The laws that sex workers really want | Juno Mac

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

I want to talk about sex for money.

אני רוצה לדבר על מין תמורת כסף.

I'm not like most of the people you'll have heard speaking

אני לא כמו רוב האנשים ששמעתם מדברים

about prostitution before.

על זנות לפני כן.

I'm not a police officer or a social worker.

אני לא שוטרת או עובדת סוציאלית.

I'm not an academic, a journalist or a politician.

אני לא אקדמאית, עיתונאית או פוליטיקאית.

And as you'll probably have picked up from Maryam's blurb,

וכמו שבטח כבר הבנתם מהדיבור של מרים,

I'm not a nun, either.

אני גם לא נזירה.

(Laughter)

(צחוק)

Most of those people would tell you that selling sex is degrading;

רוב האנשים האלו יגידו לכם שמכירת סקס היא משפילה;

that no one would ever choose to do it;

שאף אחד לעולם לא יבחר לעשות את זה;

that it's dangerous; women get abused and killed.

ושזה מסוכן; נשים מנוצלות ונהרגות.

In fact, most of those people would say,

למעשה, רוב האנשים האלו יגידו,

"There should be a law against it!"

"צריך להיות חוק שיאסור את זה!"

Maybe that sounds reasonable to you.

אולי זה נשמע לכם הגיוני.

It sounded reasonable to me until the closing months of 2009,

זה נשמע לי הגיוני עד החודשים האחרונים של 2009,

when I was working two dead-end, minimum-wage jobs.

כשעבדתי בשתי עבודות עלובות במשכורת מינימום.

Every month my wages would just replenish my overdraft.

כל חודש המשכורת שלי כיסתה רק את משיכת היתר שלי.

I was exhausted and my life was going nowhere.

הייתי תשושה וחיי לא הלכו לשום מקום.

Like many others before me,

כמו הרבה לפני,

I decided sex for money was a better option.

החלטתי שסקס תמורת כסף היתה אופציה טובה יותר.

Now don't get me wrong --

עכשיו אל תטעו --

I would have loved to have won the lottery instead.

הייתי רוצה לזכות בלוטו במקום.

But it wasn't going to happen anytime soon,

אבל זה לא עמד לקרות בקרוב,

and my rent needed paying.

והשכירות שלי היתה צריכה להיות משולמת.

So I signed up for my first shift in a brothel.

אז נכנסתי למשמרת הראשונה שלי בבית בושת.

In the years that have passed,

בשנים שעברו,

I've had a lot of time to think.

היה לי הרבה זמן לחשוב.

I've reconsidered the ideas I once had about prostitution.

שקלתי מחדש את הרעיונות שהיו לי פעם על זנות.

I've given a lot of thought to consent

הקדשתי הרבה מחשבה להסכמה

and the nature of work under capitalism.

והטבע של עבודה תחת קפיטליזם.

I've thought about gender inequality

חשבתי על חוסר שווין מגדרי

and the sexual and reproductive labor of women.

והעבודה המינית וההתרבותית של נשים.

I've experienced exploitation and violence at work.

חוותי ניצול ואלימות בעבודה.

I've thought about what's needed

חשבתי על מה הייתי צריכה

to protect other sex workers from these things.

כדי להגן על עובדות מין אחרות מהדברים האלה.

Maybe you've thought about them, too.

אולי גם אתם חשבתם עליהם.

In this talk,

בהרצאה זו,

I'll take you through the four main legal approaches

אני אקח אציג לכם את ארבע הגישות החוקיות העיקריות

applied to sex work throughout the world,

שהופעלו על עובדי תעשיית המין בעולם,

and explain why they don't work;

ואסביר למה הן לא עובדות;

why prohibiting the sex industry actually exacerbates every harm

למה איסור על תעשיית המין למעשה מגביר את הפגיעה

that sex workers are vulnerable to.

שעובדי מין פגיעים לה.

Then I'm going tell you about what we, as sex workers, actually want.

אז אני אספר לכם על מה אנחנו, כעובדי המין, למעשה רוצים.

The first approach is full criminalization.

הגישה הראשונה היא הוצאה לגמרי מחוץ לחוק.

Half the world,

חצי מהעולם,

including Russia, South Africa and most of the US,

כולל רוסיה, דרום אפריקה ורוב ארצות הברית,

regulates sex work by criminalizing everyone involved.

מסדירים את תעשיית הסקס על ידי הפיכת כל מי שמעורב לפושעים.

So that's seller, buyer and third parties.

אז זה המוכרים, הקונים וצד שלישי.

Lawmakers in these countries apparently hope

מחוקקים במדינות אלו מקווים כנראה

that the fear of getting arrested will deter people from selling sex.

שהפחד מלהאסר ירתיע אנשים ממכירת סקס.

