How can we solve the antibiotic resistance crisis? - Gerry Wright

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Antibiotics: behind the scenes, they enable much of modern medicine.

אנטיביוטיקה: מאחורי הקלעים, היא מאפשרת הרבה ברפואה המודרנית.

We use them to cure infectious diseases,

אנחנו משתמשים בה כדי לרפא מחלות מדבקות,

but also to safely facilitate everything from surgery to chemotherapy

אבל גם כדי לבצע בבטחה כל דבר מניתוחים, לכימותרפיה,

to organ transplants.

ועד להשתלת איברים.

Without antibiotics,

בלי אנטיביוטיקה,

even routine medical procedures can lead to life-threatening infections.

אפילו תהליכים רפואיים שגרתיים יכולים להוביל לזיהומים מסכני חיים.

And we’re at risk of losing them.

ואנחנו בסכנה לאבד אותם.

Antibiotics are chemicals that prevent the growth of bacteria.

תרופות אנטיביוטיות הן כימיקלים שמונעים גדילה של חיידקים.

Unfortunately, some bacteria have become resistant

למרבה הצער, כמה חיידקים פיתחו עמידות

to all currently available antibiotics.

לכל התרופות האנטיביוטיות הזמינות.

At the same time, we’ve stopped discovering new ones.

במקביל, הפסקנו לגלות תרופות חדשות.

Still, there’s hope that we can get ahead of the problem.

אבל יש תקווה שנוכל להשיג את הבעיה.

But first, how did we get into this situation?

אבל ראשית, איך הגענו למצב הזה?

The first widely used antibiotic was penicillin,

האנטיביוטיקה הראשונה שהיתה בשימוש נרחב היא פניצילין,

discovered in 1928 by Alexander Fleming.

היא התגלתה ב-1928 על ידי אלכסנדר פלמינג.

In his 1945 Nobel Prize acceptance speech,

בנאום קבלת פרס הנובל שלו ב-1945,

Fleming warned that bacterial resistance had the potential to ruin

פלמינג הזהיר שתנגודת חיידקית עלולה להרוס

the miracle of antibiotics.

את הנס של האנטיביוטיקה.

He was right: in the 1940s and 50s,

הוא צדק: בשנות ה-40 וה-50,

resistant bacteria already began to appear.

חיידקים עמידים כבר החלו להופיע.

From then until the 1980s,

מאז ועד שנות ה-80,

pharmaceutical companies countered the problem of resistance

חברות תרופות התמודדו עם בעיית העמידות

by discovering many new antibiotics.

על ידי גילוי של הרבה תרופות אנטיביוטיות חדשות.

At first this was a highly successful— and highly profitable— enterprise.

בהתחלה זה היה מפעל מאוד מוצלח -- ומאוד רוווחי.

Over time, a couple things changed.

במשך הזמן, כמה דברים השתנו.

Newly discovered antibiotics were often only effective

אנטיביוטיקות חדשות שהתגלו היו הרבה פעמים אפקטיביות רק

for a narrow spectrum of infections,

לטווח צר של זיהומים,

whereas the first ones had been broadly applicable.

בעוד הראשונות שימשו לטווח רחב של שימושים.

This isn’t a problem in itself,

זו אינה בעיה בפני עצמה,

but it does mean that fewer doses of these drugs could be sold—

אבל זה אומר שאפשר היה למכור פחות מנות של התרופות האלו --

making them less profitable.

מה שהפך אותן לפחות רווחיות.

In the early days, antibiotics were heavily overprescribed,

בזמנים המוקדמים, תרופות אנטיביוטיות היו בשימוש יתר נרחב,

including for viral infections they had no effect on.

כולל לזיהומים ויראליים, עליהן הן כלל לא השפיעו.

Scrutiny around prescriptions increased, which is good, but also lowered sales.

החלה ביקורת על נתינת יתר של מרשמים, שזה היה טוב, אבל גם הוריד את המכירות.

At the same time, companies began to develop more drugs

באותו זמן, חברות החלו לפתח יותר תרופות

that are taken over a patient’s lifetime,

שנלקחו לאורך חיי החולים,

like blood pressure and cholesterol medications,

כמו תרופות ללחץ דם וכולסטרול,

and later anti-depressants and anti-anxiety medications.

ומאוחר יותר תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה.

Because they are taken indefinitely, these drugs more profitable.

בגלל שאלה נלקחו לתמיד, התרופות האלו היו רווחיות.

By the mid-1980s, no new chemical classes of antibiotics were discovered.

עד אמצע שנות ה-80, לא התגלו תרופות אנטיביוטיות חדשות.

But bacteria continued to acquire resistance and pass it along

אבל החיידקים המשיכו לפתח עמידות ולעביר אותה

by sharing genetic information between individual bacteria

על ידי חלוקת מידע גנטי בין חיידקים בודדים,

and even across species.

ואפילו בין מיני חיידקים.

Now bacteria that are resistant to many antibiotics are common,

כיום, הרבה חיידקים עמידים למספר גדול של תרופות אנטיביוטיות,

and increasingly some strains are resistant to all our current drugs.

ויותר ויותר, כמה זנים אף עמידים לכל התרופות הקיימות.

So, what can we do about this?

אז, מה אפשר לעשות?

We need to control the use of existing antibiotics, create new ones,

אנחנו צריכים לשלוט בשימוש באנטיביוטיקה קיימת,

וליצור תרופות חדשות,

combat resistance to new and existing drugs,

להילחם בעמידות לתרופות קיימות וחדשות,

and find new ways to fight bacterial infections.

ולמצוא דרכים חדשות להילחם בזיהומים חיידקיים.

