How I'm discovering the secrets of ancient texts | Gregory Heyworth

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

On January 26, 2013,

ב 26 בינואר, 2013,

a band of al-Qaeda militants entered the ancient city of Timbuktu

קבוצה של פעילי אל קעידה נכנסה לעיר העתיקה טימבוקטו

on the southern edge of the Sahara Desert.

בגבול הדרומי של מדבר סהרה.

There, they set fire to a medieval library of 30,000 manuscripts

שם, הם הבעירו ספריה בת 30,000 כתבים מימי הביניים

written in Arabic and several African languages

שנכתבו בערבית ומספר שפות אפריקאיות

and ranging in subject from astronomy to geography, history to medicine,

ונעו בנושא מאסטרונומיה לגאוגרפיה, היסטוריה ורפואה,

including one book which records

כולל ספר אחד שמתעד

perhaps the first treatment for male erectile dysfunction.

אולי את הטיפול הראשון לחוסר אונות גברית.

Unknown in the West,

לא ידוע במערב,

this was the collected wisdom of an entire continent,

זה היה אוסף החכמה של יבשת שלמה,

the voice of Africa at a time when Africa was thought not to have a voice at all.

הקול של אפריקה בזמן שחשבו שלאפריקה לא היה קול משלה בכלל.

The mayor of Bamako, who witnessed the event,

ראש העיר של במקו, שצפה בארוע,

called the burning of the manuscripts

קרא לשריפת הכתבים

"a crime against world cultural heritage."

"פשע נגד מורשת תרבות העולם."

And he was right --

והוא צדק --

or he would have been, if it weren't for the fact that he was also lying.

או שהוא היה, אם זה לא היה בשל העובדה שהוא גם שיקר.

In fact, just before,

למעשה, ממש לפני כן,

African scholars had collected a random assortment of old books

מלומדים אפריקאים אספו אוסף אקראי של ספרים ישנים

and left them out for the terrorists to burn.

והשאירו אותם בחוץ לטרוריסטים לשרוף.

Today, the collection lies hidden in Bamako,

היום, האוסף נמצא חבוי בבמקו,

the capital of Mali,

הבירה של מאלי,

moldering in the high humidity.

מעלה עובש בלחות גבוהה.

What was rescued by ruse

מה שהוצל בתחבולה

is now once again in jeopardy,

נמצא שוב בסיכון,

this time by climate.

הפעם על ידי האקלים.

But Africa, and the far-flung corners of the world,

אבל אפריקה, והפינות המרוחקות של העולם,

are not the only places, or even the main places

הם לא המקומות היחידים, או אפילו המקומות העיקריים

in which manuscripts that could change the history of world culture

בהם כתבים שיכולים לשנות את ההסטוריה של התרבות העולמית

are in jeopardy.

בסכנה.

Several years ago, I conducted a survey of European research libraries

לפני מספר שנים, ערכתי סקר של ספריות מחקר ארופאיות

and discovered that, at the barest minimum,

וגיליתי, שבמינימום,

there are 60,000 manuscripts

יש 60,000 כתבים

pre-1500

מלפני 1500

that are illegible because of water damage,

שלא קריאים בשל נזק מים,

fading, mold and chemical reagents.

דהייה, עובש וחומרים כימים מגיבים.

The real number is likely double that,

המספר האמיתי הוא כנראה כפול מזה,

and that doesn't even count

וזה אפילו לא מביא בחשבון

Renaissance manuscripts and modern manuscripts

כתבים מימי הרנסנס וכתבים מודרניים

and cultural heritage objects such as maps.

ופריטי מסורת תרבותית כמו מפות.

What if there were a technology

מה אם היתה טכנולוגיה

that could recover these lost and unknown works?

שתוכל לשחזר את העבודות האבודות והלא ידועות?

Imagine worldwide how a trove of hundreds of thousands

דמיינו עולמית איך תיבת אוצר של מאות אלפי

of previously unknown texts

טקסטים לא ידועים

could radically transform our knowledge of the past.

יכולים לשנות רדיקלית את הידע שלנו על העבר.

Imagine what unknown classics we would discover

דמיינו איזה קלסיקות לא ידועות נגלה

which would rewrite the canons of literature, history,

שיכתבו מחדש את הקנונים של הספרות, ההסטוריה,

philosophy, music --

הפילוסופיה, המוזיקה --

or, more provocatively, that could rewrite our cultural identities,

או, בצורה יותר פרובוקטיבית, שתאפשר לכתוב מחדש את הזהויות התרבויות שלנו,

building new bridges between people and culture.

לבנות גשרים חדשים בין אנשים ותרבות.

