Seth Shostak: ET is (probably) out there — get ready

Translator: Morton Bast Reviewer: Thu-Huong Ha

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

Is E.T. out there?

האם אי-טי נמצא אי-שם?

Well, I work at the SETI Institute.

אני עובד במכון סט"י.

That's almost my name. SETI:

זהו כמעט שמי. סט"י:

Search for Extraterrestrial Intelligence.

"החיפוש אחר תבונה חוצנית".

In other words, I look for aliens,

במלים אחרות, אני מחפש חוצנים,

and when I tell people that at a cocktail party, they usually

וכשאני מספר זאת לאנשים במסיבות, הם בד"כ

look at me with a mildly incredulous look on their face.

הם מביטים בי במבט ספקני במקצת.

I try to keep my own face somewhat dispassionate.

מצידי, אני מנסה לשמור על הבעה של קור-רוח.

Now, a lot of people think that this is kind of idealistic,

הרבה אנשים חושבים שזה קצת אידיאליסטי,

ridiculous, maybe even hopeless,

מגוחך ואפילו חסר-תקווה,

but I just want to talk to you a little bit about why I think

אבל אני רוצה לספר לכם קצת מדוע אני חושב

that the job I have is actually a privilege, okay,

שהעבודה שלי היא בעצם זכות גדולה,

and give you a little bit of the motivation for my getting into

ולתת לכם קצת מהמניע שהיה לי להיכנס

this line of work, if that's what you call it.

לעבודה הזו, אם אפשר לקרוא לזה כך.

This thing — whoops, can we go back?

הדבר הזה -- אופס, אפשר לחזור?

Hello, come in, Earth.

כדור הארץ, האם שומע?

There we go. All right.

הנה זה. בסדר גמור.

This is the Owens Valley Radio Observatory

זהו מצפה הכוכבים של עמק אוון

behind the Sierra Nevadas, and in 1968,

מאחורי הרי הסיירה נבדה, וב-1968,

I was working there collecting data for my thesis.

עבדתי שם על איסוף נתונים עבור התזה שלי.

Now, it's kinda lonely, it's kinda tedious, just collecting data,

זה מקום די מבודד, ודי משעמם סתם לאסוף נתונים,

so I would amuse myself by taking photos at night

אז הייתי משתעשע בצילום לילי

of the telescopes or even of myself,

של הטלסקופים או אפילו של עצמי,

because, you know, at night, I would be the only hominid

כי בלילה הייתי האדם היחיד

within about 30 miles.

באזור של 50 ק"מ.

So here are pictures of myself.

אז הנה כמה תמונות של עצמי.

The observatory had just acquired a new book,

המצפה רכש אז ספר חדש,

written by a Russian cosmologist

שנכתב ע"י קוסמולוג רוסי

by the name of Joseph Shklovsky, and then expanded

בשם יוזף שקלובסקי, והספר הורחב

and translated and edited by a little-known

ותורגם ונערך ע"י מי שהיה אז

Cornell astronomer by the name of Carl Sagan.

אסטרונום אלמוני מאוניברסיטת קורנל בשם קרל סאגאן.

And I remember reading that book,

אני זוכר שקראתי את הספר הזה,

and at 3 in the morning I was reading this book

וב-3 לפנות בוקר אני קורא בספר הזה,

and it was explaining how the antennas I was using

ומוסבר שם איך האנטנות שבהן אני משתמש

to measure the spins of galaxies could also be used

כדי למדוד את סחרור הגלקסיות יכולות גם לשמש

to communicate, to send bits of information

לתקשורת, לשיגור סיביות מידע

from one star system to another.

ממערכת כוכבים אחת לאחרת.

Now, at 3 o'clock in the morning when you're all alone,

אז ב-3 בבוקר, הייתי לגמרי לבד,

haven't had much sleep, that was a very romantic idea,

לא ישנתי הרבה, וזה נראה רעיון רומנטי מאד,

but it was that idea -- the fact that you could in fact

אבל עצם הרעיון הזה-- העובדה שאפשר למעשה

prove that there's somebody out there

להוכיח שיש מישהו אי-שם

just using this same technology --

ע"י שימוש באותה הטכנולוגיה--

that appealed to me so much that 20 years later I took a job

זה קסם לי כל-כך עד ש-20 שנה אח"כ נכנסתי לעבוד

at the SETI Institute. Now, I have to say

במכון סט"י. אבל עלי להודות

that my memory is notoriously porous, and I've often

שהזכרון שלי גרוע באופן ידוע לשמצה ולעתים קרובות

wondered whether there was any truth in this story,

תהיתי אם יש איזו אמת בסיפור הזה,

or I was just, you know, misremembering something,

או שאני סתם זוכר דברים לא שייכים,

but I recently just blew up this old negative of mine,

אבל לאחרונה ניפצתי את הדימוי השלילי הזה שלי,

and sure enough, there you can see

והרי לכם: אתם רואים כאן

the Shklovsky and Sagan book underneath that

את ספרם של שקלובסקי וסאגאן

analog calculating device.

מתחת למכשיר החישוב האנלוגי הזה.

So it was true.

All right. Now, the idea for doing this, it wasn't very old

אז זה קרה באמת.

בסדר. אז הרעיון לכך לא היה ישן כל-כך

at the time that I made that photo.

כשצילמתי את התמונה הזו.