But if you're forced to choose between obeying the law

אבל אם אתם מוכרחים לבחור בין לציית לחוק

and feeding yourself or your family,

ולהאכיל את עצמכם ואת משפחותיכם,

you're going to do the work anyway,

אתם תעבדו בכל מקרה,

and take the risk.

ותקחו את הסיכון.

Criminalization is a trap.

הוצאה מחוץ לחוק היא מלכודת.

It's hard to get a conventional job when you have a criminal record.

זה קשה להשיג עבודה קונבנציונלית כשיש לכם תיק פלילי.

Potential employers won't hire you.

מעסיקים פוטנציאלים לא ישכרו אתכם.

Assuming you still need money,

בהנחה שאתם עדיין צריכים כסף,

you'll stay in the more flexible, informal economy.

אתם תישארו בכלכלה הלא פורמלית היותר גמישה.

The law forces you to keep selling sex,

החוק מכריח אתכם להמשיך למכור סקס,

which is the exact opposite of its intended effect.

שזה בדיוק ההפך מההשפעה הרצויה.

Being criminalized leaves you exposed to mistreatment by the state itself.

הוצאה מחוץ לחוק משאירה אתכם חשופים ליחס גרוע מהמדינה עצמה.

In many places you may be coerced into paying a bribe

בהרבה מקומות אתם אולי תאולצו לשלם שוחד

or even into having sex with a police officer

או אפילו לקיים יחסי מין עם שוטר

to avoid arrest.

כדי להמנע ממעצר.

Police and prison guards in Cambodia, for example,

המשטרה וסוהרים בקמבודיה, לדוגמה,

have been documented subjecting sex workers

תועדו מפעילים על עובדי תעשיית המין

to what can only be described as torture:

מה שאפשר לתאר רק כעינויים:

threats at gunpoint,

איומים בנשק,

beatings, electric shocks, rape

הכאות, שוקים חשמליים, אונס

and denial of food.

ומניעת אוכל.

Another worrying thing:

דבר מדאיג נוסף:

if you're selling sex in places like Kenya, South Africa or New York,

אם אתם מוכרים סקס במקומות כמו קניה, דרום אפריקה או ניו יורק,

a police officer can arrest you if you're caught carrying condoms,

שוטר יכול לעצור אתכם אם נתפסתם עם קונדומים,

because condoms can legally be used as evidence that you're selling sex.

בגלל שקונדומים יכולים משפטית להיות בשימוש כראיה שאתם מוכרים סקס.

Obviously, this increases HIV risk.

כמובן, זה מגביר את הסיכון ל HIV.

Imagine knowing if you're busted carrying condoms,

דמיינו שאתם יודעים שאם תעצרו נושאים קונדומים,

it'll be used against you.

זה יהיה בשימוש נגדכם.

It's a pretty strong incentive to leave them at home, right?

זה תמריץ די חזק להשאיר אותם בבית, נכון?

Sex workers working in these places are forced to make a tough choice

עובדי תעשיית המין במקומות האלו מאולצים לעשות בחירות קשות

between risking arrest or having risky sex.

בין להסתכן במעצר או לעשות סקס בסיכון.

What would you choose?

מה אתם הייתם בוחרים?

Would you pack condoms to go to work?

האם הייתם אורזים קונדומים בדרך לעבודה?

How about if you're worried

מה עם הייתם דואגים

the police officer would rape you when he got you in the van?

ששוטר יאנוס אתכם כשהוא מכניס אתכם למסחרית?

The second approach to regulating sex work seen in these countries

הגישה השניה להסדרת עובדי המין שנראית במדינות האלו

is partial criminalization,

היא הוצאה חלקית מחוץ לחוק,

where the buying and selling of sex are legal,

שם קנייה ומכירה של סקס הם חוקיים,

but surrounding activities,

אבל הפעילויות מסביב,

like brothel-keeping or soliciting on the street, are banned.

כמו אחזקת בתי בושת או הצעה ברחוב, אסורים.

Laws like these --

חוקים כמו אלה --

we have them in the UK and in France --

יש לנו אתם באנגליה ובצרפת --

essentially say to us sex workers,

בעיקרון אומרים לעובדי תעשיית המין,

"Hey, we don't mind you selling sex,

"היי, לא אכפת לנו שתמכרו סקס,

just make sure it's done behind closed doors

רק תדאגו שזה נעשה מאחורי דלתות סגורות

and all alone."

ולבד."

And brothel-keeping, by the way,

ואחזקת בתי בושת, דרך אגב,

is defined as just two or more sex workers working together.

מוגדרת כשני עובדי תעשייתי מין או יותר עובדים יחד.

Making that illegal means that many of us work alone,

הפיכת זה ללא חוקי אומר שרבים מאיתנו עובדים לבד,

which obviously makes us vulnerable to violent offenders.

מה שכמובן הופך אותנו לפגיעים לפושעים אלימים.

But we're also vulnerable

אבל אנחנו גם פגיעים

if we choose to break the law by working together.

