The three ways that good design makes you happy | Don Norman

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

The new me is beauty.

האני החדש הוא יופי.

(Laughter)

(צחוק)

Yeah, people used to say, "Norman's OK,

כן, אנשים נהגו לומר, אתם יודעים, נורמן הוא בסדר.

but if you followed what he said, everything would be usable

אבל אם תעקבו אחרי מה שהוא אמר, כל דבר יהיה שימושי

but it would be ugly."

אבל הוא יהיה מכוער.

Well, I didn't have that in mind, so ...

אז, זה לא מה שאני חשבתי, אז...

This is neat.

זה נחמד.

Thank you for setting up my display.

תודה שהקמתם את התצוגה שלי.

I mean, it's just wonderful.

אני מתכוון, זה פשוט נפלא.

And I haven't the slightest idea of what it does or what it's good for,

ואין לי קצה של מושג מה זה עושה או למה זה טוב,

but I want it.

אבל אני רוצה את זה.

And that's my new life.

ואלו החיים שלי.

My new life is trying to understand what beauty is about,

החיים החדשים שלי הם לנסות להבין מהו יופי,

and "pretty," and "emotions."

ויופי ורגשות.

The new me is all about making things kind of neat and fun.

האני החדש הוא כולו על לעשות דברים נחמדים וכפיים.

And so this is a Philippe Starck juicer, produced by Alessi.

אז זו המסחטה של פיליפ סטארק, מיוצרת על ידי אלסי.

It's just neat; it's fun. It's so much fun I have it in my house --

היא כל כך כיפית שיש לי אותה בבית,

אבל יש לי אותה בכניסה, אני לא משתמש בה לסחיטת מיץ.

but I have it in the entryway, I don't use it to make juice.

(צחוק)

(Laughter)

למעשה, קניתי את המהדורה המיוחדת מצופת הזהב

In fact, I bought the gold-plated special edition

והיא מגיעה עם פיסת נייר

and it comes with a little slip of paper

שאומרת, "אל תשתמשו במסחטה הזו כדי לסחוט מיץ.

that says, "Don't use this juicer to make juice."

החומצה תהרוס את ציפוי הזהב."

The acid will ruin the gold plating.

(צחוק)

אז למעשה, לקחתי קרטון של מיץ תפוזים

(Laughter)

So actually, I took a carton of orange juice

ומזגתי אותו לכוס כדי לצלם את התמונה הזאת.

and I poured it in the glass to take this picture.

(צחוק)

(Laughter)

אבל, מתחתיה יש סכין יפיפה.

Beneath it is a wonderful knife.

זה סכין חיתוך של גלובל שנעשה ביפן.

It's a Global cutting knife made in Japan.

קודם כל, תסתכלו על הצורה, זה פשוט נפלא להסתכל עליו.

First of all, look at the shape -- it's just wonderful to look at.

שנית, יש לו שיווי משקל נפלא

הוא מחזיק -- מרגיש טוב.

Second of all, it's really beautifully balanced:

ושלישית הוא כל כך חד, הוא פשוט חותך.

זה כיף להשתמש בו.

it holds well, it feels well.

And third of all, it's so sharp, it just cuts.

ואז, יש לו הכל נכון?

It's a delight to use.

הוא יפה והוא פונקציונלי.

And so it's got everything, right?

ואני יכול לספר לכם סיפורים עליו,

It's beautiful and it's functional.

שהופכים אותו למשקף,

And I can tell you stories about it,

אז תראו שיש לי תאוריה של רגשות.

which makes it reflective,

ואלו שלושת הרכיבים.

and so you'll see I have a theory of emotion.

הירושי אישי והקבוצה שלו במעבדת המדיה בMIT

And those are the three components.

לקחו שולחן פינג פונג ומקרן מעליו,

Hiroshi Ishii and his group at the MIT Media Lab

ועל שולחן הפינג פונג הם הקרינו תמונה של מים

took a ping-pong table and placed a projector above it,

ודגים שוחים בהם.

and on the ping-pong table they projected an image of water

וכשאתם משחקים פינג פונג, כשהכדור פוגע בנקודה בשולחן

with fish swimming in it.

