Zeresenay Alemseged: Finding the origins of humanity

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Sigal Tifferet

I have 18 minutes to tell you what happened

יש לי 18 דקות לספר לכם מה התרחש

over the past six million years.

במשך 6 מיליון השנים האחרונות.

All right.

ובכן,

We all have come from a long way,

כולנו עברנו דרך ארוכה

here in Africa, and converged in this region of Africa,

כאן באפריקה, והתקבצנו בחלק זה של אפריקה,

which is a place where 90 percent of our evolutionary process took place.

ובמקום זה התרחשו תשעים אחוז מהאבולוציה שלנו.

And I say that not because I am African,

ואני לא אומר זאת מפני שאני אפריקני,

but it's in Africa that you find the earliest evidence

אלא כי באפריקה קיימות העדויות הקדומות ביותר

for human ancestors, upright walking traces,

לאבות המין האנושי, האדם הזקוף,

even the first technologies in the form of stone tools.

וגם לטכנולוגיות הראשונות, בצורת כלי אבן.

So we all are Africans, and welcome home.

כך שכולנו אפריקאים, וברוכים השבים הביתה.

All right.

בסדר.

I'm a paleoanthropologist, and my job is to define

אני פליאו-אנתרופולוג, ועבודתי היא להגדיר

man's place in nature and explore what makes us human.

את מקום האדם בטבע ולחקור מה עושה אותנו לאנושיים,

And today, I will use Selam, the earliest child ever discovered,

והיום אעזר בסלאם, הילדה הכי קדומה שהתגלתה,

to tell you a story of all of us.

כדי לספר לכם את הסיפור של כולנו.

Selam is our most complete skeleton of a three-year-old girl

סלאם היא השלד הכי מושלם שיש לנו של ילדה בת 3

who lived and died 3.3 million years ago.

שחיה ומתה לפני 3.3 מליון שנה.

She belongs to the species known as Australopithecus afarensis.

היא השתייכה למין הקרוי "אוסטרלופיטקוס אפרנסיס".

You don't need to remember that.

אינכם צריכים לזכור זאת.

That's the Lucy species, and was found by my research team

זהו המין 'לוסי', והיא התגלתה ע"י צוות המחקר שלי

in December of 2000 in an area called Dikika.

בדצמבר 2000 באזור בשם דיקיקה.

It's in the northeastern part of Ethiopia.

זהו החלק הצפון-מזרחי של אתיופיה.

And Selam means peace in many Ethiopian languages.

'סלאם' פירושו 'שלום' בשפות אתיופיות רבות.

We use that name to celebrate peace in the region and in the planet.

בחרנו בשם זה כסמל לשלום באזור זה ובעולם.

And the fact that it was the cover story of all these famous magazines

והעובדה שזו היתה כתבת השער בכל כתבי העת המפורסמים האלה

gives you already an idea of her significance, I think.

נותנת לכם מושג לגבי חשיבותה, כך נראה לי.

After I was invited by TED, I did some digging,

אחרי שהוזמנתי ע"י TED ערכתי כמה בדיקות

because that's what we do, to know about my host.

כי זה הדבר הנכון לעשותו, כדי להכיר את מארחי.

You don't just jump into an invitation.

לא קופצים ובאים מיד סתם ככה.

And I learned that the first technology appeared

ולמדתי שהטכנולוגיה הופיעה לראשונה

in the form of stone tools, 2.6 million years ago.

בצורת כלי-אבן לפני 2.6 מליון שנה.

First entertainment comes evidence from flutes that are 35,000 years old.

על הבידור הראשון מעידים חלילים בני 35,000 שנה.

And evidence for first design comes 75,000 years old -- beads.

והעיצוב הראשון הוא בן 75,000 שנה: חרוזים.

And you can do the same with your genes and track them back in time.

תוכלו לעשות כך עם הגנים שלכם ולאתר את מקורותיהם.

And DNA analysis of living humans and chimpanzees

ובנוסף, ניתוח בני-אדם ושימפנזים חיים

teaches us today that we diverged sometime around seven million years ago

מלמד אותנו שהתפצלנו אלה מאלה לפני כ-7 מיליון שנה

and that these two species share over 98 percent of the same genetic material.

