בסתיו ובאביב,

the students spend three hours a day every single day

התלמידים מבלים שלוש שעות בכל יום

in our 4,500 square foot

בשטח של יותר מ1350 מטר רבוע

studio/shop space.

של הסטודיו.

And during that time, they're doing everything

ומהלך הזמן הזה, הם עושים הכל

from going out and doing ethnographic research and doing the need-finding,

החל ממחקרים אתנוגרפים וחקירת הצורך

coming back into the studio,

וכלה בלחזור לסטודיו

doing the brainstorming and design visualization

לערוך סיעור מוחות וויזואליזציה עיצובית

to come up with concepts that might work,

כיד למצוא רעיונות שאולי יעבודו,

and then moving into the shop and actually testing them,

ואז להגיע לסטודיו ולהתחיל לעבוד עליהם

building them, prototyping them,

לבנות אותם, ליצור להם אב-טיפוס,

figuring out if they are going to work and refining that.

להבין האם הם יעבדו וללטש אותם.

And then over the summer, they're offered a summer job.

ואז, במהלך הקיץ, מוצעת להם עבודת קיץ.

They're paid as employees of Project H

משלמים להם כעובדי פרוייקט H

to be the construction crew with us

להיות צוות בנייה יחד איתנו

to build these projects in the community.

ולבנות את הפרוייקטים האלו לקהילה.

So the first project, which will be built next summer,

אז הפרוייקט הראשון, שיבנה בקיץ הבא,

is an open-air farmers' market downtown,

זה שוק לחוואים במרכז העיר

followed by bus shelters for the school bus system in the second year

המלווה בתחנות אוטובוס להסעות בית הספר בשנה השנייה

and home improvements for the elderly in the third year.

ושיפור בתי האוכלוסייה הותיקה בשנה השלישית.

So these are real visible projects

אלו הם פרוייקטים אמיתיים ונגישים

that hopefully the students can point to and say,

שאנו מקווים שהתלמידים יוכלו להצביע עליהם ולאמר

"I built that, and I'm proud of it."

"אני בניתי את זה, אני גאה בזה".

So I want you to meet three of our students.

אני רוצה שתפגשו שלושה מהתלמידים שלנו.

This is Ryan.

זאת ראיין.

She is 15 years old.

היא בת 15.

She loves agriculture and wants to be a high school teacher.

היא אוהבת חקלאות ורוצה להיות מורה בתיכון.

She wants to go to college, but she wants to come back to Bertie County,

היא רוצה ללמוד במכללה, אבל לחזור למחוז ברטי.,

because that's where her family is from, where she calls home,

בגלל שכאן המשפחה שלה, זה הבית שלה,

and she feels very strongly about giving back

והיא מרגישה מחוייבת לתת בחזרה

to this place that she's been fairly fortunate in.

למקום שבו היא הייתה ברת מזל.

So what Studio H might offer her

אז מה שסטודיו H יכול להציע לה

is a way to develop skills

זאת דרך לשפר כישורים

so that she might give back in the most meaningful way.

כך שהיא תוכל לתת בחזרה בדרך המשמעותית ביותר.

This is Eric. He plays for the football team.

זה אריק. הוא משחק בקבוצה הפוטבול.

He is really into dirtbike racing,

הוא אוהב מרוצי אופניים,

and he wants to be an architect.

ורוצה להיות אריכטקט.

So for him, Studio H offers him

עבורו, סטודיו H יכול להציע דרך

a way to develop the skills he will need as an architect,

לפתח את הכישורים שיצטרך ע"מ להיות ארכיטקט.

everything from drafting to wood and metal construction

הכל החל משרטוט וכלה בבנייה במתכת ועץ,

to how to do research for a client.

ועד איך לחקור עבור לקוח.

And then this is Anthony.

וזה אנתוני.

He is 16 years old, loves hunting and fishing and being outside

הוא בן 16, ואוהב לצוד, לדוג ולהיות בחוץ.

and doing anything with his hands,

ולבצע עבודות כפיים.

and so for him, Studio H means

עבורו, משמעות סטודיו H היא

that he can stay interested in his education

להישאר מעוניין בחינוך שלו

through that hands-on engagement.