These are the questions that transformed me

אלה השאלות ששינו אותי

from a medieval scholar, a reader of texts,

ממלומד של ימי הביניים, קורא טקסטים,

into a textual scientist.

למדען טקסטואלי.

What an unsatisfying word "reader" is.

אינו מילה לא מספקת זו "קורא".

For me, it conjures up images of passivity,

בשבילי, זה העלה תמונות של פסיביות,

of someone sitting idly in an armchair

של מישהו שיושב בחוסר מעש בכיסא נוח

waiting for knowledge to come to him

מחכה לידע שיגיע אליו

in a neat little parcel.

בחבילה קטנה ומסודרת.

How much better to be a participant in the past,

כמה טוב יותר להיות משתתף בעבר,

an adventurer in an undiscovered country,

חוויה במדינה שלה התגלתה,

searching for the hidden text.

חיפוש אחרי הטקסטים החבויים.

As an academic, I was a mere reader.

כאקדמאי, הייתי רק קורא,

I read and taught the same classics

קראתי ולימדתי את אותן קלסיקות

that people had been reading and teaching for hundreds of years --

שאנשים קראו ולימדו במשך מאות שנים --

Virgil, Ovid, Chaucer, Petrarch --

וירגיל, אוביד, שוסר, פטראך --

and with every scholarly article that I published

ועם כל מאמר לימודי שפרסמתי

I added to human knowledge in ever-diminishing slivers of insight.

הוספתי לידע האנושי כמות קטנה יותר ויותר של תובנה.

What I wanted to be

מה שרציתי להיות

was an archaeologist of the past,

היה ארכיאולוג של העבר,

a discoverer of literature,

מגלה של ספרות,

an Indiana Jones without the whip --

אינדיאנה ג'ונס בלי השוט --

or, actually, with the whip.

או, למעשה, עם השוט.

(Laughter)

(צחוק)

And I wanted it not just for myself but I wanted it for my students as well.

ורציתי את זה לא רק לעצמי אלא רציתי את זה גם לסטודנטים שלי.

And so six years ago, I changed the direction of my career.

וכך לפני שש שנים, שיניתי כיוון בקריירה.

At the time, I was working on "The Chess of Love,"

באותו זמן, עבדתי על "השח של האהבה,"

the last important long poem of the European Middle Ages

הפואמה הארוכה החשובה האחרונה של אירופה של ימי הביניים

never to have been edited.

שמעולם לא נערכה.

And it wasn't edited because it existed in only one manuscript

והיא לא נערכה מפני שהיא היתה קיימת בכתב יד אחד בלבד

which was so badly damaged during the firebombing of Dresden

שנפגם כל כך במהלך ההפגזות על דרזדן

in World War II

במלחמת העולם השניה

that generations of scholars had pronounced it lost.

שדורות של מלומדים הכריזו עליה כאבודה.

For five years, I had been working with an ultraviolet lamp

במשך חמש שנים, עבדתי עם מנורה אולטרה סגולה

trying to recover traces of the writing

בניסון לשחזר שאריות של הכתב

and I'd gone about as far as technology at the time

והגעתי לכל מה שהטכנולוגיה בזמנו

could actually take me.

יכלה להציע לי.

And so I did what many people do.

וכך עשיתי מה שהרבה אנשים עשו.

I went online,

הלכתי לרשת,

and there I learned about

ושם גיליתי על

how multispectral imaging had been used to recover two lost treatises

איך דימות מולטי ספקטרלי היה בשימוש כדי לשחזר את שתי המסות האבודות

of the famed Greek mathematician Archimedes

של המתמטיקאי היווני המפורסם ארכימדס

from a 13th-century palimpsest.

מהפלימפססט של המאה ה 13.

A palimpsest is a manuscript which has been erased and overwritten.

פלימפססט הוא כתב יד שנמחק ונכתב עליו מחדש.

And so, out of the blue,

וכך, פתאום,

I decided to write to the lead imaging scientist

החלטתי לכתוב למדען הדימות המוביל

on the Archimedes palimpsest project,

בפרוייקט הפלימפססט של ארכימדס,

Professor Roger Easton,

פרופסור רוג'ר איסטון,

with a plan and a plea.

עם תוכנית ותחינה.

And to my surprise, he actually wrote back.

ולהפתעתי, הוא למעשה כתב חזרה.

With his help, I was able to win a grant from the US government

עם עזרתו, הייתי מסוגל לזכות במענק ממשלת ארצות הברית

to build a transportable, multispectral imaging lab,

לבנות מעבדת דימות מולטי ספקטרלית ניידת,

And with this lab, I transformed what was a charred and faded mess

ועם המעבדה הזו, הפכתי את מה שהיה בלגן חרוך ודהוי

into a new medieval classic.