הגלים מתפשטים והדגים בורחים.

And as you play ping-pong, whenever the ball hits part of the table,

אבל כמובן, אז הכדור פוגע בצד השני,

the ripples spread out and the fish run away.

והגלים פוגעים ב-- דגים מסכנים, הם לא מוצאים שקט ומנוחה.

But of course, then the ball hits the other side,

(צחוק)

the ripples hit the -- poor fish, they can't find any peace and quiet.

והאם זו דרך טובה לשחק פינג פונג?

לא. אבל האם זה כיף?

(Laughter)

Is that a good way to play ping-pong?

כן, כן.

No. But is it fun?

אז -- או תסתכלו על גוגל.

Yeah! Yeah.

אם תקלידו, או נגיד, "רגשות ועיצוב"

Or look at Google.

If you type in, oh say, "emotion and design,"

אתם מקבלים 10 דפים של תוצאות.

אז גוגל סתם לקחו את הלוגו שלהם ומתחו אותו.

you get 10 pages of results.

במקום להגיד "יש לך 73000 תוצאות.

So Google just took their logo and they spread it out.

זה אחד עד 20. הבא,"

Instead of saying, "You got 73,000 results.

הם נותנים לכם כמה O כמו שיש דפים.

This is one through 20. Next,"

זה באמת פשוט ומתאים.

they just give you as many o's as there are pages.

אני מתערב שרבים מכם ראו את זה ולא שמו לב.

It's really simple and subtle.

I bet a lot of you have seen it and never noticed it.

זה תת המודע

שמעין מבחין בזה, זה כנראה די נעים

That's the subconscious mind

ולא ידעתם למה.

that sort of notices it -- it probably is kind of pleasant

וזה פשוט חכם.

and you didn't know why.

וכמובן, מה שטוב במיוחד,

And it's just clever.

אם תקלידו "עיצוב ורגשות."

And of course, what's especially good is,

התוצאה הראשונה מתוך 10 התוצאות היא האתר שלי.

if you type "design and emotion,"

the first response out of those 10 pages is my website.

(צחוק)

עכשיו, הדבר המוזר הוא שגוגל משקר

(Laughter)

Now, the weird thing is Google lies,

מפני שאם אני מקליד "עיצוב ורגשות,"

הוא אומר, "אתם לא צריכים את ה'ו' אנחנו מוסיפים אותו ממילא."

because if I type "design and emotion,"

it says, "You don't need the 'and.' We do it anyway."

אז, אוקיי,

אז אני מקליד "עיצוב רגשות"

So, OK.

והאתר שלי לא ראשון שוב.

So I type "design emotion"

הוא שלישי.

and my website wasn't first again.

או נו, סיפור אחר.

It was third.

Oh well, different story.

היתה ביקורת נפלאה בניו יורק טיימס

There was this wonderful review in The New York Times

על מכונית המיני קופר.

about the MINI Cooper automobile.

היא אמרה, "אתם יודעים, זו מכונית שיש לה הרבה פגמים.

It said, "You know, this is a car that has lots of faults.

תקנו אותה בכל אופן.

Buy it anyway.

כל כך כיף לנהוג בה."

It's so much fun to drive."

ואם תביטו בפנים המכונית --

And if you look at the inside of the car --

אני מתכוון, רציתי לראות, שכרתי אותה,

I mean, I loved it, I wanted to see it, I rented it,

זה אני מצלם בזמן שבני נוהג --

this is me taking a picture while my son is driving --

ופנים המכונית, כל העיצוב הוא כיפי.

and the inside of the car, the whole design is fun.

הוא עגלגל, הוא נחמד.

It's round, it's neat.

הכפתורים עובדים נפלא.

The controls work wonderfully.

אז אלה החיים החדשים שלי, זה הכל כיף.