The idea dates from 1960, when a young astronomer

הרעיון נולד ב-1960, כשאסטרונום צעיר אחד

by the name of Frank Drake used this antenna

בשם פרנק דרייק השתמש באנטנה זו

in West Virginia, pointed it at a couple of nearby stars

במערב וירג'יניה, כיוון אותה אל כמה כוכבים קרובים

in the hopes of eavesdropping on E.T.

בתקווה לצותת לאי-טי.

Now, Frank didn't hear anything.

פרנק לא שמע כלום.

Actually he did, but it turned out to be the U.S. Air Force,

בעצם, הוא שמע, אך התברר שזה היה חיל האוויר,

which doesn't count as extraterrestrial intelligence.

שלא נחשב כתבונה חייזרית.

But Drake's idea here became very popular

אך הרעיון של דרייק צבר הרבה פופולריות

because it was very appealing — and I'll get back to that —

כי הוא היה מושך-- ומיד אחזור לזה --

and on the basis of this experiment, which didn't succeed,

ועל יסוד הניסוי הזה, שלא הצליח,

we have been doing SETI ever since,

אנו עוסקים בסט"י עד היום,

not continuously, but ever since.

לא ברציפות, אבל מאז ועד היום.

We still haven't heard anything.

עדיין לא שמענו כלום.

We still haven't heard anything.

עדיין לא שמענו כלום.

In fact, we don't know about any life beyond Earth,

למעשה, אנו לא יודעים על חיים מחוץ לכדור הארץ,

but I'm going to suggest to you that that's going to change

אבל אני טוען שזה עומד להשתנות

rather soon, and part of the reason, in fact,

מהר למדי, וחלק מהסיבה הוא שלמעשה,

the majority of the reason why I think that's going to change

עיקר הסיבה לכך שלדעתי זה עומד להשתנות

is that the equipment's getting better.

היא שהציוד משתפר.

This is the Allen Telescope Array, about 350 miles

זהו מערך הטלסקופים "אלן", במרחק כ-560 ק"מ מכם,

from whatever seat you're in right now.

ולא משנה באיזה מושב אתם באולם.

This is something that we're using today

בדבר הזה אנו משתמשים היום

to search for E.T., and the electronics have gotten

כדי לחפש את אי-טי והאלקטרוניקה

very much better too.

השתפרה מאד.

This is Frank Drake's electronics in 1960.

זו היתה האלקטרוניקה של פרנק דרייק ב-1960.

This is the Allen Telescope Array electronics today.

זהו מערך הטלסקופים "אלן" היום.

Some pundit with too much time on his hands

איזה מלומד עם יותר מדי זמן פנוי

has reckoned that the new experiments are approximately

חישב ומצא שהניסויים החדשים

100 trillion times better than they were in 1960,

טובים בערך פי 100 טריליון מהמצב ב-1960,

100 trillion times better.

פי 100 טריליון טובים יותר.

That's a degree of an improvement that would look good

זו רמת שיפור שתראה טוב

on your report card, okay?

על התעודה שלכם, אוקיי?

But something that's not appreciated by the public is,

אבל מה שהציבור לא מעריך הוא,

in fact, that the experiment continues to get better,

שהניסוי ממשיך בעצם להשתפר,

and, consequently, tends to get faster.

וכתוצאה מכך, נעשה מהיר יותר.

This is a little plot, and every time you show a plot,

זה גרף קטן, ובכל פעם שאתם מראים גרף,

you lose 10 percent of the audience.

אתם מאבדים 10 אחוז מהקהל.

I have 12 of these. (Laughter)

יש לי 12 כאלה. (צחוק)

But what I plotted here is just some metric

אבל מה שאני מראה פה זה סתם מדד

that shows how fast we're searching.

שמראה כמה מהר אנחנו מחפשים.

In other words, we're looking for a needle in a haystack.

במילים אחרות, אנו מחפשים מחט בערמת שחת.

We know how big the haystack is. It's the galaxy.

אנו יודעים כמה גדולה ערמת השחת. מדובר בגלקסיה.

But we're going through the haystack no longer

אבל אנו כבר לא מחפשים

with a teaspoon but with a skip loader,

בעזרת כפית, אלא עם טרקטור מעמיס קטן,

because of this increase in speed.

בגלל העליה במהירות.

In fact, those of you who are still conscious

למעשה, אלה מכם שעדיין בהכרה

and mathematically competent,

ויודעים מתמטיקה,

will note that this is a semi-log plot.

ישימו לב שזה גרף חצי-לוגריתמי.

In other words, the rate of increase is exponential.

במילים אחרות, קצב הגידול הוא מעריכי.

It's exponentially improving. Now, exponential is an

הוא משתפר מעריכית. "מעריכי" הוא

overworked word. You hear it on the media all the time.

מילה שחוקה. שומעים אותה בתקשורת כל הזמן.

They don't really know what exponential means,

הם לא באמת יודעים מה המשמעות של "מעריכי",

but this is exponential.

אבל זה מעריכי.

In fact, it's doubling every 18 months, and, of course,

למעשה, זה מוכפל כל 18 חודשים, וכמובן,

every card-carrying member of the digerati knows

כל מומחה מחשבים יודע

that that's Moore's Law.

שזהו חוק מור.

So this means that over the course of the next

אז זה אומר שבמהלך שני העשורים הבאים

two dozen years, we'll be able to look at a million star systems,

נהיה מסוגלים להביט במיליון מערכות כוכבים,

a million star systems, looking for signals

מיליון מערכות כוכבים, לעקוב אחרי אותות

that would prove somebody's out there.

