Helping humans and animals live together | Jane Goodall

מתרגם: Yifat Adler מבקר: Ido Dekkers

Good afternoon, good evening, whatever.

ערב טוב, לילה טוב, מה שלא יהיה.

We can go, jambo, guten Abend, bonsoir,

אפשר גם ג'מבו, גוטן אבן, בונסואר,

but we can also ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh.

וגם -- או, או, או, או, או, או, או, או, או.

That is the call that chimpanzees make

זוהי הקריאה של השימפנזים

before they go to sleep in the evening.

לפני שהם הולכים לישון בערב.

You hear it going from one side of the valley to the other,

שומעים אותה עוברת מצד אחד של העמק אל צידו השני,

from one group of nests to the next.

מקבוצת קינים אחת לבאה אחריה.

And I want to pick up with my talk this evening

בהרצאה שלי הערב אני רוצה להמשיך

from where Zeray left off yesterday.

מהמקום בו זראי סיים אתמול.

He was talking about this amazing, three-year-old Australopithecine child, Selam.

הוא דיבר על הילד האוסטרלופיתקוס המדהים בן השלוש, סאלאם.

And we've also been hearing about the history, the family tree, of mankind

שמענו גם על ההיסטוריה, עץ המשפחה של המין האנושי

through DNA genetic profiling.

דרך פרופילים גנטיים של די.אן.איי..

And it was a paleontologist, the late Louis Leakey,

הפליאונטולוג, לואיס ליקי המנוח,

who actually set me on the path for studying chimpanzees.

סלל בפני את הדרך לחקר השימפנזים.

And it was pretty extraordinary, way back then.

וזה היה די יוצא דופן בתקופה ההיא.

It's kind of commonplace now,

כעת זה די שכיח.

but his argument was -- because he'd been searching

מכיוון שהוא חיפש

for the fossilized remains of early humans in Africa.

את שרידי המאובנים של בני האדם הראשונים באפריקה,

And you can tell an awful lot

הטיעון שלו היה שאפשר ללמוד המון

about what those beings looked like from the fossils,

על המראה שלהם מהמאובנים,

from the shape of the muscle attachments,

ומצורת החיבורים של השרירים,

something about the way they lived

ומשהו על דרך החיים שלהם

from the various artifacts found with them.

מהחפצים השונים שנמצאו איתם.

But what about how they behaved? That's what he wanted to know.

אבל מה בנוגע להתנהגות שלהם? זה מה שהוא רצה לדעת.

And of course, behavior doesn't fossilize.

וכמובן, ההתנהגות לא נשמרת במאובנים.

He argued -- and it's now a fairly common theory --

הוא טען -- וכיום זוהי תיאוריה די מקובלת --

that if we found behavior patterns similar or the same

שאם נמצא דפוסי התנהגות דומים או זהים בין קרובינו החיים

in our closest living relatives, the great apes, and humans today,

קופי-העל הגדולים, ובין בני האדם של ימינו,

then maybe those behaviors were present in the ape-like,

אז אולי ההתנהגויות האלה היו קיימות אצל אבותינו הקדמונים

human-like ancestor some seven million years ago.

דמויי קופי-העל, דמויי-בני-האדם לפני 7 מיליון שנים.

And therefore, perhaps we had brought those characteristics with us

ולכן, אולי הבאנו עימנו את התכונות האלה

from that ancient, ancient past.

מהעבר העתיק, עתיק הזה.

Well, if you look in textbooks today that deal with human evolution,

כיום, ניתן למצוא בספרי לימוד שעוסקים באבולוציה האנושית,

you very often find people speculating about how early humans

השערות על תאריך ההתחלה של התנהגויות אנושיות,

may have behaved, based on the behavior of chimpanzees.

שמבוססות על התנהגות השימפנזים.

They are more like us than any other living creature,

הם דומים לנו יותר מכל יצור חי אחר,

and we've heard about that during this TED Conference.

ושמענו על כך בועידה הנוכחית של TED.

So it remains for me to comment on the ways in which chimpanzees

נותר לי להוסיף מספר הערות על הדרכים בהן השימפנזים

are so like us, in certain aspects of their behavior.

כל כך דומים לנו בהיבטים מסויימים של התנהגותם.

Every chimpanzee has his or her own personality.

לכל שימפנזה יש אישיות משלו או משלה.

Of course, I gave them names. They can live to be 60 years or more,

וכמובן, נתתי להם שמות. הם יכולים לחיות עד גיל 60 או יותר,

although we think most of them probably don't make it to 60 in the wild.

למרות שאנו חושבים שרובם, קרוב לודאי, לא מגיעים לגיל 60 בטבע.

Mr. Wurzel. The female has her first baby when she's 11 or 12.

מר וורצל. הנקבה ממליטה את הגור הראשון בגיל 11 או 12.

Thereafter, she has one baby only every five or six years,

לאחר מכן היא ממליטה גור יחיד רק אחת ל-5 או 6 שנים.

a long period of childhood dependency when the child is nursing,

ישנה תקופת ילדות תלותית ארוכה בה הגור יונק,

sleeping with the mother at night, and riding on her back.

ישן עם אמו בלילות, ורוכב על גבה.

And we believe that this long period of childhood

אנו מאמינים שתקופת הילדות הארוכה הזאת

is important for chimpanzees, just as it is for us, in relation to learning.