ושהגנטיקה של 2 מינים אלה זהה ביותר מ-98%.

I think knowing this is a very useful context

בעיני, ידע זה מעניק הקשר מועיל מאד

within which we can think of our ancestry.

שבמסגרתו אנו יכולים להתייחס למוצאנו.

However, DNA analysis informs us only about

אולם הניתוח מספר לנו רק

the beginning and the end, telling us nothing

על ההתחלה ועל הסוף, בלי לומר דבר

about what happened in the middle.

על מה שקרה באמצע.

So, for us, paleoanthropologists, our job is to find the hard evidence,

ועלינו, הפליאו-אנתרופולוגים, למצוא הוכחה מוצקה

the fossil evidence, to fill in this gap

בצורת מאובנים, שתמלא את הפער הזה

and see the different stages of development.

ותראה את שלבי ההתפתחות השונים.

Because it's only when you do that, that you can talk about --

כי רק אז אפשר לדבר על...

(Laughter) --

[צחוק]

it's only when you do that, [that] you can talk about

רק כשעושים זאת, אפשר לדבר על

how we looked like and how we behaved at different times,

איך נראינו ואיך התנהגנו בתקופות שונות,

and how those likes and looks and behaviors changed through time.

ואיך ההעדפות, המראה וההתנהגות השתנו עם הזמן,

That then gives you an access

ואז ניתנת האפשרות

to explore the biological mechanisms

לחקור את המנגנונים הביולוגיים

and forces that are responsible for this gradual change

ואת הכוחות שאחראיים לשינוי הדרגתי זה,

that made us what we are today.

שעשה אותנו למה שהננו כיום.

But finding the hard evidence is a very complicated endeavor.

אך מציאת ההוכחה המוצקה היא מבצע מורכב מאד.

It's a systematic and scientific approach,

זוהי גישה שיטתית ומדעית שלוקחת אותך

which takes you to places that are remote, hot, hostile and often with no access.

למקומות מרוחקים, חמים, עוינים ולעתים לא-נגישים.

Just to give you an example, when I went to Dikika,

רק בתור דוגמה, כשהלכתי לדיקיקה,

where Selam was found, in '99 -- and it's about 500 kilometers

היכן שסלאם נתגלתה, ב-99', וזה כ-500 ק"מ

from Addis Ababa, the capital of Ethiopia.

מאדיס אבבה, בירת אתיופיה.

It took us only seven hours to do the first 470 kilometers of the 500,

לקח לנו רק 7 שעות לעבור את 470 הק"מ הראשונים,

but took four, solid hours to do the last only 30 kilometers.

ועוד 4 שעות שלמות לעבור את 30 הק"מ האחרונים.

With the help of the locals and using just shovels and picks, I made my way.

התקדמתי בסיוע המקומיים ובעזרת אתים ומעדרים.

I was the first person to actually drive a car to the spot.

הייתי האדם הראשון שהגיע ברכב לאותה נקודה.

When you get there, this is what you see,

כשמגיעים לשם, זה מה שרואים,

and it's the vastness of the place which makes you feel helpless and vulnerable.

והמרחב הזה הוא שיוצר תחושת חוסר-ישע ופגיעות.

And once you make it there, the big question is where to start.

וכשמגיעים לשם, השאלה הגדולה היא איפה להתחיל.

(Laughter)

[צחוק]

And you find nothing for years and years.

ושנים על שנים לא מוצאים כלום.

When I go to places like this, which are paleontological sites,

כשאני הולך למקומות כאלה, לאתרים פליאונתולוגיים,

it's like going to a game park, an extinct game park.

זה כמו לבוא לשטח-ציד, שטח-ציד שנכחד.

But what you find are not the human remains,

אבל לא מוצאים שם שרידים אנושיים,

such as Selam and Lucy, on a day-to-day basis.

כמו סלאם ולוסי, על בסיס יומיומי.

You find elephants, rhinos, monkeys, pigs, etc.

אלא פילים, קרנפים, קופים, חזירים וכדומה.