שיוכיחו שיש מישהו שם בחוץ.

Well, a million star systems, is that interesting?

ובכן, מיליון מערכות כוכבים. האם זה מעניין?

I mean, how many of those star systems have planets?

כלומר, בכמה ממערכות הכוכבים האלה יש כוכבי-לכת?

And the facts are, we didn't know the answer to that

והעובדות הן, שלא ידענו את התשובה לכך

even as recently as 15 years ago, and in fact, we really

אפילו לפני 15 שנים, ולמעשה,

didn't know it even as recently as six months ago.

לא ידענו אותה גם לפני שישה חודשים.

But now we do. Recent results suggest

אבל עכשיו אנו יודעים. תוצאות עדכניות מעידות

that virtually every star has planets, and more than one.

שלכמעט כל שמש יש כוכבי-לכת ויותר מאחד.

They're like, you know, kittens. You get a litter.

זה כמו עם חתלתולים. אתם מקבלים שגר.

You don't get one kitten. You get a bunch.

ולא חתול בודד. אתם מקבלים כמה.

So in fact, this is a pretty accurate estimate

אז למעשה זו הערכה די מדויקת

of the number of planets in our galaxy,

של מספר כוכבי הלכת בגלקסיה שלנו,

just in our galaxy, by the way,

רק בגלקסיה שלנו, דרך אגב,

and I remind the non-astronomy majors among you

ואני מזכיר לבוגרי המגמות הלא-אסטרונומיות מביניכם

that our galaxy is only one of 100 billion

שהגלקסיה שלנו היא רק אחת מ-100 מיליארד

that we can see with our telescopes.

שאנו יכולים לראות בטלסקופים שלנו.

That's a lot of real estate, but of course,

זה הרבה נדל"ן, אבל כמובן,

most of these planets are going to be kind of worthless,

רוב הכוכבים האלה לא ממש יועילו לנו,

like, you know, Mercury, or Neptune.

למשל כוכב-חמה, או נפטון.

Neptune's probably not very big in your life.

לנפטון כנראה אין חשיבות מיוחדת עבורכם.

So the question is, what fraction of these planets

אז השאלה היא, איזה אחוז מכוכבי הלכת האלה

are actually suitable for life?

יכולים באמת לקיים חיים?

We don't know the answer to that either,

גם לכך אנו לא יודעים את התשובה,

but we will learn that answer this year, thanks to

אבל נלמד את התשובה הזו השנה, הודות

NASA's Kepler Space Telescope,

לטלסקופ החלל של נאסא, "קפלר",

and in fact, the smart money, which is to say the people who work on this project,

ולמעשה, ההימור הבטוח מבחינת האנשים שעבדו על המיזם הזה,

the smart money is suggesting that the fraction of planets

ההימור הבטוח הוא להניח שאחוז כוכבי הלכת האלה

that might be suitable for life is maybe one in a thousand,

שעשוי לקיים חיים הוא אולי אחד מאלף,

one in a hundred, something like that.

אחד ממאה, משהו כזה.

Well, even taking the pessimistic estimate, that it's

אז אפילו בגישה הפסימית, שהיא

one in a thousand, that means that there are

אחד מאלף, זה אומר

at least a billion cousins of the Earth

שיש לכדור הארץ לפחות מיליארד אחיינים

just in our own galaxy.

רק בגלקסיה שלנו.

Okay, now I've given you a lot of numbers here,

אוקיי, הצגתי לכם הרבה מספרים,

but they're mostly big numbers, okay, so, you know,

אבל הם בעיקר מספרים גדולים, אוקיי,

keep that in mind. There's plenty of real estate,

זיכרו שיש הרבה נדל"ן,

plenty of real estate in the universe,

יש הרבה נדל"ן ביקום,

and if we're the only bit of real estate in which there's

ואם אנחנו הנדל"ן היחיד שבו יש

some interesting occupants, that makes you a miracle,

דיירים מעניינים, זה הופך אתכם לנס,

and I know you like to think you're a miracle,

ואני יודע שאתם אוהבים לחשוב על עצמכם כנס,

but if you do science, you learn rather quickly that

אבל אם אתם מדענים, אתם לומדים די מהר

every time you think you're a miracle, you're wrong,

שבכל פעם שאתם חושבים שאתם נס, אתם טועים,

so probably not the case.

אז כנראה שזה לא המצב.

All right, so the bottom line is this:

אז השורה התחתונה היא:

Because of the increase in speed, and because of the

בגלל העליה במהירות,

vast amount of habitable real estate in the cosmos, I figure

ועקב הכמות העצומה של נדל"ן ראוי לחיים ביקום, אני מתאר לעצמי

we're going to pick up a signal within two dozen years.

שנקלוט אות בתוך כשני עשורים.

And I feel strongly enough about that to make a bet with you:

ואני מרגיש בטוח מספיק כדי להתערב איתכם:

Either we're going to find E.T. in the next two dozen years,

או שנמצא את אי-טי בעשרים השנה הקרובות,

or I'll buy you a cup of coffee.

או שאני אזמין אתכם לכוס קפה.

So that's not so bad. I mean, even with two dozen years,

אז עשרים שנה זה לא כל כך גרוע.

you open up your browser and there's news of a signal,

אתם פותחים את הדפדפן ויש חדשות על אות שהתקבל,

or you get a cup of coffee.

