How to make a profit while making a difference | Audrey Choi

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Yael Zeligman

I believe big institutions

אני מאמינה שלמוסדות גדולים

have unique potential to create change,

יש פוטנציאל יחודי ליצור שינוי,

and I believe that we as individuals

ואני מאמינה שלנו כאנשים

have unique power

יש כוח יחודי

to influence the direction that those institutions take.

להשפיע על הכיוון שהמוסדות האלו לוקחים.

Now, these beliefs did not come naturally to me,

עכשיו, האמונות האלו לא מגיעות אלי באופן טבעי,

because trusting big institutions,

בגלל שלתת אמון במוסדות גדולים,

not really part of my family legacy.

זה לא ממש חלק מהמסורת המשפחתית שלי.

My mother escaped North Korea

אימי ברחה מצפון קוריאה

when she was 10 years old.

כשהיא היתה בת 10.

To do so, she had to elude every big institution in her life:

כדי לעשות זאת, היא היתה צריכה להתחמק מכל מוסד גדול בחייה:

repressive governments, occupying armies

ממשלות מדכאות, צבאות כובשים

and even armed border patrols.

ואפילו פטרולי גבול חמושים.

Later, when she decided she wanted to emigrate to the United States,

מאוחר יותר, כשהיא רצתה להגר לארצות הברית,

she had to defy an entire culture

היא היתה צריכה להתריס לתרבות שלמה

that said the girls would never be the best and brightest.

שאמרה שהבנות לעולם לא יהיו הכי טובות או חכמות.

Only because her name happens to sound like a boy's

רק בגלל שהשם שלה במקרה נשמע כמו של בן

was she able to finagle her way into the government immigration exam

היא היתה מסוגלת לתחמן את דרכה לבחינת ההגירה הממשלתית

to come to the United States.

כדי להגיע לארצות הברית.

Because of her bravery and passion,

בגלל האומץ והתשוקה שלה,

I've had all the opportunities that she never did,

היו לי את כל ההזדמנויות שלה מעולם לא היו,

and that has made my story so different.

וזה עשה את הסיפור שלי שונה כל כך.

Instead of running away from big institutions,

במקום לברוח ממוסדות גדולים,

I've actually run toward them.

למעשה רצתי לכיוונם.

I've had the chance over the course of my career

היתה לי ההזדמנות במהלך הקרירה שלי

to work for The Wall Street Journal,

לעבוד עבור הוול סטריט ג'ורנל,

the White House

הבית הלבן

and now one of the largest financial institutions in the world,

ועכשיו אחד המוסדות הפיננסיים הגדולים ביותר בעולם,

where I lead sustainable investing.

שם הובלתי השקעות מ-קיימות.

Now, these institutions are like tankers,

עכשיו, המוסדות האלה הם כמו מיכליות,

and working inside of them,

וכשעבדתי בתוכם,

I've come to appreciate what large wakes they can leave,

למדתי להעריך את הגלים הגדולים שהם יכולים להשאיר,

and I've become convinced

והפכתי למשוכנעת

that the institution of the global capital markets,

שהמוסדות של השווקים הכלכליים הגדולים,

the nearly 290 trillion dollars of stocks and bonds in the world,

כמעט 290 טריליון דולר של מניות ואגרות חוב בעולם,

that that may be one of our most powerful forces

שזה אולי אחד מהכוחות החזקים ביותר שלנו

for positive social change at our disposal,

לשינוי חברתי חיובי שנתונים לשרותינו,

if we ask it to be.

אם נבקש מהם להיות כך.

Now, I know some of you are thinking,

עכשיו, אני יודעת שכמה מכם חושבים,

global capital markets, positive social change,

ששווקי ההון הגלובליים, שינוי חברתי חיובי,

not usually in the same sentence or even the same paragraph.

לא בדרך כלל באותו משפט או אפילו באותה פסקה.

I think many people think of the capital markets

אני חושבת שהרבה אנשים חושבים על השווקים הכלכליים

kind of like an ocean.

כמו על האוקיינוס.

It's a vast, impersonal, uncaring force of nature

זה כוח טבע לא אישי, לא אישי, ולא אכפתי,

that is not affected by our wishes or desires.

שלא מושפע על ידי הרצונות והתשוקות שלנו.

