Lessons from the longest study on human development | Helen Pearson

תרגום: Yael Ring עריכה: Ido Dekkers

Today I want to confess something to you,

היום אני רוצה להתוודות על משהו,

but first of all I'm going to ask you a couple of questions.

אבל קודם אני רוצה לשאול אתכם כמה שאלות.

How many people here have children?

לכמה אנשים כאן יש ילדים?

And how many of you are confident

וכמה מכם בטוחים

that you know how to bring up your children

שאתם יודעים איך לגדל את הילדים שלכם

in exactly the right way?

בדרך הכי נכונה?

(Laughter)

(צחוק)

OK, I don't see too many hands going up on that second one,

אוקיי, אני לא רואה יותר מדי ידיים באוויר לשאלה השניה,

and that's my confession, too.

וזה גם הוידוי שלי.

I've got three boys;

יש לי שלושה בנים:

they're three, nine and 12.

הם בני שלוש, תשע ו-12.

And like you, and like most parents,

וכמוכם, וכמו רוב ההורים,

the honest truth is I have pretty much no idea what I'm doing.

האמת הכנה היא שדי אין לי מושג מה אני עושה.

I want them to be happy and healthy in their lives,

אני רוצה שהם יהיו שמחים ובריאים בחייהם,

but I don't know what I'm supposed to do

אבל אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות

to make sure they are happy and healthy.

כדי לוודא שהם אכן שמחים ובריאים.

There's so many books offering all kinds of conflicting advice,

יש כל כך הרבה ספרים שמציעים כל מיני עצות סותרות,

it can be really overwhelming.

זה יכול להיות ממש מבלבל.

So I've spent most of their lives just making it up as I go along.

אז ביליתי את רוב החיים שלהם בניסיון ללמוד תוך כדי.

However, something changed me a few years ago,

למרות זאת, משהו שינה אותי לפני כמה שנים,

when I came across a little secret that we have in Britain.

כשגיליתי סוד קטן שיש לנו בבריטניה.

It's helped me become more confident about how I bring up my own children,

הוא עזר לי לקבל יותר ביטחון עצמי לגבי האופן בו אני מגדלת את הילדים שלי,

and it's revealed a lot about how we as a society can help all children.

והוא חשף המון לגבי איך אנחנו כחברה יכולים לעזור לכל הילדים.

I want to share that secret with you today.

אני רוצה לחלוק את הסוד הזה אתכם כאן היום.

For the last 70 years,

במשך 70 השנים האחרונות,

scientists in Britain have been following thousands of children through their lives

חוקרים בבריטניה עקבו אחרי אלפי ילדים לאורך כל חייהם

as part of an incredible scientific study.

כחלק ממחקר מדעי מדהים.

There's nothing quite like it anywhere else in the world.

אין שום דבר דומה לזה באף מקום בעולם.

Collecting information on thousands of children

איסוף מידע על אלפי ילדים

is a really powerful thing to do,

זה דבר מאוד חזק,

because it means we can compare the ones who say,

בגלל שזה אומר שאנחנו יכולים להשוות בין אלה שאומרים,

do well at school or end up healthy or happy or wealthy as adults,

מצליחים בלימודים או בריאים או שמחים או עשירים בבגרותם,

and the ones who struggle much more,

או אלה שמתקשים עוד יותר

and then we can sift through all the information we've collected

ואז אנחנו יכולים לעבור על המידע שאספנו

and try to work out why their lives turned out different.

ולנסות לפענח למה החיים שלהם יצאו שונה.

This British study -- it's actually a kind of crazy story.

המחקר הבריטי הזה -- זה סיפור די מטורף.

So it all starts back in 1946,

אז הכל התחיל ב1946,

just a few months after the end of the war,

כמה חודשים אחר סוף המלחמה,

when scientists wanted to know

כשחוקרים רצו לדעת

what it was like for a woman to have a baby at the time.

מה המשמעות של הולדת ילד לאישה באותה התקופה.

They carried out this huge survey of mothers

הם ביצעו את הסקר העצום הזה של אמהות

and ended up recording the birth of nearly every baby

ובסופו של דבר תיעדו את הולדתו של כמעט כל תינוק

born in England, Scotland and Wales in one week.

שנולד באנגליה, סקוטלנד ו-וויילס במהלך שבוע אחד.

That was nearly 14,000 babies.

כלומר כמעט 14,000 תינוקות.