לקלסיקת ימי ביניים חדשה.

So how does multispectral imaging actually work?

אז איך דימות מולטי ספקטרלי עובד למעשה?

Well, the idea behind multispectral imaging

ובכן, הרעיון מאחורי דימות מולטי ספקטרלי

is something that anyone who is familiar with infrared night vision goggles

הוא משהו שכל מי שמכיר ראיית לילה אינפרא אדומה

will immediately appreciate:

יעריך מייד:

that what we can see in the visible spectrum of light

שמה שאנחנו יכולים לראות בתחום הנראה לעין

is only a tiny fraction of what's actually there.

זה רק חלק זעיר ממה שיש למעשה.

The same is true with invisible writing.

אותו הדבר נכון לכתב בלתי נראה.

Our system uses 12 wavelengths of light

המערכת שלנו משתמשת ב 12 אורכי גל של אור

between the ultraviolet and the infrared,

בין האולטרה סגול והאינפרא אדום,

and these are shown down onto the manuscript from above

ואלה מוארים על כתב היד מלמעלה

from banks of LEDs,

ממאגר של נורות LED,

and another multispectral light source

ומקור או מולטי ספקטרלי נוסף

which comes up through the individual leaves of the manuscript.

שמאיר למעלה דרך הדפים הבודדים של כתב היד.

Up to 35 images per sequence per leaf are imaged this way

עד ל 35 תמונות לרצף לדף מדומות בדרך זו

using a high-powered digital camera equipped with a lens

בשימוש במצלמה דיגיטלית חזקה שמצויידת בעדשה

which is made out of quartz.

שעשויה מקווארץ.

There are about five of these in the world.

יש בערך חמש מאלו בעולם.

And once we capture these images,

וברגע שלוכדים את התמונות האלו,

we feed them through statistical algorithms

אנחנו מזינים אותן דרך אלגוריטמים סטטיסטים

to further enhance and clarify them,

כדי להגביר יותר את הבהירות שלהם,

using software which was originally designed for satellite images

בשימוש בתוכנה שבמקור תוכננה לתמונות לווין

and used by people like geospatial scientists

ושימשה אנשים כמו מדענים גאומרחביים

and the CIA.

ואת ה CIA.

The results can be spectacular.

התוצאות יכולות להיות מרהיבות.

You may already have heard of what's been done

אתם אולי כבר שמעתם על מה שנעשה

for the Dead Sea Scrolls,

למגילות ים המלח,

which are slowly gelatinizing.

שעוברות לאט לאט גלטיניזציה.

Using infrared, we've been able to read even the darkest corners

בשימוש באינפרא אדום, היינו מסוגלים לקרוא אפילו בפינות הכי חשוכות

of the Dead Sea Scrolls.

של מגילות ים המלח.

You may not be aware, however,

אתם אולי לא מודעים, עם זאת,

of other Biblical texts that are in jeopardy.

לטקסטים מקראיים אחרים שבסכנה.

Here, for example, is a leaf from a manuscript

פה, לדוגמה, זה דף מכתב יד

that we imaged,

שצילמנו,

which is perhaps the most valuable Christian Bible in the world.

של אולי התנך הנוצרי בעל הערך הכי גבוה בעולם.

The Codex Vercellensis is the oldest translation of the Gospels into Latin,

הקודקס ורקלנסיס הוא התרגום העתיק ביותר של הבשורה ללטינית,

and it dates from the first half of the fourth century.

והוא מתוארך לחצי הראשון של המאה הרביעית.

This is the closest we can come

זה הכי קרוב שזה יכול להגיע

to the Bible at the time of the foundation of Christendom

לתנ"ך באותו זמן של יסוד הנצרות

under Emperor Constantine,

תחת הקיסר קונסטנטין,

and at the time also of the Council of Nicaea,

ובאותו זמן גם של מועצת נייסיאה,

when the basic creed of Christianity was being agreed upon.

כשהוסכם על האמונה הבסיסית של הנצרות.

This manuscript, unfortunately, has been very badly damaged,

כתב היד הזה, למרבה הצער, ניזוק באופן מאוד קשה,

and it's damaged because for centuries

והוא ניזוק בגלל שבמשך מאות

it had been used and handled

הוא היה בשימוש וטופל

in swearing in ceremonies in the church.

בהשבעות בטקסים בכנסיה.