So the best that our little savings accounts

אז הכי טוב שחשבונות החיסכון הקטנים שלנו

or retirement accounts can do

או הפנסיות שלנו יכולים לעשות

is to try to catch some waves in the good cycles

זה לנסות לתפוש כמה גלים במחזור הטוב

and hope that we don't get inundated in the turbulent ones,

ולקוות לא להיקלע לשיטפון של הגלים הסוערים.

but certainly our decisions on how to steer our little retirement accounts

אבל בהחלט ההחלטות שלנו על איך לנווט את חשבונות הפנסיה הזעירים שלנו

don't affect the tides,

לא משפיעות על הגאות,

don't change the shape or size or direction of the waves.

לא משפיעות על הצורה או הגודל או הכיוון של הגלים.

But why is that?

אבל למה זה?

Because actually, one third of this ocean of capital

בגלל שלמעשה, שליש מהאוקיינוס הזה של ההון

actually belongs to individuals like us,

למעשה שייך לאנשים כמונו,

and most of the rest of the capital markets

ורוב השאר של שוקי ההון

is controlled by the institutions that get their power and authority

נשלט על ידי המוסדות שמקבלים את הכוח והסמכות שלהם

and their capital from us,

וההון שלהם מאיתנו,

as members, participants, beneficiaries, shareholders or citizens.

כחברים, משתתפים, מוטבים, בעלי מניות או אזרחים.

So if we are the ultimate owners of the capital markets,

אז אם אנחנו הבעלים בסופו של דבר של שווקי ההון,

why aren't we able to make our voices heard?

למה אנחנו לא מסוגלים לגרום לקולות שלנו להשמע?

Why can't we make some waves?

למה אנחנו לא יכולים לעשות כמה גלים?

So let me ask you a different question:

אז תנו לי לשאול אתכם שאלה שונה:

did any of you buy fair trade coffee

האם מישהו מכם קנה קפה בסחר הוגן

the last time you were at a supermarket or at Starbucks?

בפעם האחרונה שהייתם בסופרמרקט או בסטארבאקס?

OK. Do any of you go to the restaurant

אוקיי, האם מישהו מכם הולך למסעדה

and order the sustainably farmed trout

ומזמין את האלתית שגודלה באופן מקיים

instead of the miso-glazed Chilean sea bass

במקום את הלברק הצ'יליאני מזוגג המיסו

that you really wish you could have?

שבאמת הייתם רוצים לקחת?

Do any of you drive hybrid cars or even electric cars?

האם מישהו מכם נוהג במכונית היברידית או אפילו מכונית חשמלית?

So why do we do these things?

אז למה אנחנו עושים את הדברים האלו?

Right? One electric car doesn't amount to much in a fleet of 1.2 billion

נכון? מכונית חשמלית אחת לא משנה הרבה יחסית לצי של 1.2 מיליארד

combustion engine vehicles.

מכוניות עם מנועי בעירה פנימית.

One fish is just one fish in the sea.

דג אחד הוא רק דג אחד בים.

And one cup of coffee

וכוס אחת של קפה

doesn't amount to a hill of beans in this crazy world.

לא משנה יחסית לגבעה של פולים בעולם המשוגע הזה.

But we do these things because we believe they matter,

אבל אנחנו עושים את הדברים האלה בגלל שאנחנו מאמינים שהם משנים,

that our actions add up,

שהפעולות שלנו מתווספות,

that our choices might influence others

שהבחירות שלנו אולי ישפיעו על אחרים

and collectively, what an impact we can have.

ויחד, איזו ההשפעה יכולה להיות לנו.

So, in my bag I have a coffee mug that I bought a couple of years ago.

אז, בתיק שלי יש לי כוס קפה שקניתי לפני כמה שנים.

It's a reusable mug. It has all these things printed on it.

זה ספל רב שימושי. יש לו את כל הדברים האלה שהודפסו עליו.

Look at some of the things that are on it, that it says.

הביטו בכמה מהדברים שעליו, שהוא אומר.

"This one cup can be used again and again."

"הכוס היחידה הזו יכולה להיות בשימוש שוב ושוב."

"This one cup may inspire others to use one too."

"הכוס הזו יכולה לתת השראה לאחרים גם להשתמש באחת."

"This one cup helps save the planet."

"הכוס היחידה הזו עוזרת להציל את הפלנטה."

I had no idea this plastic cup was so powerful.

לא היה לי מושג שכוס הפלסטיק הזו היתה כה חזקה.