או שאתם זוכים בכוס קפה.

Now, let me tell you about some aspect of this that

ועכשיו תנו לי לספר לכם על כמה צדדים של זה

people don't think about, and that is,

שאנשים לא חושבים עליהם, והם,

what happens? Suppose that what I say is true.

מה קורה? נניח שמה שאני אומר הוא נכון.

I mean, who knows, but suppose it happens.

אין לדעת, אבל נניח שזה יקרה.

Suppose some time in the next two dozen years

נניח שמתישהו בשני העשורים הבאים

we pick up a faint line that tells us

נקלוט מסר חלש שאומר לנו

we have some cosmic company.

שיש לנו חברה קוסמית.

What is the effect? What's the consequence?

מה ההשפעה? מה התוצאות?

Now, I might be at ground zero for this.

כנראה שאני נמצא במרכז העניינים של זה.

I happen to know what the consequence for me would be,

אני במקרה יודע מה תהיינה התוצאות מבחינתי,

because we've had false alarms. This is 1997,

כי כבר היו לנו אזעקות שווא. זה ב-1997,

and this is a photo I made at about 3 o'clock in the morning

וזו תמונה שצילמתי בערך בשלוש בבוקר

in Mountain View here, when we were watching

ב"מאונטיין וויו", כאן, כשצפינו

the computer monitors because we had picked up a signal

במסכי המחשבים, מפני שקלטנו אות

that we thought, "This is the real deal." All right?

וחשבנו, "זה הדבר האמיתי", בסדר?

And I kept waiting for the Men in Black to show up. Right?

והמשכתי לחכות שיופיעו הגברים בשחור,

I kept waiting for -- I kept waiting for my mom to call,

המשכתי לחכות -- המשכתי לחכות שאימי תתקשר,

somebody to call, the government to call. Nobody called.

שמישהו יתקשר, שהממשלה תתקשר. אף אחד לא התקשר.

Nobody called. I was so nervous

אף אחד לא התקשר. הייתי עצבני כל כך,

that I couldn't sit down. I just wandered around

שלא הצלחתי לשבת. רק הסתובבתי לי

taking photos like this one, just for something to do.

וצילמתי תמונות כמו זו, רק כדי לעשות משהו.

Well, at 9:30 in the morning, with my head down

ובכן, ב-9:30 בבוקר, כשהראש מונח

on my desk because I obviously hadn't slept all night,

על השולחן, מפני שכמובן לא ישנתי כל הלילה,

the phone rings and it's The New York Times.

הטלפון מצלצל, וזה ה"ניו יורק טיימס".

And I think there's a lesson in that, and that lesson is

ואני חושב שיש בזה לקח, והלקח הוא

that if we pick up a signal, the media, the media will be on it

שאם נקלוט אות, התקשורת תעלה על זה

faster than a weasel on ball bearings. It's going to be fast.

מהר יותר משריפה בשדה קוצים. זה יהיה מהיר.

You can be sure of that. No secrecy.

אתם יכולים להיות בטוחים בזה. שום חשאיות.

That's what happens to me. It kind of ruins my whole week,

זה מה שקורה לי. זה הורס לי את כל השבוע,

because whatever I've got planned that week is kind of out the window.

מפני שכל מה שתכננתי לאותו שבוע מתבטל.

But what about you? What's it going to do to you?

אבל מה איתכם? מה זה יעשה לכם?

And the answer is that we don't know the answer.

והתשובה היא שאנו לא יודעים את התשובה.

We don't know what that's going to do to you,

not in the long term, and not even very much in the short term.

אנו לא יודעים מה זה יעשה לכם,

לא בטווח הרחוק, ואפילו לא בטווח הקרוב.

I mean, that would be a bit like

זה יהיה קצת כמו

asking Chris Columbus in 1491, "Hey Chris,

לשאול את כריס קולומבוס ב-1491, "היי כריס,

you know, what happens if it turns out that there's a

מה יקרה אם יתברר

continent between here and Japan, where you're sailing to,

שיש יבשת בין פה ליפן, לאן שאתה מפליג,

what will be the consequences for humanity

מה יהיו התוצאות מבחינת האנושות

if that turns out to be the case?"

אם יתברר שזה נכון?"

And I think Chris would probably offer you some answer

ואני חושב שכריס היה מן הסתם מציע לכם תשובה

that you might not have understood, but it probably

שלא הייתם מבינים, אבל היא כנראה

wouldn't have been right, and I think that to predict

לא היתה נכונה, ואני חושב שלנבא

what finding E.T.'s going to mean,

מה תחולל מציאתו של אי-טי,

we can't predict that either.

גם את זה אנו לא יכולים לנבא,

But here are a couple things I can say.

אבל הנה כמה דברים שאני יכול לומר.

To begin with, it's going to be a society that's way in advance of our own.

בתור התחלה, זו תהיה חברה מתקדמת מאיתנו בהרבה.

You're not going to hear from alien Neanderthals.

אין סיכוי שתשמעו מניאנדרטלים חייזריים.

They're not building transmitters.

הם לא בונים משדרים.