In fact, that purple splotch that you see in the upper left hand corner

למעשה, הכתם הסגול הזה שאתם רואים בפינה השמאלית העליונה

is Aspergillus, which is a fungus

הוא אספרגילוס, שהיא פטריה

which originates in the unwashed hands

שמקורה בידיים לא רחוצות

of a person with tuberculosis.

של אדם שיש לו שחפת.

Our imaging has enabled me to make the first transcription

הדימות שלנו אפשר לי ליצור את השכתוב הראשון

of this manuscript in 250 years.

של כתב היד ב 250 שנה.

Having a lab that can travel to collections where it's needed, however,

כשיש מעבדה שיכולה לנדוד לאוספים בהם היא נדרשת, עם זאת,

is only part of the solution.

זה רק חלק מהפתרון.

The technology is expensive and very rare,

הטכנולוגיה היא יקרה ומאות נדירה,

and the imaging and image processing skills are esoteric.

והדימות ויכולות עיבוד התמונה הם אזוטריים.

That means that mounting recoveries

זה אומר ששחזורים נערמים

is beyond the reach of most researchers and all but the wealthiest institutions.

הם מעבר להגעה של רוב החוקרים ורק למכונים העשירים ביותר.

That's why I founded the Lazarus Project,

לכן יסדתי את פרוייקט לזרוס,

a not-for-profit initiative

יוזמה שלא למטרות רווח

to bring multispectral imaging to individual researchers

כדי לחבר דימות מולטי ספקטרלי לחוקרים יחידים

and smaller institutions at little or no cost whatsoever.

ומוסדות קטנים יותר בעלות נמוכה או לגמרי בחינם.

Over the past five years,

במהלך חמש השנים האחרונות,

our team of imaging scientists, scholars and students

הצוות שלנו של מדעני מיפוי, מלומדים וסטודנטים

has travelled to seven different countries

נסע לשבע מדינות שונות

and have recovered some of the world's most valuable damaged manuscripts,

ושיחזר כמה מכתבי היד הפגומים בעלי הערך הגבוה בעולם,

included the Vercelli Book, which is the oldest book of English,

כולל ספר וורסלי, שהוא הספר הכי עתיק באנגלית,

the Black Book of Carmarthen, the oldest book of Welsh,

הספר השחור של קרמרטן, הספר הכי עתיק בוולשית,

and some of the most valuable earliest Gospels

וכמה מהבשורות בעלות הערך הגבוה ביותר והכי מוקדמות

located in what is now the former Soviet Georgia.

שממוקמות במה שעכשיו היא גאורגיה הסובייטית לשעבר.

So, spectral imaging can recover lost texts.

אז, דימות ספקטרלי יכול לשחזר טקסטים אבודים.

More subtly, though, it can recover a second story behind every object,

ויותר בעדינות, עם זאת, הוא יכול לשחזר סיפור שני מאחורי כל עצם,

the story of how, when and by whom a text was created,

הסיפור של איך, מתי ועל ידי מי טקסט נוצר,

and, sometimes, what the author was thinking at the time he wrote.

ולפעמים, מה שהסופר חשב באותו זמן שכתב אותו.

Take, for example, a draft of the Declaration of Independence

קחו לדוגמה, טיוטה של הצהרת העצמאות

written in Thomas Jefferson's own hand,

שנכתבה בידו של תומאס ג'פרסון,

which some colleagues of mine imaged a few years ago

שכמה קולגות שלי דימתו לפני כמה שנים

at the Library of Congress.

בספריית הקונגרס.

Curators had noticed that one word throughout

האוצרים שמו לב שמילה אחת לכל האורך

had been scratched out and overwritten.

נמחקה ונכתב מעליה.

The word overwritten was "citizens."

המילה ששוכתבה היתה "אזרחים."

Perhaps you can guess what the word underneath was.

אולי אתם יכולים לנחש מה המילה שהיתה מתחתיה.

"Subjects."

"נתינים."

There, ladies and gentlemen, is American democracy

שם, גבירותי ורבותי, נמצאת הדמוקרטיה האמריקאית

evolving under the hand of Thomas Jefferson.

מתפתחת תחת ידו של תומאס ג'פרסון.

Or consider the 1491 Martellus Map,

או שיקלו את מפת מרטלוס מ 1491,

which we imaged at Yale's Beinecke Library.

שדימתנו בספריית ביינקי בייל.

This was the map that Columbus likely consulted

זו היתה המפה שקולומבוס כנראה התייעץ בה

before he traveled to the New World

לפני שהוא שט לעולם החדש

and which gave him his idea of what Asia looked like

ושנתנה לו את הרעיון של איך אסיה נראתה

and where Japan was located.

ואיפה יפן ממוקמת.