אם אנחנו בוחרים לעבור על החוק בעבודה יחד.

A couple of years ago,

לפני מספר שנים,

a friend of mine was nervous after she was attacked at work,

חברה שלי היתה לחוצה אחרי שהיא הותקפה בעבודה,

so I said that she could see her clients from my place for a while.

אז אמרתי לה שהיא צריכה לפגוש את הלקוחות שלה במקום שלי לזמן מה.

During that time,

במהלך אותו זמן,

we had another guy turn nasty.

היה לנו עוד בחור שנעשה מגעיל.

I told the guy to leave or I'd call the police.

אמרתי לבחור לעזוב או שאני אקרא למשטרה.

And he looked at the two of us and said,

והוא הביט בשנינו ואמר,

"You girls can't call the cops.

"אתן לא יכולות לקרוא למשטרה.

You're working together, this place is illegal."

אתן עובדות יחד, המקום הזה לא חוקי."

He was right.

והוא צדק.

He eventually left without getting physically violent,

הוא עזב לבסוף בלי להפוך לאלים פיזית,

but the knowledge that we were breaking the law

אבל הידע שעברנו על החוק

empowered that man to threaten us.

חיזק את האיש באיום עלינו.

He felt confident he'd get away with it.

הוא הרגיש בטוח שהוא יצליח בזה.

The prohibition of street prostitution also causes more harm

האיסור על זנות ברחוב גם גורם ליותר נזק

than it prevents.

משהוא מונע.

Firstly, to avoid getting arrested,

ראשית, כדי להמנע ממעצר,

street workers take risks to avoid detection,

עובדי רחוב לוקחים סיכונים כדי להמנע מזיהוי,

and that means working alone

וזה אומר לעבוד לבד

or in isolated locations like dark forests

או במקומות מבודדים כמו יערות חשוכים

where they're vulnerable to attack.

שם הם פגיעים לתקיפות.

If you're caught selling sex outdoors,

אם אתם נתפשים מוכרים סקס בחוץ,

you pay a fine.

אתם משלמים קנס.

How do you pay that fine without going back to the streets?

איך אתם משלמים את הקנס בלי לחזור לעבוד ברחובות?

It was the need for money that saw you in the streets

זה היה הצורך בכסף מראש

in the first place.

שהביא אתכם לרחוב.

And so the fines stack up,

וכך הקנסות מצטברים,

and you're caught in a vicious cycle

ואתם נלכדים במעגל קסמים אכזרי

of selling sex to pay the fines you got for selling sex.

של מכירת סקס כדי לשלם את הקנסות שקיבלתם על מכירת סקס.

Let me tell you about Mariana Popa who worked in Redbridge, East London.

תני לי לספר לכם על מריאנה פופה שעבדה ברדברידג', מזרח לונדון.

The street workers on her patch would normally wait for clients in groups

עובדי הרחוב באזור שלה בדרך כלל היו מחכים ללקוחות בקבוצות

for safety in numbers

בשל ביטחון במספרים

and to warn each other about how to avoid dangerous guys.

וכדי להזהיר אחד את השני בנוגע לאיך להמנע מבחורים מסוכנים.

But during a police crackdown on sex workers and their clients,

אבל במהלך פשיטה משטרתית על עובדי מין והלקוחות שלהם,

she was forced to work alone to avoid being arrested.

היא אולצה לעבוד לבד כדי להמנע ממעצר.

She was stabbed to death in the early hours of October 29, 2013.

היא נדקרה למוות בשעות המוקדמות של ה 29 באוקטובר, 2013.

She had been working later than usual

היא עבדה מאוחר מכרגיל

to try to pay off a fine she had received for soliciting.

כדי לנסות לשלם את הקנס שהיא קיבלה על שידול.

So if criminalizing sex workers hurts them,

אז אם הוצאה מחוץ לחוק של עובדי מין פוגעת בהם,

why not just criminalize the people who buy sex?

למה לא פשוט להוציא מחוץ לחוק אנשים שקונים סקס?

This is the aim of the third approach

זו המטרה של השיטה השלישית

I want to talk about --

שאני רוצה לדבר עליה --

the Swedish or Nordic model of sex-work law.

המודל השוודי והנורבגי של חוקי עבודת מין.

The idea behind this law

הרעיון מאחורי החוק הזה

is that selling sex is intrinsically harmful

הוא שמכירת סקס היא מזיקה במהותה

and so you're, in fact, helping sex workers by removing the option.

וכך אתם, למעשה, עוזרים לעובדי המין בהסרת האופציה.

Despite growing support

למרות תמיכה גוברת

for what's often described as the "end demand" approach,

למה שהרבה פעמים מתואר כגישת "דרישת הקצה",

there's no evidence that it works.

יש עדות שזה עובד.

There's just as much prostitution in Sweden as there was before.

יש אותה כמות זנות בשוודיה כמו שהיתה לפני כן.