They're going to be ahead of us, maybe by a few thousand

הם יהיו יותר מתקדמים מאיתנו, אולי בכמה אלפי שנים,

years, maybe by a few millions years, but substantially

אולי בכמה מליוני שנים, אבל באופן משמעותי

ahead of us, and that means, if you can understand

מתקדמים מאיתנו, וזה אומר, שאם תוכלו להבין

anything that they're going to say, then you might be able

משהו שהם יאמרו, אולי תהיו מסוגלים

to short-circuit history by getting information from a society

לעשות קצר בהיסטוריה ע"י השגת מידע מתרבות

that's way beyond our own.

שמתקדמת מאיתנו בהרבה.

Now, you might find that a bit hyperbolic, and maybe it is,

אולי זה ייראה לכם מעט היפרבולי, ואולי זה כך,

but nonetheless, it's conceivable that this will happen,

אבל עם זאת, סביר שזה יקרה,

and, you know, you could consider this like, I don't know,

ואתם יכולים לדמות את זה אולי

giving Julius Caesar English lessons and the key

כאילו יוליוס קיסר מקבל שיעורים באנגלית ואת המפתח

to the library of Congress.

לספריה של הקונגרס.

It would change his day, all right?

זה ישנה לו את היום, נכון?

That's one thing. Another thing that's for sure

זה דבר אחד. דבר בטוח נוסף שיקרה,

going to happen is that it will calibrate us.

הוא שזה יכייל אותנו.

We will know that we're not that miracle, right,

אנו נדע שאנחנו לא נס,

that we're just another duck in a row,

שאנחנו רק עוד ברווז בשורה,

we're not the only kids on the block, and I think that that's

אנו לא הילדים היחידים בשכונה, ואני חושב

philosophically a very profound thing to learn.

שמבחינה פילוסופית זה יהיה לקח מעמיק מאוד.

We're not a miracle, okay?

אנו איננו נס, טוב?

The third thing that it might tell you is somewhat vague,

הדבר השלישי שזה יגיד לכם הוא די מעורפל,

but I think interesting and important,

אבל לדעתי הוא מעניין וחשוב,

and that is, if you find a signal coming from a more

והוא, שאם נאתר אות שמגיע

advanced society, because they will be,

מתרבות מתקדמת יותר, מפני שכך יהיה,

that will tell you something about our own possibilities,

זה יגיד לכם משהו על הסיכויים שלנו,

that we're not inevitably doomed to self-destruction.

שאנו לא בהכרח מתוכנתים להשמיד את עצמנו.

Because they survived their technology,

מפני שהם שרדו את הטכנולוגיה שלהם,

we could do it too.

אז גם אנחנו נוכל.

Normally when you look out into the universe,

בדרך כלל כשמביטים ביקום,

you're looking back in time. All right?

מביטים אחורה בזמן. נכון?

That's interesting to cosmologists.

זה מעניין את הקוסמולוגים.

But in this sense, you actually can look into the future,

אבל במובן הזה, אנו בעצם מביטים אל העתיד,

hazily, but you can look into the future.

באופן מעורפל, אבל אנו יכולים להביט לעתיד.

So those are all the sorts of things that would come from a detection.

אז אלה כל הדברים שינבעו מתגלית כזו.

Now, let me talk a little bit about something that happens

ועכשיו ברצוני לדבר על משהו שקורה

even in the meantime, and that is,

אפילו בינתיים, וזה,

SETI, I think, is important, because it's exploration, and

סט"י, לדעתי, חשובה, מפני שהמחקר שלה,

it's not only exploration, it's comprehensible exploration.

וזה לא סתם מחקר, אלא מחקר ניתן להבנה.

Now, I gotta tell you, I'm always reading books about

ועלי לומר לכם, אני תמיד קורא ספרים על

explorers. I find exploration very interesting,

חוקרים. המחקר בעיני הוא מאד מעניין,

Arctic exploration, you know, people like Magellan,

חוקרי קוטב, אתם יודעים, אנשים כמו מגלן,

Amundsen, Shackleton, you see Franklin down there,

אמונדסן, שקלטון, הנה פרנקלין פה למטה,

Scott, all these guys. It's really nifty, exploration.

סקוט, כל החברה האלה. זה ממש נחמד, מחקר.

And they're just doing it because they want to explore,

והם עושים את זה רק מפני שהם רוצים לחקור,

and you might say, "Oh, that's kind of a frivolous opportunity,"

ואולי תגידו, "אה, זו הזדמנות לאיזה בילוי טפשי,"

but that's not frivolous. That's not a frivolous activity,

אבל זה לא טפשי. זו לא פעילות טפשית,

because, I mean, think of ants.

כי תחשבו על נמלים.

You know, most ants are programmed to follow one another

רוב הנמלים מתוכנתות לעקוב זו אחרי זו

along in a long line, but there are a couple of ants,

בשורה ארוכה, אבל יש כמה נמלים,

maybe one percent of those ants, that are what they call

אולי אחוז אחד מהנמלים האלה, שהם מה שנקרא

pioneer ants, and they're the ones that wander off.

נמלים חלוציות, והן אלה שמשוטטות בשטח.

They're the ones you find on the kitchen countertop.

הן אלה שאתם מוצאים על השיש במטבח.

You gotta get them with your thumb before they

צריך ללכוד אותן עם האגודל

find the sugar or something.

לפני שהן ימצאו סוכר או משהו כזה.

But those ants, even though most of them get wiped out,

אבל הנמלים האלה, למרות שרובן מחוסלות,

those ants are the ones that are essential to the survival

הנמלים האלו הן אלה שחיוניות להישרדות

of the hive. So exploration is important.

