Charles Robertson: Africa's next boom

מתרגם: Boaz Hovav מבקר: Ido Dekkers

Africa is booming.

אפריקה משגשגת.

Per capita incomes since the year 2000

ההכנסה לנפש מאז שנת 2000

have doubled,

הוכפלה,

and this boom is impacting on everyone.

והשגשוג הזה משפיע על כולם.

Life expectancy has increased by one year

תוחלת החיים עלתה בשנה אחת

every three years for the last decade.

בכל 3 שנים בעשור האחרון.

That means if an African child is born today,

זה אומר שאם ילד אפריקאי נולד היום,

rather than three days ago,

במקום לפני 3 ימים,

they will get an extra day of life

הוא יזכה ליום-חיים נוסף,

at the end of their lifespan.

בסוף חייו.

It's that quick.

זה עד כדי כך מהיר.

And HIV infection rates are down 27 percent:

שיעורי הדבקת האיידס ירדו ב-27%:

600,000 less people a year are getting HIV

פחות 600,000 אלף בני אדם נדבקים באיידס כל שנה כיום

in sub-Saharan Africa.

באפריקה של תת הסהרה.

The battle against malaria is being won,

במלחמה נגד המלריה יש נצחונות,

with deaths from malaria down 27 percent,

והתמותה ממלריה ירדה ב-27%,

according to the latest World Bank data.

לפני הנתונים האחרונים של הבנק העולמי.

And malaria nets actually are playing a role in that.

ולרשתות נגד יתושים יש בהחלט חלק בכך.

This shouldn't surprise us,

זה לא צריך להפתיע אותנו.

because actually, everybody grows.

כי למעשה, כולם מתפתחים.

If you go back to Imperial Rome

אם תחזרו לרומא הקיסרית

in the Year 1 A.D.,

בשנת 1 לספירה,

there was admittedly about 1,800 years

היו ללא ספק כ-1,800 שנים

where there wasn't an awful lot of growth.

שבהן לא היתה צמיחה רבה.

But then the people that the Romans

אבל אז העמים, שהרומאים כינו

would have called Scottish barbarians, my ancestors,

הברברים הסקוטיים, אבותי,

were actually part of the Industrial Revolution,

לקחו למעשה חלק במהפכה התעשייתית,

and in the 19th century, growth began to accelerate,

ובמאה ה-19, הצמיחה החלה להאיץ,

and you saw that get quicker and quicker,

וראיתם שהיא נעשית מהירה יותר ויותר,

and it's been impacting everyone.

והיא השפיעה על כולם.

It doesn't matter if this is the jungles of Singapore

בין אם מדובר בג'ונגלים של סינגפור

or the tundra of northern Finland.

או בטונדרה של צפון פינלנד,

Everybody gets involved. It's just a matter of when

כולם היו מעורבים בכך. השאלה הייתה רק מתי

the inevitable happens.

יקרה הבלתי-נמנע.

Among the reasons I think it's happening right now

אחת הסיבות שלדעתי זה קורה ממש עכשיו

is the quality of the leadership across Africa.

היא איכות ההנהגה בכל אפריקה.

I think most of us would agree that in the 1990s,

אני חושב שרובנו נסכים שבשנות ה-90,

the greatest politician in the world was African,

הפוליטיקאי הכי גדול בעולם היה אפריקאי,

but I'm meeting brilliant people

אבל אני זוכה לפגוש אנשים מבריקים

across the continent the entire time,

בכל היבשת, כל הזמן,

and they're doing the reforms

והם עושים את הרפורמות

which have transformed the economic situation

ששינו את המצב הכלכלי

for their countries.

של ארצותיהם.

And the West is engaging with that.

והמערב מעורב גם הוא בכך.

The West has given debt forgiveness programs

המערב ערך תכניות לשמיטת חובות

which have halved sub-Saharan debt

שהפחיתו בחצי את החובות של מדינות תת הסהרה

from about 70 percent of GDP down to about 40.

מכ-70% התוצר הלאומי הגולמי לכ-40%.

At the same time, our debt level's gone up to 120

בה-בעת, רמת החוב שלנו עלתה ל-120%

and we're all feeling slightly miserable

וכולנו מרגישים קצת מסכנים

as a result.

כתוצאה מכך.

Politics gets weaker when debt is high.

הפוליטיקה נחלשת כשהחוב גבוה.

