Xavier Vilalta: Architecture at home in its community

מתרגם: Boaz Hovav מבקר: Ido Dekkers

My work focuses on the connection of

העבודה שלי מתמקדת בקישור בין

both thinking about our community life

חשיבה על חיי הקהילה שלנו

being part of the environment

כחלק מהסביבה

where architecture grows from the natural

במקום בו ארכיטקטורה גדלה מתוך

local conditions and traditions.

תנאי הסביבה הטבעיים והמסורות המקומיות.

Today I brought two recent projects

אני אציג בפניכם היום שתי דוגמאות

as an example of this.

שמציגות את השילוב הזה.

Both projects are in emerging countries,

שני הפרויקטים התבצעו במדינות מתפתחות,

one in Ethiopia and another one in Tunisia.

הראשון באתיופיה והשני בתוניס.

And also they have in common

דבר נוסף המשותף לשני הפרויקטים

that the different analyses from different perspectives

שנדרשה יכולת ניתוח רב מימדית

becomes an essential part of the final piece of architecture.

על מנת להוציא לפועל את התכנון הארכיטקטוני הסופי.

The first example started with an invitation

הדוגמה הראשונה החלה בהזמנה שקיבלתי

to design a multistory shopping mall

לעצב מרכז קניות רב קומתי

in Ethiopia's capital city Addis Ababa.

בבירת אתיופיה אדיס אבבה.

And this is the type of building

והמבנה שלפניכם

we were shown as an example, to my team and myself,

הוצג בפנינו כדוגמה, לצוות שלי ולי,

of what we had to design.

של העיצוב המבוקש.

At first, the first thing I thought was,

המחשבה הראשונה שעברה במוחי הייתה

I want to run away.

לברוח מיד מהמקום.

(Laughter)

(צחוק)

After seeing a few of these buildings --

אחרי שראיתי מספר מבנים דומים --

there are many in the city --

יש רבים כאלה באדיס אבבה --

we realized that they have three very big points.

הבנו שהם סובלים משלוש בעיות עיקריות.

First, these buildings, they are almost empty

הבעיה הראשונה, המבנים עומדים כמעט ריקים

because they have very large shops

בגלל שיש בהם חנויות גדולות מאד

where people cannot afford to buy things.

והמחירים בהם יקרים מדי לתושבי העיר.

Second, they need tons of energy to perform

הבעיה השנייה, הבניינים צורכים כמות אנרגיה עצומה

because of the skin treatment with glass

בשל ציפוי הזכוכית החיצוני

that creates heat in the inside,

נוצר חום רב בתוך המבנה

and then you need a lot of cooling.

ונדרשו יכולות מיזוג חזקות.

In a city where this shouldn't happen

באופן טבעי אין צורך במיזוג באדיס אבבה

because they have really mild weather

מזג האוויר בעיר נוח מאד

that ranges from 20 to 25 degrees the whole year.

ונע בין 20 ל- 25 מעלות צלסיוס כל השנה.

And third is that their image has nothing to do

הבעיה השלישית הייתה שלבניינים לא היה מראה שהתאים

with Africa and with Ethiopia.

לאפריקה או לאתיופיה.

It is a pity in a place that has such rich culture and traditions.

הפסד גדול למדינה עם עושר תרבותי ומסורתי עשיר כל כך.

Also during our first visit to Ethiopia,

מעבר לכך, בביקור הראשון שלי באתיופיה,

I was really captivated by the old merkato

הוקסמתי ממראה השוק הישן

that is this open-air structure

מדובר בשוק פתוח

where thousands of people, they go and buy things

בו אלפי קונים רוכשים מוצרים

every day from small vendors.

מחנויות קטנות.

And also it has this idea of the public space

השוק מציג תפיסה של חלל ציבורי

that uses the outdoors to create activity.

שנמצא בחוץ ויוצר פעילות.

So I thought, this is what I really want to design,

כך שהחלטתי שאני רוצה לעצב מבנה דומה,

not a shopping mall.

ולא מרכז קניות רגיל.

But the question was how we could do a multistory,

אולם השאלה הייתה כיצד ניתן לתכנן מבנה רב קומתי,

contemporary building with these principles.

בעל עיצוב עכשווי תוך שימוש בעקרונות של מבנה השוק הישן?

The next challenge was when we looked at the site,

האתגר הבא הופיע כשראינו את אתר הבניה,

that is, in a really growing area of the city,

שמוקם באזור מתפתח של העיר,

where most of these buildings that you see in the image,

רוב הבניינים שמופיעים בתמונה

they were not there.

לא היו קיימים בשלב התכנון.

And it's also between two parallel streets

המבנה אמור להיות מוקם בין שני רחובות מקבילים

that don't have any connection for hundreds of meters.

ללא קישור בינם לאורך מאות מטרים.

So the first thing we did was to create a connection

כך שבשלב הראשון יצרנו קישור

between these two streets,

בין הרחובות,

putting all the entrances of the building.

כשאנחנו ממקמים את כל הכניסות לבניין ברחובות האלו.

