The biggest mistakes in mapmaking history - Kayla Wolf

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Naama Lieberman

On a tiny copper globe created in the early 1500s,

על גלובוס נחושת זעיר שנוצר בתחילת המאה ה-16,

the coast of Southeast Asia is marked with a message

החוף של דרום מזרח אסיה מסומן במסר

that has since become iconic:

שמאז הפך לאייקוני:

Here be dragons.

פה יש דרקונים.

Though the words themselves were actually quite rare,

על אף שהמילים עצמן למעשה היו די נדירות,

the sentiment was common among medieval European mapmakers,

דעה זו הייתה נפוצה בין יוצרי מפות אירופאים מימי הביניים,

who often scrawled dragons and sea monsters over terra incognita—

שהרבה פעמים ציירו דרקונים ומפלצות ים על אדמות לא מוכרות --

blank spots on the map.

נקודות ריקות על המפה.

For thousands of years, people all over the world had made both functional maps—

במשך אלפי שנים, אנשים בכל העולם יצרו גם מפות פונקציונליות --

showing trade routes, settlements, topography, water sources,

שהראו נתיבי סחר, ישובים, טופוגרפיה, מקורות מים,

the shapes of coastlines, or written directions—

צורת החופים, או הוראות כתובות --

and what are known as cosmographies,

ומה שידוע כקוסמוגרפיות,

illustrating the Earth and its position in the cosmos,

שמתארות את כדור הארץ ומיקומו בקוסמוס,

often including constellations, gods, and mythic locations.

וכללו הרבה פעמים מערכות כוכבים, אלים ומקומות מיתיים.

From the Middle Ages through the mid-17th century,

מימי הביניים עד אמצע המאה ה-17,

cartographers in Eurasia and North Africa produced a slew of new world maps

קרטוגרפים מארואסיה ומצפון אפריקה יצרו מגוון מפות עולם חדשות

with features from both these traditions.

עם תכונות משתי המסורות האלו.

Often commissioned by rulers and other powerful people,

הרבה פעמים הוזמנו על ידי שליטים ואנשים חזקים אחרים,

these maps were meant to depict the world’s geography,

המפות האלו נועדו לתאר את הגאוגרפיה של העולם,

but not necessarily to be useful for navigation.

אבל לא בהכרח להיות מועילות לניווט.

And given their maker’s incomplete knowledge of the world,

ובהינתן הידע החסר שלהם על העולם,

they were really hypotheses—

הן היו בעצם השערות --

some of which have been glaringly disproven.

כמה מהן הופרכו לחלוטין.

In medieval Europe, the new vogue began with what were known as mappae mundi.

באירופה של ימי הביניים, האופנה החדשה החלה עם מה שידוע כמפה מונדי.

Many of these veered closer to cosmographies,

הרבה מאלה דמו לקוסמוגרפיות,

featuring the Garden of Eden or mythical dragons.

שכללו את גן עדן או דרקונים מיתיים.

They all followed the same format,

כולן נבנו בתבנית זהה,

showing the world's land as one mass divided roughly into the shape of a T

הן הראו את היבשות של העולם כמסה אחת מחולקת בערך לצורה של T

and surrounded by a ring of ocean.

ומוקפת בטבעת של אוקיינוס.

Islamic mapmakers also created world maps in this format,

יוצרי מפות מוסלמים יצרו גם מפות עולם בפורמט הזה,

emphasizing geographic details over fantastical elements.

והדגישו פרטים גאוגרפיים על פני פריטים דימיוניים.

One of the earliest and most accurate such maps was created by Ibn Hawqal,

אחת המפות המוקדמות ביותר והמדויקות ביותר נוצרה על עדי אבן חוקל,

whose own travels informed his mapmaking.

שמסעותיו היו מקור הידע ליצירת המפות שלו.

In 1154, the King of Sicily commissioned Islamic mapmaker Al-Idrisi

ב-1154, מלך סיציליה הזמין את יוצר המפות המוסלמי אל אידריסי

to create the “Tabula Rogeriana,”

ליצור את ה “טאבולה רוג’ריאנה”,

also known as “A Guide to Pleasant Journeys into Faraway Lands.”

שידועה גם כ“מדריך למסע נעים לארצות רחוקות”.

This book of maps included a world map based on Idrisi’s own travel

ספר המפות הזה כלל מפת עולם מבוססת על המסעות של אידריסי בעצמו

and interviews with other traders and travelers.