When public sector debt is low,

כשהחוב של המגזר הציבורי נמוך,

governments don't have to choose

ממשלות לא נאלצות לבחור

between investing in education and health

בין השקעה בחינוך ובבריאות

and paying interest on that debt you owe.

לבין תשלום של ריבית על החוב.

And it's not just the public sector which is looking so good.

והשיפור ניכר לא רק בסקטור הציבור.

The private sector as well.

גם הסקטור הפרטי באפריקה משתפר.

Again, in the West, we have private sector debt

שוב, במערב, ניתן לראות כי החוב של המגזר הפרטי

of 200 percent of GDP in Spain,

כפול בגודלו (200%) מהתוצר המקומי הגולמי בספרד,

the U.K., and the U.S.

באנגליה ובארה"ב.

That's an awful lot of debt.

מדובר בחוב עצום.

Africa, many African countries,

ובאפריקה, במדינות אפריקאיות רבות,

are sitting at 10 to 30 percent of GDP.

החוב נע בין 10% ל- 30% מהתוצר המקומי הגולמי.

If there's any continent that can do what China has done --

אם יש כיום יבשת שמסוגלת לעשות מה שעשו הסינים --

China's at about 130 percent of GDP on that chart --

הטבלה מראה כי לסינים חוב של כ- 130% מהתוצר המקומי הגולמי --

if anyone can do what China has done

אם יש מישהו שיכול לעשו מה שעשו הסינים

in the last 30 years,

ב- 30 השנים האחרונות,

it'll be Africa in the next 30.

זוהי יבשת אפריקה, ב- 30 השנים הבאות.

So they've got great government finances, great private sector debt.

כך שיש באפריקה ניהול ממשלתי נכון של ענייני הכספים, וחוב נמוך של הסקטור הפרטי.

Does anyone recognize this? In fact, they do.

האם מישהו מתחשב בכך? למען האמת, כן.

Foreign direct investment

השקעות זרות

has poured into Africa in the last 15 years.

זורמות לאפריקה כבר 15 שנה.

Back in the '70s,

בשנות ה-70,

no one touched the continent with a barge pole.

אף אחד לא היה מוכן להתקרב להשקעות באפריקה.

And this investment is actually Western-led.

ורוב ההשקעות מגיעות ממדינות המערב.

We hear a lot about China,

אנחנו שומעים המון על סין,

and they do lend a lot of money,

והם אכן מלווים הרבה כסף,

but 60 percent of the FDI in the last couple of years

אבל 60% מההשקעות הזרות בשנתיים האחרונות

has come from Europe, America, Australia, Canada.

הגיעו מאירופה, אמריקה, אוסטרליה וקנדה.

Ten percent's come from India.

10% הגיעו מהודו.

And they're investing in energy.

והם משקיעים ביצור אנרגיה.

Africa produces 10 million barrels a day of oil now.

אפריקה מייצרת 10 מיליון חביות נפט בכל יום.

It's the same as Saudi Arabia or Russia.

ממש כמו ערב הסעודית ורוסיה.

And they're investing in telecoms,

והם משקיעים בתקשורת,

shopping malls.

במרכזי קניות.

And this very encouraging story, I think,

והסיפור המעודד הזה, לדעתי,

is partly demographic-led.

מושפע מאד מהנתונים הדמוגרפיים.

And it's not just about African demographics.

ולא מדובר רק בדמוגרפיה של אפריקה,

I'm showing you the number of 15- to 24-year-olds

הגרף מציג את שיעור האוכלוסייה בין הגילאים 15 ל- 24

in various parts of the world,

באזורים שונים בעולם,

and the blue line is the one I want you to focus on for a second.

ואני רוצה שתתמקדו בקו הכחול לרגע.

Ten years ago, say you're Foxconn

לפני 10 שנים, חברה כמו פוקסקון (Foxconn)

setting up an iPhone factory, by chance.

שהקימה מפעל ליצור אייפונים, במקרה.

You might choose China,

נטתה לבחור בסין,

which is the bulk of that East Asian blue line,

שמהווה את רובו של הקו הכחול של מזרח אסיה,

where there's 200 million young people,

היו שם 200 מיליון צעירים,

and every year until 2010 that's getting bigger.

ומספר הצעירים המשיך לעלות עד שנת 2010.

