Ethical dilemma: Would you lie? - Sarah Stroud

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

Your plan to set up your friend Carey with your acquaintance Emerson

התוכנית שלכם להפגיש את החברה שלכם קארי עם מכרם אמרסון

is finally coming together.

סוף סוף עומדת לקרות

Both individuals have heard all about each other

שניהם שמעו הכל אחד על השני

and they’re eager to meet for dinner.

והם להוטים להיפגש לארוחת ערב.

You’ve just made them a reservation for Friday night,

הרגע אירגנתם להם הזמנה ליום שישי בערב,

and you’re about to text Carey the details

ואתם עומדים לשלוח הודעה לקרי על הפרטים

when an unsettling thought crosses your mind:

כאשר מחשבה מטרידה עוברת לכם בראש:

Carey is always late.

קארי תמיד מאחרת.

And not just by 5 minutes;

ולא רק ב-5 דקות;

we’re talking 20 or even 30 minutes late.

אנחנו מדברים על איחור של 20 או אפילו 30 דקות.

Carey seems to view punctuality as an oppressive relic of an earlier era.

נראה שקארי רואה דייקנות כשריד מעיק של עידן מוקדם יותר.

But what if you told them dinner was at 6 instead of 6:30?

אבל מה אם הייתם אומרים להם שארוחת ערב היא ב-6 במקום ב-6:30?

That way, they would almost certainly arrive on time.

כך, כמעט בוודאות הם יגיעו בזמן.

You really want this relationship to work, so... should you lie?

אתם באמת רוצים שהקשר הזה יעבוד, אז... האם אתם צריכים לשקר?

Take a moment to think: what you would do?

קחו רגע לחשוב: מה הייתם עושים?

Maybe you should lie!

אולי כדאי לשקר!

You think this new relationship could be great for Carey,

אתם חושבים שהקשר החדש הזה יכול להיות נהדר עבור קארי,

and you don’t want them to ruin it before it’s even begun.

ואתם לא רוצים שיהרסו את זה עוד לפני שזה התחיל.

Sure, Emerson may eventually learn about their chronic lateness.

בטח, אמרסון עשוי בסופו של דבר ללמוד על האיחור הכרוני שלה.

But if Carey shows up on time just this once,

אבל אם קארי תופיע בזמן רק הפעם,

the relationship will at least have a chance to take root.

למערכת היחסים לפחות יש סיכוי להכות שורש.

Your lie would pave the way for a potentially happy relationship.

השקר שלכם יסלול את הדרך לזוגיות שעלולה להיות מאושרת.

And if taking an action will create a better outcome for everyone involved,

ואם נקיטת פעולה תיצור תוצאה טובה יותר לכל המעורבים,

that’s normally a pretty good reason to take it.

זו בדרך כלל סיבה די טובה לקחת את זה.

But isn't it morally wrong to lie?

אבל האם זה לא פסול מוסרית לשקר?

The absolutist position on lying,

העמדה האבסולוטיסטית לגבי שקר,

associated with German philosopher Immanuel Kant,

קשורה לפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט,

holds that lying is always immoral, regardless of the circumstances.

שסבור ששקר הוא תמיד לא מוסרי, ללא קשר לנסיבות.

In other words, there’s a moral rule which forbids lying,

במילים אחרות, יש כלל מוסרי שאוסר לשקר,

and that rule is absolute.

והכלל הזה הוא מוחלט.

You might think, though, that this stance overstates

אבל אולי תחשבו, שהעמדה הזו מפריזה

the moral importance of lying.

בחשיבות המוסרית של השקר.

Suppose a murderer were hunting Carey down.

נניח שרוצח היה במרדף אחרי קארי

If the killer asked you about Carey’s whereabouts,

אם הרוצח שאל אתכם על מקום הימצאה של קארי,

it seems odd to say that you must tell the truth

זה יהיה מוזר לומר שאתם חייבים לומר את האמת

at the cost of your friend’s life.

במחיר חייה של חברתכם.

From this perspective, absolutism seems too rigid.

מנקודת מבט זו, אבסולוטיזם נראה נוקשה מדי.

By contrast, utilitarian philosopher John Stuart Mill

לעומת זאת, הפילוסוף התועלתני ג’ון סטיוארט מיל

would say lying is wrong only when it leads to less happiness overall.