The questions they asked these women

השאלות שהם שאלו את הנשים האלה

are very different than the ones we might ask today.

הן מאוד שונות מהשאלות שהיינו שואלים היום.

They sound really old-fashioned now.

הם נשמעות ממש מיושנות היום.

They asked them things like,

הם שאלו אותן שאלות כמו,

"During pregnancy,

"במהלך ההריון,

did you get your full extra ration of a pint of milk a day?"

הם קיבלת את המכסה הנוספת המלאה של חצי ליטר חלב ביום?"

"How much did you spend on smocks, corsets,

"כמה כסף הוצאת על חלוקים, מחוכים,

nightdresses, knickers and brassieres?"

כותנות לילה, תחתונים וחזיות?"

And this is my favorite one:

וזאת השאלה האהובה עלי:

"Who looked after your husband while you were in bed with this baby?"

"מי טיפל בבעלך בזמן שהיית מרותקת למיטה עם התינוק?"

(Laughter)

(צחוק)

Now, this wartime study actually ended up being so successful

המחקר הזה מתקופת המלחמה למעשה היה כל כך מוצלח

that scientists did it again.

שהחוקרים ביצעו אותו שוב.

They recorded the births of thousands of babies born in 1958

הם תיעדו את הלידות של אלפי תינוקות ב1958

and thousands more in 1970.

ואלפים נוספים ב1970.

They did it again in the early 1990s,

הם עשו את זה שוב בתחילת שנות ה-90,

and again at the turn of the millennium.

ושוב בתחילת שנות האלפיים.

Altogether, more than 70,000 children have been involved in these studies

סך הכל, יותר מ70,000 ילדים היו מעורבים במחקרים האלה

across those five generations.

במשך חמשת הדורות הללו.

They're called the British birth cohorts,

הם נקראים קבוצות הלידה הבריטיות,

and scientists have gone back and recorded more information

וחוקרים חזרו ותיעדו יותר נתונים

on all of these people every few years ever since.

על כל האנשים האלה בכל כמה שנים מאז.

The amount of information that's now been collected on these people

כמות המידע שנאספה עד כה על האנשים האלה

is just completely mind-boggling.

היא פשוט מטורפת.

It includes thousands of paper questionnaires

היא כוללת אלפי שאלונים

and terabytes' worth of computer data.

וטרה-בייטים של נתונים ממוחשבים.

Scientists have also built up a huge bank of tissue samples,

החוקרים גם יצרו מאגר ענק של דגימות רקמה,

which includes locks of hair, nail clippings, baby teeth and DNA.

שכוללות קווצות שיער, ציפורניים, שיני חלב וDNA.

They've even collected 9,000 placentas from some of the births,

הם אפילו אספו 9,000 שליות מחלק מהלידות

which are now pickled in plastic buckets in a secure storage warehouse.

שכיום משומרות בדליי פלסטיק במחסן מאובטח.

This whole project has become unique --

הפרויקט כולו הפך למשהו ייחודי --

so, no other country in the world is tracking generations of children

אז, אין אף מדינה אחרת בעולם שעוקבת אחרי דורות של ילדים

in quite this detail.

ברמת הפירוט הזו.

These are some of the best-studied people on the planet,

אלה הם חלק מהאנשים הכי נחקרים בעולם,

and the data has become incredibly valuable for scientists,

והמידע הפך לממש יקר ערך עבור חוקרים,

generating well over 6,000 academic papers and books.

שהפיקו יותר מ6,000 מחקרים וספרים אקדמיים.

But today I want to focus on just one finding --

אבל היום אני רוצה להתמקד בממצא אחד בלבד --

perhaps the most important discovery to come from this remarkable study.

אולי התגלית הכי חשובה שיצאה מהמחקר יוצא הדופן הזה.

And it's also the one that spoke to me personally,

וזה גם מה שדיבר אלי באופן אישי,

because it's about how to use science to do the best for our children.

כי זה מדבר על איך להשתמש במדע כדי לעשות הכי טוב עבור הילדים שלנו.

So, let's get the bad news out of the way first.

אז, בא ניפטר מהחדשות הרעות קודם כל.

Perhaps the biggest message from this remarkable study is this:

אולי המסר החזק ביותר מהמחקר יוצא הדופן הזה הוא זה:

don't be born into poverty or into disadvantage,

אל תיוולדו לעוני או לרקע מוחלש,

because if you are,

כי אם כן,

you're far more likely to walk a difficult path in life.