Which means you're going to have new guys

המשמעות הייתה שיותר ויותר צעירים

knocking on the door saying, "Give us a job,"

ידפקו על דלתות המפעל ויחפשו עבודה

and, "I don't need a big pay rise, just please give me a job."

ויסתפקו בשכר נמוך תמורת אותה העבודה.

Now, that's completely changed now.

היום, המגמה התהפכה,

This decade, we're going to see a 20- to 30-percent

בעשור הנוכחי נראה ירידה של 20% עד 30%

fall in the number of 15- to 24-year-olds in China.

במספרם של בני ה- 15 עד 24 בסין.

So where do you set up your new factory?

אז איפה כדאי להקים מפעל חדש?

You look at South Asia, and people are.

אפשר לשקול את דרום אסיה, והרבה חברות עושות זאת.

They're looking at Pakistan and Bangladesh,

הן בודקות את פקיסטן ובנגלדש,

and they're also looking at Africa.

והם בודקות גם את אפריקה.

And they're looking at Africa

והן בודקות את אפריקה

because that yellow line is showing you

כי הקו הצהוב מראה

that the number of young Africans

שמספר הצעירים באפריקה

is going to continue to get bigger

עומד להמשיך ולעלות

decade after decade after decade out to 2050.

במשך עשורים לפחות עד 2050.

Now, there's a problem with lots of young people

עכשיו, יש בעיה עם כמות גדולה של צעירים

coming into any market,

שנכנסים לשוק העבודה,

particularly when they're young men.

בעיקר כשמדובר בגברים צעירים.

A bit dangerous, sometimes.

לעתים זה יכול להיות מסוכן.

I think one of the crucial factors

אני חושב שאחת השאלות המרכזיות

is how educated is that demographic?

היא מה מידת ההשכלה של האוכלוסייה המדוברת?

If you look at the red line here,

אם תביטו בקו האדום כאן,

what you're going to see is that in 1975,

ניתן לראות שעד שנת 1975,

just nine percent of kids

רק 9% מהילדים

were in secondary school education

קיבלו השכלה ברמה תיכונית

in sub-Saharan Africa.

במדינות תת הסהרה.

Would you set up a factory

האם הייתם מקימים מפעל

in sub-Sahara in the mid-1970s?

במדינות תת הסהרה באמצע שנות השבעים?

Nobody else did.

אף אחד לא הקים.

They chose instead Turkey and Mexico

הם בחרו בטורקיה ובמקסיקו במקום

to set up the textiles factories,

להקמת מפעלי טקסטיל,

because their education levels

כי שיעור ההשכלה

were 25 to 30 percent.

עמד על 25% עד 30%.

Today, sub-Sahara is at the levels

כיום, שיעור ההשכלה בתת הסהרה מגיע לרמה

that Turkey and Mexico were at in 1975.

בו היו טורקיה ומקסיקו בשנת 1975.

They will get the textiles jobs

הם יזכו במשרות בתחום הטקסטיל

that will take people out of rural poverty

שיוציאו אנשים מעוני כפרי

and put them on the road to industrialization and wealth.

ויובילו אותם לתיעוש ולעושר.

So what's Africa looking like today?

אז מה מצפה לאפריקה כיום?

This is how I look at Africa.

כך אני מסתכל על אפריקה.

It's a bit odd, because I'm an economist.

זה קצת מוזר, כי אני כלכלן.

Each little box is about a billion dollars,

כל תיבה מייצגת מיליארד דולר,

and you see that I pay an awful lot of attention

ואתם רואים שאני מקדיש תשומת לב רבה

to Nigeria sitting there in the middle.

לניגריה שנמצאת במרכז.

South Africa is playing a role.

גם לדרום אפריקה תפקיד חשוב.

But when I'm thinking about the future,

אבל כאשר אני חושב על העתיד,

I'm actually most interested

אני מתעניין יותר

in Central, Western and Southern Africa.

במרכז, מערב ודרום אפריקה.

If I look at Africa by population,

כשאני מסתכל על האוכלוסייה באפריקה

East Africa stands out

מזרח אפריקה בולטת

as so much potential.

כבעלת פוטנציאל עצום.

And I'm showing you something else with these maps.

ותראו דבר נוסף במפות.

I'm showing you democracy versus autocracy.

זו מפה של שלטון דמוקרטי מול שלטון יחיד (מלוכה, דיקטטורה...).

Fragile democracies is the beige color.

דמוקרטיות שבריריות מוצגות בבז'.