חשובה עבור השימפנזים, כפי שהיא חשובה עבורנו, לשם למידה.

As the brain becomes ever more complex

ככל שהמוח נעשה מורכב יותר

during evolution in different forms of animals,

במשך האבולוציה עבור צורות שונות של חיות,

so we find that learning plays an ever more important role

כך אנו מוצאים שללמידה תפקיד חשוב יותר

in an individual's life history.

בהיסטוריית החיים של הפרט היחיד.

And young chimpanzees spend a lot of time watching what their elders do.

שימפנזים צעירים מבלים זמן רב בהתבוננות במעשי הבוגרים.

We know now that they're capable of imitating behaviors that they see.

אנו יודעים כעת שהם מסוגלים לחקות התנהגויות שהם רואים.

And we believe that it's in this way

ואנו מאמינים שזו הדרך בה

that the different tool-using behaviors -- that have now been seen

התנהגויות השימוש-בכלים שנצפו

in all the different chimpanzee populations studied in Africa --

בכל אוכלוסיות השימפנזים השונות שנחקרו באפריקה --

how these are passed from one generation to the next,

עוברות מדור לדור

through observation, imitation and practice,

באמצעות תצפית, חיקוי ותרגול,

so that we can describe these tool-using behaviors as primitive culture.

כך שאנו יכולים לתאר את התנהגויות השימוש-בכלים האלו כתרבות פרימיטיבית.

Chimpanzees don't have a spoken language. We've talked about that.

לשימפנזים אין שפה מדוברת. דיברנו על כך.

They do have a very rich repertoire of postures and gestures,

יש להם רפרטואר עשיר של תנוחות ומחוות,

many of which are similar, or even identical, to ours

רבות מהן דומות, או אפילו זהות לשלנו, ונעשה בהן שימוש באותם הקשרים.

and formed in the same context. Greeting chimpanzees embracing.

שימפנזים שמקבלים את פני חבריהם מחבקים אותם.

They also kiss, hold hands, pat one another on the back.

הם גם מתנשקים, מחזיקים ידיים, וטופחים זה לזה על הגב.

And they swagger and they throw rocks.

הם מתנהגים ביהירות ומשליכים סלעים.

In chimpanzee society, we find many, many examples of compassion,

בחברת השימפנזים, אנו מוצאים דוגמאות רבות של חמלה,

precursors to love and true altruism.

סימני אהבה וזולתנות אמיתית.

Unfortunately, they, like us, have a dark side to their nature.

לרוע המזל, יש להם, בדומה לנו, צד אפל בטבעם.

They're capable of extreme brutality, even a kind of primitive war.

הם מסוגלים לבצע מעשי אכזריות קיצוניים, ואפילו לפתוח בסוג של מלחמה פרימיטיבית.

And these really aggressive behaviors, for the most part,

ההתנהגויות המאוד אגרסיביות האלה, רובן,

are directed against individuals of the neighboring social group.

מכוונות נגד פרטים ששייכים לקבוצה חברתית שכנה.

They are very territorially aggressive.

הם מאוד אגרסיביים מבחינה טריטוריאלית.

Chimpanzees, I believe, more than any other living creature,

השימפנזים, אני מאמינה, יותר מכל יצור חי אחר,

have helped us to understand that, after all, there is no sharp line

עזרו לנו להבין, שבסופו של דבר, אין קו חד שמפריד

between humans and the rest of the animal kingdom.

בין בני האדם ושאר ממלכת החי.

It's a very blurry line, and it's getting more blurry all the time

זהו קו מאוד מטושטש, והוא הולך ומטשטש

as we make even more observations.

ככל שאנו עורכים יותר ויותר תצפיות.

The study that I began in 1960 is still continuing to this day.

המחקר שהתחלתי בשנת 1960 נמשך גם כעת.

And these chimpanzees, living their complex social lives in the wild,

השימפנזים האלה, שחיים את חיי החברה המורכבים שלהם בטבע,

have helped -- more than anything else --

עזרו לנו -- יותר מכל דבר אחר --

to make us realize we are part of, and not separated from,

להבין שאנו חלק, ולא נפרדים,

the amazing animals with whom we share the planet.

מהחיות המדהימות עימן אנו חולקים את כוכב הלכת הזה.

So it's pretty sad to find that chimpanzees,

ולכן, עצוב מאוד לגלות ששימפנזים,

like so many other creatures around the world, are losing their habitats.

בדומה ליצורים רבים אחרים ברחבי העולם, מאבדים את בתי הגידול שלהם.

This is just one photograph from the air,

זהו רק תצלום אווירי אחד,

and it shows you the forested highlands of Gombe.

בו רואים את הרמות המיוערות של גומבה.

And it was when I flew over the whole area, about 16 years ago,

כאשר טסתי מעל כל האיזור לפני כ-16 שנים,

and realized that outside the park, this forest,

והבנתי שמחוץ לפארק, היער הזה,

which in 1960 had stretched almost unbroken

שב-1960 השתרע כמעט ללא הפרעה

along the eastern shore of Lake Tanganyika,

לאורך החוף המזרחי של אגם טנגניקה,

which is where the tiny, 30-square-mile Gombe National Park lies,

ובו שוכן הפארק הלאומי הזעיר גומבה, על שטח של 80 קמ"ר,

that a question came to my mind.