But you could ask, how could these large mammals

אולי תשאלו, איך יכלו היונקים הגדולים האלה

live in this desert environment?

לחיות בסביבה המדברית הזו?

Of course, they cannot, but I'm telling you already

כמובן שהם לא יכלו, אך אני יכול לומר לכם מיד

that the environment and the carrying capacity

שהסביבה וכושר הנשיאה שלה

of this region was drastically different from what we have today.

באזור זה היו שונות בצורה קיצונית ממה שהם היום.

A very important environmental lesson could be learned from this.

אפשר ללמוד מכך לקח סביבתי חשוב ביותר.

Anyway, once we made it there, then it's a game park, as I said, an extinct game park.

בכל אופן, כשהגענו מצאנו שטח ציד, כפי שאמרתי. שטח-ציד לשעבר.

And our ancestors lived in that game park,

אבותינו חיו באותו שטח-ציד,

but were just the minorities. They were not as successful

אך היוו מיעוט. הם לא שגשגו

and as widespread as the Homo sapiens that we are.

והתפשטו כמונו, ההומו ספיינס.

To tell you just an example, an anecdote about their rarity,

לדוגמה וכאנקדוטה בנוגע למיעוט מספרם,

I was going to this place every year and would do fieldwork here,

באתי כל שנה למקום הזה ועשיתי כאן עבודת שטח

and the assistants, of course, helped me do the surveys.

והעוזרים עזרו לי כמובן במדידות.

They would find a bone and tell me, "Here is what you're looking for."

היו מוצאים עצם ואומרים לי: "זה מה שחיפשת."

I would say, "No, that's an elephant."

הייתי עונה: "לא. זה פיל."

Again, another one, "That's a monkey." "That's a pig," etc.

ושוב. "זה קוף," "זה חזיר," וכן הלאה.

So one of my assistants, who never went to school, said to me, "Listen, Zeray.

ואחד מעוזרי, שמעולם לא למד בבי"ס, אמר לי:

You either don't know what you're looking for,

"שמע, זראיי, או שאתה לא יודע מה אתה מחפש,

or you're looking in the wrong place," he said.

או שאתה מחפש במקום הלא-נכון," הוא אמר.

(Laughter)

[צחוק]

And I said, "Why?" "Because there were elephants and lions,

שאלתי: "מדוע?" -"כי היו כאן פילים ואריות,

and the people were scared and went somewhere else.

והאנשים פחדו והלכו למקום אחר.

Let's go somewhere else."

אז בוא נלך למקום אחר."

Well, he was very tired, and it's really tiring.

הוא היה מאד עייף, וזה באמת מעייף.

It was then, after such hard work and many frustrating years that we found Selam,

ואחרי עבודה קשה כזו והרבה שנות תסכול מצאנו

and you see the face here covered by sandstone.

את סלאם. אתם רואים שהפנים מכוסות אבן-חול.

And here is actually the spinal column

וזה למעשה עמוד השדרה

and the whole torso encased in a sandstone block,

וכל הטורסו חתום בתוך גוש של אבן חול,

because she was buried by a river.

כי היא נקברה ליד נהר.

What you have here seems to be nothing,

מה שאתם רואים כאן אולי לא נראה לכם משמעותי

but contains an incredible amount of scientific information

אך זה מכיל כמות עצומה של מידע מדעי

that helps us explore what makes us human.

שעוזר לנו לחקור את מה שעושה אותנו לבני אדם.

This is the earliest and most complete juvenile human ancestor

זהו האדם הקדמון הצעיר המוקדם והשלם ביותר

ever found in the history of paleoanthropology,

שנתגלה בדברי ימי הפליאו-אנתרופולוגיה -

an amazing piece of our long, long history.

פיסה מדהימה מההיסטוריה הארוכה והעתיקה שלנו.

There were these three people and me, and I am taking the pictures,

היינו שלושת האנשים האלה ואני, שצילמתי זאת.

that's why I am not in.

בגלל זה אני לא מופיע בתמונה.

How would you feel if you were me? You have something extraordinary in your hand,

איך הייתם מרגישים במקומי, לו היה בידכם משהו מדהים

but you are in the middle of nowhere?