Strong democracies are the orange color.

דמוקרטיות יציבות מוצגות בכתום.

And what you'll see here is that most Africans

ניתן לראות שרוב תושבי אפריקה

are now living in democracies.

חיים כיום במדינות דמוקרטיות.

Why does that matter?

למה זה משנה?

Because what people want

כי מה שהעם רוצה

is what politicians try,

זה מה שהפוליטיקאים מנסים לעשות,

they don't always succeed, but they try and deliver.

לא תמיד הם מצליחים, אבל הם מנסים לבצע.

And what you've got is a reinforcing positive circle going on.

ונוצר מעגל חיובי שמחזק את עצמו.

In Ghana in the elections, in December 2012,

בגאנה, במערכת הבחירות של דצמבר 2012,

the battle between the two candidates

המאבק בין שני המתמודדים

was over education.

עסק בענייני חינוך.

One guy offered free secondary school education

המתמודד הראשון הציע חינוך תיכוני חינם

to all, not just 30 percent.

לכולם, לא רק ל- 30%.

The other guy had to say,

המתמודד השני נאלץ להגיד,

I'm going to build 50 new schools.

שהוא יבנה 50 בתי ספר חדשים.

He won by a margin.

הוא זכה בהפרש זעום.

So democracy is encouraging governments

כך שהדמוקרטיה מעודדת ממשלות

to invest in education.

להשקיע בחינוך.

Education is helping growth and investment,

חינוך תומך בצמיחה ובהשקעות,

and that's giving budget revenues,

שמובילים לגידול בהכנסות לתקציב,

which is giving governments more money,

כך שיש לממשלות יותר כסף,

which is helping growth through education.

שעוזר לצמיחה דרך חינוך.

It's a positive, virtuous circle.

זה מעגל חיובי ומוסרי.

But I get asked this question,

אבל שואלים אותי הרבה,

and this particular question makes me quite sad:

והשאלה הזו מעציבה אותי:

It's, "But what about corruption?

"מה לגבי השחיתות?

How can you invest in Africa when there's corruption?"

איך אפשר להשקיע באפריקה שסובלת משחיתות?"

And what makes me sad about it

ומה שמעציב אותי

is that this graph here is showing you

היא העובדה שכפי שניתן לראות בגרף

that the biggest correlation with corruption is wealth.

ששחיתות מקושרת בצורה חזקה ביותר לעושר.

When you're poor, corruption is not your biggest priority.

כשאתה עני, שחיתות נמצאת נמוך בסדר העדיפויות שלך.

And the countries on the right hand side,

ובמדינות בצדו הימני של הגרף,

you'll see the per capita GDP,

ניתן לראות את התוצר המקומי לנפש,

basically every country

בכל מדינה

with a per capita GDP of, say, less than 5,000 dollars,

בה התוצר המקומי לנפש, נמוך מ- 5,000 דולר,

has got a corruption score

ציון השחיתות

of roughly, what's that, about three?

כמה הוא בערך, משהו כמו 3?

Three out of 10. That's not good.

3 מתוך 10. זה לא טוב.

Every poor country is corrupt.

כל מדינה ענייה סובלת משחיתות.

Every rich country is relatively uncorrupt.

כל מדינה עשירה היא לא מושחתת יחסית.

How do you get from poverty and corruption

איך מגיעים מעוני ושחיתות

to wealth and less corruption?

לעושר ופחות שחיתות?

You see the middle class grow.

המעמד הבינוני גדל.

And the way to do that is to invest,

והדרך לעשות זאת היא להשקיע,

not to say I'm not investing in that continent

לא להגיד "אני לא אשקיע ביבשת הזו

because there's too much corruption.

כי יש שם יותר מדי שחיתות."

Now, I don't want to be an apologist for corruption.

אני לא רוצה להתנצל על השחיתות.

I've been arrested because I refused to pay a bribe --

כבר נאסרתי בעבר כי סירבתי לשלם שוחד --

not in Africa, actually.

האמת שלא באפריקה.

But what I'm saying here is that

אבל מה שאני טוען זה

we can make a difference

שאנחנו מסוגלים להשפיע

and we can do that by investing.

ולעשות זאת באמצעות השקעות.

Now I'm going to let you in on a little not-so-secret.

אני אגלה לכם משהו קטן ולא ממש סודי.

Economists aren't great at forecasting.

כלכלנים לא מצטיינים בתחזיות.