So that's my new life; it's all about fun.

באמת יש לי את ההרגשה שדברים נעימים עובדים טוב יותר,

I really have the feeling that pleasant things work better,

וזה אף פעם לא היה לי הגיוני

and that never made any sense to me

עד שלבסוף הבנתי, תראו...

until I finally figured out -- look ...

אני עומד לשים קרש על הרצפה.

I'm going to put a plank on the ground.

אז, דמינו שיש לי קרש ברוחב 60 ס"מ ובאורך 10 מטר

So, imagine I have a plank about two feet wide and 30 feet long

ואני עומד ללכת עליו, ואתם רואים שאני יכול ללכת עליו בלי להסתכל,

and I'm going to walk on it, and you see I can walk on it without looking,

אני יכול ללכת קדימה ואחורה ואני יכול לקפוץ למעלה ולמטה.

I can go back and forth and I can jump up and down.

אין בעיה.

No problem.

עכשיו אני עומד לשים את הקרש בגובה 100 מטר באויר

Now I'm going to put the plank 300 feet in the air --

ואני לא אתקרב אליו, תודה לכם.

and I'm not going to go near it, thank you.

Intense fear paralyzes you.

פחד עוצמתי משתק אתכם.

It actually affects the way the brain works.

זה ממש משפיע על איך שהמוח שלכם עובד.

So, Paul Saffo, before his talk said that he didn't really have it down

אז, פול סאפו, קצת לפני ההרצאה שלו אמר שהיא לא ממש מוכנה

until just a few days or hours before the talk,

עד ממש ימים או שעות לפני ההרצאה,

and that anxiety was really helpful in causing him to focus.

והלחץ הזה ממש עזר כדי לעזור לו להתמקד

That's what fear and anxiety does;

וזה מה שפחד וחרדה עושים

it causes you to be -- what's called depth-first processing --

זה גורם לכם להיות -- מה שנקרא עיבוד ראשון לעומק --

to focus, not be distracted.

להתמקד, לא להיות מוסחים,

And I couldn't force myself across that.

ואני לא הייתי יכול להכריח את עצמי לעבור את זה.

Now some people can -- circus workers, steel workers.

עכשיו חלק מהאנשים יכולים -- עובדי קרקס, עובדי מתכת.

But it really changes the way you think.

אבל זה באמת משנה את הדרך בה אתם חושבים.

And then, a psychologist, Alice Isen,

ואז, פסיכולוגית, אליס איסן,

did this wonderful experiment.

עשתה את הניסוי הנפלא הזה.

She brought students in to solve problems.

היא הביאה סטודנטים כדי לפתור בעיות

So, she'd bring people into the room,

אז, היא הכניסה אנשים לחדר,

and there'd be a string hanging down here

והיה חוט תלוי פה

and a string hanging down here.

וחוט תלוי פה

It was an empty room, except for a table with a bunch of crap on it --

וחדר ריק, חוץ משולחן וערמה של זבל עליו --

some papers and scissors and stuff.

כמה ניירות ומספרים ודברים.

And she'd bring them in,

והיא הכניסה אותם,

and she'd say,

ואמרה,

"This is an IQ test and it determines how well you do in life.

"זה מבחן IQ והוא בודק כמה טוב תצליחו בחיים.

Would you tie those two strings together?"

האם תצליחו לקשור את שני החוטים?"

So they'd take one string and they'd pull it over here

אז הם היו לוקחים חוט אחד והם היו מושכים אותו לפה

and they couldn't reach the other string.

והם לא היו מצליחים להגיע לחוט השני.

Still can't reach it.

עדיין לא מצליחים להגיע אליו.

And, basically, none of them could solve it.

ואז, בעיקרון אף אחד מהם לא הצליח לפתור את זה.

You bring in a second group of people,

אתם מביאים קבוצה שניה של אנשים,

and you say, "Oh, before we start,

ואומרים, "או, לפני שאתם מתחילים,

I got this box of candy, and I don't eat candy.

