Refugees want empowerment, not handouts | Robert Hakiza

תרגום: Nour Takruri עריכה: Ido Dekkers

כעת, רוב הפליטים חיים בערים

ולא במחנות פליטים

Currently, most refugees live in the cities

אנחנו מייצגים כ 60 אחוז ,

rather than in the refugee camps.

ממספר הפליטים בעולם.

We represent over 60 percent

עם רוב הפליטים החיים באזורים עירוניים,

of the number of refugees globally.

יש צורך עצום לשינוי פרדיגמה, ולצורת חשיבה חדשה

With the majority of refugees living in urban areas,

במקום לבזבז כסף על בניית קירות,

there is a strong need for a paradigm shift and new thinking.

מוטב להשקיע את הכסף בתוכניות,

Rather than wasting money on building walls,

כדי לסייע לפליטים שיוכלו לסייע לעצמם.

מחיאות כפיים

it would be better to spend on programs

to help refugees to help themselves.

תמיד אנחנו עוזבים מאחורינו את כל רכושנו.

(Applause)

אך לא את המיומנויות והידע שלנו.

We always have to leave behind all our possessions.

אם היינו רשאים לחיות חיים יצרניים,

But not our skills and knowledge.

פליטים יוכלו לסייע לעצמם

ולתרום לפיתוח המדינה המארחת אותם.

If allowed to live a productive life,

refugees can help themselves

נולדתי בעיר שנקראת בוקאבו,

and contribute to the development of their host country.

בדרום קיבו,

ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

I was born in the city called Bukavu,

אני הילד החמישי במשפחה בת 12 ילדים.

South Kivu,

in the Democratic Republic of Congo.

אבי, מכונאי במקצועו,

I am the fifth-born in a family of 12 children.

עבד קשה כדי לשלוח אותי לבית הספר.

My father, a mechanic by profession,

בדיוק כמו צעירים אחרים,

worked very hard to send me to school.

היו לי המון תכניות וחלומות.

רציתי להמשיך את לימודיי,

Just like other young people,

למצוא עבודה נחמדה,

I had a lot of plans and dreams.

להתחתן ולהביא ילדים לעולם,

ולתמוך במשפחתי.

I wanted to complete my studies,

אבל זה לא קרה.

get a nice job,

marry and have my own children

המלחמה בארץ מולדתי , אילצה אותי לברוח לאוגנדה ב 2008,

and support my family.

But this didn't happen.

לפני תשע שנים.

War in my homeland forced me to flee to Uganda in 2008,

משפחתי הצטרפה ליציאת פליטים קבועה,

nine years ago.

שהשתקעו בבירת אוגנדה, קמפלה.

My family joined a steady exodus of refugees

במדינתי,

אני כבר חייתי בעיר,

who settled in Uganda's capital, Kampala.

ואנחנו הרגשנו שקמפלה הייתה טובה יותר ממחנה פליטים.

In my country,

I lived already in the city,

and we felt Kampala was much better than a refugee camp.

פליטים בערים,

תמיד נדחו מסיוע עולמי,

אפילו אחרי ההכרה בהם על ידי האו“ם ב 1997.

Refugees in the cities

have always been denied international assistance,

בנוסף לבעיית העוני שעמדה בפנינו,

even after their recognition by UNHCR in 1997.

בדומה לתושבים מקומיים עניים,

In addition to the poverty problem we were confronted with

התמודדנו עם אתגרים בגלל מעמדנו כפליטים,

כמו מגבלת השפה.

as the local urban poor,

בקונגו, השפה הרשמית היא צרפתית.

we were facing challenges due to our refugee status,

אך באוגנדה, היא אנגלית.

such as a language barrier.

לא הייתה לנו גישה לחינוך ולבריאות.

In Congo, the official language is French.

נחשפנו להטרדה,

But in Uganda, it is English.

לניצול, לאיומים, ולאפליה.

We didn't have access to education and health.