Because the question really is, what happens next?

כי השאלה העקרונית היא, מה יקרה הלאה?

And if you go back to the year 2000,

אם נחזור לשנת 2000,

what you'll find is The Economist

בעיתון הכלכלי The Economist

had a very famous cover, "The Hopeless Continent,"

התפרסמה כתבת שער ידועה "היבשת חסרת הישע"

and what they'd done is they'd looked at growth

ומה שהם עשו היה לבדוק את הצמיחה

in Africa over the previous 10 years -- two percent --

באפריקה בעשר שנים הקודמות, צמיחה של 2% לשנה,

and they said,

והם אמרו,

what's going to happen in the next 10 years?

מה יקרה ב- 10 השנים הבאות?

They assumed two percent,

הם הניחו גידול של 2% לשנה,

and that made it a pretty hopeless story,

והסיפור נראה מאד עגום,

because population growth was two and a half.

כי האוכלוסייה גדלה בקצב של 2.5% לשנה.

People got poorer in Africa in the 1990s.

האוכלוסייה באפריקה נהייתה ענייה יותר במהלך שנות ה- 90.

Now 2012, The Economist has a new cover,

ועכשיו, ב- 2012 לעיתון The Economist יש כותרת חדשה,

and what does that new cover show?

ומה מספרת הכותרת החדשה?

That new cover shows, well, Africa rising,

הכותרת מספרת, ובכן, שאפריקה צומחת.

because the growth over the last 10 years

כי הצמיחה במהלך 10 השנים האחרונות

has been about five and a half percent.

הייתה בקצב של 5.5% לשנה.

I would like to see if you can all now become economists,

בואו נראה אם תוכלו לחשוב כמו כלכלנים,

because if growth for the last 10 years

אם הצמיחה ב- 10 השנים האחרונות

has been five and a half percent,

הייתה 5.5%,

what do you think the IMF is forecasting

מה לדעתכם חוזה קרן המטבע הבינ"ל

for the next five years of growth in Africa?

לחמש השנים הבאות באפריקה?

Very good. I think you're secretly saying

טוב מאד. נראה לי שכולכם חשבתם

to your head, probably five and a half percent.

בראש, בערך 5.5%.

You're all economists, and I think,

כולכם חושבים כמו כלכלנים, ולדעתי,

like most economists, wrong.

כמו רוב הכלכלנים, אתם טועים.

No offense.

אל תעלבו.

What I like to do is try and find the countries

מה שאני רוצה לעשות זה לאתר מדינות

that are doing exactly what Africa has already done,

שעברו תהליך דומה לזה שעברה אפריקה,

and it means that jump from 1,800 years of nothing

כלומר לקפוץ מ- 1,800 שנה של זחילה איטית

to whoof, suddenly shooting through the roof.

ובום, קפיצה עצומה אל השמיים.

India is one of those examples.

הודו היא דוגמה טובה.

This is Indian growth from 1960 to 2010.

הגרף מראה את הצמיחה בהודו בין 1960 ל- 2010.

Ignore the scale on the bottom for a second.

תתעלמו מהמקרא בתחתית הגרף לרגע.

Actually, for the first 20 years,

במשך 20 השנים הראשונות,

the '60s and '70s, India didn't really grow.

שנות ה- 60 וה- 70, הודו כמעט ולא צמחה.

It grew at two percent

היא צמחה בקצב של 2%

when population growth was about two and a half.

כאשר קצב גידול האוכלוסייה עמד על 2.5%.

If that's familiar, that's exactly what happened

אם זה נשמע לכם מוכר, זה בדיוק מה שקרה

in sub-Sahara in the '80s and the '90s.

במדינות תת-הסהרה בשנות ה- 80 וה- 90.

And then something happened in 1980.

ואז קרה משהו ב- 1980.

Boom! India began to explode.

בום! הצמיחה בהודו התפוצצה.

It wasn't a "Hindu rate of growth,"

וזה לא היה "צמיחה במונחים הודיים",

"democracies can't grow." Actually India could.

"דמוקרטיות לא צומחות". עובדה שהודו צמחה.

And if I lay sub-Saharan growth

ואם נשליך על הצמיחה בתת-הסהרה

on top of the Indian growth story,

את סיפור הצמיחה ההודי,

it's remarkably similar.

הוא דומה מאד.