יש לכם סבירות יותר גבוהה למסלול קשה בחיים.

Many children in this study were born into poor families

ילדים רבים במחקר הזה נולדו למשפחות עניות

or into working-class families that had cramped homes or other problems,

או למשפחות ממעמד הפועלים שהיו להם בתים צפופים או בעיות אחרות,

and it's clear now that those disadvantaged children

וברור כיום שלאותם ילדים מרקע מוחלש

have been more likely to struggle on almost every score.

היתה סבירות יותר גבוהה להיאבק על כמעט כל מדד.

They've been more likely to do worse at school,

הם היו בעלי סבירות יותר גבוהה לציונים נמוכים בבית הספר,

to end up with worse jobs and to earn less money.

ולמצוא עבודות גרועות יותר ולהרוויח פחות כסף.

Now, maybe that sounds really obvious,

אולי זה נשמע די ברור מאליו,

but some of the results have been really surprising,

אבל חלק מהתוצאות היו ממש מפתיעות,

so children who had a tough start in life

אז ילדים שהיתה להם נקודת פתיחה גרועה בחיים

are also more likely to end up unhealthy as adults.

הם בעלי סבירות יותר גבוהה לגדול למבוגרים בעלי בריאות לקויה,

They're more likely to be overweight,

יש להם סבירות יותר גבוהה לסבול מעודף משקל,

to have high blood pressure,

מלחץ דם גבוה,

and then decades down the line,

ואז כמה עשורים הלאה,

more likely to have a failing memory, poor health and even to die earlier.

יש להם יותר סיכוי לסבול מבעיות זיכרון, בריאות לקויה ואפילו למות בגיל צעיר יותר.

Now, I talked about what happens later,

דיברתי על מה שקורה מאוחר יותר,

but some of these differences emerge at a really shockingly early age.

אבל חלק מההבדלים האלה צצו בגיל ממש מוקדם.

In one study,

במחקר אחד,

children who were growing up in poverty

הילדים שגדלו בתנאי עוני

were almost a year behind the richer children on educational tests,

סבלו מפיגור של כמעט שנה במבחני השכלה לעומת ילדים עשירים,

and that was by the age of just three.

וזה היה רק בגיל שלוש.

These types of differences have been found again and again across the generations.

הבדלים מסוג זה צצו שוב ושוב בדורות השונים.

It means that our early circumstances have a profound influence

כלומר שלסביבה בשלב מוקדם של החיים שלנו יש השפעה מכרעת

on the way that the rest of our lives play out.

על הדרך בה שארית חיינו תתפרש.

And working out why that is

ופיענוח הסיבה לכך

is one of the most difficult questions that we face today.

היא אחת השאלות הקשות ביותר איתה אנחנו מתמודדים כיום.

So there we have it.

אז הנה זה.

The first lesson for successful life, everyone, is this:

הלקח הראשון לחיים מוצלחים, כולם, הוא:

choose your parents very carefully.

תבחרו את ההורים שלכם בזהירות.

(Laughter)

Don't be born into a poor family or into a struggling family.

(צחוק)

אל תיוולדו למשפחה ענייה או למשפחה קשת יום.

Now, I'm sure you can see the small problem here.

אני בטוחה שאתם יכולים לראות בעיה קטנה כאן.

We can't choose our parents or how much they earn,

אנחנו לא יכולים לבחור את ההורים שלנו או כמה הם ירוויחו,

but this British study has also struck a real note of optimism

אבל המחקר הבריטי הזה גם מצא בשורה די אופטימית

by showing that not everyone who has a disadvantaged start

הוא הראה שלא כל מי שהיתה לו התחלה מאתגרת

ends up in difficult circumstances.

יסיים את חייו בתנאי חיים קשים.

As you know, many people have a tough start in life,

כפי שאתם יודעים, אנשים רבים התחילו את חייהם ממקום מוחלש,

but they end up doing very well on some measure nevertheless,

אבל הם הצליחו באופן כלשהו בכל זאת לצאת ממצב זה,

and this study starts to explain how.

והמחקר הזה מתחיל להסביר איך.

So the second lesson is this:

אז הלקח השני הוא:

parents really matter.

להורים יש חשיבות מכרעת.

In this study,

במחקר הזה,

children who had engaged, interested parents,

ילדים שהיו להם הורים מעורבים, מעוניינים,

ones who had ambition for their future,

אלה שהיו להם שאיפות לגבי עתיד ילדיהם,

were more likely to escape from a difficult start.

