How small are we in the scale of the universe? - Alex Hofeldt

עד כמה אנחנו קטנים ביחס לקנה המידה של היקום? - אלכס הופלט

תרגום: Roni Ravia עריכה: Ido Dekkers

In the winter of 1995,

בחורף 1995,

scientists pointed the Hubble Telescope at an area of the sky near the Big Dipper,

מדעים כיוונו את טלסקופ החלל האבל לעבר אזור בשמיים ליד העגלה הגדולה,

a spot that was dark and out of the way of light pollution from surrounding stars.

אזור חשוך שהיה רחוק מתאורת הכוכבים השכנים.

The location was apparently empty, and the whole endeavor was risky.

נראה היה כי האזור הינו ריק וכיוון הטלסקופ לאזור זה היה כרוך בסיכון.

What, if anything, was going to show up?

מה, אם בכלל, עשוי להתגלות?

Over ten consecutive days,

במהלך 10 הימים הבאים,

the telescope took close to 150 hours of exposure of that same area.

הטלסקופ אסף אור מאזור זה במהלך חשיפה של קרוב ל-150 שעות.

And what came back was nothing short of spectacular:

ומה שהתגלה היה דבר מדהים:

an image of over 1,500 distinct galaxies

תמונה של למעלה מ-1500 גלקסיות ברורות

glimmering in a tiny sliver of the universe.

מנצנצות ברצועת מרחב קטנטנה ביקום.

Now, let's take a step back to understand the scale of this image.

כעת, בואו ניקח צעד אחורה כדי להבין את קנה המידה של תמונה זו.

If you were to take a ballpoint pen

אם ניקח עט כדורי

and hold it at arm's length in front of the night sky,

ונחזיק אותה עם יד ישרה כנגד רקע השמיים,

focusing on its very tip,

ונתרכז בחוד העט,

that is what the Hubble Telescope captured in its first Deep Field image.

זה מה שטלסקופ החלל האבל קלט בתמונת השדה העמוק הראשונה שלו.

In other words,

במילים אחרות,

those 3,000 galaxies were seen in just a tiny speck of the universe,

3000 הגלקסיות הללו נצפו באזור קטנטן ביקום,

approximately one two-millionth of the night sky.

אזור בגודל של כ-2 מיליוניות מהשמיים.

To put all this in perspective,

כדי לקבל קנה מידה,

the average human measures about 1.7 meters.

גובהו של אדם ממוצע הוא כ-1.70 מטר,

With Earth's diameter at 12,700 kilometers,

וקוטרו של כדו״א הוא 12,700 ק״מ,

that's nearly 7.5 million humans lined up head to toe.

זה כמעט 7.5 מיליון אנשים השוכבים בשורה.

The Apollo 8 astronauts flew a distance of 380,000 kilometers to the moon.

האסטרונאוטים של אפולו 8, טסו מרחק של 380,000 ק״מ לירח.

And our relatively small Sun has a diameter of about 1.4 million kilometers,

ולשמש שלנו הקטנה יחסית, יש קוטר של כ-1.4 מיליון ק״מ,

or 110 times the Earth's diameter.

או 110 פעמים קוטרו של כדו״א.

A step further,

בקנה מידה גדול יותר,

the Milky Way holds somewhere between 100 to 400 billion stars,

גלקסיית שביל החלב מכילה בין 100 ל-400 מיליארד כוכבים,

including our Sun.

כולל השמש שלנו.

And each glowing dot of a galaxy captured in the Deep Field image

וכל אחת מהגלקסיות המנצנצות שנקלטו בתמונת השדה העמוק

contains billions of stars at the very least.

מכילה לכל הפחות מיליארדי כוכבים.

Almost a decade after taking the Deep Field image,

בחלוף כמעט עשור מאז תמונת השדה העמוק,

scientists adjusted the optics on the Hubble Telescope

מדענים שדרגו את האופטיקה על טלסקופ החלל האבל

and took another long exposure over a period of about four months.

ולקחו תמונת חשיפה ארוכה נוספת לאורך תקופה של כארבעה חודשים.

This time, they observed 10,000 galaxies.

הפעם נתגלו 10,000 גלקסיות.

Half of these galaxies have since been analyzed more clearly

מחצית מהגלקסיות האלו נותחו מאז באופן ברור יותר

in what's known as the eXtreme Deep Field image,

בתמונה הידועה בשם שדה עמוק קיצוני,

or XDF.

או XDF.

By combining over ten years of photographs,

על ידי שילוב של תמונות שנלקחו במהלך 10 שנים,

the XDF shows galaxies so distant

ה- XDF מראה גלקסיות כל כך מרוחקות

that they're only one ten-billionth the brightness

שעל מנת לראותן

זקוקה עין אנושית להגברת אור של פי עשרה מיליארד.

that the human eye can perceive.

So, what can we learn about the universe from the Deep Field images?

ובכן, מה ניתן ללמוד על היקום מתוך תמונות השדה העמוק?

In a study of the universe, space and time are inextricably linked.

במחקר על היקום, המרחב והזמן קשורים האחד בשני באופן בלתי נמנע.

That's because of the finite speed of light.

זה משום שמהירות האור היא מוגבלת.

So the Deep Field images are like time machines to the ancient universe.

אז תמונות השדה העמוק הן בבחינת מכונת זמן

להצצה לעבר היקום הצעיר

They reach so far into space and time

הן יכולות להגיע כל כך רחוק מבחינת זמן ומרחב,

that we can observe galaxies that existed over 13 billion years ago.

שהן מסוגלות להתבונן בגלקסיות שהיו קיימות לפני 13 מיליארד שנים.

This means we're looking at the universe as it was

זה אומר שאנו מתבוננים על היקום כפי שהיה נראה

less than a billion years after the Big Bang,

פחות ממיליארד שנים לאחר המפץ הגדול,

and it allows scientists to research galaxies in their infancy.

והן מאפשרות למדענים לחקור גלקסיות צעירות.

The Deep Field images have also shown that the universe is homogeneous.

תמונות השדה העמוק הראו גם כן שהיקום הוא הומוגני.

That is, images taken at different spots in the sky look similar.

כלומר, תמונות שנלקחו מאזורים שונים בשמיים נראות דומות.

That's incredible when we think about how vast the universe is.

זה מדהים אם חושבים עד כמה רחב מימדים הוא היקום.

Why would we expect it to be the same across such huge distances?

למה שהוא יראה זהה לאורך כזה מרחק עצום?

On the scale of a galaxy, let alone the universe,

בקנה מידה של גלקסיה, שלא לדבר על היקום,

we're smaller than we can readily comprehend,

אנחנו קטנים יותר משאנו מסוגלים לדמיין,

but we do have the capacity to wonder,

אבל יש לנו יכולת לתהות,

to question,

לשאול,

to explore,

לחקור,

to investigate,

לנתח,

and to imagine.

ולדמיין.

So the next time you stand gazing up at the night sky,

אז בפעם הבאה שאתם עומדים ובוהים בשמי הלילה,

take a moment to think about the enormity of what is beyond your vision,

קחו רגע לחשוב על מימדיהם העצומים של העצמים

שמבעד ליכולת הראייה שלכם,

out in the dark spaces between the stars.

במרחבים החשוכים שבין הכוכבים.