היה אומר ששקר אינו בסדר רק כאשר הוא מוביל לפחות אושר באופן כללי.

Now, to be fair, most lies do seem likely to create unhappiness.

למען ההגינות, אכן סביר שרוב השקרים עלולים ליצור אומללות.

Someone who accepts a lie believes something which is false,

מי שמקבל שקר מאמין במשהו שהוא שקרי,

and trying to conduct your life on the basis of false information

ומנסה לנהל את חייו על בסיס מידע כוזב

doesn’t usually go well.

מה שבדרך כלל לא הולך טוב.

However, in some circumstances, perhaps including your situation,

עם זאת, בנסיבות מסוימות, אולי כולל המצב שלכם,

lying might produce more happiness overall.

שקר עשוי לייצר יותר אושר בסך הכל.

In those cases, utilitarians say it’s not morally wrong to lie.

במקרים כאלה, טוענים תועלתניים זה לא פסול מוסרית לשקר.

In fact, it might even be your moral duty to do so.

למעשה, זו אפילו יכולה להיות חובתכם המוסרית לעשות זאת.

But if absolutism seems too extreme, you might feel this stance is too lax.

אבל אם אבסולוטיזם נראה קיצוני מדי, אתם עלולים להרגיש שהעמדה הזו רופסת מדי.

In other words, perhaps the utilitarian position understates

במילים אחרות, אולי העמדה התועלתנית ממעיטה

the moral significance of lying.

במשמעות המוסרית של השקר.

Most people generally feel some regret about lying,

רוב האנשים בדרך כלל חשים חרטה מסוימת על שקר,

even when they believe it’s the right thing to do.

גם כשהם מאמינים שזה הדבר הנכון לעשות.

This suggests there’s something inherently objectionable about lying—

זה מעיד על משהו מעורר התנגדות מטבעה לדברי שקר

even when it leads to more happiness.

גם כאשר זה מוביל ליותר אושר.

In this case, lying to Carey would be an instance of Paternalism.

במקרה הזה, לשקר לקארי יהיה סוג של פטרנליזם.

Paternalism is interfering with another person’s choices

פטרנליזם מפריע לבחירות של אדם אחר

for that person's benefit.

לטובת אותו אדם.

This might be fine if that person is a literal child.

זה יכול להיות בסדר אם אותו אדם הוא ילד מילולי.

But it seems disrespectful to treat a peer paternalistically.

אבל זה נראה חסר כבוד להתייחס לבני גילנו בצורה פטרנליסטית.

Lying to Carey would mean taking away their opportunity

לשקר לקארי זה אומר שלוקחים להם את ההזדמנות

to handle the situation as they see fit, based on their own beliefs and values.

להתמודד עם המצב כראות עיניהם, מבוסס על אמונותיהם וערכיהם.

Trying to protect Carey from what you consider

נסיון להגן על קארי ממה שאתם מחשיבים

to be a bad choice would show a lack of respect for their autonomy.

כבחירה גרועה תראה חוסר כבוד לאוטונומיה שלהם.

By extension, it might also be disrespectful towards Emerson,

בהרחבה, זה יכול להיות גם חוסר כבוד כלפי אמרסון,

since you would be deliberately trying to give him a false impression

כי הייתם מנסים בכוונה לתת לו רושם מוטעה

of Carey’s punctuality.

על הדייקנות של קארי.

So how do you weigh potential happiness against guaranteed disrespect?

אז איך אתם שוקלים אושר פוטנציאלי מול חוסר כבוד מובטח?

Followers of Kant would say treating others with respect

חסידי קאנט היו אומרים שלהתייחס לאחרים בכבוד

is the heart of moral conduct,

הוא לב ליבה של ההתנהגות המוסרית,

while followers of Mill would say nothing is more important than happiness.

בעוד שחסידי מיל יאמרו שאין דבר חשוב יותר מאושר.

But other philosophers believe that such conflicts can only be resolved

אבל פילוסופים אחרים מאמינים שסכסוכים כאלה יכולים להיפתר רק

on a case-by-case basis,

על בסיס כל מקרה לגופו,

depending on various details and on the individuals involved.

בהתאם לפרטים שונים ולאנשים המעורבים.

So what will you do in Carey’s case?

אז מה תעשו במקרה של קארי?