אבל אתם נמצאים באמצע שומקום?

The feeling I had was a deep and quiet happiness and excitement,

אני חשתי תחושה עמוקה ושקטה של אושר והתרגשות.

of course accompanied by a huge sense of responsibility,

וכמובן, תחושת אחריות עצומה,

of making sure everything is safe.

לוודא שהכל ייעשה בזהירות.

Here is a close-up of the fossil, after five years of cleaning,

זהו צילום תקריב של המאובן אחרי 5 שנות ניקוי,

preparation and description, which was very long,

הכנה ותיאור; הרבה מאד זמן.

as I had to expose the bones from the sandstone block

היה עלי לחשוף את העצמות מתוך גוש אבן החול

I just showed you in the previous slide.

שהראיתי לכם בשקופית הקודמת.

It took five years.

זה ארך חמש שנים.

In a way, this was like the second birth for the child, after 3.3 million years,

הילדה כאילו נולדה בשנית אחרי 3.3 מליון שנה,

but the labor was very long.

אך העבודה ארכה זמן רב מאד.

And here is full scale -- it's a tiny bone.

זה קנה המידה האמיתי - זוהי עצם זעירה מאד.

And in the middle is the minister of Ethiopian tourism,

ובמרכז זהו שר התיירות האתיופי,

who came to visit the National Museum of Ethiopia while I was working there.

שבא לבקר במוזיאון הלאומי האתיופי כשעבדתי שם.

And you see me worried and trying to protect my child,

ואתם רואים שאני מודאג ומנסה להגן על הילדה שלי

because you don't leave anyone with this kind of child,

כי אסור להשאיר ילדה כזו בחברת מישהו,

even a minister.

אפילו אם הוא שר.

So then, once you've done that, the next stage is to know what it is.

ואחרי כל זה, השלב הבא הוא למצוא מה זה.

(Laughter)

[צחוק]

Once that was done, then it was possible to compare.

ואחרי זה אפשר היה לבצע השוואות.

We were able to tell that she belonged

יכולנו לקבוע שהיא השתייכה

to the human family tree because the legs, the foot,

לעץ המשפחה האנושי בגלל הרגליים, כף הרגל,

and some features clearly showed that she walked upright,

וכמה מאפיינים שמראים בבירור שהיא הלכה זקופה,

and upright walking is a hallmark in humanity.

וההליכה הזקופה היא סימן-היכר לאנושיות.

But in addition, if you compare the skull

אך בנוסף, אם משווים את הגולגולת

with a comparably aged chimpanzee and little George Bush here,

לשימפנזה בגיל דומה ולג'ורג' בוש הקטן הזה,

you see that you have vertical forehead.

רואים מצח אנכי,

And you see that in humans, because of the development

וזה מה שמוצאים אצל בני-אדם עקב ההתפתחות

of the pre-frontal cortex, it's called.

של קליפת המוח הקדמית, כך זה קרוי.

You don't see that in chimpanzees,

לא מוצאים זאת אצל שימפנזים,

and you don't see this very projecting canine.

וגם לא מוצאים את הניב המאד בולט הזה.

So she belongs to our family tree, but within that, of course,

כך שהיא חלק מעץ המשפחה שלנו, אך מובן שגם כאן

you do detailed analysis, and we know now

עושים ניתוח מפורט, וכעת אנו יודעים

that she belongs to the Lucy species,

שהיא שייכת למין 'לוסי',

known as Australopithecus afarensis.

המוכר בתור "אוסטרלופיטקוס אפרנסיס".

The next exciting question is, girl or boy?

השאלה המרגשת הבאה היתה אם זה ילד או ילדה,

And how old was she when she died?

ובת כמה היתה כשמתה.

You can determine the sex of the individual

ניתן לקבוע את המין

based on the size of the teeth.

לפי גודל השיניים.

How?

כיצד?

You know, in primates, there is this phenomenon

אצל יונקים עילאיים ישנה תופעה

called sexual dimorphism, which simply means

הקרויה "דו-צורתיות זוויגית", שמשמעה בפשטות

males are larger than females and males have larger teeth

שזכרים גדולים מנקבות, וששיניהם גדולות יותר

than the females.