עלתה במוחי שאלה --

"How can we even try to save these famous chimpanzees,

"איך אנו בכלל יכולים לנסות להציל את השימפנזים המפורסמים האלה

when the people living around the National Park are struggling to survive?"

כאשר האנשים שחיים בשכנות לפארק הלאומי נאבקים לשרוד?"

More people are living there than the land could possibly support.

חיים שם יותר אנשים ממה שהאדמה מסוגלת לכלכל.

The numbers increased by refugees pouring in from Burundi

מספרם גדל כאשר פליטים זרמו לאיזור מבורונדי

and over the lake from Congo.

ועל פני האגם מקונגו.

And very poor people -- they couldn't afford to buy food from elsewhere.

והאנשים עניים ביותר -- הם לא יכלו להרשות לעצמם לקנות מזון ממקורות אחרים.

This led to a program, which we call TACARE.

דבר זה הוביל לתוכנית, שאנו מכנים TACARE.

It's a very holistic way of improving the lives

זוהי דרך מאוד הולסטית לשיפור חייהם

of the people living in the villages around the park.

של האנשים שחיים בכפרים בשכנות לפארק.

It started small with 12 villages. It's now in 24.

התוכנית התחילה בקטן עם 12 כפרים. ועכשיו היא הגיעה ל-24.

There isn't time to go into it, but it's including things like tree nurseries,

אין לי זמן להכנס לזה, אבל היא כוללת דברים כמו משתלות עצים,

methods of farming most suitable to this now very degraded,

שיטות חקלאיות המתאימות ביותר לאדמה המאוד מדולדלת,

almost desert-like land up in these mountains.

הכמעט מדברית למעלה בהרים האלה.

Ways of controlling, preventing soil erosion.

דרכים לשליטה על סחף אדמה ולמניעתו.

Ways of reclaiming overused farmland,

דרכים לשיקום אדמות חקלאיות שנפגעו עקב ניצול יתר

so that within two years they can again be productive.

כך שתוך שנתיים הן תוכלנה להיות שוב פוריות.

Working to help the villagers obtain fresh water from wells.

סיוע לכפריים להשיג מים טריים מבארות.

Perhaps build some schoolrooms.

אולי בניית כמה בתי ספר.

Most important of all, I believe,

והכי חשוב, לדעתי,

is working with small groups of women,

עבודה עם קבוצות קטנות של נשים,

providing them with opportunities for micro-credit loans.

ויצירת הזדמנויות עבורן לקבלת הלוואות מיקרו-אשראי.

And we've got, as is the case around the world,

הצלחנו לקבל בחזרה, בדומה לשיעור העולמי,

about 95 percent of all loans returned.

כ-95 אחוז מההלוואות.

Empowering women, working with education,

העצמת נשים באמצעות חינוך,

providing scholarships for girls so they can finish secondary school,

הענקת מלגות לנערות כך שתוכלנה לסיים את בי"ס התיכון,

in the clear understanding that, all around the world,

מתוך הבנה ברורה שבכל העולם

as women's education improves, family size drops.

כאשר השכלת הנשים משתפרת, גודל המשפחה קטן.

We provide information about family planning and about HIV/AIDS.

סיפקנו נתונים על תכנון המשפחה ועל איידס.

And as a result of this program,

וכתוצאה מהתוכנית הזאת,

something's happening for conservation.

קורה משהו גם בנוגע לשימור.

What's happening for conservation is that the farmers living in these 24 villages,

ומה שקורה בנוגע לשימור הוא שהאיכרים שחיים ב-24 הכפרים האלה,

instead of looking on us as a bunch of white people

במקום להסתכל עלינו כעל חבורת אנשים לבנים

coming to study a whole bunch of monkeys --

שבאה לחקור חבורת קופים --

and by the way, many of the staff are now Tanzanian --

ודרך אגב, חלק גדול מהצוות הוא עכשיו טנזני,

but when we began the TACARE program,

אבל כשהתחלנו את תוכנית ה-TACARE,

it was a Tanzanian team going into the villages.

צוות טנזני נכנס לכפרים.

It was a Tanzanian team talking to the villagers,

צוות טנזני דיבר עם הכפריים,

asking what they were interested in.

וברר מה עניין אותם.

Were they interested in conservation? Absolutely not.

האם הם התעניינו בשימור? כלל וכלל לא.

They were interested in health; they were interested in education.

הם התעניינו בבריאות, הם התעניינו בחינוך.

And as time went on, and as their situation began to improve,

וככל שחלף הזמן, ומצבם התחיל להשתפר,

they began to understand ever more about the need for conservation.

הם התחילו להבין יותר את הצורך בשימור.

They began to understand

הם התחילו להבין

that as the upper levels of the hills were denuded of trees,

שכאשר אין עצים בחלקים העליונים של הגבעות,

so you've got this terrible soil erosion and mudslides.

נוצרים סחף אדמה ומפולות בוץ נוראיים.

Today, we are developing what we call the Greater Gombe Ecosystem.

כיום, אנו מפתחים את מה שאנו מכנים "המערכת האקולוגית הגדולה יותר של גומבה".

This is an area way outside the National Park,

זהו איזור מחוץ לפארק הלאומי,

stretching out into all these very degraded lands.

שמשתרע על פני כל האדמות המדולדלות השונות האלה.