יש לי קופסת סוכריות, ואני לא אוכלת סוכריות.

Would you like the box of candy?"

תרצו את קופסת הסוכריות?"

And turns out they liked it, and it made them happy --

ומסתבר שהם רצו אותה, וזה עשה אותם שמחים,

not very happy, but a little bit of happy.

לא מאוד שמחים, אבל קצת שמחים.

And guess what -- they solved the problem.

ונחשו מה -- הם פתרו את הבעיה.

And it turns out that when you're anxious

ומסתבר שכשאתם חרדים

you squirt neural transmitters in the brain, which focuses you

אתם משפריצים מוליכים עצביים במוח, שממקדים אתכם

makes you depth-first.

הופכים אתכם ללעומק קודם.

And when you're happy -- what we call positive valence --

וכשאתם שמחים -- מה שאנחנו קוראים לו כימיה שמחה --

you squirt dopamine into the prefrontal lobes,

אתם משפריצים דופמין לתוך האונות הקדמיות,

which makes you a breadth-first problem solver:

מה שהופך אתכם לפותרי בעיות לרוחב קודם

you're more susceptible to interruption; you do out-of-the-box thinking.

אתם יותר פגיעים להפרעות, אתם עושים יותר חשיבה מחוץ לקופסה.

That's what brainstorming is about, right?

זה בריינסטורמינג, נכון?

With brainstorming we make you happy, we play games,

עם ברינסטורמינג אנחנו עושים אתכם שמחים, אנחנו משחקים משחקים,

and we say, "No criticism,"

ואנחנו אומרים, "בלי ביקורת,"

and you get all these weird, neat ideas.

ואתם מקבלים את כל הרעיונות המוזרים, הנחמדים האלה.

But in fact, if that's how you always were you'd never get any work done

אבל למעשה, אם ככה הייתם תמיד לא הייתם מספיקים לעשות עבודה בכלל

because you'd be working along and say, "Oh, I got a new way of doing it."

מפני שהייתם עובדים ואומרים, "אוה, יש לי דרך חדשה לעשות את זה."

So to get work done, you've got to set a deadline, right?

אז כדי לסיים את העבודה, אתם צריכים לקבוע מועד סיום, נכון?

You've got be anxious.

אתם צריכים להיות לחוצים.

The brain works differently

אז המוח עובד אחרת

if you're happy. Things work better because you're more creative.

ואם אתם שמחים, דברים עובדים יותר טוב כי אתם יותר יצירתיים

You get a little problem, you say, "Ah, I'll figure it out."

אתם מקבלים בעיה קטנה, אתם אומרים, "אה, אני אפתור את זה."

No big deal.

אין בעיה.

There's something I call the visceral level of processing, and there will be visceral-level design.

יש משהו שאני קורא לו עיבוד מהקרביים.

ביולוגיה -- התפתחנו ביולוגית לאהוב צבעים בוהקים.

Biology -- we have co-adapted through biology to like bright colors.

זה בעיקר טוב שקופי אדם ויונקים אוהבים פירות

That's especially good that mammals and primates like fruits

וצמחים בוהקים, מפני שאתם אוכלים את הפירות

and bright plants, because you eat the fruit

וככה מפיצים את הזרעים.

and you thereby spread the seed.

יש כמות עצומה של דברים שבנויים לתוך המוח.

There's an amazing amount of stuff that's built into the brain.

אנחנו נגעלים מטעמים מרים, אנחנו לא אוהבים רעשים חזקים,

We dislike bitter tastes, we dislike loud sounds,

אנחנו לא אוהבים טמפרטורות גבוהות, או קרות.

we dislike hot temperatures, cold temperatures.

אנחנו לא אוהבים קולות גוערים, או פרצופים חמוצים,

We dislike scolding voices. We dislike frowning faces;

אנחנו אוהבים פרצופים סימטריים, וכו' וכו'.

we like symmetrical faces, etc., etc.

