4 steps to ending extreme poverty | Shameran Abed

תרגום: עריכה: Ido Dekkers

We are witness to monumental human progress.

אנחנו עדים להתקדמות אנושית מונומנטלית.

Over the past few decades, the expansion of the global marketplace

במשך העשורים האחרונים, התרחבות השוק הגלובלי

has lifted a third of the world's population out of extreme poverty.

הרימה שליש מאוכלוסיית העולם מעוני קיצוני.

Yet we are also witness to an astounding failure.

ועדיין אנחנו גם עדים לכשלון קיצוני.

Our efforts to lift people up

המאמצים שלנו להרים אנשים

השאירו מאחור את אלו בצורות הכי קשות של עוני,

have left behind those in the harshest forms of poverty,

the ultra-poor.

האולטרה עניים.

What it means to be ultra-poor goes beyond the monetary definition

המשמעות של להיות אולטרה עני הולכת מעבר להגדרה הכלכלית

that we're all familiar with:

שכולנו מכירים:

living on less than two dollars a day.

לחיות על פחות משני דולר ליום.

It goes even beyond not having assets

זה הולך אפילו מעבר למחסור בנכסים

like livestock or land.

כמו בעלי חיים ואדמה.

To be ultra-poor means to be stripped of your dignity,

להיות אולטרה עני אומר להיות מופשטים מכבוד,

purpose and self-worth.

מטרה וערך עצמי.

It means living in isolation,

זה אומר לחיות בבידוד,

because you're a burden to your own community.

בגלל שאתם נטל על הקהילה שלכם.

זה אומר לא להיות מסוגלים לדמיין עתיד טוב יותר

It means being unable to imagine a better future

for yourself and your family.

לעצמכם ולמשפחה שלכם.

By the end of 2019,

עד סוף 2019,

about 400 million people were living in ultra-poverty worldwide.

בערך 400 מליון אנשים חיו בעוני קיצוני בעולם.

That's more than the populations of the United States and Canada combined.

זה יותר מהאוכלוסיה של ארצות הברית וקנדה יחד.

And when calamity strikes,

וכשאסון מכה,

whether it's a pandemic, a natural disaster or a manmade crisis,

בין אם מגפה, אסון טבע או מעשה ידי אדם,

these numbers spike astronomically higher.

המספרים האלה קופצים אסטרונומית למעלה.

My father, Fazle Abed, gave up a corporate career

אבי, פאזל עבד, ויתר על עבודה בחברה

to establish BRAC here in Bangladesh in 1972.

כדי להקים את BRAC פה בבנגלדש ב 1972.

Bangladesh was a wreck,

בנגלדש היתה הרוסה,

having just gone through a devastating cyclone

אחרי שעברה בדיוק ציקלון הרסני

followed by a brutal war for independence.

ואחריו מלחמה ברוטלית לעצמאות.

Working with the poorest of the poor, my father realized

עובד עם העניים שבעניים, אבי הבין

that poverty was more than the lack of income and assets.

שעוני היה יותר מהמחסור בהכנסה ונכסים.

It was also a lack of hope.

זה היה גם חוסר תקווה.

People were trapped in poverty,

אנשים נלכדו בעוני,

because they felt their condition was immutable.

בגלל שהם הרגישו שהמצב שלהם לא ניתן לשינוי.

Poverty, to them, was like the sun and the moon --

עוני, עבורם, היה כמו השמש והירח --

something given to them by God.

משהו שניתן מאלוהים.

For poverty reduction programs to succeed,

כדי שתוכניות הפחתת עוני יצליחו,

they would need to instill hope and self-worth

הן יצטרכו להביא תקווה וערך עצמי

so that, with a little support,

כך, שעם מעט תמיכה,

people could lift themselves out of poverty.

אנשים יכלו להרים את עצמם מהעוני.

BRAC went on to pioneer the graduation approach,

BRAC יצא להקים את שיטת הדרוג,

a solution to ultra-poverty that addresses both income poverty

פיתרון לעוני קיצוני שמטפל גם בעוני כלכלי

and the poverty of hope.

וגם בעוני של תקווה.