Why might that be?

למה זה כך?

It's because people selling sex

זה בגלל שלאנשים שמוכרים סקס

often don't have other options for income.

הרבה פעמים אין אופציות הכנסה אחרות.

If you need that money,

אם אתם צריכים את הכסף הזה,

the only effect that a drop in business is going have

ההשפעה היחידה שתהיה לירידה בעסקים

is to force you to lower your prices

היא להכריח אתכם להוריד את המחירים

or offer more risky sexual services.

או להציע שרותים מינים יותר מסוכנים.

If you need to find more clients,

אם אתם צריכים למצוא יותר לקוחות,

you might seek the help of a manager.

אתם אולי תחפשו עזרה של מנהל.

So you see, rather than putting a stop

אז אתם מבינים, במקום לעצור

to what's often descried as pimping,

למה שמתואר הרבה פעמים כסרסרות,

a law like this actually gives oxygen

חוק כזה למעשה נותן חמצן

to potentially abusive third parties.

לצד שלישי שיכול להיות פוגעני.

To keep safe in my work,

כדי לשמור על עצמי בעבודה,

I try not to take bookings from someone

אני מנסה לא לקחת הזמנות ממישהו

who calls me from a withheld number.

שמתקשר אלי ממספר חסום.

If it's a home or a hotel visit,

אם זה בית או ביקור במלון,

I try to get a full name and details.

אני מנסה לקבל שם מלא ופרטים.

If I worked under the Swedish model,

אם הייתי עובדת תחת המודל השוודי,

a client would be too scared to give me that information.

לקוח היה מפחד מדי לתת לי את המידע הזה.

I might have no other choice

אולי לא היתה לי ברירה

but to accept a booking from a man who is untraceable

אלא לקבל הזמנה מאדם בלתי ניתן למעקב

if he later turns out to be violent.

אם הוא יהפך מאוחר יותר לאלים.

If you need their money,

אם אתם צריכים את הכסף,

you need to protect your clients from the police.

אתם צריכים להגן על הלקוחות שלכם מהמשטרה.

If you work outdoors,

אם אתם עובדים בחוץ,

that means working alone or in isolated locations,

זה אומר לעבוד לבד במקומות מבודדים,

just as if you were criminalized yourself.

ממש כאילו הפכתם את עצמכם לפושעים.

It might mean getting into cars quicker,

זה אולי אומר להכנס למכוניות מהר יותר,

less negotiating time means snap decisions.

להתווכח פחות זמן אומר החלטות חפוזות.

Is this guy dangerous or just nervous?

האם הבחור מסוכן או פשוט עצבני?

Can you afford to take the risk?

האם אתם יכולים להרשות לעצמכם את הסיכון?

Can you afford not to?

האם אתם יכולים להרשות לעצמכם לא לעשות את זה?

Something I'm often hearing is,

משהו שאני שומעת הרבה פעמים,

"Prostitution would be fine

"זנות תהיה בסדר

if we made it legal and regulated it."

אם נעשה את זה חוקי ונפעיל על זה רגולציה."

We call that approach legalization,

אנחנו קוראים לגישה הזו לגליזציה,

and it's used by countries like the Netherlands, Germany

והיא בשימוש במדינות כמו הולנד, גרמניה

and Nevada in the US.

ונבאדה בארצות הברית.

But it's not a great model for human rights.

אבל זה לא מודל מעולה לזכויות אדם.

And in state-controlled prostitution,

וזנות נשלטת מדינה,

commercial sex can only happen

סקס מסחרי יכול להתרחש רק

in certain legally-designated areas or venues,

באזורים מתוכננים משפטים מסויימים או מתקנים,

and sex workers are made to comply with special restrictions,

ועובדי מין צריכים לעמוד בהגבלות מיוחדות,

like registration and forced health checks.

כמו רישום ובדיקות בריאות כפויות.

Regulation sounds great on paper,

רגולציה נשמעת מעולה על הניר,

but politicians deliberately make regulation around the sex industry

אבל פוליטיקאים בכוונה יוצרים רגולוציות סביב תעשית המין

expensive and difficult to comply with.

מקיפות וקשות לעמוד בהן.

It creates a two-tiered system: legal and illegal work.

זה יוצר מערכת בשתי רמות: חוקית ולא חוקית.

We sometimes call it "backdoor criminalization."

אנחנו לפעמים קוראים לזה "הוצאה מחוץ לחוק מהדלת האחורית."

Rich, well-connected brothel owners can comply with the regulations,

בעלי בתי בושת עשירים ומחוברים יכולים לעמוד בדרישות,

but more marginalized people find those hoops

אבל אנשים פחות מקושרים מוצאים את המכשולים האלה

impossible to jump through.

בלתי ניתנים למעבר.

And even if it's possible in principle,

ואפילו אם זה אפשרי בעיקרון,

getting a license or proper venue takes time and costs money.