אז זו הרמה הפנימית

ובעיצוב אתם יכולים להביע את מה שבפנים בדרכים רבות,

So that's the visceral level.

In design, you can express visceral in lots of ways,

כמו בחירה בסוגי פונטים ובאדום בשביל חם, מרגש.

like the choice of type fonts and the red for hot, exciting.

או יגואר מ1963.

זו בעצם מכונית גרועה, מתפרקת כל הזמן,

Or the 1963 Jaguar:

It's actually a crummy car, falls apart all the time,

אבל הבעלים אוהבים אותה.

והיא יפיפיה -- היא במוזיאון לאומנות מודרנית.

but the owners love it.

בקבוק מים.

And it's beautiful -- it's in the Museum of Modern Art.

אתם קונים אותו בגלל הבקבוק, לא בגלל המים.

A water bottle:

You buy it because of the bottle, not because of the water.

וכשאנשים מסיימים, הם לא משליכים אותו

And when people are finished, they don't throw it away.

הם שומרים אותו בשביל -- אתם יודעים, זה כמו בקבוקי יין ישנים, שומרים אותם לדקורציה

They keep it for -- you know, it's like the old wine bottles, you keep it for decoration

או אולי למלא אותו במים שוב, מה שמוכיח שזה לא המים.

or maybe fill it with water again, which proves it's not the water.

זה הכל בגלל ההרגשה הפנימית.

It's all about the visceral experience.

הרמה האמצעית לניתוח היא הרמה ההתנהגותית

The middle level of processing is the behavioral level

וזה בעיקרון המקום בו רוב הדברים נעשים.

הרמה הפנימית היא תת הכרתית, אתם לא מודעים לה

and that's actually where most of our stuff gets done.

הרמה ההתנהגותית היא תת הכרתית, אתם לא מודעים לה.

Visceral is subconscious, you're unaware of it.

Behavioral is subconscious, you're unaware of it.

כמעט כל מה שאנחנו עושים הוא תת הכרתי.

אני מתהלך על הבמה, אני לא שם לב לשליטה ברגליים שלי.

Almost everything we do is subconscious.

I'm walking around the stage -- I'm not attending to the control of my legs.

אני עושה הרבה, רוב הדיבור שלי הוא תת הכרתי,

I'm doing a lot; most of my talk is subconscious;

הוא תורגל ועבר בראשי הרבה.

רוב מה שאנחנו עושים הוא תת הכרתי.

it has been rehearsed and thought about a lot.

התנהגות אוטומטית -- התנהגות מיומנת היא תת הכרתית,

Most of what we do is subconscious.

Automatic behavior -- skilled behavior -- is subconscious,

נשלטת על ידי הצד ההתנהגותי.

ועיצוב התנהגותי הוא כולו על הרגשת שליטה,

controlled by the behavioral side.

And behavioral design is all about feeling in control,

מה שכולל שימושיות, הבנה,

which includes usability, understanding --

אבל גם רגש ומשקל.

לכן הסכין של גלובל הם כל כך נחמד

but also the feel and heft.

הם מאוזנים כל כך טוב, כל כך חדים,

That's why the Global knives are so neat.

אתם באמת מרגישים שאתם שולטים בחיתוך.

They're so nicely balanced, so sharp,

או נוהגים במכונית ספורט מהירה

that you really feel you're in control of the cutting.

Or, just driving a high-performance sports car

בעיקול מסובך,

over a demanding curb --

שוב מרגישים שאתם בשליטה מלאה במצב.

again, feeling that you are in complete control of the environment.

או ההרגשה החושנית.

Or the sensual feeling.

זו מקלחת של קוהלר, מקלחת מפל,

This is a Kohler shower, a waterfall shower,

ובעצם, כל הבליטות האלה למטה הם גם ראשי מקלחת.

and actually, all those knobs beneath are also showerheads.