And as these villages have a better standard of life,

וכאשר רמת החיים בכפרים האלה עולה,

they are actually agreeing to put

הם מסכימים להפריש

between 10 percent and 20 percent of their land in the highlands aside,

בין 10 ל-20 אחוזים מהאדמה שלהם ברמות,

so that once again, as the trees grow back,

כך שכאשר העצים יחזרו לצמוח עליהן

the chimpanzees will have leafy corridors

לשימפנזים יהיו מסדרונות עליים

through which they can travel to interact --

דרכם יוכלו לעבור ממקום למקום וליצור קשר --

as they must for genetic viability --

כפי שהכרחי לבריאותם הגנטית --

with other remnant groups outside the National Park.

עם שרידי קבוצות אחרות מחוץ לפארק הלאומי.

So TACARE is a success.

TACARE היא הצלחה.

We're replicating it in other parts of Africa,

אנו מרחיבים אותה לחלקים אחרים של אפריקה,

around other wilderness areas

הסמוכים לאיזורי בר נוספים

which are faced with extreme population pressure.

שעומדים בפני לחץ עצום של האוכלוסיה.

The problems in Africa, however, as we've been discussing

אבל, הבעיות באפריקה, כפי שנאמר בדיונים שנערכו

for the whole of these first couple of days of TED,

ביומיים הראשונים שלנו כאן ב-TED,

are major problems.

הן בעיות גדולות.

There is a great deal of poverty.

יש שם עוני עצום.

And when you get large numbers of people

וכשמספר גדול של אנשים

living in land that is not that fertile,

חי על אדמה לא כל כך פוריה,

particularly when you cut down trees,

ביחוד כשכורתים את העצים,

and you leave the soil open to the wind for erosion,

והאדמה נשארת חשופה לרוח ולסחף,

as desperate populations cut down more and more trees,

מאחר שאוכלוסיות נואשות כורתות יותר ויותר עצים

so that they can try and grow food for themselves and their families,

כדי לנסות לגדל מזון עבורן ועבור משפחותיהן,

what's going to happen? Something's got to give.

מה יקרה? משהו חייב להשתנות.

And the other problems -- in not only Africa,

ויש בעיות נוספות -- לא רק באפריקה,

but the rest of the developing world and, indeed, everywhere --

אלא בשאר העולם המתפתח, ובעצם, בכל מקום.

what are we doing to our planet?

מה אנחנו מעוללים לכוכב הלכת שלנו?

You know, the famous scientist, E. O. Wilson

המדען המפורסם, א. א. וילסון

said that if every person on this planet

אמר שאם כל אדם על פני כוכב הלכת הזה

attains the standard of living of the average European or American,

יגיע לרמת החיים של האירופאי או האמריקאי הממוצע,

we need three new planets.

נהיה זקוקים לשלושה כוכבי לכת חדשים.

Today, they are saying four. But we don't have them. We've got one.

היום כבר מדברים על ארבעה. אבל הם אינם ברשותנו. יש לנו אחד.

And what's happened? I mean, the question here is, here we are,

ומה קרה? אני מתכוונת, השאלה כאן היא, הנה אנחנו,

arguably the most intelligent being that's ever walked planet Earth,

הישות האינטליגנטית ביותר שאי פעם התהלכה על פני כדור הארץ,

with this extraordinary brain,

עם המוח המופלא הזה,

capable of the kind of technology

עם יכולות טכנולוגיות

that is so well illustrated by these TED Conferences,

שמודגמות כל כך יפה בועידות של TED.

and yet we're destroying the only home we have.

ובכל זאת, אנחנו משמידים את ביתנו היחיד.

The indigenous people around the world,

העמים הילידיים בכל רחבי העולם,

before they made a major decision,

לפני קבלת החלטה משמעותית,

used to sit around and ask themselves,

נהגו לשבת במעגל ולשאול את עצמם,

"How does this decision affect our people seven generations ahead?"

"איך ההחלטה הזו משפיעה על העם שלנו 7 דורות קדימה?"

Today, major decisions -- and I'm not particularly talking about Africa here,

היום, החלטות משמעותיות -- ואני לא מדברת על אפריקה כאן,

but the developed world --

אלא על העולם המפותח --

major decisions involving millions of dollars,

החלטות משמעותיות שמעורבים בהן מיליוני דולרים

and millions of people, are often based on,

ומיליוני אנשים, מבוססות לעיתים קרובות על

"How will this affect the next shareholders' meeting?"

"איך זה ישפיע על הפגישה הבאה של בעלי המניות?"

And these decisions affect Africa.

וההחלטות האלה משפיעות על אפריקה.

As I began traveling around Africa

כשהתחלתי לנסוע ברחבי אפריקה,

talking about the problems faced by chimpanzees and their vanishing forests,

ולדבר על הבעיות שעומדות בפני השימפנזים ויערותיהם הנכחדים,

I realized more and more how so many of Africa's problems

הבנתי יותר ויותר איך בעיות כה רבות של אפריקה

could be laid at the door of previous colonial exploitation.

יכולות להזקף לחובתו של הניצול הקולוניאלי הקודם.

So I began traveling outside Africa, talking in Europe,

אז התחלתי לנסוע מחוץ לאפריקה, לדבר באירופה,

talking in the United States, going to Asia.