(Laughter)

(צחוק)

So why do we think that our choice

אז למה אנחנו חושבים שהבחירה שלנו

of a four dollar shade-grown fair trade artisanal cup of coffee

לשלם ארבעה דולרים עבור כוס קפה שגודל בצל, בסחר הוגן, עבודת יד, כוס רב שימושית - משנה

in a reusable mug matters,

but what we do with 4,000 dollars in our investment account

אבל מה אתם עושים עם 4,000 דולר בחשבון ההשקעות שלנו

for our IRA doesn't?

למס ההכנסה - לא משנה?

Why can't we tell the supermarket and the capital markets

למה אנחנו לא יכולים להגיד לסופרמרקט ולשווקי ההון

that we care,

שאכפת לנו,

that we care about fair labor standards,

שאכפת לנו בנוגע לסטנדרטים של עבודה הוגנת,

that we care about sustainable production methods

שאכפת לנו בנוגע לשיטות יצור מקיים

and about healthy communities?

ובנוגע לקהילות בריאות?

Why aren't we voting with our investment dollars,

למה אנחנו לא מצביעים עם כספי ההשקעה שלנו,

but we would vote with our lattes?

אבל נצביע עם הלאטה שלנו?

So I think it has something to do with the myths,

אז אני חושבת שזה קשור למיתוס

the fables that we all carry around in our collective consciousness.

המעשיות שכולנו נושאים איתנו בתודעה הקולקטיבית שלנו.

Do you remember the Grimm's fairy tale about the magic porridge pot?

האם אתם זוכרים את סיפורי הפיות של גרים בנוגע לסיר דייסת הפלא?

If you said to the pot, "Boil, little pot, boil,"

אם הייתם אומרים לסיר, "תרתח, סיר קטן, תרתח,"

it would fill up with sweet porridge.

הוא יתמלא בדייסה מתוקה.

And if you said, "Stop, little pot, stop,"

ואם אמרתם, "עצור, סיר קטן, עצור,"

it would stop.

הוא היה עוצר.

But if you got the words wrong, it wouldn't listen,

אבל אם תגידו את המילים לא נכון, הוא לא יקשיב,

and things could go terribly awry.

ודברים יכולים להשתבש מאוד.

So I think when it comes to markets,

אז אני חושבת שכשזה מגיע לשווקים,

we have a little bit of a similar fable in our heads.

יש לנו מעשיה קטנה דומה בראשנו.

We believe that the markets is this magic pot

אנחנו מאמינים שהשווקים הם סיר הפלא

that obeys only one command:

שמציית רק לפקודה אחת:

make more money.

לעשות יותר כסף.

Only those words said exactly that way

רק המילים האלו שנאמרות בדיוק באותה דרך

will make the pot fill up with gold.

יגרמו לסיר להתמלא בזהב.

Add in some extra words like "protect the environment,"

הוסיפו כמה מילים כמו "להגן על הסביבה,"

the spell might not work.

והלחש אולי לא יעבוד.

Put in the wrong words like "promote social justice,"

שימו את המילים הלא נכונות כמו "קדמו צדק חברתי,"

and you might see your gold coins shrink

ואתם אולי תראו את מטבעות הזהב שלכם מתכווצים

or even vanish entirely, according to this fable.

או אפילו נעלמים לגמרי, לפי המעשיה הזו.

So we asked people, what do you really think?

אז שאלנו אנשים, מה אתם באמת חושבים?

And we actually went out and polled a thousand individual investors,

ולמעשה יצאנו ודגמנו אלף משקיעים פרטיים,

and we found something fascinating.

ומצאנו משהו מרתק.

Overwhelmingly,

בצורה גורפת,

people wanted to add those extra words into the formula.

אנשים רצו להוסיף את המילים הנוספות האלו לנוסחה.

71 percent of people said yes,

71 אחוז מהאנשים אמרו כן,

they were interested in sustainable investing,

הם היו מעוניינים בהשקעה מקיימת,

which we define as taking the best in class investment process

שאנחנו מגדירים כלקחת את הכי טוב בתהליך ההשקעה

that you already have traditionally

שכבר עשיתם באופן מסורתי

and adding in the extra information you get

ולהוסיף את המידע הנוסף שאתם מקבלים

when you think about the environment and society and good governance.

כשאתם חושבים על הסביבה והחברה וממשל טוב.

71 percent wanted that.