של הקן. אז המחקר הוא חשוב.

I also think that exploration is important in terms of

אני חושב שהמחקר חשוב גם כדי

being able to address what I think is a critical

להיות מסוגלים להתמודד עם מה שאני חושב שהוא

lack in our society, and that is the lack of science literacy,

מחסור קריטי בחברה שלנו, המחסור בהשכלה מדעית,

the lack of the ability to even understand science.

ואפילו חוסר היכולת להבין מדע.

Now, look, a lot has been written about the

הרבה נכתב על

deplorable state of science literacy in this country.

המצב העגום של ההשכלה המדעית במדינה.

You've heard about it.

שמעתם על זה.

Well, here's one example, in fact.

ובכן, הנה דוגמה אחת.

Polls taken, this poll was taken 10 years ago.

סקרים שנערכו, הסקר הזה נערך לפני 10 שנים.

It shows like roughly one third of the public thinks

הוא מראה שבערך שליש מהציבור חושב

that aliens are not only out there, we're looking for them

שהחייזרים לא רק נמצאים בחוץ. אנו מחפשים אותם בחוץ,

out there, but they're here, right?

אלא שהם כאן, בסדר?

Sailing the skies in their saucers and occasionally

משייטים בשמיים עם הצלחות המעופפות שלהם, ומדי פעם

abducting people for experiments their parents wouldn't approve of.

חוטפים אנשים עבור ניסויים שהוריהם לא יראו בעין יפה.

Well, that would be interesting if it was true,

ובכן, היה מעניין אם זה היה נכון,

and job security for me, but I don't think the evidence is

וגם מספק בטחון תעסוקתי בשבילי, אבל אני לא חושב שהראיות הן

very good. That's more, you know, sad than significant.

ממש טובות. הן יותר עצובות מאשר משמעותיות.

But there are other things that people believe

אבל יש דברים אחרים שאנשים מאמינים בהם,

that are significant, like the efficacy of homeopathy,

והם כן משמעותיים, למשל יעילותה של ההומאופתיה,

or that evolution is just, you know, sort of a crazy idea

או שהאבולוציה היא רק איזה רעיון מטורף וחסר-בסיס

by scientists without any legs, or, you know, evolution,

של מדענים, אתם יודעים, אבולוציה,

all that sort of thing, or global warming.

דברים כאלה, או ההתחממות הגלובלית.

These sorts of ideas don't really have any validity,

האמונה שרעיונות מהסוג הזה אינם ממש מעוגנים במציאות,

that you can't trust the scientists.

ואי-אפשר לבטוח במדענים.

Now, we've got to solve that problem, because that's

אז עלינו לפתור את הבעיה הזו, מפני שזו

a critically important problem, and you might say,

בעיה שחשיבותה מכרעת, ואולי תשאלו,

"Well, okay, how are we gonna solve that problem with SETI?"

"איך נפתור את הבעיה הזו בעזרת סט"י?"

Well, let me suggest to you that SETI obviously can't

ובכן, אני טוען שסט"י כמובן לא יכול

solve the problem, but it can address the problem.

לפתור את הבעיה, אבל הוא יכול להתייחס לבעיה.

It can address the problem by getting young people

הוא יכול להתייחס לבעיה בכך שיגרום לצעירים

interested in science. Look, science is hard, it

להתעניין במדע. תראו, מדע הוא עניין קשה,

has a reputation of being hard, and the facts are, it is hard,

יש לו מוניטין של קושי, והעובדות הן שהוא קשה,

and that's the result of 400 years of science, right?

וזו תוצאה של 400 שנים של מדע, בסדר?

I mean, in the 18th century, in the 18th century

הרי במאה ה-18, במאה ה-18

you could become an expert on any field of science

הייתם הופכים למומחים בכל תחום במדע

in an afternoon by going to a library,

תוך אחר-צהריים אחד בספריה,

if you could find the library, right?

אם הייתם יכולים למצוא את הספריה, בסדר?

In the 19th century, if you had a basement lab,

במאה ה-19, אם היתה לכם מעבדה במרתף,

you could make major scientific discoveries

הייתם יכולים לגלות תגליות מדעיות משמעותיות

in your own home. Right? Because there was all this

בביתכם. בסדר? מפני שעדיין

science just lying around waiting for somebody to pick it up.

כל המדע הזה פשוט נמצא שם וחיכה שמישהו ייקח אותו.

Now, that's not true anymore.

היום זה כבר לא כך.

Today, you've got to spend years in grad school

היום צריך לבלות שנים בבית ספר,

and post-doc positions just to figure out what

ובאוניברסיטה, ובתארים מתקדמים רק כדי למצוא

the important questions are.

את השאלות הגדולות.

It's hard. There's no doubt about it.

זה קשה. אין ספק בזה.

And in fact, here's an example: the Higgs boson,

הנה דוגמה: "בוזון-היגס",

finding the Higgs boson.

זיהוי חלקיק בוזון-היגס.

Ask the next 10 people you see on the streets,

שאלו את עשרת האנשים הראשונים שתראו ברחוב,

"Hey, do you think it's worthwhile to spend billions

"הי, נראה לך שזה שווה להוציא מיליארדים

of Swiss francs looking for the Higgs boson?"

של פרנקים שווייצריים בחיפוש אחר בוזון-היגס?"