לדבר בארה"ב, לנסוע לאסיה.

And everywhere there were these terrible problems.

ובכל מקום היו הבעיות הנוראיות האלה.

And you know the kind I'm talking about. I'm talking about pollution.

ואתם יודעים על איזה סוג בעיות אני מדברת. אני מדברת על זיהום אוויר --

The air that we breathe that often poisons us.

האוויר שאנו נושמים שלעיתים קרובות מרעיל אותנו.

The earth is poisoning our foods.

האדמה מרעילה את המזון שלנו.

The water -- water is perhaps one of the most crucial issues

המים -- המים הם אולי אחד הנושאים הקריטיים ביותר

that we're going to face in this century --

שעלינו להתמודד עימם במאה הנוכחית.

and everywhere water is being polluted by agricultural,

ובכל מקום המים מזוהמים ע"י כימיקלים

industrial and household chemicals

חקלאיים, תעשייתיים ושל משקי הבית,

that still are being sprayed around the world,

שעדיין נעשה בהם שימוש בכל רחבי העולם,

seemingly with the inability to profit from past experience.

לכאורה, ללא כל יכולת להפיק תועלת מנסיון העבר.

The mangroves are being cut down;

המנגרובים נכרתים,

the effects of things like the tsunami get worse.

התוצאות של דברים כמו הצונאמי נעשות גרועות יותר.

We've talked about the soil erosion.

דיברנו על סחף האדמה.

We have the reckless burning of fossil fuels

יש לנו בעירה חסרת אחריות של דלקי מאובנים,

along with other greenhouse gasses, so called,

בנוסף למה שמכונה, גזי החממה האחרים,

leading to climate change.

שמובילים לשינויים אקלימיים.

Finally, all around the world, people have begun to believe

ולבסוף, בכל רחבי העולם אנשים התחילו להאמין

that there is something going on very wrong with our climate.

שמשהו מתרחש, משהו השתבש לגמרי באקלים שלנו.

All around the world climates are mixed up.

בכל רחבי העולם האקלימים התחילו להתבלבל.

And it's the poor people who are affected worse.

והאנשים העניים הם הסובלים העיקריים מהתוצאות.

It's Africa that already is affected.

אפריקה כבר סובלת מהתוצאות.

In many parts of sub-Saharan Africa, the droughts are so much worse.

בחלקים נרחבים של אפריקה שמתחת לסהרה הבצורות החריפו ביותר.

And when the rain does come, it so often leads to flooding

וכאשר הגשם כן יורד, הוא לעיתים קרובות גורם להצפות

and added distress, and the cycle of poverty and hunger and disease.

ולמצוקה נוספת, ולמעגל של עוני ורעב ומחלות.

And the numbers of people living in an area that the land cannot support,

ומספרי האנשים שחיים בשטח שהאדמה לא יכולה לכלכלם,

who are too poor to buy food,

שעניים מדי מכדי לקנות מזון,

who can't move away because the whole land is degraded.

שלא יכולים לעבור למקום אחר כי כל האדמה מדולדלת.

And so you get desertification -- creeping, creeping, creeping --

וכך נוצר מידבור -- זוחל, זוחל, זוחל --

as the last of the trees are cut down.

כאשר אחרוני העצים נכרתים.

And this kind of thing is not just in Africa. It's all over the world.

והדבר הזה לא מתרחש רק באפריקה אלא בכל רחבי העולם.

So it wasn't surprising to me

כך שלא הופתעתי

that as I was traveling around the world

שבנסיעותי ברחבי העולם

I met so many young people who seemed to have lost hope.

פגשתי אנשים צעירים כה רבים שנראו חסרי תקווה.

We seem to have lost wisdom, the wisdom of the indigenous people.

נראה שאיבדנו את החוכמה, החוכמה של העמים הילידיים.

I asked a question. "Why?"

שאלתי שאלה -- "למה?"

Well, do you think there could be some kind of disconnect

אתם חושבים שיכול להיות נתק

between this extraordinarily clever brain,

בין המוח החכם והמופלא הזה,

the kind of brain that the TED technologies exemplify,

סוג המוח שהטכנולוגיות של TED מדגימות,

and the human heart? Talking about it in the non-scientific term,

ובין הלב האנושי? אם אדבר על כך במונח לא מדעי.

in terms of love and compassion. Is there some disconnect?

במונחים של אהבה ושל חמלה. האם יש נתק?

And these young people, when I talk to them,

והאנשים הצעירים האלה, כשאני מדברת איתם,

basically they were either depressed or apathetic,

נראים מדוכאים או אפאתיים,

or bitter and angry. And they said more or less the same thing,

או מרירים וכועסים. וכולם אמרו פחות או יותר אותו הדבר.

"We feel this way because we feel you've compromised our future

"אנחנו מרגישים כך כי אנחנו מרגישים שסיכנתם את העתיד שלנו

and there's nothing we can do about it."

ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בנוגע לזה."

We have compromised their future.

אנחנו סיכנו את העתיד שלהם.

I've got three little grandchildren, and every time I look at them

יש לי שלושה נכדים קטנים, ובכל פעם שאני מתבוננת בהם

and I think how we've harmed this beautiful planet since I was their age,

וחושבת איך פגענו בכוכב הלכת היפהפה הזה מאז שהייתי בגילם,

I feel this desperation.