And this extends with an inclined atrium

העיצוב המשיך בהול כניסה מוטה

that creates an open-air space in the building

שיצר חלל פתוח בכניסות לבניין

that self-protects itself with its own shape

שמגן במבנהו על שאר הבניין

from the sun and the rain.

מכניסת שמש וגשם.

And around this void

ומסביב לחלל הזה

we placed this idea of the market with small shops,

בנינו חנויות קטנות כפי שמקובל בשוק,

that change in each floor because of the shape of the void.

במבנה שהשתנה בכל קומה בשל צורת החלל.

I also thought, how to close the building?

שאלה נוספת שעלתה עסקה באמצעים לסגירת הבניין.

And I really wanted to find a solution

רציתי מאד למצוא פתרון

that would respond to the local climate conditions.

שיגיב לתנאי האקלים המקומיים.

And I started thinking about the textile

התחלתי לחשוב על מבנה של אריג

like a shell made of concrete

כמו קליפה עשויה מבטון

with perforations that would let the air in,

עם פתחים שיאפשרו זרימת אויר חופשית

and also the light, but in a filtered way.

ויתנו לאור להיכנס, בצורה מסוננת.

And then the inspiration came from these beautiful patterns of the Ethiopian women's dresses.

את ההשראה הסופית קיבלתי מכפתורים יפהפיים שמשובצים בשמלות הנשים האתיופיות.

That they have fractal geometry properties

הם מאופיינים בגאומטריה פראקטלית

and this helped me to shape the whole facade.

והם סייעו לי לעצב את חזית המבנה.

And we are building that

אנחנו בונים את המבנה

with these small prefabricated pieces

מחלקים טרומיים קטנים

that are the windows that let the air and the light

שיוצרים את החלונות ומכניסים אויר ואור

in a controlled way inside the building.

בצורה מבוקרת אל תוך המבנה.

And this is complemented by these small colored glasses

להשלמת העיצוב השתמשנו בזכוכית צבעונית

that use the light from the inside of the building

שמשתמשת בתאורת הבניין הפנימית

to light up the building at night.

על מנת להאיר את המבנה מבחוץ בלילות.

With these ideas it was not easy first to convince the developers

היה קשה לשכנע את מפתחי הפרויקט לקבל את הרעיונות שלנו בהתחלה

because they were like,

מכיוון שהם אמרו:

"This is not a shopping mall. We didn't ask for that."

"ככה לא נראה מרכז קניות, זה לא מה שביקשנו."

But then we all realized that this idea of the market

אבל אז, הבנו כולנו כי מבנה המבוסס על שוק

happened to be a lot more profitable than the idea of the shopping mall

צפוי להיות רווחי בהרבה ממבנה שנראה כמו מרכז קניות מערבי

because basically they had more shops to sell.

בעיקר מכיוון שיהיו בו יותר חנויות.

And also that the idea of the facade was much, much cheaper,

וגם שהחזית החדשה תהייה זולה בהרבה,

not only because of the material compared with the glass,

לא רק בגלל החומרים שזולים בהרבה מזכוכית,

but also because we didn't need to have air conditioning anymore.

אלא גם בגלל שלא יהיה צורך להשתמש במערכות מיזוג אויר.

So we created some budget savings

כך שצמצמנו את עלויות החשמל

that we used to implement the project.

והשתמשנו בכספים על מנת ליישם את שאר חלקי הפרויקט.

And the first implementation was to think

השלב הראשון ביישום עסק בשאלה

about how we could make the building self-sufficient in terms of energy

איך נוכל להפוך את הבניין לעצמאי מבחינה אנרגטית

in a city that has electricity cuts almost every day.

בעיר שסובלת מהפסקות חשמל יומיומיות.

So we created a huge asset by placing photovoltaics there on the roof.

אז בנינו מערכת של קולטי שמש פוטואלקטריים על גג הבניין.

And then under those panels

ומתחת לקולטי השמש

we thought about the roof like a new public space with gathering areas and bars

יצרנו חלל ציבורי שישמש לפגישות ולבארים

that would create this urban oasis.

כך שיוצר נווה מדבר עירוני.

And these porches on the roof,

המבנים על הגג,

all together they collect the water to reuse for sanitation on the inside.

גם אוספים מי גשמים לשימוש בשרותים בבניין.

Hopefully by the beginning of next year, because we are already on the fifth floor of the construction.

אני מקווה שבתחילת השנה הבאה הבניין יושלם, כי כרגע הם בונים כבר את הקומה החמישית.

The second example is a master plan

הדוגמה השנייה היא של תכנית אב

of 2,000 apartments and facilities in the city of Tunis.

לבניית 2,000 דירות ומבני מסחר בעיר תוניס.

And for doing such a big project, the biggest project I've ever designed,

כדי לתכנן פרויקט בגודל כזה, הפרויקט הגדול ביותר שתכננתי,

I really needed to understand the city of Tunis,

רציתי להבין את העיר תוניס,

but also its surroundings and the tradition and culture.

אבל גם את הסביבה שלה ואת התרבות המקומית.