לקבל רשיון למקום מתאים לוקח זמן ועולה כסף.

It's not going to be an option

זה לא תהיה אופציה

for someone who's desperate and needs money tonight.

למישהו שנואש וצריך כסף הלילה.

They might be a refugee or fleeing domestic abuse.

הם אולי פליטים או בורחים מהתעללות בבית.

In this two-tiered system,

במערכת בעלת שתי הרמות הזו,

the most vulnerable people are forced to work illegally,

האנשים הכי פגיעים חייבים לעבוד באופן לא חוקי,

so they're still exposed to all the dangers of criminalization

אז הם עדיין חשופים לכל הסכנות של פשע

I mentioned earlier.

שהזכרתי מוקדם יותר.

So.

אז.

It's looking like all attempts to control

זה נראה כאילו שנסיון לשליטה

or prevent sex work from happening

או מניעה של עבודת סקס מלהתרחש

makes things more dangerous for people selling sex.

עושה את זה הרבה יותר מסוכן למכור סקס.

Fear of law enforcement makes them work alone in isolated locations,

פחד מאוכפי החוק גורם להם לעבוד לבד במקומות מבודדים,

and allows clients and even cops

ומאפשר ללקוחות ואפילו לשוטרים

to get abusive in the knowledge they'll get away with it.

להפוך לפוגעים בידיעה שהם יתחמקו מזה.

Fines and criminal records force people to keep selling sex,

קנסות ותיקים פליליים מכריחים אנשים להמשיך למכור סקס,

rather than enabling them to stop.

במקום לאפשר להם להפסיק.

Crackdowns on buyers drive sellers to take dangerous risks

פשיטות על לקוחות דוחפות את הספקים לקחת סיכונים

and into the arms of potentially abusive managers.

ולידיים של מנהלים מתעללים בפוטנציאל.

These laws also reinforce stigma and hatred against sex workers.

החוקים האלה גם מחזקים את הסטיגמה והשנאה נגד עובדי המין.

When France temporarily brought in the Swedish model two years ago,

כשצרפת הביאה זמנית את המודל השוודי לפני שנתיים,

ordinary citizens took it as a cue

אזרחים רגילים לקחו את זה כאות

to start carrying out vigilante attacks

להתחיל לבצע התקפות

against people working on the street.

נגד אנשים שעובדים ברחוב.

In Sweden, opinion surveys show

בשוודיה, סקרי דעת קהל מראים

that significantly more people want sex workers to be arrested now

שמשמעותית יותר אנשים רוצים שעובדי מין יעצרו עכשיו

than before the law was brought in.

מלפני שהחוק חוקק.

If prohibition is this harmful,

אם איסור הוא כזה מזיק,

you might ask, why it so popular?

אתם אולי שואלים, למה הוא כזה פופולרי?

Firstly, sex work is and always has been a survival strategy

ראשית, עובודת מין תמיד היתה אסטרטגיית השרדות

for all kinds of unpopular minority groups:

לכל מיני סוגים של קבוצות מיעוטים לא פופולריות:

people of color,

אנשים צבעוניים,

migrants,

מהגרים,

people with disabilities,

אנשים עם נכות,

LGBTQ people,

אנשי הקהילה הגאה,

particularly trans women.

בעיקר נשים טרנס.

These are the groups most heavily profiled

אלה הקבוצות שהכי נחשבות

and punished through prohibitionist law.

ומוענשות דרך חוקי איסור.

I don't think this is an accident.

אני לא חושבת שזה בטעות.

These laws have political support

לחוקים האלה יש תמיכה פוליטית

precisely because they target people

בדיוק בגלל שהם מכוונים לאנשים

that voters don't want to see or know about.

שהבוחרים לא רוצים לראות או לדעת עליהם.

Why else might people support prohibition?

אחרת למה אנשים יתמכו באיסור?

Well, lots of people have understandable fears about trafficking.

ובכן, להרבה אנשים יש פחדים מובנים בנוגע לסחר בנשים.

Folks think that foreign women kidnapped and sold into sexual slavery

אנשים חשובים שנשים זרות שנחטפות ונמכרות לעבדות מינית

can be saved by shutting a whole industry down.

יכולות להנצל על ידי סגירת כל התעשייה.

So let's talk about trafficking.

אז בואו נדבר על סחר בנשים.

Forced labor does occur in many industries,

עבודה מאולצת מתרחשת בהרבה תעשיות,

especially those where the workers are migrants or otherwise vulnerable,

בעיקר אלו בהן העובדים הם מהגרים או פגיעים בצורה אחרת,

and this needs to be addressed.

וזה צריך להיות מטופל.

But it's best addressed with legislation targeting those specific abuses,

אבל זה מטופל הכי טוב עם חקיקה שמכוונת לפגיעות הספציפיות האלו,

not an entire industry.

לא כל התעשייה.