היה להם סיכוי יותר גבוה להיחלץ מההתחלה הקשה.

It seems that parents and what they do are really, really important,

נראה שהורים והמעשים שלהם הם ממש ממש חשובים,

especially in the first few years of life.

במיוחד בשנים הראשונות של החיים.

Let me give you an example of that.

תנו לי לתת לכם דוגמה לזה.

In one study,

במחקר אחד,

scientists looked at about 17,000 children who were born in 1970.

חוקרים בחנו כ17,000 ילדים שנולדו ב1970.

They sifted all the mountains of data that they had collected

הם סיננו את הרי המידע שאספו

to try to work out

כדי לנסות להבין

what allowed the children who'd had a difficult start in life

מה גרם לילדים שהיו בעלי התחלה קשה בחיים

to go on and do well at school nevertheless.

בכל זאת לצאת ולהצליח בבית הספר.

In other words, which ones beat the odds.

במילים אחרות, אילו ילדים הצליחו לנצח כנגד כל הסיכויים.

The data showed that what mattered more than anything else was parents.

המידע הראה שמה שהכריע את הכף יותר מהכל היו ההורים.

Having engaged, interested parents in those first few years of life

הנוכחות של הורים מעורבים, מעוניינים באותם שנים ראשונות לחייהם

was strongly linked to children going on to do well at school later on.

היתה קשורה קשר הדוק לילדים שהצליחו בבית הספר מאוחר יותר בחייהם.

In fact, quite small things that parents do

למעשה, דברים די קטנים שההורים עשו

are associated with good outcomes for children.

קשורים בקשר הדוק עם תוצאות טובות של הילדים.

Talking and listening to a child,

דיבור והקשבה לילד,

responding to them warmly,

להגיב להם באופן חם,

teaching them their letters and numbers,

ללמד אותם אלף-בית ומספרים,

taking them on trips and visits.

לקחת אותם לטיולים וביקורים.

Reading to children every day seems to be really important, too.

נראה שלקרוא לילדים בכל יום הוא גם עניין מאוד חשוב.

So in one study,

אז במחקר אחד,

children whose parents were reading to them daily when they were five

הילדים שהוריהם קראו להם בכל יום שכשהיו בני חמש

and then showing an interest in their education at the age of 10,

ואז הפגינו עניין בחינוך שלהם בגיל 10,

were significantly less likely to be in poverty at the age of 30

היו בעלי סבירות הרבה יותר נמוכה להיות עניים בגיל 30

than those whose parents weren't doing those things.

מאשר אלה שהוריהם לא עשו את הדברים האלה.

Now, there are huge challenges with interpreting this type of science.

עכשיו, ישנם אתגרים עצומים בתרגום של מחקרים מסוג זה.

These studies show that certain things that parents do

המחקרים האלה הראו שדברים מסוימים שההורים עושים

are correlated with good outcomes for children,

קשורים בקשר הדוק לתוצאות טובות של הילדים,

but we don't necessarily know those behaviors caused the good outcomes,

אבל אנחנו לא יודעים בוודאות שההתנהגויות האלה גרמו לתוצאות הטובות,

or whether some other factor is getting in the way.

או האם ישנו גורם אחר שמעורב כאן.

For example, we have to take genes into account,

לדוגמה, אנחנו צריכים לשקלל כאן את הגנים,

and that's a whole other talk in itself.

וזאת הרצאה שלמה אחרת בפני עצמה.

But scientists working with this British study

אבל החוקרים שחוקרים את המחקר הבריטי הזה

are working really hard to get at causes,

עובדים ממש קשה כדי להשיג את הגורמים,

and this is one study I particularly love.

וזה מחקר אחד שממש אהבתי.

In this one,

במחקר הזה,

they looked at the bedtime routines of about 10,000 children

הם בחנו את נוהגי שעת ההשכבה של כ10,000 ילדים

born at the turn of the millennium.

שנולדו בתחילת שנות האלפיים.

Were the children going to bed at regular times,

האם הילדים הלכו לישון בשעות קבועות,

or did they go to bed at different times during the week?

או האם הם הלכו לישון בשעות שונות במהלך השבוע?