דרך עבודת הכפיים שהוא מתחייב אליה.

He's interested in forestry, but he isn't sure,

הוא מתעניין ביערנות, אך לא בטוח,

so if he ends up not going to college,

אז אם בסופו של דבר לא ילך למכללה,

he will have developed some industry-relevant skills.

הוא יפתח מס' כישורים שקשורים לתעשייה.

What design and building really offers to public education

מה שעיצוב ובנייה באמת מציעים לחינוך ציבורי

is a different kind of classroom.

זה סוג הכיתות השונה.

So this building downtown,

המבנה הזה מרכז העיר,

which may very well become the site of our future farmers' market,

שיתכן שיהיה האתר של שוק החוואים שלנו,

is now the classroom.

הוא עתה הכיתה.

And going out into the community and interviewing your neighbors

והיציאה להקהילה ולראיין אותה

about what kind of food they buy

על סוגי האוכל שהם קונים

and from where and why --

ומאיפה ולמה,

that's a homework assignment.

אלו שיעורי הבית.

And the ribbon-cutting ceremony at the end of the summer

וטקס חיתוך הסרט בסוף הקיץ

when they have built the farmers' market and it's open to the public --

כשהם סיימו לבנות את השוק והוא נפתח לציבור,

that's the final exam.

זה מבחן הסיום.

And for the community, what design and building offers

ועבור הקהילה, מה שעיצוב ובנייה מציעים

is real, visible, built progress.

זה תהליך בנייה ממשי ואמיתי.

It's one project per year,

זה פרוייקט אחד לשנה.

and it makes the youth the biggest asset

והוא הופך את הנוער לנכס הכי חשוב

and the biggest untapped resource

והמשאב הכי לא מנוצל

in imagining a new future.

בתיד הנראה לעין.

So we recognize that Studio H, especially in its first year,

אז אנחנו מזהים שסטודיו H, במיוחד בשנה

is a small story --

הראשונה, הוא סיפור קטן

13 students, it's two teachers,

13 תלמידים, שני מורים,

it's one project in one place.

פרוייקט אחד במקום אחד.

But we feel like this could work in other places.

אבל אנחנו מרגישים שזה יכול לעבוד במקומות אחרים.

And I really, strongly believe in the power of the small story,

ואני באמת ובחוזק מאמינה בכוחו של הסיפור הקטן,

because it is so difficult

כי זה כל כך קשה

to do humanitarian work at a global scale.

לבצע עבודה הומניטארית בקנה מידה גלובלי.

Because, when you zoom out that far,

כשמסתכלים בקנה מידה כזה,

you lose the ability to view people as humans.

מאבדים את היכולת לראות אנשים כבני אדם.

Ultimately, design itself is a process

בסופו של דבר, עיצוב עצמו הוא תהליך

of constant education

של חינוך רציף

for the people that we work with and for

של אנשים שעובדים איתם ולמענם

and for us as designers.

ולנו כמעצבים.

And let's face it, designers, we need to reinvent ourselves.

ובוא נודה בזה, מעצבים, אנחנו צרכים להמציא עצמנו מחדש.

We need to re-educate ourselves around the things that matter,

אנחנו צרכים לחנך עצמנו מחדש סביב הדברים שחשובים,

we need to work outside of our comfort zones more,

אנחנו צריכים לעבוד מחוץ לאזור הנוחות,

and we need to be better citizens in our own backyard.

ואנחנו צריכים להיות אזרחים טובים יותר בחצר האחרונית שלנו.

So while this is a very small story,

אז בעוד שזה סיפור קטן מאד,

we hope that it represents a step in the right direction

אנחנו מקווים שהז מייצג צעד בכיוון הנכון

for the future of rural communities

לעיתדם של הקהילות הכפריות

and for the future of public education

ושל החינוך הציבורי

and hopefully also for the future of design.

ובתקווה גם לעתיד העיצוב.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)