When 23 undocumented Chinese migrants

כש 23 מהגרים סיניים לא מתועדים

drowned while picking cockles in Morecambe Bay in 2004,

טבעו בזמן שאספו צדפות במפרץ מורקמבה ב 2004,

there were no calls to outlaw the entire seafood industry

לא היו קריאות להוציא מחוץ לחוק את כל תעשיית מאכלי הים

to save trafficking victims.

כדי להציל קורבנות סחר באדם.

The solution is clearly to give workers more legal protections,

הפיתרון הוא בברור לתת לעובדים יותר הגנה משפטית,

allowing them to resist abuse

ולאפשר להם להתנגד להתעללות

and report it to authorities without fear of arrest.

ולדווח עליה לרשויות בלי פחד ממאסר.

The way the term trafficking is thrown around

הדרך בה המונח סחר באדם נזרק

implies that all undocumented migration into prostitution is forced.

מציע שכל המהגרים הלא מתועדים לזנות מגיעים אליה בכוח.

In fact, many migrants have made a decision,

למעשה, הרבה מהגרים עשו החלטה,

out of economic need,

מתוך צורך כלכלי,

to place themselves into the hands of people smugglers.

לשים את עצמם בידים של מבריחי אנשים.

Many do this with the full knowledge

הרבה עושים זאת בידיעה מלאה

that they'll be selling sex when they reach their destination.

שהם ימכרו סקס כשהם יגיעו ליעדם.

And yes, it can often be the case

וכן, זה הרבה פעמים יכול להיות המקרה

that these people smugglers demand exorbitant fees,

שמבריחי האנשים האלה יתבעו סכומים מופרזים,

coerce migrants into work they don't want to do

ויכריחו מהגרים לעבוד בעבודות שהם לא רוצים

and abuse them when they're vulnerable.

ויתעללו בהם כשהם פגיעים.

That's true of prostitution,

זה נכון לזנות,

but it's also true of agricultural work,

אבל זה גם נכון לעבודה חקלאית,

hospitality work and domestic work.

לעובדי בריאות ולעובדי בית.

Ultimately, nobody wants to be forced to do any kind of work,

בסופו של דבר, אף אחד לא רוצה שיכריחו אותו לעשות כל סוג של עבודה,

but that's a risk many migrants are willing to take,

אבל זה הסיכון שרוב המהגרים מוכנים לקחת,

because of what they're leaving behind.

בגלל מה שהם משאירים מאחור.

If people were allowed to migrate legally

אם לאנשים היה מותר להגר באופן חוקי

they wouldn't have to place their lives into the hands of people smugglers.

הם לא היו צריכים לשים את חייהם בידיים של מבריחי אנשים.

The problems arise

הבעיות עולות

from the criminalization of migration,

מההוצאה מחוץ לחוק של הגירה,

just as they do from the criminalization

ממש כמו שהן מגיעות מהוצאה מחוץ לחוק

of sex work itself.

של עבודת המין עצמה.

This is a lesson of history.

זה השיעור של ההסטוריה.

If you try to prohibit something that people want or need to do,

אם אתם מנסים להגביל משהו שאנשים רוצים או צריכים לעשות,

whether that's drinking alcohol or crossing borders

בין אם זה שתיית אלכוהול או חציית גבולות

or getting an abortion

או הפלות

or selling sex,

או מכירת סקס,

you create more problems than you solve.

אתם יוצרים יותר בעיות משאתם פותרים.

Prohibition barely makes a difference

איסור חוקי בקושי משנה

to the amount of people actually doing those things.

לכמות האנשים שלמעשה עושים את הדברים האלו.

But it makes a huge difference

אבל זה עושה הבדל גדול

as to whether or not they're safe when they do them.

לאם הם בטוחים כשהם עושים את זה.

Why else might people support prohibition?

אחרת למה אנשים תמכו באיסור?

As a feminist, I know that the sex industry is a site

כפמיניסטית, אני יודעת שתעשיית המין היא המקום

of deeply entrenched social inequality.

לחוסר שוויון חברתי מושרש.

It's a fact that most buyers of sex are men with money,

זה עובדה שרוב קנייני הסקס הם גברים עם כסף,

and most sellers are women without.

ורוב המוכרים הן נשים בלי.

You can agree with all that -- I do --

אתם יכולים להסכים עם כל זה -- אני מסכימה --

and still think prohibition is a terrible policy.

ועדיין לחשוב שאיסור הוא מדיניות נוראית.

In a better, more equal world,

בעולם טוב ושוויוני יותר,

maybe there would be far fewer people selling sex to survive,

אולי היו הרבה פחות אנשים שמוכרים סקס כדי לשרוד,

but you can't simply legislate a better world into existence.

אבל אתם לא יכולים פשוט לחוקק עולם טוב יותר.