וראיונות עם סוחרים ונוסעים אחרים.

He correctly depicted the world as a flattened sphere,

הוא תאר באופן נכון את העולם כספרה משוטחת,

but thought Europe, Asia, and North Africa wrapped all the way around it.

אבל חשב שאירופה, אסיה וצפון אפריקה עוטפות אותו לגמרי.

The “Da Ming Hunyi Tu” was created in China in 1389

ה“דה מינג הוניי טו” נוצרה בסין ב-1389

on a piece of silk big enough to fill an entire room.

על פיסת משי גדולה מספיק למלא חדר שלם.

Though the mapmakers had never been to Africa,

למרות שיוצרי המפה מעולם לא היו באפריקה,

they attempted to depict the continent

הם ניסו לתאר את היבשת

based on the accounts of the traders who’d been there.

על סמך עדותם של סוחרים שהיו שם.

Surprisingly, this gave them enough information to create

למרבה הפלא, זה נתן להם מספיק מידע כדי ליצור

a correctly shaped portrayal of sub-Saharan Africa.

תיאור בצורה הנכונה של אפריקה מדרום לסהרה.

Beginning in the 15th century, European cartographers began to expand

החל מהמאה ה-15, קרטוגרפים אירופאים החלו להרחיב

the scope of their world maps as their explorers traveled the world—

את טווח מפת העולם שלהם כשמגלי הארצות סיירו בעולם --

but not without missteps.

אבל לא בלי שגיאות.

In 1507, the German cartographer Martin Waldseemuller mapped the Americas—

ב-1507, הקרטוגרף הגרמני מרטין וולדסימולר מיפה את האמריקות --

as a thin sliver of land where the east coast would be.

כפיסה דקה וארוכה של אדמה במקום החוף המזרחי.

Spanish cartographers took a stab at the western side of the Americas

קרטוגרפים ספרדים ניסו למפות את הצד המערבי של האמריקות

based on accounts from an expedition to the Baja Peninsula.

בהתבסס על עדויות ממשלחת לחצי האי באחה.

Unfortunately, the explorers’ impressions of the land led them astray:

למרבה הצער, ההתרשמות של החוקרים מהיבשת הוליכה אותם שולל:

for over 100 years after, Spanish maps depicted the “Island of California”

במשך 100 שנה לאחר מכן, המפות הספרדיות כללו את “האי קליפורניה”

detached from the rest of the continent.

מנותק משאר היבשת.

The Flemish cartographer Gerardus Mercator,

הקרטוגרף הפלמי גררדוס מרקטור,

best known for his world map,

המפורסם בשל מפת העולם שלו,

also created a map of the never-before-seen North Pole

יצר גם מפה של הקוטב הצפוני שלא נראה מעולם

that was published in 1595.

שפורסמה ב-1595.

Mercator speculated that the North Pole prominently featured

מרקטור שיער שהמאפיין הבולט של הקוטב הצפוני

the “Rupes Nigra,” a giant magnetic rock surrounded by a whirlpool

הוא ה“רופס ניגרה,” סלע מגנטי עצום מוקף במערבולת

that explained why all compasses point north.

שהסביר למה כל המצפנים מצביעים צפונה.

Even as Europeans built towards a complete picture of the Earth,

אפילו כשהאירופאים התקדמו לכיוון תמונה מלאה של כדור הארץ,

they didn’t entirely let go of the idea of blank spots filled with mythic beasts.

הם לא הרפו לגמרי מהרעיון של נקודות ריקות מלאות בחיות מיתיות.

As late as 1657, English scholar Peter Heylin lumped Australia together

אפילו בשנת 1657, המלומד האנגלי פטר היילין קיבץ את אוסטרליה

with Utopia and Fairyland.

עם אוטופיה וארץ הפיות.

But with the exception of the North Pole,

אבל למעט הקוטב הצפוני,

these so-called terra incognita weren’t really unknown—

כל מה שנקראו טרה אינקוגניטה לא באמת היו לא ידועות --

at least not to the people who lived there.

לפחות לא לאנשים שחיו שם.

There weren’t really dragons anywhere on Earth,

לא באמת היו דרקונים בשום מקום בכדור הארץ,

but there were people and cultures—

אבל היו אנשים ותרבויות --

many of them eradicated by those who put their lands on world maps.

הרבה מהם הושמדו על ידי אלו שהוסיפו את אדמותיהם למפת העולם.