אני חשה ייאוש.

And that led to this program we call Roots and Shoots,

וזה הוביל לתוכנית שאנו מכנים "רוטס&שוטס" ("שורשים ונבטים"),

which began right here in Tanzania

שהתחילה כאן בטנזניה

and has now spread to 97 countries around the world.

והתפשטה ל-97 מדינות ברחבי העולם.

It's symbolic. Roots make a firm foundation.

זה סמלי. שורשים מהווים בסיס מוצק.

Shoots seem tiny; to reach the sun they can break through a brick wall.

הנבטים שנראים זעירים, יכולים לשבור קיר לבנים כדי להגיע אל השמש --

See the brick wall as all these problems we've inflicted on the planet,

קיר הלבנים הוא כל הבעיות שיצרנו על פני כדור הארץ,

environmental and social. It's a message of hope.

סביבתיות וחברתיות. זהו מסר של תקווה.

Hundreds and thousands of young people around the world

מאות ואלפים של אנשים צעירים בכל רחבי העולם

can break through and can make this a better world for all living things.

יכולים לפרוץ דרך ולהפוך את העולם לטוב יותר עבור כל היצורים החיים.

The most important message of Roots and Shoots:

המסר החשוב ביותר של "רוטס&שוטס" -

every single one of us makes a difference, every single day.

כל אחד ואחד מאיתנו מחולל שינוי, בכל יום ויום.

We have a choice. Every one of us in this room,

יש לנו בחירה. לכל אחד ואחד בחדר הזה.

we have a choice as to what kind of difference we want to make.

אנו יכולים לבחור איזה סוג שינוי ברצוננו לחולל.

The very poor have no choice. It's up to us to change things

לעניים מאוד אין בחירה. אנחנו צריכים לשנות דברים

so that the poor have choice as well.

כדי שגם לעניים תהיה בחירה.

The Roots and Shoots groups all choose three projects.

כל קבוצה של "רוטס&שוטס" בוחרת בשלושה פרוייקטים.

It depends on how old they are, and which country,

הפרוייקטים נבחרים בהתאם לגילם, למדינה שלהם,

whether they're in a city or rural, as to what kinds of projects.

והאם הם בעיר או בכפר.

But basically, we have programs now from preschool right through university,

אבל ביסודו של דבר, יש לנו כעת תוכניות החל מגיל הגן ועד לאוניברסיטה,

with more and more adults starting their own Roots and Shoots groups.

עם יותר ויותר מבוגרים שיוצרים קבוצות "רוטס&שוטס" חדשות משלהם.

And every group chooses, between them,

כל קבוצה בוחרת בשלושה פרוייקטים

three different kinds of project to make this a better world,

מסוגים שונים כדי להפוך את העולם לטוב יותר.

recognizing that all these different problems are interconnected

הם מכירים בכך שהבעיות השונות מקושרות זו לזו

and impinge on each other.

ומשפיעות זו על זו.

So one of their projects will be to help their own human community.

אחד מהפרוייקטים הוא עזרה לקהילה האנושית שלהם.

And then, if they're able, they may raise money to help communities

ואם הם מסוגלים לכך, הם יכולים לאסוף כסף כדי לעזור לקהילות

in other parts of the world.

בחלקים אחרים של העולם.

One of their projects will be to help animals -- not just wildlife,

אחד מהפרוייקטים הוא עזרה לחיות -- לא רק לחיות הבר,

domestic animals as well.

אלא גם לחיות ביתיות.

And one of their projects will be to help the environment that we all share.

אחד מהפרוייקטים הוא עזרה לסביבה שכולנו חולקים.

And woven throughout all of this is a message

ושזור בכל זה מסר

of learning to live in peace and harmony within ourselves,

של למידה לחיות בשלום ובהרמוניה בתוכנו,

in our families, in our communities, between nations, between cultures,

בתוך המשפחות שלנו, בתוך הקהילות שלנו, בין עמים, בין תרבויות,

between religions and between us and the natural world.

בין דתות ובינינו ובין עולם הטבע.

We need the natural world. We cannot go on destroying it at the rate we are.

אנו זקוקים לעולם הטבע. איננו יכולים להמשיך להשמיד אותו בקצב הנוכחי.

We not do have more than this one planet.

יש לנו רק את כוכב הלכת היחיד הזה.

Just picking one or two of the projects right here in Africa

בחירה באחד או שניים מהפרוייקטים כאן באפריקה

that the Roots and Shoots groups are doing,

ש"רוטס&שוטס" מעורבים בהם,

one or two projects only -- in Tanzania, in Uganda, Kenya,

פרוייקט אחד או שניים - בטנזניה, באוגנדה, קניה,

South Africa, Congo-Brazzaville, Sierra Leone, Cameroon

דרום אפריקה, קונגו ברזוויל, סיירה לאון, קמרון

and other groups. And as I say, it's in 97 countries around the world.

וקבוצות נוספות. וכמו שאמרתי, ישנן קבוצות ב-97 מדינות בכל רחבי העולם.

Of course, they're planting trees. They're growing organic vegetables.

וכמובן, הם שותלים עצים, הם מגדלים ירקות אורגניים.