71 אחוזים רצו את זה.

72 percent said that they believe that companies who did that

72 אחוז אמרו שהם מאמינים שהחברות שעשו את זה

would actually do better financially.

היו בעצם מצליחים יותר כלכלית.

So people really do believe that you can do well by doing good.

אז אנשים באמת מאמינים שאתם יכולים להצליח בלעשות טוב.

But here was the weird thing:

אבל פה היה הדבר המוזר:

54 percent of the people

54 אחוז מהאנשים

still said if they put their money in those kinds of stocks,

עדיין אמרו שאם הם ישימו את הכסף בכאלו מניות,

they thought that they would make less money.

הם חשבו שהם יעשו פחות כסף.

So is it true?

אז האם זה נכון?

Do you get less sweet porridge if you invest in shade-grown coffee

האם אתם מקבלים פחות דייסה מתוקה אם אתם משקיעים בקפה שגודל ב-צל

instead of drinking it?

במקום לשתות אותו?

Well, you know, the investors in companies like Burt's Bees

ובכן, אתם יודעים, המשקיעים בחברות כמו ברטס ביז

or Ben & Jerry's wouldn't say so.

או בן אנד ג'ריס לא היו מסכימים.

Right? Both of those started out as small, socially conscious companies

נכון? שני אלה התחילו כחברות קטנות ומודעות חברתית

that ended up becoming so popular with consumers

שהפכו לכל כך פופלריות בין הצרכנים

that the giants Unilever and Clorox bought them

שהענקים יונילבר וכלורוקס קנו אותם

for hundreds of millions of dollars

עבור מאות מליוני דולרים

each.

כל אחת.

But here's the important thing.

אבל הנה החלק החשוב: החברות האלו הבינו

Those corporations realized

that if they wanted to protect the value of their investments,

שאם הן רוצות להגן על הערכים של ההשקעה שלהן,

they had to preserve that socially conscious mission.

הן צריכות לשמר את המטרה המודעת לחברה.

If they didn't keep adding in those extra words

אם הם לא היו ממשיכים להוסיף את המילים הנוספות האלו

of environmentally friendly and socially conscious,

של ידידותי לסביבה ומודע חברתית,

those brands wouldn't make more money.

המותגים האלו לא היו עושים עוד כסף.

But maybe this is just the exception the proves the rule, right?

אבל אולי זה רק יוצא הדופן שמוכיח את הכלל, נכון?

The serious companies that fund our economy

החברות הרציניות שמממנות את הכלכלה שלנו

and that fund our retirements and that really make the world go round,

ושמממנות את הפרישה שלנו ושבאמת גורמות לעולם להסתובב,

they need to stick to making more money.

הן צריכות לדבוק בלעשות יותר כסף.

So, Harvard Business School actually researched this,

אז, בית הספר לעסקים הארוורד למעשה חקר את זה,

and they found something fascinating.

והם גילו משהו מרתק.

If you had invested a dollar 20 years ago

אם הייתם משקיעים דולר לפני 20 שנה

in a portfolio of companies

בפורטופוליו של חברות

that focused narrowly on making more money

שהתמקדו באופן צר על לעשות יותר כסף

quarter by quarter,

רבעון אחרי רבעון,

that one dollar

אותו דולר אחד

would have grown to 14 dollars and 46 cents.

היה גדל ל 14 דולר ו 46 סנט.

That's not bad until you consider

זה לא רע! עד שאתם מסתכלים על זה

that if instead you'd invested that same dollar

שאם במקום זה הייתם משקיעים את אותו דולר

in a portfolio of companies

בפורטפוליו של חברות

that focused on growing their business

שהתמקדו בלהגדיל את העסק שלהם

and on the most important environmental and social issues,

ובנושאים הכי חשובים של סביבה וחברה,

that one dollar would have grown

אותו דולר אחד היה גדל

to 28 dollars and 36 cents.

ל 28 דולר ו 36 סנט,

almost twice as much sweet porridge.

כמעט פי שתיים יותר דייסה מתוקה.

Now, let's be clear, they didn't make that outperformance

עכשיו, בואו נהיה ברורים, הם לא עשו את הביצועים המשופרים

by giving away money to seem like a nice corporate citizen.

על ידי לתת כסף כדי להראות כאילו הם חברה אזרחית טובה.

