We can hack our immune cells to fight cancer | Elizabeth Wayne

מתרגם: Gili Baltsan מבקר: Orr Schlesinger

After decades of research

לאחר עשרות שנות מחקר

and billions of dollars spent in clinical trials,

ומילארדי דולרים שהושקעו בניסויים קליניים,

we still have a problem with cancer drug delivery.

עדיין יש לנו בעיה עם מתן תרופות לטיפול בסרטן.

We still give patients chemotherapy,

אנחנו עדיין נותנים לחולים כמוטרפיה,

which is so non-specific

שהיא כל-כך לא ספציפית

that even though it kills the cancer cells,

כך שלמרות שהיא הורגת את התאים הסרטניים,

it kind of kills the rest of your body, too.

היא הורגת במידה מסויימת גם את שאר הגוף.

And yes, we have developed more selective drugs,

ואכן, פיתחנו תרופות סלקטיביות יותר,

but it's still a challenge to get them into the tumor,

אך האתגר הוא עדיין להכניסן אל תוך הגידול,

and they end up accumulating in the other organs as well

ובסוף הן מצטברות גם באיברים האחרים

or passing through your urine,

או שהן עוברות דרך השתן,

which is a total waste.

וזה בזבוז מוחלט.

And fields like mine have emerged

והתפתחו תחומים כמו זה שלי

where we try to encapsulate these drugs

שבהם אנו מנסים להכניס את התרופות האלה לקפסולות

to protect them as they travel through the body.

כדי להגן עליהן כשהן עוברות דרך הגוף.

But these modifications cause problems

אבל שינויים אלה גורמים לבעיות

that we make more modifications to fix.

שכדי לתקן אותן אנו עושים שינויים נוספים.

So what I'm really trying to say is we need a better drug delivery system.

אז אני בעצם מנסה לומר שאנו זקוקים לשיטה טובה יותר למתן תרופות.

And I propose,

ואני מציעה,

rather than using solely human design,

במקום להשתמש רק בתכנון אנושי,

why not use nature's?

למה לא להשתמש בזה של הטבע?

Immune cells are these versatile vehicles that travel throughout our body,

תאי מערכת החיסון הם מעין "כלי רכב" שונים שמטיילים בכל רחבי הגוף שלנו,

patrolling for signs of disease

מסיירים ומחפשים סימני מחלה

and arriving at a wound mere minutes after injury.

ומגיעים לפצע דקות ספורות לאחר הפגיעה.

So I ask you guys:

אז אני שואלת אתכם חבר'ה:

If immune cells are already traveling to places of injury or disease

אם תאי מערכת החיסון ממילא כבר מגיעים למקומות של פגיעה או מחלה בגופינו

in our bodies,

why not add an extra passenger?

למה לא להוסיף להם "נוסע"?

Why not use immune cells to deliver drugs

למה לא להשתמש בתאי מערכת החיסון כדי להעביר תרופות

to cure some of our biggest problems

כדי לרפא כמה מהבעיות הגדולות ביותר שלנו

in disease?

בטיפול במחלות?

I am a biomedical engineer,

אני מהנדסת ביו-רפואית,

and I want to tell you guys a story about how I use immune cells

ואני רוצה לספר לכם סיפור על איך אני משתמשת בתאי מערכת חיסון

to target one of the largest problems in cancer.

כדי לפתור את הבעיה הכי גדולה בסרטן.

Did you know that over 90 percent of cancer deaths

האם ידעתם שמעל 90% ממקרי המוות מסרטן

can be attributed to its spread?

הם תוצאה של פיזורו?

So if we can stop these cancer cells

אז אם נוכל לעצור את תאי הסרטן האלה

from going from the primary tumor to a distant site,

מלהגיע מהגידול הראשוני אל אתר מרוחק,

we can stop cancer right in its tracks

נוכל לעצור את הסרטן במסלולו

and give people more of their lives back.

ולתת לאנשים בחזרה את חייהם.

To do this special mission,

כדי לבצע משימה מיוחדת זו,

we decided to deliver a nanoparticle made of lipids,

החלטנו לתת ננו-חלקיק המורכב משומנים,

which are the same materials that compose your cell membrane.

שהם אותם חומרים שמרכיבים את ממברנת התא שלכם.

And we've added two special molecules.

והוספנו שתי מולקולות מיוחדות.

One is called e-selectin,

אחת נקראת e-selectin,

which acts as a glue

שמשמשת כדבק

that binds the nanoparticle to the immune cell.

שקושר את הננו-חלקיק לתא של מער' החיסון.

והשנייה נקראת Trail.

And the second one is called trail.

Trail is a therapeutic drug that kills cancer cells

טרייל היא תרופה טיפולית שהורגת תאי סרטן

אבל לא תאים נורמלים.

but not normal cells.

Now, when you put both of these together,

עכשיו, כששמים את שניהם יחד,

מקבלים מכונת הרג אכזרית על גלגלים.

you have a mean killing machine on wheels.

To test this, we ran an experiment in a mouse.

כדי לבדוק זאת, עשינו ניסוי על עכבר.

אז מה שעשינו, הזרקנו את הננו-חלקיקים,

So what we did was we injected the nanoparticles,

and they bound almost immediately to the immune cells in the bloodstream.

והם נקשרו כמעט מייד לתאי מער' החיסון בזרם הדם.