היא תשפריץ עליכם מכל הכיוונים

It will squirt you all around

ואתם יכולים לעמוד בה שעות.

and you can stay in that shower for hours --

ולא לבזבז מים, דרך אגב,

and not waste water, by the way,

היא ממחזרת את אותם מים מלוכלכים.

because it recirculates the same dirty water.

(צחוק)

(Laughter)

או זה -- זו קומקום מגניב שמצאתי

Or this -- this is a really neat teapot I found

ב"תה גבוה" במלון ארבע העונות בשיקגו.

at high tea at The Four Seasons Hotel in Chicago.

זו קומקום נטוי של רוננפלד.

It's a Ronnefeldt tilting teapot.

זה בערך איך שהקומקום נראה

That's kind of what the teapot looks like

אבל הדרך שבה משתמשים בו היא שמניחים אותו על הגב,

but the way you use it is you lay it on its back,

ומכניסים אליו תה,

ואז ממלאים אותו במים

and you put tea in,

מפני שהמים אז מחלחלים על התה

and then you fill it with water.

The water then seeps over the tea.

והתה יושב בדבר הזה בצד --

And the tea is sitting in this stuff to the right --

התה הוא מימין לקו הזה.

יש סף קטן בפנים, אז התה יושב שם

the tea is to the right of this line.

והמים ממלאים אותו ככה.

There's a little ledge inside, so the tea is sitting there

וכשהתה מוכן, או כמעט מוכן, מטים אותו.

and the water is filling it up like that.

And when the tea is ready, or almost ready, you tilt it.

וזה אומר שהתה מכוסה חלקית

And that means the tea is partially covered

בזמן שהוא משלים את החליטה שלו.

וכשהוא מוכן, מניחים אותו אנכית,

while it completes the brewing.

ועכשיו התה -- אתם זוכרים -- מעל הקו

And when it's finished, you put it vertically,

ורק המים מגיעים לפה

and now the tea is -- you remember -- above this line

and the water only comes to here --

וזה שומר על התה בחוץ

ומעבר לזה, הוא מתקשר,

and so it keeps the tea out.

שזה מה שרגש עושה.

On top of that, it communicates,

רגש הוא כולו קשור למשחק, רגש הוא באמת משחק.

which is what emotion does.

Emotion is all about acting; emotion is really about acting.

זה בקשר ללהיות בטוחים בעולם.

הכרה היא להבין את העולם, רגשות זה לפרש אותו

It's being safe in the world.

Cognition is about understanding the world, emotion is about interpreting it --

להגיד טוב, רע, בטוח, מסוכן,

ולהכין אותנו לפעולה, וזו הסיבה שהשרירים נמתחים ונרגעים,

saying good, bad, safe, dangerous,

and getting us ready to act, which is why the muscles tense or relax.

וזו הסיבה שאנחנו יודעים את הרגשות של אחרים,

And that's why we can tell the emotion of somebody else --

מפני שהשרירים שלהם פועלים, תת הכרתית,

רק שהתפתחנו להפוך את שרירי הפנים למלאי הבעה.

because their muscles are acting, subconsciously,

except that we've evolved to make the facial muscles really rich with emotion.

אז, לזה יש רגש אם תרצו,

מפני שהוא מאותת למלצר, "היי, אני ריק. רואה -- ניצב."

Well, this has emotions if you like,

because it signals the waiter that, "Hey, I'm finished. See -- upright."

והמלצר יכול לבוא ולהגיד, "תרצו עוד מים?"

And the waiter can come by and say, "Would you like more water?"

זה נחמד. איזה עיצוב נפלא.

והרמה השלישית היא שיקופית,

It's kind of neat. What a wonderful design.

And the third level is reflective,

שזה, אם אתם אוהבים את הסופר אגו,

which is, if you like the superego,

חלק קטן במוח שאין לו שליטה על מה שאתם עושים,

it's a little part of the brain that has no control over what you do,

אין שליטה על -- לא רואה את החושים,

no control over the -- doesn't see the senses,

לא שולט בשרירים.

הוא מביט במה שקורה.

doesn't control the muscles.