They did it by focusing on the things that matter to their business,

הם עשו זאת בלהתמקד על הדברים שמשנים לעסקים שלהם, כמו

like wasting less energy and water

לבזבז פחות אנרגיה ומים

in their manufacturing processes;

בתהליכי היצור שלהם;

like making sure the CEO contracts had the CEOs incentivized

כמו לדאוג שהחוזים של המנכ"לים שלהם מתמרצים את המנכ"לים

for the long-term results of the company and the communities they served,

לתוצאות לזמן ארוך של החברה והקהילות שהן משרתות,

not just quarterly results;

לא רק לתוצאות רבעוניות;

or building a first class culture

או לבנות תרבות ברמה גבוהה

that would have higher employee loyalty,

שתהיה לה נאמנות עובדים גדולה יותר,

retention and productivity.

שימור עובדים ויצרנוּת.

Now, Harvard's not alone.

עכשיו, הארווארד לא לבד.

Oxford also did a research study where they examined 120 different studies

אוקספורד גם עשו מחקר בו הם בחנו 120 מחקרים שונים

looking at the effect of sustainability and economic results,

מחפשים את האפקט של קיימות ותוצאות כלכליות,

and they found time and time and time again

והם גילו פעם אחרי פעם אחרי פעם

that the companies that cared about these kinds of important things

שלחברות שהיה להן אכפת מהסוג זה של דברים חשובים

actually had better operational efficiency,

היתה למעשה יעילות תפעולית גבוהה יותר,

lower cost of capital

עלות נמוכה יותר להון

and better performance in their stock price.

ותוצאות טובות יותר בשווי המניה שלהן.

And then there's Al Gore.

ואז יש את אל גור.

So 20 years ago, when I worked for Al Gore in the White House,

אז לפני 20 שנה, כשעבדתי עבור אל גור בבית הלבן,

he was one of the early pioneers pleading with businesses and governments

הוא היה אחד החלוצים הראשונים שהתחנן לעסקים וממשלות

to pay attention to the challenges of climate change.

לשים לב לאתגרים של שינוי אקלים.

Post-White House, he opened an investment firm called Generation,

אחרי הבית הלבן, הוא פתח חברת השקעות שנקרת ג'נריישן,

where he baked environmental sustainability and other things

שם הוא אפה קיימות חברתית ודברים אחרים

right into the core investment process.

לתוך לב תהליך ההשקעות שלו.

And at the time there was a good bit of skepticism about his views.

ובאותו זמן היתה הרבה סקפטיות בנוגע לנקודת המבט שלו.

Ten years later, his track record is one more proof point

עשר שנים מאוחר יותר, ההישגים שלו הם עוד הוכחה

that sustainable investing done right can be sound investing.

שהשקעה ב-קיימוּת שנעשית נכון יכולה להיות השקעה בטוחה.

Far from making less sweet porridge

רחוק מליצור פחות דייסה מתוקה

because he added sustainability into the mix,

בגלל שהוא הוסיף קיימות לתערובת,

he actually significantly outperformed the benchmark.

הוא למעשה הצליח יותר, משמעותית.

Now, sustainable investing,

עכשיו, השקעה מקיימת (=ב-קיימוּת)

the good news is it doesn't require a magic spell

החדשות הטובות הן שזה לא דורש לחש קסם

and it doesn't require some investment secret,

וזה לא דורש כל-מיני סודות השקעה,

and it's not just for the elite.

וזה לא רק לאליטות.

It is not just about private equity for billionaires.

זה לא נוגע רק לצדק עצמי למיליארדרים.

It's not just groovy-sounding investments like clean technology

זה לא נוגע רק להשקעות שנשמעות מגניב כמו "טכנולוגיה נקיה"

or microfinance in emerging markets

או "מיקרופיננסים בשווקים מתעוררים"

or artisanal bakeries in Brooklyn.

או מאפיות בעבודת-יד בברוקלין.

It's about stocks and bonds and Fortune 500 companies.

זה נוגע למניות ואגרות חוב וחברות של פורצ'ן 500.

It's about mutual funds.

זה נוגע לאגרות הדדיות.

It's about all the things

זה נוגע לכל הדברים

we already see in the market today.

שאנחנו כבר רואים בשווקים היום.

So here's why I'm convinced

אז זו הסיבה שאני משוכנעת

that we collectively have the power

שיש לנו יחד את הכוח המשותף

to make sustainable investing the new normal.

להפוך השקעות מקיימות לנורמה החדשה.