משל הנקבות.

But to do that, you need the permanent dentition,

אך לשם כך דרושה מערכת שיניים קבועות,

which you don't see here, because what you have here

ואת זה לא רואים כאן, כי מה שיש כאן

are the baby teeth.

הן שיני חלב.

But using the CT scanning technology,

אך בסריקה טומוגרפית,

which is normally used for medical purposes,

שבד"כ משמשת לצרכים רפואיים,

you can go deep into the mouth and come up with this beautiful image

ניתן להיכנס עמוק לתוך הפה ולהפיק צילום נהדר זה

showing you both the baby teeth here

שמראה הן את שיני החלב, כאן,

and the still-growing adult teeth here.

והן את השיניים הבוגרות הצומחות, כאן.

So when you measure those teeth,

וכשמודדים שיניים אלה,

it was clear that she turned out to be a girl

ברור שהיא היתה ילדה

with very small canine teeth.

עם ניבים קטנים מאד.

And to know how old she was when she died, what you do is

וכדי לדעת בת כמה היא היתה כשמתה,

you do an informed estimate, and you say, how much time would be required

מבצעים הערכה מבוססת וקובעים כמה זמן נדרש

to form this amount of teeth, and the answer was three.

להיווצרות שיניים בכמות כזאת, והתשובה היתה שלוש.

So, this girl died when she was about three,

לכן הילדה הזו מתה כשהיתה בת שלוש,

3.3 million years ago.

לפני 3.3 מליון שנה.

So, with all that information, the big question is --

אז עם כל המידע הזה, השאלה הגדולה היא --

what do we actually -- what does she tell us?

מה בעצם -- מה היא מספרת לנו?

To answer this question, we can phrase another question.

כדי לענות על שאלה זו, נוכל לנסח שאלה אחרת -

What do we actually know about our ancestors?

מה באמת אנו יודעים על אבותינו?

We want to know how they looked like, how they behaved,

אנו רוצים לדעת כיצד נראו, איך התנהגו,

how they walked around,

איך הסתובבו בשטח,

and how they lived and grew up.

וכיצד חיו והתבגרו.

And among the answers that you can get from this skeleton

ובין התשובות שאפשר להפיק מהשלד הזה

are included: first, this skeleton documents,

יש -- ראשית כל, שלד זה מתעד לראשונה

for the first time, how infants looked over three million years ago.

איך נראו הפעוטות לפני יותר מ-3 מליון שנה.

And second, she tells us that she walked upright,

ושנית, היא מגלה לנו שהיא התהלכה בקומה זקופה,

but had some adaptation for tree climbing.

אך היתה לה הסתגלות מסוימת לטיפוס על עצים.

And more interesting, however,

אבל מעניין יותר:

is the brain in this child was still growing.

המוח בילדה הזו היה עדיין בשלבי התפתחות.

At age three, if you have a still-growing brain,

בגיל 3, אם המוח עדיין בשלבי צמיחה,

it's a human behavior.

זוהי התנהגות אנושית.

In chimps, by age three, the brain is formed over 90 percent.

בשימפנזים, בגיל 3 התפתחו כבר מעל 90% מהמוח.

That's why they can cope with their environment

ולכן הם מסוגלים להתמודד עם סביבתם

very easily after birth -- faster than us, anyway.

בקלות רבה לאחר לידתם. מהר מאיתנו, על כל פנים.

But in humans, we continue to grow our brains.

אך אנו כבני-אדם, ממשיכים להגדיל את המוח.

That's why we need care from our parents.

ולכן אנו זקוקים להשגחת הורינו.

But that care means also you learn.

וההשגחה משמעה גם שאנו לומדים.

You spend more time with your parents.

אנו מבלים זמן רב יותר עם ההורים.

And that's very characteristic of humans and it's called childhood,

וזהו מאפיין אנושי מובהק המכונה ילדות,

which is this extended dependence of human children

אותה תלות מתמשכת של ילדים אנושיים

on their family or parents.

במשפחתם או בהוריהם.