זה הקול הקטן בראש שלנו.

It looks over what's going on.

שמביט ואומר, "זה טוב. זה רע."

It's that little voice in your head

או "למה אתה עושה את זה? אני לא מבין."

that's watching and saying, "That's good. That's bad."

זה הקול הקטן בראש שלכם שהוא מושב התודעה.

Or, "Why are you doing that? I don't understand."

הנה מוצר משקף נפלא.

It's that little voice in your head that's the seat of consciousness.

הבעלים של ההאמר אמרו, "אתם יודעים שהיו לי הרבה מכוניות בחיים

Here's a great reflective product.

כל מיני מכוניות אקזוטיות,

Owners of the Hummer have said, "You know I've owned many cars in my life --

אבל מעולם לא היתה לי מכונית שמשכה כל כך הרבה תשומת לב."

all sorts of exotic cars,

זה בקשר לתדמית שלהם,

but never have I had a car that attracted so much attention."

זה לא על המכונית.

אבל גם אם תרצו מודל יותר חיובי,

It's about attention. It's about their image,

זו מכונית של GM.

והסיבה שאולי תקנו אותה עכשיו היא בגלל שאכפת לכם מהסביבה

ותקנו אותה כדי לשמור על הסביבה,

not about the car.

למרות שהמכוניות הראשונות יהיו ממש יקרות

If you want a more positive model --

this is the GM car.

ולא מושלמות.

And the reason you might buy it now is because you care about the environment.

אבל גם זה עיצוב משקף.

And you'll buy it to protect the environment,

או שעון יקר כדי שתוכלו להרשים אנשים,

even though the first few cars are going to be really expensive

שיאמרו " או, לא ידעתי שיש לך שעון כזה."

and not perfected.

בניגוד לזה,

But that's reflective design as well.

שהוא שעון התנהגותי לגמרי,

Or an expensive watch, so you can impress people --

שבטח יראה זמן מדוייק יותר מהשעון ב13000 דולר שהראתי לכם עכשיו.

"Oh gee, I didn't know you had that watch."

אבל הוא מכוער.

As opposed to this one,

זה בבירור שעון דון נורמן.

which is a pure behavioral watch,

ומה שיפה הוא שלפעמים שמים רגש אחד מול אחר,

which probably keeps better time than the $13,000 watch I just showed you.

הרגש הפנימי של נפילה

But it's ugly.

מול המצב המשקף שאומר " זה בסדר, זה בסדר. זה בטוח, זה בטוח."

This is a clear Don Norman watch.

And what's neat is sometimes you pit one emotion against the other,

אם פארק השעשועים הזה היה חלוד ומתפרק, לא הייתם עולים על המתקנים.

the visceral fear of falling

against the reflective state saying, "It's OK. It's OK. It's safe. It's safe."

אז, זה לשים אחד מול השני.

הדבר הנחמד השני

If that amusement park were rusty and falling apart, you'd never go on the ride.

(צחוק)

So, it's pitting one against the other.

אז ג'ייק קרס הוא יצרן הרהיטים הזה,

והוא יוצר את הסט המדהים הזה של רהיטים.

The other neat thing ...

וזה הכיסא שלו עם יד,

(Laughter)

והכסא הקטן המסכן איבד את הכדור שלו

והוא מנסה להחזיר אותו בחזרה לפני שמישהו ירגיש.

So Jake Cress is this furniture maker,

and he makes this unbelievable set of furniture.

ומה שכל כך יפה בזה הוא איך שאתם מקבלים את הסיפור.

And this is his chair with claw,

וזה מה שיפה ברגשות.

and the poor little chair has lost its ball

אז זה האני החדש.

and it's trying to get it back before anybody notices.

אני אומר רק דברים חיוביים מעכשיו.

(צחוק)

And what's so neat about it is how you accept that story.

(מחיאות כפיים)

And that's what's nice about emotion.

So that's the new me.

I'm only saying positive things from now on.

(Laughter)

(Applause)