And then we injected the cancer cells to mimic a process

ואז הזרקנו את תאי הסרטן כדי לחקות תהליך

through which cancer cells spread throughout our bodies.

שבמהלכו תאי סרטן מתפזרים בכל הגוף שלנו.

And we found something very exciting.

וגילינו משהו מרגש מאוד.

We found that in our treated group,

גילינו שבקבוצה שקיבלה טיפול,

over 75 percent of the cancer cells we initially injected were dead or dying,

מעל 75% מתאי הסרטן שהזרקנו בהתחלה מתו או גססו,

בהשוואה לרק כ-25%.

in comparison to only around 25 percent.

So just imagine: these fewer amount of cells were available

אז תארו לעצמכם: הכמות הקטנה הזו של תאים

יכלה להתפזר לחלק אחר של הגוף.

to actually be able to spread to a different part of the body.

וזה אחרי שעתיים של טיפול בלבד.

And this is only after two hours of treatment.

Our results were amazing, and we had some pretty interesting press.

התוצאות שלנו היו מדהימות. וכתבו עלינו כמה כתבות מעניינות למדי.

My favorite title was actually,

הכותרת האהובה עלי הייתה,

"Sticky balls may stop the spread of cancer."

"כדורים דביקים יכולים לעצור את התפשטות הסרטן".

(Laughter)

(צחוק)

I can't tell you just how smug my male colleagues were,

אני לא יכולה לתאר לכם עד כמה מדושני עונג היו הקולגות שלי הזכרים,

כשהבינו שהכדורים (באנגלית גם: אשכים) הדביקים שלהם יום אחד אולי ירפאו סרטן.

knowing that their sticky balls might one day cure cancer.

(Laughter)

(צחוק)

אבל אני יכולה לספר לכם שהם הכינו חולצות-T די מרגשות,

But I can tell you they made some pretty, pretty, exciting,

pretty ballsy t-shirts.

די נועזות.

This was also my first experience talking to patients

זה היה גם נסיוני הראשון בשיחה עם חולים.

where they asked how soon our therapy would be available.

כשהם שאלו כמה מהר הטיפול שלנו יהיה זמין.

ואני "לוקחת" אתי את הסיפורים האלה כדי להזכיר לעצמי את החשיבות

And I keep these stories with me to remind me of the importance

של המדע, המדענים והמטופלים.

of the science, the scientists and the patients.

Now, our fast-acting results were pretty interesting,

התוצאות מהירות התגובה שלנו היו די מעניינות,

אך עדיין נותרה לנו שאלה אחת פתוחה:

but we still had one lingering question:

Can our sticky balls,

האם הכדורים הדביקים שלנו,

our particles actually attached to the immune cells,

החלקיקים שלנו יכולים באמת להקשר לתאי החיסון,

actually stop the spread of cancer?

יכולים באמת לעצור את פיזור הסרטן?

So we went to our animal model, and we found three important parts.

אז חזרנו למודל החיות שלנו ומצאנו שלושה חלקים חשובים.

Our primary tumors were smaller in our treated animals,

הגידולים הראשוניים שלנו היו קטנים יותר בחיות שטופלו,

there were fewer cells in circulation,

היו פחות תאים במחזור הדם,

והעומס הגידולי היה מועט עד כלל לא קיים באברים המרוחקים.

and there was little to no tumor burden in the distant organs.

Now, this wasn't just a victory for us and our sticky balls.

הדבר הזה לא היה ניצחון רק עבורנו ועבור הכדורים הדביקים שלנו.

This was also a victory to me

עבורי זה היה גם ניצחון בטיפול בתרופות,

in drug delivery,

and it represents a paradigm shift,

והוא מייצג תזוזה פרדיגמית,

a revolution --

מהפכה -

to go from just using drugs, just injecting them

המעבר משימוש בתרופות בלבד, הזרקתם בלבד

and hoping they go to the right places in the body,

והתקווה שהן יגיעו למקומות הנכונים בגוף,

to using immune cells as special delivery drivers in your body.

לשימוש בתאי מער' החיסון כנהגי משלוח מיוחד בתוך הגוף.

For this example, we used two molecules, e-selectin and trail,

בדוגמה הזו השתמשנו בשתי מולקולות, e-selectin ו- trail,

but really, the possibility of drugs you can use are endless.

אבל באמת, האפשרויות של תרופות שאפשר להשתמש בהן הן אין סופיות.

And I talked about cancer,

ואני דיברתי על סרטן,

but where disease goes, so do immune cells.

אבל בכל מקום בו יש מחלה, נמצאים גם תאי חיסון.

So this could be used for any disease.

אז אפשר להשתמש בזה לכל מחלה.

תארו לעצמכם שימוש בתאי חיסון למתן חומרים מרפאי פגיעה חיוניים

Imagine using immune cells to deliver crucial wound-healing agents

after a spinal cord injury,

לאחר חבלה בחוט השדרה,

or using immune cells to deliver drugs past the blood-brain barrier

או שימוש בתאי חיסון למתן תרופות שיעברו את מחסום הדם-מוח

to treat Parkinson's or Alzheimer's disease.

לטיפול בפרקינסון או באלצהיימר.

אלו הרעיונות שמלהיבים אותי הכי הרבה במדע.

These are the ideas that excite me about science the most.

And from where I stand, I see so much promise and opportunity.

ומהמקום בו אני עומדת אני רואה כל-כך הרבה הבטחה והזדמנות.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)