So, the still-growing brain in this individual

כך שהמוח הצומח של ילדה זו

tells us that childhood, which requires

אומר לנו שהילדות, שמחייבת

an incredible social organization,

ארגון חברתי בלתי-ייאמן,

a very complex social organization,

ארגון חברתי מורכב ביותר,

emerged over three million years ago.

התפתחה לפני יותר מ-3 מליון שנים.

So, by being at the cusp of our evolutionary history,

וכמי שנמצאה בשחר ההיסטוריה ההתפתחותית שלנו,

Selam unites us all and gives us a unique account

סלאם מאחדת את כולנו ומעניקה לנו תיאור ייחודי

on what makes us human.

של מה שהופך אותנו לאנושיים.

But not everything was human, and I will give you

אך לא הכל היה אנושי, ואני אתן לכם

a very exciting example.

דוגמה מאד מרגשת.

This is called the hyoid bone. It's a bone which is right here.

זוהי עצם הלשון. זאת עצם שנמצאת בדיוק כאן.

It supports your tongue from behind.

היא תומכת בלשון מאחור.

It's, in a way, your voice box.

במובן מסוים זוהי תיבת הקול שלכם.

It determines the type of voice you produce.

היא קובעת איזה סוג קול תפיקו.

It was not known in the fossil record,

היא לא היתה מוכרת בתיעוד המאובנים,

and we have it in this skeleton.

ובשלד הזה היא קיימת.

When we did the analysis of this bone, it was clear

כשניתחנו את העצם הזו, היה ברור

that it looked very chimp-like, chimpanzee-like.

שהיא דומה מאד לשימפנזה.

So if you were there 3.3 million years ago,

כך שאילו חייתם לפני 3.3 מליון שנה,

to hear when this girl was crying out for her mother,

ושמעתם את הילדה הזו בוכה וקוראת לאימה,

she would have sounded more like a chimpanzee than a human.

היא היתה נשמעת יותר כשימפנזה מאשר כאדם.

Maybe you're wondering, "So, you see this ape feature, human feature, ape feature.

אולי תשאלו: "אז מצאתם תכונה קופית, אנושית זו -

What does that tell us?"

מה זה אומר לנו?"

You know, that is very exciting for us,

אותנו זה מאד מרגש,

because it demonstrates that things were changing slowly and progressively,

כי זה מוכיח שהדברים השתנו לאט ובהתמדה,

and that evolution is in the making.

וזו האבולוציה בהתהוותה.

To summarize the significance of this fossil,

כדי לסכם את חשיבות המאובן הזה,

we can say the following.

נוכל לומר כך:

Up to now, the knowledge that we had about our ancestors

עד כה, הידע שהיה לנו אודות אבותינו

came essentially from adult individuals

בא בעיקר מפרטים בוגרים

because the fossils, the baby fossils, were missing.

כי חסרו לנו מאובני תינוקות.

They don't preserve well, as you know.

הם לא משתמרים היטב, כידוע לכם.

So the knowledge that we had about our ancestors,

כך שהידע שהיה לנו אודות אבותינו

on how they looked like, how they behaved,

כיצד נראו, איך התנהגו,

was kind of biased toward adults.

היה מוטה במידת-מה לטובת המבוגרים.

Imagine somebody coming from Mars

תארו לעצמכם שמישהו היה מגיע ממאדים

and his job is to report on the type of people

כדי לדווח אילו יצורים מאכלסים

occupying our planet Earth, and you hide all the babies,

את כדור הארץ, והייתם מסתירים את כל התינוקות

the children, and he goes back and reports.

ואת הילדים, והוא היה חוזר עם הדו"ח שלו.

Can you imagine how much biased his report would be?

התוכלו לדמיין כמה מעוות היה הדו"ח שלו?

That's what somehow we were doing so far

במידה מסוימת כך נהגנו עד כה

in the absence of the fossil children,

בהעדר מאובני ילדים,

so I think the new fossil fixes this problem.

כך שלדעתי מאובן חדש זה מתקן את המעוות.