And I bet the answer you're going to get, is,

ואני מתערב איתכם שהתשובה שתקבלו תהיה,

"Well, I don't know what the Higgs boson is,

"אני לא יודע מה זה בוזון-היגס,

and I don't know if it's important."

ואני לא יודע אם הוא חשוב."

And probably most of the people wouldn't even know

ורוב האנשים כנראה אפילו לא יידעו

the value of a Swiss franc, okay?

מה ערכו של פרנק שווייצרי, אוקיי?

And yet we're spending billions of Swiss francs on this problem.

ועדיין אנחנו מוציאים מיליארדי פרנקים שווייצריים על הבעיה הזו.

Okay? So that doesn't get people interested in science

אז זה לא גורם לאנשים להתעניין במדע

because they can't comprehend what it's about.

כי הם לא יכולים לתפוש במה מדובר.

SETI, on the other hand, is really simple.

סט"י, לעומת זאת, הוא עניין באמת פשוט.

We're going to use these big antennas and we're going to

אנו נשתמש באנטנות הגדולות האלה

try to eavesdrop on signals. Everybody can understand that.

כדי לנסות לצותת לאותות. כל אחד יכול להבין את זה.

Yes, technologically, it's very sophisticated,

נכון. טכנולוגית, זה מאד מתוחכם,

but everybody gets the idea.

אבל כל אחד מבין את הרעיון.

So that's one thing. The other thing is, it's exciting science.

זה דבר אחד. הדבר השני הוא שזה מדע מרגש.

It's exciting because we're naturally interested

זה מרגש כי אנו מתעניינים באופן טבעי

in other intelligent beings, and I think that's

ביישויות תבוניות אחרות, ואני חושב שזה

part of our hardwiring.

חלק מהחיווט שלנו.

I mean, we're hardwired to be interested

כלומר, אנחנו מחווטים להתעניין

in beings that might be, if you will, competitors,

ביישויות שהן אולי, אם תרצו, מתחרות שלנו,

or if you're the romantic sort, possibly even mates. Okay?

או אם אתם רומנטיים, אולי אפילו בני-זוג. אוקיי?

I mean, this is analogous to our interest in things that

זה דומה להתעניינות שלנו בדברים

have big teeth. Right?

שיש להם שיניים גדולות. נכון?

We're interested in things that have big teeth, and you

אנו מתעניינים בדברים שיש להם שיניים גדולות,

can see the evolutionary value of that, and you can also see

ואתם יכולים לראות מהו הערך האבולוציוני של זה, וגם

the practical consequences by watching Animal Planet.

מהן התוצאות הפרקטיות של צפיה ב"אנימל פלנט".

You notice they make very few programs about gerbils.

הם הרי עושים מעט מאד תוכניות על גרבילים.

It's mostly about things that have big teeth.

התכניות בעיקר עוסקות בדברים עם שיניים גדולות.

Okay, so we're interested in these sorts of things.

אז אנחנו מתעניינים בדברים מהסוג הזה.

And not just us. It's also kids.

ולא רק אנו, אלא גם הילדים.

This allows you to pay it forward by using this subject as a

זה מאפשר לנו לללמד את זה ע"י שימוש בנושא הזה

hook to science, because SETI involves all kinds of science,

כחיבור למדע, מפני שסט"י נוגע לכל מיני סוגים של מדע.

obviously biology, obviously astronomy,

ברור שלביולוגיה, ברור שלאסטרונומיה,

but also geology, also chemistry, various scientific

אבל גם לגיאולוגיה, גם לכימיה, תחומי מדע שונים

disciplines all can be presented in the guise of,

יכולים כולם להיות מיוצגים במעטפת הזו של,

"We're looking for E.T."

"אנו מחפשים את אי-טי."

So to me this is interesting and important, and in fact,

אז בשבילי זה מעניין וחשוב, ולמעשה,

it's my policy, even though I give a lot of talks to adults,

זו המדיניות שלי, למרות שאני מרצה הרבה לפני מבוגרים,

you give talks to adults, and two days later they're back where they were.

אתם מרצים לפני מבוגרים, וכעבור יומיים הם חוזרים לסורם.

But if you give talks to kids, you know,

אבל אם אתם מרצים לילדים,

one in 50 of them, some light bulb goes off, and they think,

אצל 1 מתוך 50 מהם, איזה נורה נדלקת, והוא או היא חושבים,

"Gee, I'd never thought of that," and then they go,

"באמת, אף פעם לא חשבתי על זה," ואז הם,

you know, read a book or a magazine or whatever.

קוראים ספר או כתב-עת או משהו.

They get interested in something.

הם מתעניינים במשהו.

Now it's my theory, supported only by anecdotal,

זו התיאוריה שלי, והיא נתמכת רק באנקדוטה,

personal anecdotal evidence, but nonetheless,

בראיה אנקדוטית אישית, אבל בכל זאת ראיה,

that kids get interested in something between the ages

שילדים יכולים לגלות עניין במשהו בין הגילים

of eight and 11. You've got to get them there.

שמונה ו-11. שם צריך לתפוש אותם.

So, all right, I give talks to adults, that's fine, but I try

אז אני מרצה למבוגרים. יופי. אבל אני מנסה

and make 10 percent of the talks that I give,

ש-10 אחוז מההרצאות שאני נותן,

I try and make those for kids.

תהיינה לפני ילדים.