During that analysis I paid special attention to the medina

בזמן ההתרשמות מהעיר, שמתי לב במיוחד למֵדינה

that is this 1,000-year-old structure that used to be closed by a wall,

מבנה בן אלף שנה שהוקף בעבר בחומות,

opened by twelve different gates, connected by almost straight lines.

עם 12 שערים שקושרו ברחובות כמעט ישרים.

When I went to the site, the first design operation we did

כשהגענו לאתר הבנייה, בתכנית העיצוב הראשונה

was to extend the existing streets, creating 12 initial blocks

הרחבנו את מבנה הרחובות הקיימים, ליצירת 12 גושי בניינים

similar in size and characteristics to the ones we have in Barcelona

בגודל ומאפיינים דומים לגושי הבניינים בעיר ברצלונה

and other cities in Europe with these courtyards.

וערים נוספות באירופה בהם יש חצרות.

On top of that, we selected some strategic points

מעבר לכך, בחרנו מספר נקודות אסטרטגיות

reminded of this idea of the gates and connecting them by straight lines,

בדומה לרעיון השערים, וקישרנו אותם בקווים ישרים

and this modified this initial pattern.

וכך נוצר המבנה הראשוני.

And the last operation was to think about the cell,

בשלב האחרון חשבנו על עיצוב התאים,

the small cell of the project, like the apartment,

התאים הקטנים ביותר בפרויקט, כמו דירות מגורים,

as an essential part of the master plan.

שמהווים את החלק החשוב ביותר בתכנית האב.

And for that I thought, what would be the best orientation

לשם כל ניסיתי לחשוב, מה יהיה הכיוון הטוב ביותר

in the Mediterranean climate for an apartment?

לדירה במזג האוויר הים תיכוני?

And it's north-south, because it creates a thermal difference between both sides of the house

מדובר בדירות הפונות צפונה ודרומה, ויוצרות הבדלי טמפרטורה בין צידי הבית

and then a natural ventilation.

שמובילים לזרימת אויר טבעית.

So we overlap a pattern that makes sure that most of the apartments

כך שיצרנו תבנית בה רוב הדירות

are perfectly oriented in that direction.

נמצאות בכיוון הנכון.

And this is the result

וזו התוצאה

that is almost like a combination of the European block and the Arab city.

זה ממש שילוב בין גוש בניינים אירופאי לעיר ערבית.

It has these blocks with courtyards,

הוא מכיל גושי בניינים עם חצר

and then on the ground floor

ובקומת הקרקע

you have all these connections for the pedestrians.

יש מעברים להולכי רגל.

And also it responds to the local regulations that establish

הבניין מתאים גם לחוקי הבניה המקומיים

a higher density on the upper levels and a lower density on the ground floor.

שדורשים צפיפות גבוהה בקומות העליונות וצפיפות נמוכה בקומת הקרקע.

And it also reinforces this idea of the gates.

המבנה גם מחזק את מוטיב השערים.

The volume has this connecting shape

לחלל הבניין יש מבנה מקשר

that shades itself with three different types of apartments

שמצל על עצמו עם שלושה סוגים שונים של דירות

and also lets the light go on the ground floor in a very dense neighborhood

ומאפשר לאור לחדור לקומת הקרקע גם בשכונה צפופה.

And in the courtyards there are the different facilities,

בחצרות מיקמנו מגוון מתקנים

such as a gym and a kindergarten

כמו חדרי כושר וגני ילדים

and close by, a series of commercial [spaces] that bring activity to the ground floor.

ולידם, מבנים מסחריים שמושכים את הפעילות אל קומת הקרקע.

The roof, which is my favorite space of the project

הגג, שהוא החלק האהוב עלי בפרויקט,

is almost like giving back to the community the space taken by the construction.

מחזיר לקהילה את המרחב שלקחו הבניינים.

And it's where all the neighbors, they can go up and socialize,

כאן יכולים השכנים להתאסף ולהכיר אחד את השני,

and do activities such as having a two-kilometer run in the morning,

ולעסוק בפעילות כמו ריצה של 2 ק"מ בבוקר,

jumping from one building to another.

תוך דילוג מבנין אחד לאחר.

These two examples,

שתי הדוגמאות האלו,

they have a common approach in the design process.

מציגות את אותה גישה עיצובית.

And also, they are in emerging countries where you can see

שתיהן שייכות למדינות מתפתחות,

the cities literally growing.

בהן הערים נמצאות בתהליכי בנייה.

In these cities, the impact of architecture in people's lives of today and tomorrow

בערים אלו, ההשפעה של הארכיטקטורה על חיי התושבים היום ומחר

changes the local communities and economies at the same speed as the buildings grow.

ומשנה את מבנה הקהילה והמסחר יחד עם הגידול הארכיטקטוני.

For this reason, I see even more importance

מסיבה זו, נראה לי חשוב אף יותר

to look at architecture finding simple but affordable solutions

להביט בפתרונות ארכיטקטוניים המציעים פתרונות פשוטים וזולים

that enhance the relationship between the community and the environment

שמחזקים את הקשר בין הקהילה לסביבה

and that aim to connect nature and people.

ומקרבים בין האדם לבין הטבע.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)