If someone needs to sell sex because they're poor

אם מישהו צריך למכור סקס בגלל שהוא עני

or because they're homeless

או בגלל שהוא חסר בית

or because they're undocumented and they can't find legal work,

או בגלל שהם לא רשומים והם לא יכולים לקבל עבודה חוקית,

taking away that option doesn't make them any less poor

לקיחת האופציה הזו לא עושה אותם פחות עניים

or house them

או משכנת אותם

or change their immigration status.

או משנה את מעמד ההגירה שלהם.

People worry that selling sex is degrading.

אנשים דואגים שמכירת סקס היא משפילה.

Ask yourself: is it more degrading than going hungry

שאלו את עצמכם: האם זה יותר משפיל מלהיות מורעבים

or seeing your children go hungry?

או לראות את הילדים שלכם מורעבים?

There's no call to ban rich people from hiring nannies

אין קריאה לאסור על אנשים עשירים לשכור מטפלות

or getting manicures,

או לקבל מניקור,

even though most of the people doing that labor are poor, migrant women.

אפילו שרוב האנשים שעושים את העבודות האלו הן נשים ענייות ומהגרות.

It's the fact of poor migrant women selling sex specifically

זה העובדה שמהגרות עניות מוכרות סקס ספציפית

that has some feminists uncomfortable.

שגורמת לכמה פמיניסטיות חוסר נוחות.

And I can understand

ואני יכולה להבין

why the sex industry provokes strong feelings.

למה תעשיית המין מעוררת רגשות עזים.

People have all kinds of complicated feelings

לאנשים יש כל מיני רגשות מורכבים

when it comes to sex.

כשזה מגיע לסקס.

But we can't make policy on the basis of mere feelings,

אבל אנחנו לא יכולים לעשות מדיניות על בסיס רגשות בלבד,

especially not over the heads of the people

בעיקר לא על חשבונם של אנשים

actually effected by those policies.

שלמעשה מושפעים מכל החוקים האלה.

If we get fixated on the abolition of sex work,

אם אנחנו נעשים מקובעים על מיגור עבודת המין,

we end up worrying more about a particular manifestation

אנחנו נגיע למצב שאנחנו דואגים יותר למימוש מסויים

of gender inequality,

של חוסר שוויון מגדרי,

rather than about the underlying causes.

במקום לסיבות בבסיסו.

People get really hung up on the question,

אנשים נתפסים ממש לשאלה,

"Well, would you want your daughter doing it?"

"ובכן, הייתם רוצים שהבת שלכם תעשה את זה?"

That's the wrong question.

זו השאלה הלא נכונה.

Instead, imagine she is doing it.

במקום, דמיינו שהיא עושה את זה,

How safe is she at work tonight?

כמה בטוחה היא בעבודה הלילה?

Why isn't she safer?

למה היא לא בטוחה יותר?

So we've looked at full criminalization,

אז הבטנו בהוצאה לגמרי מחוץ לחוק,

partial criminalization, the Swedish or Nordic Model

הוצאה חלקית, המודל השוודי והנורדי

and legalization,

ואישור חוקי,

and how they all cause harm.

ואיך כולם גורמים לנזק.

Something I never hear asked is:

משהו שאני לעולם לא שומעת נשאל הוא:

"What do sex workers want?"

"מה עובדי תעשיית המין רוצים?"

After all, we're the ones most affected by these laws.

אחרי הכל, אנחנו אלה שהכי מושפעים מהחוקים האלו.

New Zealand decriminalized sex work in 2003.

ניו זילנד ביטלה את האיסור על סקס ב 2003.

It's crucial to remember

זה חיוני לזכור

that decriminalization and legalization are not the same thing.

שביטול הוצאה מחוץ לחוק והכנסה לחוק הם לא אותו הדבר.

Decriminalization means the removal of laws

ביטול הוצאה מהחוק משמעה הסרת החוקים

that punitively target the sex industry,

שמתמקדים עונשית בתעשיית המין,

instead treating sex work much like any other kind of work.

במקום לטפל בעובדי המין ממש כמו בעבודות אחרות.

In New Zealand, people can work together for safety,

בניו זילנד, אנשים יכולים לעבוד יחד בבטחה,

and employers of sex workers are accountable to the state.

ומעסיקים של עובדי סקס אחראים בפני המדינה.

A sex worker can refuse to see a client at any time,

עובד סקס יכול לסרב לקבל לקוח בכל זמן,

for any reason,

מכל סיבה,

and 96 percent of street workers

ו 96 אחוז מהעובדים ברחוב

report that they feel the law protects their rights.

מדווחים שהם מרגישים שהחוק מגן על הזכויות שלהם.

New Zealand hasn't actually seen an increase

ניו זילנד למעשה לא ראתה עליה

in the amount of people doing sex work,

בכמות האנשים שהולכים לעבודת מין,

but decriminalizing it has made it a lot safer.

אבל ביטול הוצאה מהחוק הפכה את זה להרבה יותר בטוח.