So, I think the most important question at the end is,

בעיני השאלה החשובה ביותר, בסופו של דבר,

what do we actually learn from specimens like this

היא, מה אנו בעצם לומדים מממצאים כאלה

and from our past in general?

ומהעבר שלנו בכלל?

Of course, in addition to extracting this huge amount

כמובן, פרט להפקת הכמות העצומה הזו

of scientific information as to what makes us human,

של ידע מדעי לגבי מה שהופך אותנו לאנושיים,

you know, the many human ancestors that have existed

האבות האנושיים הרבים שחיו

over the past six million years -- and there are more than 10 --

במשך 6 מיליון השנים האחרונות - ויש יותר מ-10 כאלה -

they did not have the knowledge, the technology and sophistications

לא היו להם הידע, הטכנולוגיה והתחכום

that we, Homo sapiens, have today.

שיש לנו, ההומו ספיינס, כיום.

But if this species, ancient species,

אך אם בני המין הזה, המין הקדום הזה,

would travel in time and see us today,

היו נוסעים בזמן ורואים אותנו היום,

they would very much be very proud of their legacy,

הם היו מתגאים מאד במורשת שלהם,

because they became the ancestors of

מפני שהם הפכו לאבותיו

the most successful species in the universe.

של המין המוצלח ביותר ביקום.

And they were probably not aware of this future legacy,

וסביר שהם לא היו מודעים אז למורשת העתידית הזו,

but they did great.

אבל הם הצליחו יפה מאד.

Now the question is, we Homo sapiens today

והשאלה היא, אנו, ההומו ספיינס של ימינו,

are in a position to decide about the future of our planet, possibly more.

בכוחנו להחליט על עתיד עולמנו, אולי יותר מהם.

So the question is, are we up to the challenge?

והשאלה היא, האם נעמוד באתגר הזה?

And can we really do better than these primitive,

האם נוכל לעשות מלאכה טובה יותר

small-brained ancestors?

מאותם אבות פרימיטיביים וקטני מוח?

Among the most pressing challenges that our species

אחד האתגרים הדוחקים ביותר שהמין שלנו

is faced with today are the chronic problems of Africa.

ניצב בפניהם הוא הבעיות הכרוניות של אפריקה.

Needless to list them here, and there are more competent people

אין צורך לפרט אותן, ויש מוכשרים ממני

to talk about this.

שיכולים לדבר על כך.

Still, in my opinion, we have two choices.

ולדעתי יש לנו שתי ברירות.

One is to continue to see a poor, ill, crying Africa,

האחת, להמשיך לראות אפריקה עניה, חולה, זועקת

carrying guns, that depends on other people forever,

וחמושה, שתלויה לנצח באחרים,

or to promote an Africa which is confident,

או לתרום ליצירת אפריקה בטוחה בעצמה,

peaceful, independent, but cognizant of its huge problems

שלווה ועצמאית, אך מודעת לבעיותיה העצומות

and great values at the same time.

ובד בבד, גם לערכה העצום.

I am for the second option, and I'm sure many of you are.

אני בעד הברירה השניה, ובטוחני שכך גם רבים מכם.

And the key is to promote a positive African attitude towards Africa.

והמפתח הוא לעודד גישה אפריקנית חיובית כלפי אפריקה.

That's because we Africans concentrate --

וזאת מכיוון שלנו האפריקאים חשוב מאד --

I am from Ethiopia, by the way --

אני אתיופי, דרך אגב -

we concentrate too much on how we are seen

אנו מתרכזים יותר מדי בשאלה איך אנו נראים

from elsewhere, or from outside.

בעיניים חיצוניות.

I think it's important to promote in a more positive way

לדעתי חשוב להדגיש בצורה חיובית יותר

on how we see ourselves.

איך אנו נראים בעיני עצמנו.

That's what I call positive African attitude.

זה מה שאני מכנה גישה אפריקאית חיובית.

So finally, I would like to say,

אז לסיכום, ברצוני לומר,

so let's help Africa walk upright and forward,

הבה נעזור לאפריקה לצעוד קדימה בקומה זקופה,

then we all can be proud of our future legacy as a species.

ואז נוכל כולנו להתגאות במורשת העתיד שלנו כמין.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]