Twenty years of not much growth

20 שנה ללא צמיחה אמיתית

and a trend line which is actually telling you

וקו מגמה שמראה לנו

that sub-Saharan African growth is

שהצמיחה בתת-הסהרה

slightly better than India.

מעט טובה יותר מבהודו.

And if I then lay developing Asia on top of this,

ואם נשליך עכשיו את נתוני הצמיחה במדינות המתפתחות באסיה על הגרף,

I'm saying India is 20 years ahead of Africa,

אני טוען שהודו מקדימה את אפריקה ב- 20 שנה,

I'm saying developing Asia is 10 years ahead of India,

ואני טוען שהמדינות המתפתחות באסיה נמצאות 10 שנים לפני הודו,

I can draw out some forecasts

נראה לי שאני יכול לחזות

for the next 30 to 40 years

מה יקרה ב- 30 עד 40 שנה הבאות

which I think are better

שנראה לי שיהיו טובות יותר

than the ones where you're looking backwards.

מהשנים שעברנו עכשיו.

And that tells me this:

ואלו המסקנות שלי:

that Africa is going to go

אפריקה עומדת לצמוח

from a $2 trillion economy today

מכלכלה של 2 טריליון דולר כיום

to a $29 trillion economy by 2050.

לכלכלה של 29 טריליון דולר בשנת 2050.

Now that's bigger than Europe and America

זה יותר מאירופה ואמריקה

put together in today's money.

יחד במונחים של היום.

Life expectancy is going to go up by 13 years.

תוחלת החיים באפריקה תעלה ב- 13 שנה.

The population's going to double

האוכלוסייה תוכפל

from one billion to two billion,

ממיליארד לשני מיליארד,

so household incomes are going to go up sevenfold

ההכנסה לבית אב תגדל פי 7

in the next 35 years.

ב- 35 השנים הבאות.

And when I present this in Africa --

וכשאני מציג את הנתונים האלו באפריקה --

Nairobi, Lagos, Accra -- I get one question.

ניירובי, לגוס, אקרה -- שואלים אותי את אותה השאלה:

"Charlie, why are you so pessimistic?"

"צ'רלי, למה אתה כל כך פסימי?"

And you know what?

ואתם יודעים מה?

Actually, I think they've got a point.

נראה לי שהם צודקים.

Am I really saying that there can be nothing learned,

האם אני טוען שלא נשאר מה ללמוד

yes from the positives in Asia and India,

גם מהגורמים שהשפיעו לטובה על הצמיחה באסיה ובהודו,

but also the negatives?

וגם מהגורמים שהשפיעו לרעה?

Perhaps Africa can avoid some of the mistakes that have been made.

אולי אפריקה תצליח להימנע מחלק מהטעויות שנעשו בעבר?

Surely, the technologies that we're talking about here

אין ספק שהטכנולוגיות עליהם אנחנו מדברים כאן

this last week,

במהלך השבע האחרון,

surely some of these can perhaps

ודאי שחלק מהן יוכלו

help Africa grow even faster?

לעזור לאפריקה לגדול מהר יותר.

And I think here we can play a role.

ונראה לי שזה התפקיד שלנו.

Because technology does let you help.

כי הטכנולוגיה מאפשרת לכם לעזור.

You can go and download

אתם יכולים להוריד

some of the great African literature

ספרות אפריקאית נפלאה

from the Internet now.

מהאינטרנט כיום.

No, not right now, just 30 seconds.

לא, לא כרגע, חכו 30 שניות.

You can go and buy some of the great tunes.

אתם יכולים לקנות מנגינות נהדרות.

My iPod's full of them.

האייפוד שלי מלא בהן.

Buy African products.

תקנו מוצרים שיוצרו באפריקה.

Go on holiday and see for yourself

צאו לנופש ותראו בעצמכם

the change that's happening.

את השינוי שמתרחש כיום.

Invest.

תשקיעו.

Perhaps hire people, give them the skills

אולי תעסיקו אנשים, תלמדו אותם מיומנויות

that they can take back to Africa,

שהם יוכלו לקחת אתם לאפריקה,

and their companies will grow an awful lot faster

כך שהחברות שלהם יגדלו הרבה יותר מהר

than most of ours here in the West.

מרוב החברות שלנו במערב.

And then you and I can help make sure

וכך אתם ואני יכולים לעזור להפוך

that for Africa, the 21st century is their century.

את המאה ה- 21 למאה של אפריקה.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)