The approach works primarily with women,

הגישה עובדת בעיקר עם נשים,

because women are the most affected by ultra-poverty

בגלל שנשים מושפעות הכי הרבה מעוני קיצוני

but also the ones most likely to pull themselves and their families

אבל גם אלו שיש סיכוי הכי גבוה שיוציאו את עצמם ומשפחותייהם

out of it.

מהעוני.

Over a two-year period,

במשך תקופה של שנתיים,

we essentially do four things.

אנחנו עושים באופן בסיסי ארבעה דברים.

One, we meet a woman's basic needs

אחד, אנחנו ממלאים את הצרכים הבסיסים של נשים

על ידי נתינת אוכל או כסף,

by giving her food or cash,

ensuring the minimum to survive.

מה שמבטיח את המינימום להשרדות.

Two, we move her towards a decent livelihood

שתיים, אנחנו מעבירים אותה למחיה סבירה

by giving her an asset, like livestock,

על ידי נתינת משאבים, כמו מקנה,

and training her to earn money from it.

ומאמנים אותה להרוויח כסף ממנו.

Three, we train her to save, budget

שלוש, אנחנו מאמנים אותה לחסוך, לתקצב

and invest her new wealth.

ולהשקיע את העושר החדש שלה.

And four, we help to integrate her socially,

ורביעית, אנחנו עוזרים לשלב אותה חברתית,

first into groups of women like her

ראשית לקבוצות של נשים כמוה

and then into her community.

ואז לקהילה שלה.

Each of these elements is key to the success of the others,

כל אחד מהשלבים האלו הוא מפתח להצלחה של האחרים,

but the real magic is the hope and sense of possibility

אבל הקסם האמיתי הוא התקווה והתחושה של אפשרות

the women develop through the close mentorship they receive.

שהנשים מפתחות דרך מנטורינג קרוב שהן מקבלות.

Let me tell you about Jorina.

תנו לי לספר לכם על ג'ורינה.

Jorina was born in a remote village in northern Bangladesh.

ג'ורינה נולדה בכפר מרוחק בצפון בנגלדש.

She never went to school,

היא מעולם לא הלכה לבית הספר,

and at the age of 15, she was married off to an abusive husband.

ובגיל 15, היא נישאה לבעל מתעלל.

He eventually abandoned her,

הוא לבסוף נטש אותה,

leaving her with no income

והשאיר אותה ללא הכנסה

and two children who were not in school and were severely malnourished.

ושני ילדים שלא היו בבית הספר והיו בתת תזונה חמורה.

With no one to turn to for help,

ללא אנשים לפנות אליהם לעזרה,

she had no hope.

לא היתה לה תקווה.

Jorina joined BRAC's Graduation program in 2005.

ג'ורינה הצטרפה לתוכנית BRAC ב 2005.

She received a dollar a week,

היא קיבלה דולר לשבוע,

two cows,

שתי פרות,

enterprise training

אימון עסקי

and a weekly visit from a mentor.

וביקור שבועי של מנטור.

She began to build her assets,

היא החלה לבנות את הנכסים שלה,

but most importantly,

אבל הכי חשוב,

she began to imagine a better future for herself and her children.

היא החלה לדמיין עתיד טוב יותר לעצמה וילדיה.

If you were visit Jorina's village today,

אם תבקרו בכפר של ג'ורינה היום,

you would find that she runs the largest general store in her area.

תגלו שהיא מפעילה את החנות הגדולה ביותר באיזור.

She will proudly show you the land she bought

היא תראה לכם בגאווה את האדמה שקנתה

and the house she built.

והבית שבנתה.

Since we began this program in 2002,

מאז שהתחלנו את התוכנית ב 2002,

two million Bangladeshi women

שני מליון נשים בנלדשיות

have lifted themselves and their families out of ultra-poverty.

הרימו את עצמן ואת משפחותיהן מעוני קיצוני.

That's almost nine million people.

זה כמעט תשעה מליון אנשים.

The program, which costs 500 dollars per household,

התוכנית, שעולה 500 דולר למשק בית,

runs for only two years,

רצה רק שנתיים,

but the impact goes well beyond that.

אבל ההשפעה שלה עוברת הרבה יותר מזה.