We were exposed to harassment,

ארגונים הומניטריים התמקדו בעיקר,

exploitation, intimidation and discrimination.

ביישובים הפורמליים באזורים כפריים,

ולא היה דבר במקום בשבילנו.

Humanitarian organizations mostly focused

on the formal settlement in rural areas,

אבל לא רצינו תרומות,

and there was nothing in place for us.

רצינו לעבוד ולהתפרנס

But we didn't want handouts.

הצטרפתי לשני קולגות בגלות,

והקמנו ארגון שתומך בפליטים.

We wanted to work and support ourselves.

I joined my other two colleagues in exile

יאריד-- פליטים אפריקאים צעירים לפיתוח אינטגרלי--

and set up an organization to support other refugees.

הארגון התחיל כשיחה בתוך הקהילה הקונגואית.

YARID -- Young African Refugees for Integral Development --

שאלנו את האנשים בקהילה

began as a conversation within the Congolese community.

כיצד יכלו לארגן את עצמם , כדי להתמודד עם אתגרים אלה

We asked the community

תכניות “היאריד” לתמיכה התפתחו בשלבים,

how they could organize themselves to solve these challenges.

תוך התקדמות מקהילת הכדורגל, לשפה אנגלית,

The YARID programs for support evolve in stages,

לתפירה כמקור לפרנסה.

progressing from soccer community, to English language

כדורגל שינה את האנרגיה

to sewing livelihoods.

של צעירים מובטלים

וחיבר אנשים מקהילות שונות.

The soccer changed the energy

שיעורי האנגלית החינמיים

of unemployed youth

עוזרים להעצמת האנשים כדי להשתלב בקהילה האוגנדית,

and connected people from different communities.

לאפשר להם להכיר את שכניהם, ולמכור את סחורתם.

The free English classes

help empower people to engage with the Ugandan community,

תכנית ההכשרה המקצועית מציעה מיומנויות פרנסה,

allowing them to get to know their neighbors and sell wares.

ובנוסף, הזדמנויות חשובות להסתמכות עצמית כלכלית

The vocational training program offers livelihood skills,

כבר ראינו משפחות רבות,

and with them, important opportunities for economic self-reliance.

שהפכו לבעלות קיום עצמי.

ראינו משפחות שלא זקוקות יותר לעזרתנו.

We've seen so many families

become self-sustaining.

ככל שתכניות היאריד התרחבו,

We've seen who no longer needs our help.

היא כללה טווח הולך וגובר של לאומים--

As YARID's programs have expanded,

קונגולזי, רואנדי, בורונדי,

it has included an increasing range of nationalities --

סומלי, אתיופי, דרום סודני.

היום, יאריד תמך ב 3,000 פליטים בקמפלה.

Congolese, Rwandan, Burundian,

Somalis, Ethiopian, South Sudanese.

וממשיך לתמוך ביותר פליטים.

מחיאות כפיים

Today, YARID has supported over 3,000 refugees across Kampala

פליטים זקוקים להעצמה, ולא לתרומות.

and continues supporting more.

(Applause)

אנחנו מכירים את קהילתנו יותר מכל אחד.

Refugees want empowerment, not handouts.

אנחנו מבינים את האתגרים וההזדמנויות שעומדות בפנינו

We know our community better than anyone.

כדי להפוך לעצמאים.

אני יודע יותר מכל אחד

We understand the challenges and opportunities we face

שיוזמות שנוצרו על ידי פליטים, אכן עובדות.

to become self-reliant.

פליטים צריכים להיות מוכרים ונתמכים ברמה בינלאומית.

I know better than anyone

that initiatives created by refugees work.

תנו לנו את התמיכה שמגיעה לנו,

ואנחנו נגמול לכם עם ריבית.

They need to be internationally recognized and supported.

תודה רבה.

מחיאות כפיים

Give us the support we deserve,

and we will pay you back with interest.

Thank you so much.

(Applause)