The problem with this map is that its inks and pigments

הבעיה עם המפה היא שהפיגמנטים והדיו

had so degraded over time

התדרדרו כל כך במשך הזמן

that this large, nearly seven-foot map,

שהמפה הזו בת שניים וחצי המטרים,

made the world look like a giant desert.

גרמה לעולם להראות כמו מדבר ענק.

Until now, we had very little idea, detailed idea, that is,

עד עכשיו, היה לנו מושג קטן מאוד, מושג מפורט,

of what Columbus knew of the world

של מה קולומבוס ידע על העולם

and how world cultures were represented.

ואיך התרבות העולמית יוצגה.

The main legend of the map was entirely illegible under normal light.

המקרא העיקרי של המפה היה לגמרי בלתי קריא תחת אור רגיל.

Ultraviolet did very little for it.

אור אולטרה סגול עזר לזה מעט מאוד.

Multispectral gave us everything.

מולטי ספקטרליות נתנה לנו הכל.

In Asia, we learned of monsters with ears so long

באסיה, גילינו מפלצות עם אוזניים ארוכות כל כך

that they could cover the creature's entire body.

שהן יכלו לכסות את כל הגוף של היצורים.

In Africa, about a snake who could cause the ground to smoke.

באפריקה, על נחש שיכל לגרום לאדמה לעשן.

Like starlight, which can convey images

כמו אור כוכבים, שיכול להעביר תמונות

of the way the Universe looked in the distant past,

של הדרך בה היקום נראה בעבר הרחוק,

so multispectral light can take us back to the first stuttering moments

אז אור מולטי ספקטרלי יכול לקחת אותנו לרגעים המהוססים הראשונים

of an object's creation.

של יצירת אובייקט.

Through this lens, we witness the mistakes, the changes of mind,

דרך העדשה, חזינו בשגיאות, בשינוי הדעת,

the naïvetés, the uncensored thoughts,

בנאיביות, במחשבות הלא מצונזרות,

the imperfections of the human imagination

בחוסר השלמות של הדמיון האנושי

that allow these hallowed objects and their authors

שמאפשר לאובייקטים החלולים האלו ולסופרים שלהם

to become more real,

להפוך לאמיתיים יותר,

that make history closer to us.

שהופכים את ההיסטוריה לקרובה יותר אלינו.

What about the future?

מה עם העתיד?

There's so much of the past,

יש כל כך הרבה מהעבר,

and so few people with the skills to rescue it

וכל כך מעט אנשים עם היכולות להציל אותו

before these objects disappear forever.

לפני שהאובייקטים האלה ייעלמו לנצח.

That's why I have begun to teach this new hybrid discipline

לכן התחלנו ללמד את הדיסיפלינות ההיברידיות החדשות האלו

that I call "textual science."

שאני קורא להן "מדע טקסטואלי."

Textual science is a marriage

מדע טקסטואלי הוא נישואים

of the traditional skills of a literary scholar --

בין יכולות מסורתיות של מלומד ספרותי --

the ability to read old languages and old handwriting,

היכולת לקרוא שפות עתיקות וכתב יד עתיק,

the knowledge of how texts are made

הידע של איך טקסטים נוצרים

in order to be able to place and date them --

כדי להיות מסוגלים למקם ולתארך אותם --

with new techniques like imaging science,

עם טכניקות חדשות כמו מדע דימות,

the chemistry of inks and pigments,

הכימיה של דיו ופיגמנטים,

computer-aided optical character recognition.

זיהוי אותיות בסיוע ממוחשב.

Last year, a student in my class,

בשנה שעברה, סטודנט בכיתה שלי,

a freshman,

בשנה הראשונה,

with a background in Latin and Greek,

עם רקע בלטינית וייונית,

was image-processing a palimpsest

עיבד תמונה של פלימפססט

that we had photographed at a famous library in Rome.

שצילמנו בספריה מפורסמת ברומא.

As he worked, tiny Greek writing began to appear from behind the text.

וכשהוא עבד, כתב יווני זעיר התחיל להופיע מאחורי הטקסט.

Everyone gathered around,

כולם התאספו סביב,

and he read a line from a lost work

והוא קרא שורה מהעבודה האבודה

of the Greek comic dramatist Menander.

של הקומיקאי הדרמטי היווני מננדר.

This was the first time in well over a thousand years

זו היתה הפעם הראשונה ביותר מאלף שנה

that those words had been pronounced aloud.

שהמילים האלו בוטאו בקול.

In that moment, he became a scholar.

באותו רגע, הוא הפך למלומד.

Ladies and gentlemen, that is the future of the past.

גבירותי ורבותי, זה העתיד של העבר.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)