They're working in the refugee camps, with chickens

הם עובדים במחנות הפליטים, עם תרנגולות

and selling the eggs for a little amount of money,

ומוכרים את הביצים במחיר מוזל,

or just using them to feed their families,

או משתמשים בהן כדי להאכיל את משפחותיהם,

and feeling a sense of pride and empowerment,

מתוך תחושות גאווה והעצמה

because they're no longer helpless and depending on others

מכיוון שהם כבר לא חסרי ישע ולא תלויים באחרים

with their vegetables and their chickens.

עבור הירקות והתרנגולות שלהם.

It's being used in Uganda

באוגנדה נעשה שימוש בפרוייקט

to give some psychological help to ex-child soldiers.

כדי לספק סיוע פסיכולוגי לחיילים-ילדים לשעבר.

Doing projects like this is bringing them out of themselves.

פרוייקטים כאלה מאפשרים להם לסייע לעצמם.

Once again, they're useful members of society.

והם חוזרים להיות חברים מועילים של החברה.

We have this program in prisons as well.

התוכנית רצה גם בבתי סוהר.

So, there's no time for more Roots and Shoots now.

אין יותר זמן לדבר על "רוטס&שוטס" עכשיו.

But -- oh, they're also working on HIV/AIDS.

אבל -- אוה, הם עובדים גם על איידס.

That's a very important component of Roots and Shoots,

זהו מרכיב חשוב מאוד של "רוטס&שוטס",

with older kids talking to younger ones.

בו ילדים מבוגרים יותר מדברים עם ילדים צעירים יותר.

And unwanted pregnancies and things like that,

והריונות בלתי רצויים, ונושאים נוספים עבורם

which young people listen to better from other youth, rather than adults.

אנשים צעירים מעדיפים להקשיב לצעירים אחרים מאשר למבוגרים.

Hope. That's the question I get asked as I'm going around the world:

תקווה. זוהי השאלה ששואלים אותי בכל מקום אליו אני מגיעה,

"Jane, you've seen so many terrible things,

"ג'יין, ראית כל כך הרבה דברים נוראים,

you've seen your chimpanzees decrease in number

ראית את מספר השימפנזים שלך מצטמצם

from about one million, at the turn of the century,

מבערך מיליון בתחילת המאה

to no more than 150,000 now, and the same with so many other animals.

ללא יותר מ-150,000 כעת. ואותו הדבר עם חיות רבות אחרות.

Forests disappearing, deserts where once there was forest.

יערות נעלמים, מדבריות במקומות בהם פעם היו יערות.

Do you really have hope?" Well, yes.

האם באמת יש לך תקווה?" ובכן, כן.

You can't come to a conference like TED and not have hope, can you?

אי אפשר להגיע לועידה של TED בלי תקווה. נכון?

And of course, there's hope. One is this amazing human brain.

וכמובן, יש תקווה. המוח האנושי המדהים הוא תקווה אחת.

And I mean, think of the technologies.

חשבו על הטכנולוגיות.

And I've just been so thrilled, finally, to come to people talking about compost latrines.

התרגשתי מאוד כשסוף סוף הגעתי לאנשים שמדברים על שירותי קומפוסט.

It's one of my hobbyhorses.

זהו אחד מהנושאים החביבים עלי.

We just flush all this water down the lavatory, it's terrible.

אנחנו מבזבזים כל כך הרבה מים בשירותים. זה נורא.

And then talking about renewable energy -- desperately important.

ומדברים על אנרגיה מתחדשת - חשוב עד מאוד.

Do we care about the planet for our children?

האם אנו שומרים על כדור הארץ עבור ילדינו?

How many of us have children or grandchildren, nieces, nephews?

לכמה מאיתנו יש ילדים, או נכדים, אחייניות, אחיינים?

Do we care about their future?

האם אנו דואגים לעתידם?

And if we care about their future, we, as the elite around the world,

ואם אנחנו דואגים לעתידם, אנחנו כעילית של העולם,

we can do something about it. We can make choices as to how we live each day.

אנחנו יכולים לעשות משהו בנוגע לכך. אנחנו יכולים לבחור איך אנחנו חיים בכל יום ויום.

What we buy. What we wear.

מה אנחנו קונים. מה אנחנו לובשים.

And choose to make these choices with the question,

ולבחור לבצע את הבחירות האלה עם השאלה,

how will this affect the environment around me?

איך זה ישפיע על הסביבה שמסביבי?

How will it affect the life of my child when he or she grows up?

איך זה ישפיע על החיים של הילד שלי כאשר הוא או היא יגדלו?

Or my grandchild, or whatever it is.

או הנכד שלי, או מה שלא יהיה.

So the human brain, coupled with the human heart,

המוח האנושי, ביחד עם הלב האנושי --

and we join hands around the world.

כולנו משלבים ידיים ברחבי כל העולם.

And that's what TED is helping so well with, and Google who help us,

ואלה הדברים ש-TED כל כך מסייע להם, וגוגל שמסייע לנו,

and Esri are helping us with mapping in Gombe National Park.

ו-ESRI עוזרים לנו במיפוי הפרק הלאומי גומבה.

All of these technologies we can use.

כל הטכנולוגיות האלה עומדות לרשותנו.

Now let's link them, and it's beginning to happen, isn't it?

בואו נחבר אותן, וזה מתחיל להתרחש. הלא כן?

You've heard about it this afternoon. It's beginning to happen.