Researchers at the London School of Economics found

חוקרים בבית הספר לכלכלה של לונדון גילו

that even seven years after entering the program,

שאפילו שבע שנים אחרי שנכנסו לתוכנית,

92 percent of participants had maintained or increased

92 אחוז מהמשתתפים שמרו או הגדילו

their income, assets and consumption.

את ההכנסה שלהם, הנכסים והצריכה.

Esther Duflo and Abhijit Banerjee,

אסתר דופלו ואבהיג'יט בנרג'י,

the MIT economists who won the Nobel Prize last year,

הכלכלניות מ MIT שזכו בפרס הנובל בשנה שעברה,

led multicountry evaluations

הובילו הערכות רב מדינתיות

that identified graduation as one of the most effective ways

שזיהו סיום תוכנית כאחת הדרכים הכי אפקטיביות

to break the poverty trap.

לשבור את מחסום העוני.

But my father wasn't content

אבל אבי לא היה מרוצה

to have found a solution that worked for some people.

למצוא פיתרון שעבד לחלק מהאנשים.

He always wanted to know whether we were being ambitious enough

הוא תמיד רצה לדעת אם היינו שאפתניים מספיק

in terms of scale.

במונחים של קנה מידה.

So when we achieved nationwide scale in Bangladesh,

אז כשהשגנו קנה מידה ארצי בבנגלדש,

he wanted to know how we could scale it globally.

הוא רצה לדעת איך נוכל לגדול גלובלית.

And that has to involve governments.

וזה היה חייב לערב ממשלות.

Governments already dedicate billions of dollars

ממשלות כבר יעדו מיליארדי דולרים

on poverty reduction programs.

לתוכניות הפחתת עוני.

But so much of that money is wasted,

אבל כל כך הרבה כסף מבוזבז,

because these programs either don't reach the poorest,

בגלל שהתוכניות האלו או לא מגיעות לעניים ביותר,

and even the ones that do fail to have significant long-term impact.

ואפילו אלו שכן נכשלות בהבאת השפעה לטווח ארוך.

We are working to engage governments

אנחנו עובדים לשלב ממשלות

to help them to adopt and scale graduation programs themselves,

כדי לעזור להם להתאים ולהגדיל תוכניות דרוג בעצמן,

maximizing the impact of the billions of dollars

ולמקסם את ההשפעה של מיליארדי דולרים

they already allocate to fight ultra-poverty.

שהן כבר מקצות להלחם בעוני קיצוני.

Our plan is to help another 21 million people

התוכנית שלנו היא לעזור ל 21 מליון אנשים נוספים

lift themselves out of ultra-poverty

להרים את עצמם מעוני קיצוני

in eight countries over the next six years

בשמונה מדינות בשש השנים הבאות

with BRAC teams on-site and embedded in each country.

עם צוותי BRAC במקום ומוטמעים בכל מדינה.

In July of 2019, my father was diagnosed with terminal brain cancer

ביולי 2019, אבי אובחן עם סרטן מוח סופני

and given four months to live.

וניתנו לו ארבעה חודשים לחיות.

As he transitioned out of BRAC after leading the organization for 47 years,

כשיצא מ BRAC אחרי שהוביל את הארגון במשך 47 שנים,

he reminded us that throughout his life,

הוא הזכיר לנו שבמהלך חייו,

he saw optimism triumph over despair,

הוא ראה אופטימיזם גובר על יאוש,

that when you light the spark of self-belief in people,

שכשאתם מדליקים ניצוץ של אמונה עצמית באנשים,

even the poorest can transform their lives.

אפילו העניים ביותר יכולים לשנות את חייהם.

My father passed away in December.

אבי נפטר בדצמבר.

He lit that spark for millions of people,

הוא הדליק את הניצוץ עבור מליוני אנשים,

and in the final days of his life,

ובימיו האחרונים,

he implored us to continue to do so for millions more.

הוא דחק בנו להמשיך לעשות זאת עבור מליונים נוספים.

This opportunity is ours for the taking,

ההזדמנות שלנו לקחת,

so let's stop imagining a world without ultra-poverty

אז בואו נפסיק לדמיין עולם בלי עוני קיצוני

and start building that world together.

ונתחיל לבנות את העולם הזה יחד.

Thank you.

תודה לכם.