The largest consumer of antibiotics is agriculture,

הצרכן הגדול ביותר של אנטיביוטיקה הוא ענף החקלאות,

which uses antibiotics not only to treat infections

שמשתמש באנטיביוטיקה לא רק כדי לרפא זיהומים,

but to promote the growth of food animals.

אלא גם כדי לזרז גדילה של חיות למאכל.

Using large volumes of antibiotics

שימוש בכמויות גדולות של אנטיביוטיקה

increases the bacteria’s exposure to the antibiotics

מגביר את החשיפה של חיידקים לאנטיביוטיקה

and therefore their opportunity to develop resistance.

ולכן את ההזדמנות שלהן לפתח עמידות.

Many bacteria that are common in animals, like salmonella, can also infect humans,

הרבה חיידקים שנפוצים בחיות, כמו סלמונלה, יכולים להדביק גם אנשים,

and drug-resistant versions can pass to us through the food chain

ומינים עמידים לתרופות יכולים לעבור אלינו דרך שרשרת המזון

and spread through international trade and travel networks.

ולהתפשט דרך מסחר בין לאומי ורשתות תחבורה.

In terms of finding new antibiotics,

בהקשר של מציאת תרופות אנטיביוטיות חדשות,

nature offers the most promising new compounds.

הטבע מציע את התרכובות הכי מבטיחות.

Organisms like other microbes and fungi have evolved over millions of years

אורגניזמים כמו מיקרובים אחרים ופטריות התפתחו במשך מיליוני שנים

to live in competitive environments—

לחיות בסביבות תחרותיות --

meaning they often contain antibiotic compounds

מה שאומר שהם הרבה פעמים מכילים תרכובות אנטיביוטיות,

to give them a survival advantage over certain bacteria.

כדי לתת להם יתרון השרדותי על חיידקים מסויימים.

We can also package antibiotics with molecules that inhibit resistance.

אנחנו יכולים גם לארוז אנטיביוטיקה במולקולות שעוצרות עמידות.

One way bacteria develop resistance is through proteins of their own

דרך אחת שחיידק מפתח עמידות היא דרך חלבונים משלו

that degrade the drug.

שמפרקים את התרופה.

By packaging the antibiotic with molecules that block the degraders,

אם נארוז את האנטיביוטיקה במולקולות שחוסמות את המפרקים,

the antibiotic can do its job.

האנטיביוטיקה תוכל לעשות את עבודתה.

Phages, viruses that attack bacteria but don’t affect humans,

פאגים --וירוסים שתוקפים חיידקים אבל לא משפיעים על אנשים --

are one promising new avenue to combat bacterial infections.

הם דרך מבטיחה חדשה להילחם בזיהומים חיידקיים.

Developing vaccines for common infections, meanwhile,

ובינתיים, פיתוח חיסונים לזיהומים נפוצים

can help prevent disease in the first place.

יכול לעזור למנוע מחלות מלכתחילה.

The biggest challenge to all these approaches is funding,

האתגר הכי גדול לכל הגישות האלו הוא מימון,

which is woefully inadequate across the globe.

שממש לא מספק ברחבי העולם.

Antibiotics are so unprofitable that many large pharmaceutical companies

תקופות אנטיביוטיות הן כל כך לא רווחיות, שהרבה חברות רפואיות

have stopped trying to develop them.

הפסיקו לנסות לפתח אותן.

Meanwhile, smaller companies that successfully bring new antibiotics

בינתיים, חברות קטנות יותר שהצליחו להביא אנטיביוטיקות חדשות לשוק

to market often still go bankrupt, like the American start up Achaogen.

הרבה פעמים עדיין פושטות את הרגל כמו הסטארט-אפ האמריקאי אכאוגן.

New therapeutic techniques like phages and vaccines

שיטות ריפוי חדשות כמו פאגים וחיסונים

face the same fundamental problem as traditional antibiotics:

עומדים בפני אותן בעיות בסיסיות כמו אנטיביוטיקות מסורתיות:

if they’re working well, they’re used just once,

אם הם עובדים טוב, משתמשים בהם רק פעם אחת,

which makes it difficult to make money.

מה שאומר שקשה להרוויח מהן כסף.

And to successfully counteract resistance in the long term,

וכדי להתמודד בהצלחה עם העמידות בטווח הארוך,

we’ll need to use new antibiotics sparingly—

נצטרך להשתמש באנטיביוטיקות חדשות בצמצום --

lowering the profits for their creators even further.

מה שמפחית את הרווחים עבור היוצרים שלהם אפילו יותר.

One possible solution is to shift profits away from the volume of antibiotics sold.

פתרון אפשרי אחד הוא לנתק בין הרווחים לבין כמות האנטיביוטיקה שנמכרת.

For example, the United Kingdom is testing a model

לדוגמה, בריטניה בוחנת מודל

where healthcare providers purchase antibiotic subscriptions.

בו ספקי הבריאות רוכשים מרשמי אנטיביוטיקה.

While governments are looking for ways to incentivize antibiotic development,

בזמן שממשלות בוחנות דרכים לעודד פיתוח אנטיביוטיקות,

these programs are still in the early stages.

התוכניות האלו הן עדיין בשלבים ראשוניים.

Countries around the world will need to do much more—

מדינות מסביב לעולם יצטרכו לעשות הרבה יותר.

but with enough investment in antibiotic development

אבל עם מספיק השקעה בפיתוח אנטיביוטיקה

and controlled use of our current drugs,

ושימוש מבוקר בתרופות הקיימות שלנו,

we can still get ahead of resistance.

עדיין אפשר להתגבר על העמידות.