שמעתם על כך אחר הצהריים. זה מתחיל להתרחש.

This change, this change. To see change

השינוי הזה, השינוי הזה; לראות שינוי

that we must have if we care about the future.

שאנו חייבים לבצע אם אנו דואגים לעתיד.

And the next reason for hope -- nature is amazingly resilient.

וסיבה נוספת לתקווה -- הטבע עמיד בצורה מדהימה.

You can take an area that's absolutely destroyed,

אפשר לקחת שטח הרוס לגמרי --

with time and perhaps some help it can regenerate.

ועם הזמן ואולי עם קצת עזרה - הוא יכול להתחדש.

And an example is the TACARE program.

דוגמא אחת היא התוכנית של TACARE.

I told you, where a seemingly dead tree stump --

גזעי עץ שנראים מתים,

if you stop hacking them for firewood,

אם מפסיקים לקצץ אותם עבור עצי הסקה,

which you don't need to because you have wood lots,

דבר שאין צורך בו כי יש מאגרי עצים,

then in five years you can have a 30-foot tree.

אז תוך 5 שנים יכול לצמוח עץ בגובה 10 מטר.

And animals, almost on the brink of extinction,

וחיות שכבר כמעט על סף הכחדה,

can be given a second chance. That's my next book.

יכולות לקבל הזדמנות שנייה. זהו הספר הבא שלי.

It's inspiring. And it brings me to my last category of hope,

זה מעורר השראה. וזה מביא אותי לקטגורית התקווה האחרונה שלי --

and we've heard about this so much in the last two days:

שמענו על כך כל כך הרבה ביומיים האחרונים:

this indomitable human spirit. This determination of people,

הרוח האנושית הבלתי מנוצחת. הנחישות של האנשים,

the resilience of the human spirit,

העמידות של הרוח האנושית.

So that people who you would think would be battered by poverty,

אנשים שהייתם חושבים שהובסו על ידי עוני,

or disease, or whatever, can pull themselves up out of it,

או מחלות, או כל דבר, יכולים לחלץ את עצמם,

sometimes with a helping hand, and take their part in society,

לפעמים בעזרת יד המושטת לעזרה, וליטול את חלקם בחברה,

and take their part in changing the world.

וליטול את חלקם בשינוי העולם.

And just to think of one or two people out of Africa who are just really inspiring.

ואם רק נחשוב על אדם אחד או שניים מחוץ לאפריקה שמעורר בנו השראה.

We could make a very long list,

נוכל להרכיב רשימה ארוכה מאוד.

but obviously Nelson Mandela, emerging from 17 years

וכמובן, נלסון מנדלה שיצא לחופשי מ-17 שנים

of hard physical labor, 23 years of imprisonment,

של עבודה פיזית קשה, 23 שנים בכלא,

with this amazing ability to forgive, so that he could lead his nation

עם היכולת המופלאה לסלוח כך שהיה יכול להנהיג את עמו

out the evil regime of apartheid without a bloodbath.

אל מחוץ לתקופה המושחתת של האפרטהייד ללא מרחץ דמים.

Ken Saro-Wiwa, in Nigeria, who took on the giant oil companies,

קן סארו-וויווה, בניגריה, שהתמודד עם תאגידי הנפט הענקים,

and although people around the world tried their best, was executed.

ולמרות שאנשים מכל רחבי העולם עשו כמיטב יכולתם, הוצא להורג.

People like this are so inspirational.

אנשים כאלה מעוררים השראה

People like this are the role models we need for young Africans.

אנשים כאלה הם דמויות המופת לחיקוי שאנו זקוקים להם עבור אפריקאים צעירים.

And we need some environmental role models as well,

אנו זקוקים גם לכמה דמויות מופת סביבתיות,

and I've been hearing some of them today.

ושמעתי חלק מהן היום.

So I'm really grateful for this opportunity to share this message

אני אסירת תודה על ההזדמנות לשתף במסר הזה

again, with everyone at TED.

שוב את כולם ב-TED.

And I hope that some of us can get together and talk about some of these things,

ואני מקווה שחלקנו יוכל להתאסף ולדבר על חלק מהדברים האלה,

especially the Roots and Shoots program.

וביחוד על התוכנית של "רוטס&שוטס".

And just a last word on that --

ומילה אחרונה בנושא --

the young woman who's running this entire conference center,

האשה הצעירה שמנהלת את מרכז הועידות הזה,

I met her today.

פגשתי אותה היום.

She came up so excited, with her certificate. She was [in] Roots and Shoots.

היא הגיעה מלאת התרגשות, עם התעודה שלה. היא השתתפה ב"רוטס&שוטס".

She was in the leadership in Dar es Salaam.

היא הייתה חלק מההנהגה בדאר א-סאלם.

She said it's helped her to do what she's doing.

היא אמרה שזה סייע לה לעשות את מה שהיא עושה.

And it was very, very exciting for me to meet her

וזה היה מאוד, מאוד מרגש עבורי לפגוש אותה

and see just one example of how young people,

ולראות דוגמא אחת לכך שאנשים צעירים

when they are empowered, given the opportunity to take action,

שמקבלים העצמה, ומקבלים הזדמנות לפעול,

to make the world a better place,

ולהפוך את העולם למקום טוב יותר,

truly are our hope for tomorrow.

הם התקווה האמיתית שלנו למחר.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]