First, the proof points are coming out all the time

ראשית, נקודות ההוכחה יוצאות כל הזמן

that sustainable investing done right,

שהשקעה מקיימת שנעשית נכון,

preserving all the same good principles of investing,

משמרת את כל העקרונות הטובים של השקעות,

the traditional sphere, can pay.

הספירה המסורתית, יכולה לשלם.

It makes sense.

זה הגיוני.

Secondly,

שנית,

the biggest obstacle standing in our way

המכשול הגדול ביותר שעומד בדרכנו

may actually just be in our heads.

אולי למעשה נמצא בראשנו.

We just need to let go of that myth

אנחנו רק צריכים להשתחרר מהמיתוס

that if you add your values into your investment thinking,

שאם אתם מוסיפים את הערכים שלכם למחשבה על השקעות

that you get less sweet porridge.

שתקבלו פחות דייסה מתוקה.

And once you get rid of the fable,

וברגע שתפטרו מהמעשיה הזו,

you can actually start appreciating those facts we've been talking about.

אתם למעשה יכולים להתחיל להעריך את העובדות האלו שדיברנו עליהן.

And third, the future is already here.

ושלישית, העתיד כבר פה.

Sustainable investment today is a 20 trillion dollar market

השקעות מקיימות היום הן שוק של 20 טריליון דולר

and it's the fastest-growing segment of the investment industry.

וזה המקטע שגדל הכי מהר מכל תעשיית ההשקעות.

In the United States, it has grown enormously, as you can see.

בארצות הברית, הוא גדל בצורה עצומה, כמו שאתם יכולים לראות.

It now represents one out of every six dollars

הוא מייצג עכשיו אחד מכל שישה דולרים של השקעה

under professional management in the United States.

תחת ניהול מקצועי בארצות הברית.

So what are we waiting for?

אז למה אנחנו מחכים?

For me, it goes back to the inspiration that I received from my mother.

בשבילי, זה חוזר להשראה שקיבלתי מאימי.

She knew that she wanted a life

היא ידעה שהיא רצתה חיים

where she would have the freedom to make her own choices

בהם יהיה לה חופש לעשות את הבחירות שלה

and to have her voice heard and write her own story.

ושהקול שלה ישמע ושתוכל לכתוב את סיפורה שלה.

She was passionate about that goal

היתה לה תשוקה בנוגע למטרה הזו

and she was clear that she would let no army, no obstacle,

והיא היתה ברורה שהיא לא תיתן לשום צבא, לשום מכשול,

no big institution stand in her way.

לשום מוסד גדול לעמוד בדרכה.

She made it to the States,

היא הגיעה לארצות הברית,

and she became a teacher,

והיא הפכה למורה,

an award-winning author

וסופרת זוכת פרסים

and a mother,

ואמא,

and ended up sending her daughters to Harvard.

ובסופו של דבר שלחה את בנותיה להארווארד.

And these days, you can tell that she is amply comfortable

ובימים אלה, אתם יכולים לראות שמאוד נוח לה

holding court in the most powerful institutions in the world.

להחזיק מקום במוסדות הכי חזקים בעולם.

It seems almost too prophetic

זה נראה כמעט נבואי

that her name in Korean means

שמשמעות שמה בקוראנית הוא

"passionate clarity."

"בהירות תשוקתית."

Passionate clarity:

בהירות תשוקתית:

that's what I think we need to drive change.

זה מה שאני חושבת שאנחנו צריכים כדי להניע שינוי.

Passion about the change we want to see in the world,

תשוקה בנוגע לשינוי שאנחנו רוצים לראות בעולם,

and clarity that we are able to help chart the course.

ובהירות שאנחנו מסוגלים לעזור להטוות את המסלול.

We have more opportunity today than ever before

יש לנו יותר הזדמנויות היום מאי פעם בעבר

to make choices.

לעשות בחירות.

We have more power than ever before to make our voices heard.

יש לנו יותר כוח מאי פעם בעבר לגרום לקול שלנו להשמע.

So change your perspective.

אז תשנו את הפרספקטיבה שלכם.

Vote with your small change.

הצביעו עם השינוי הקטן שלכם.

Invest in the change you want to see in the world.

השקיעו בשינוי אותו אתם רוצים לראות בעולם.

Change the fables

שנו את המעשיות

and change the markets.

ושנו את השווקים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)