The data showed that those children who were going to bed at different times

המידע הראה שאותם ילדים שהלכו לישון בשעות שונות

were more likely to have behavioral problems,

היו בעלי סבירות גבוהה יותר לסבול מבעיות התנהגותיות,

and then those that switched to having regular bedtimes

ואז אלה שעברו לשעות שינה קבועות

often showed an improvement in behavior,

לרוב הפגינו שיפור בהתנהגות,

and that was really crucial,

וזה היה ממש מכריע,

because it suggested it was the bedtime routines

כיוון שזה מצביע על כך שדווקא נוהגי שעת ההשכבה

that were really helping things get better for those kids.

הם אלה שסייעו לשפר את מצבם של אותם ילדים.

Here's another one to think about.

הנה מחקר נוסף לחשוב עליו.

In this one,

במחקר הזה,

scientists looked at children who were reading for pleasure.

החוקרים בחנו ילדים שקראו למטרות הנאה.

That means that they picked up a magazine, a picture book, a story book.

כלומר שהם קראו מגזין, ספר תמונות, ספר קריאה.

The data showed that children who were reading for pleasure

המידע הראה שאותם ילדים שקראו למטרות הנאה

at the ages of five and 10

בגילאי חמש ועשר

were more likely to go on in school better, on average,

היו בעלי סבירות גבוהה יותר להצליח בבית הספר, בממוצע,

on school tests later in their lives.

ובמבחנים מאוחר יותר בחייהם.

And not just tests of reading,

ולא רק מבחני קריאה,

but tests of spelling and maths as well.

אלא גם מבחני איות ומתמטיקה.

This study tried to control for all the confounding factors,

המחקר הזה מנסה לסנן את כל הגורמים המעורבים,

so it looked at children who were equally intelligent

אז הוא בחן ילדים שהיו בעלי אינטליגנציה שווה

and from the same social-class background,

והגיעו מרקע חברתי דומה,

so it seemed as if it was the reading which really helped those children

אז נראה שהקריאה היא מה שסייעה לאותם ילדים

go on and score better on those school tests later in their lives.

להצליח ולקבל ציונים טובים יותר במבחנים מאוחר יותר בחייהם.

Now at the start,

בהתחלה

I said the first lesson from this study

אמרתי שהלקח הראשון של המחקר הזה

was not to be born into poverty or into disadvantage,

היה לא להיוולד לעוני או חוסר תנאים,

because those children tend to follow more difficult paths in their lives.

כי אותם ילדים נטו ללכת במסלול חיים יותר קשה.

But then I said that parenting matters,

אבל אז אמרתי שההורות היא חשובה,

and that good parenting, if you can call it that,

ושהורות טובה, אם אפשר לקרוא לה ככה,

helps children beat the odds

מסייעת לילדים לנצח את הסיכויים

and overcome some of those early disadvantages.

ולהתגבר על חלק מאותם אתגרים ראשוניים.

So wait,

אז חכו,

does that actually mean, then, that poverty doesn't matter after all?

האם זה אומר אז שעוני לא משנה בסופו של דבר?

You could argue it doesn't matter if a child is born poor --

אפשר לטעון שזה לא משנה אם ילד נולד למשפחה עניה --

as long as their parents are good parents, they're going to do just fine.

כל עוד ההורים שלו הם הורים טובים, הם יהיו בסדדר.

I don't believe that's true.

אני לא מאמינה שזה נכון.

This study shows that poverty and parenting matter.

המחקר הזה מראה שהעוני וההורות חשובים.

And one study actually put figures on that,

ומחקר אחד ניסה להשיג עדויות מספריות לכך,

so it looked at children growing up in persistent poverty

אז הוא חקר ילדים שגדלו בעוני מתמשך

and how well they were doing at school.

ועד כמה הם הצליחו בבית הספר.

The data showed

המידע הראה

that even when their parents were doing everything right --

שאפילו כשההורים שלהם עשו הכל כמו שצריך --

putting them to bed on time

השכיבו אותם לישון בזמן

and reading to them every day and everything else --

וקראו להם בכל יום וכל השאר --

that only got those children so far.

זה רק קידם את הילדים עד גבול מסוים.

Good parenting only reduced the educational gap

הורות טובה רק מקטינה את פער ההשכלה

between the rich and poor children by about 50 percent.

בין ילדים עניים ועשירים בכחמישים אחוז.

Now that means that poverty leaves a really lasting scar,

כלומר שעוני משאיר אחריו צלקת עמוקה,

and it means that if we really want to ensure the success and well-being

וזה אומר שאם אנחנו באמת רוצים לוודא את הצלחתו ושגשוגו

of the next generation,

של הדור הבא,

then tackling child poverty is an incredibly important thing to do.