I remember when a guy came to our high school, actually,

אני זוכר כשבחור בא לתיכון שלנו,

it was actually my junior high school. I was in sixth grade.

זה היה בחטיבת הביניים. הייתי בכיתה ו'.

And he gave some talk. All I remember from it

והוא נתן הרצאה. כל מה שאני זוכר ממנה

was one word: electronics.

זו מילה אחת: אלקטרוניקה.

It was like Dustin Hoffman in "The Graduate," right,

זה היה כמו דסטין הופמן ב"הבוגר",

when he said "plastics," whatever that means, plastics.

כשהוא אמר "פלסטיק," מה שזה לא אומר, פלסטיק.

All right, so the guy said electronics. I don't remember

הבחור אמר "אלקטרוניקה". אני לא זוכר

anything else. In fact, I don't remember anything

שום דבר אחר. למעשה, אני לא זוכר שום דבר

that my sixth grade teacher said all year,

ממה שהמורה שלי בכיתה ו' אמר כל השנה,

but I remember electronics.

אבל אני זוכר "אלקטרוניקה".

And so I got interested in electronics, and you know,

וכך התחלתי להתעניין באלקטרוניקה,

I studied to get my ham license. I was wiring up stuff.

עברתי הכשרה כדי לקבל רשיון מפעיל רדיו. כתבתי דברים.

Here I am at about 15 or something, doing that sort of stuff.

פה אני בערך בן 15, מתעסק בדברים כאלה.

Okay? That had a big effect on me.

היתה לזה השפעה גדולה עלי.

So that's my point, that you can have a big effect

אז הנקודה שלי היא, שיכולה להיות לכם השפעה רבה

on these kids.

על הילדים האלה.

In fact, this reminds me, I don't know, a couple years ago

למעשה, זה מזכיר לי שלפני כמה שנים

I gave a talk at a school in Palo Alto

נתתי הרצאה בבית-ספר בפאלו אלטו

where there were about a dozen 11-year-olds

נכחו בה כעשרה בני 11

that had come to this talk.

שבאו להרצאה הזו.

I had been brought in to talk to these kids for an hour.

הביאו אותי כדי להרצות לילדים האלה במשך שעה.

Eleven-year-olds, they're all sitting in a little semi-circle

בני 11, כולם יושבים בחצי מעגל

looking up at me with big eyes, and I started,

מביטים אלי בעיניים גדולות, ואני התחלתי,

there was a white board behind me, and I started off

היה מאחורי לוח, והתחלתי

by writing a one with 22 zeroes after it, and I said,

בכך שכתבתי 1 עם 22 אפסים אחריו, ואמרתי,

"All right, now look, this is the number of stars

"זה מספר הכוכבים

in the visible universe, and this number is so big

בעולם הנראה, והמספר הזה כל-כך גדול

there's not even a name for it."

שאפילו אין לו שם."

And one of these kids shot up his hand, and he said,

ואחד הילדים הרים את ידו ואמר,

"Well, actually there is a name for it.

"בעצם יש לו שם.

It's a sextra-quadra-hexa-something or other." Right?

זה סקסטרה-קואדרה-הקסה-משהו או משהו דומה."

Now, that kid was wrong by four orders of magnitude,

אז הילד טעה בארבעה סדרי-גודל,

but there was no doubt about it, these kids were smart.

אבל לא היה ספק בכך שהילדים האלה היו חכמים.

Okay? So I stopped giving the lecture.

אוקיי? אז הפסקתי את ההרצאה.

All they wanted to do was ask questions.

כל מה שהם רצו זה לשאול שאלות.

In fact, my last comments to these kids, at the end I said,

למעשה, בהערות האחרונות שלי לילדים, בסוף אמרתי,

"You know, you kids are smarter

"אתם יודעים, אתם ילדים יותר חכמים

than the people I work with." Now — (Laughter)

מהאנשים שאני עובד איתם."-- (צחוק)

They didn't even care about that.

בכלל לא היה להם אכפת מזה.

What they wanted was my email address

הם רצו רק את כתובת הדוא"ל שלי

so they could ask me more questions. (Laughter)

כדי שיוכלו לשאול עוד שאלות. (צחוק)

Let me just say, look, my job is a privilege

ברצוני רק לומר, תראו, העבודה שלי היא זכות

because we're in a special time.

מפני שאנו חיים בעידן מיוחד.

Previous generations couldn't do this experiment at all.

דורות קודמים לא יכלו בכלל לעשות את הניסוי הזה.

In another generation down the line,

בדור אחר, בעתיד,

I think we will have succeeded.

אני חושב שהיינו מצליחים.

So to me, it is a privilege, and when I look in the mirror,

אז בשבילי זו זכות, וכשאני מביט במראה,

the facts are that I really don't see myself.

העובדה היא שאני בעצם לא רואה את עצמי.

What I see is the generation behind me.

אלא את הדור שאחרי.

These are some kids from the Huff School, fourth graders.

אלה ילדים מבית הספר "האף", מכיתה ד'.

I talked there, what, two weeks ago, something like that.

הרציתי שם לפני שבועיים, או משהו כזה.

I think that if you can instill some interest in science

אני חושב שאם מצליחים לזרוע בהם קצת עניין במדע

and how it works, well, that's a payoff

ואיך הוא עובד, ובכן, זהו גמול

beyond easy measure. Thank you very much.

שלא ניתן למדידה. תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)