אז הטיפול בעוני בילדים הוא עניין חשוב מאין כמותו.

Now, what does all this mean for you and me?

איך כל זה מתרגם לי ולכם?

Are there lessons here we can all take home and use?

האם יש כאן לקחים שאנחנו יכולים לאמץ וליישם בבית?

As a scientist and a journalist,

כחוקרת וכעיתונאית,

I like to have some science to inform my parenting ...

אני רוצה שההורות שלי תגובה בקצת מחקר

and I can tell you that when you're shouting at your kids

ואני יכולה לספר לכם שכשאתם צועקים על הילדים שלכם

to go to bed on time,

ללכת לישון בזמן,

it really helps to have the scientific literature on your side.

זה ממש עוזר שהספרות המחקרית לצדכם.

(Laughter)

And wouldn't it be great to think

(צחוק)

האם זה לא יהיה נפלא לחשוב

that all we had to do to have happy, successful children

שכל מה שהיינו צריכים לעשות כדי לגדל ילדים שמחים ומצליחים

was to talk to them, be interested in their future,

הוא לדבר אתם, להתעניין בעתידם,

put them to bed on time, and give them a book to read?

להשכיב אותם לישון בזמן, ולתת להם ספר לקרוא?

Our job would be done.

התפקיד שלנו יושלם.

Now, as you can imagine,

כפי שאתם יכולים לדמיין,

the answers aren't quite as simple as that.

התשובות לא כל כך פשוטות.

For one thing, this study looks at what happens

דבר ראשון, המחקר הזה בוחן את מה שקורה

to thousands and thousands of children on average,

לאלפי אלפים של ילדים בממוצע,

but that doesn't necessarily say what will help my child or your child

אבל זה לא בהכרח מצביע על מה יוכל לעזור לילד שלי או שלכם

or any individual child.

או כל ילד אחר.

In the end, each of our children is going to walk their own path,

בסופו של דבר, כל אחד מהילדים שלנו יצטרך למצוא את המסלול שלו,

and that's partly defined by the genes they inherit

וזה די מוגדר לפי הגנים אותם הוא ירשו

and of course all the experiences they have through their lives,

וכמובן כל החוויות שחוו במהלך חייהם,

including their interactions with us, their parents.

כולל היחסים שלהם איתנו, ההורים שלהם.

I will tell you what I did after I learned all this.

אני אספר לכם מה אני עשיתי אחרי שלמדתי את כל זה.

It's a bit embarrassing.

זה קצת מביך.

I realized I was so busy working,

הבנתי שאני כל כך עסוקה בעבודה,

and ironically,

ובאופן אירוני,

learning and writing about this incredible study of British children,

בלמידה ובכתיבה על המחקר המדהים הזה על ילדים בריטיים,

that there were days when I hardly even spoke to my own British children.

שהיו ימים בהם בקושי אפילו דיברתי עם הילדים הבריטיים שלי.

So at home, we introduced talking time,

אז בבית, הקמנו את זמן השיחה,

which is just 15 minutes at the end of the day

זה 15 דקות בסך הכל בסוף היום

when we talk and listen to the boys.

בהם אנחנו מדברים ומקשיבים לבנים.

I try better now to ask them what they did today,

אני מנסה לשאול אותם מה עשו היום,

and to show that I value what they do at school.

ולהראות להם שאני מעריכה את מה שהם עושים בבית הספר.

Of course, I make sure they always have a book to read.

ברור שאני מוודאה שתמיד יהיה להם ספר לקרוא.

I tell them I'm ambitious for their future,

אני מספרת להם שיש לי שאיפות לעתיד שלהם,

and I think they can be happy and do great things.

ואני חושבת שהם יכולים להיות שמחים ולעשות דברים נפלאים.

I don't know that any of that will make a difference,

אני לא יודעת אם משהו מכל זה יגרום להבדל,

but I'm pretty confident it won't do them any harm,

אבל אני די בטוחה שזה לא יזיק להם,

and it might even do them some good.

וזה אולי אפילו יועיל להם.

Ultimately, if we want happy children,

בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים ילדים שמחים,

all we can do is listen to the science,

כל מה שנוכל הוא להקשיב למדע,

and of course,

וכמובן,

listen to our children themselves.

להקשיב לילדים שלנו עצמם.

Thank you.

תודה רבה.