But the lesson from New Zealand

אבל השיעור מניו זילנד

isn't just that its particular legislation is good,

הוא לא שחקיקה מסויימת היא טובה,

but that crucially,

אלא חיונית,

it was written in collaboration with sex workers;

הוא נכתב בשיתוף פעולה עם עובדי המין;

namely, the New Zealand Prostitutes' Collective.

בעיקר, קולקטיב הזנות של ניו זילנד.

When it came to making sex work safer,

כשזה מגיע להבטיח את בטיחות עובדי המין,

they were ready to hear it straight from sex workers themselves.

הם היו מוכנים לשמוע את זה ישירות מעובדי המין עצמם.

Here in the UK,

פה באנגליה,

I'm part of sex worker-led groups like the Sex Worker Open University

אני חלק מקבוצה שמובלת על ידי עובדי מין כמו האוניברסיטה הפתוחה לעובדי מין

and the English Collective of Prostitutes.

וקולקטיב הזנות האנגלי.

And we form part of a global movement

ואנחנו יוצרים חלק מתנועה עולמית

demanding decriminalization and self-determination.

שדורשת ביטול הוצאה מהחוק והגדרה עצמית.

The universal symbol of our movement is the red umbrella.

הסמל האוניברסלי של התנועה שלנו הוא המטריה האדומה.

We're supported in our demands by global bodies like UNAIDS,

אנחנו נתמכים בדרישות שלנו על ידי גופים גלובליים כמו UNAIDS,

the World Health Organization

ארגון הבריאות העולמי

and Amnesty International.

ואמנסטי אינטרנשיונל.

But we need more allies.

אבל אנחנו צריכים יותר שותפים.

If you care about gender equality

אם אכפת לכם משוויון מגדרי

or poverty or migration or public health,

או עוני או הגירה או בריאות הציבור,

then sex worker rights matter to you.

זכויות עובדי המין משנות לכם.

Make space for us in your movements.

עשו מקום לנו בתנועות שלכם.

That means not only listening to sex workers when we speak

זה אומר לא רק להקשיב לעובדי מין כשאנחנו מדברים

but amplifying our voices.

אלא להגביר את הקולות שלנו.

Resist those who silence us,

התנגדו לאלה שמשתיקים אותנו,

those who say that a prostitute is either too victimized,

אלה שאומרים שזונה היא או יותר מדי קורבנית,

too damaged to know what's best for herself,

יותר מדי פגועה כדי לדעת מה הכי טוב לעצמה,

or else too privileged

או בעלת זכויות יותר מדי

and too removed from real hardship,

ומנותקת מדי מקושי אמיתי,

not representative of the millions of voiceless victims.

לא מייצגת את מליוני הקורבנות נטולי הקולות .

This distinction between victim and empowered is imaginary.

האבחנה בין קרבנות והמחוזקים היא דמיונית.

It exists purely to discredit sex workers

היא קיימת בעיקר כדי להטיל ספק בעובדי המין

and make it easy to ignore us.

ולעשות את זה קל להתעלם מאיתנו.

No doubt many of you work for a living.

ללא ספק הרבה מכם עובדים למחייתכם.

Well, sex work is work, too.

ובכן, גם עובדי מין עובדים.

Just like you,

ממש כמוכם,

some of us like our jobs,

כמה מאיתנו אוהבים את העבודות שלנו,

some of us hate them.

כמה מאיתנו שונאים אותן.

Ultimately, most of us have mixed feelings.

בסופו של דבר, לרובנו יש רגשות מעורבים.

But how we feel about our work

אבל איך שאנחנו מרגישים בנוגע לעבודה שלנו

isn't the point.

זה לא הנקודה.

And how others feel about our work certainly isn't.

ואיך שאחרים מרגישים בנוגע לעבודה שלנו בהחלט לא.

What's important is that we have the right to work safely

מה שחשוב זה שיש לנו את הזכות לעבוד בבטחון

and on our own terms.

ובתנאים שלנו.

Sex workers are real people.

עובדי מין הם אנשים אמיתיים.

We've had complicated experiences

היו לנו חוויות מורכבות

and complicated responses to those experiences.

ותגובות מורכבות לחוויות האלו.

But our demands are not complicated.

אבל הדרישות שלנו הן לא מורכבות.

You can ask expensive escorts in New York City,

אתם יכולים לשאול מלווים יקרים בעיר ניו יורק,

brothel workers in Cambodia, street workers in South Africa

עובדי בתי בושת בקמבודיה, עובדי רחוב בדרום אפריקה

and every girl on the roster at my old job in Soho,

וכל בחורה בעבודה הישנה שלי בסוהו,

and they will all tell you the same thing.

והם יגידו לכם את אותו הדבר.

You can speak to millions of sex workers

אתם יכולים לדבר עם מליוני עובדי מין

and countless sex work-led organizations.

ואין ספור ארגונים מובלי עובדי מין.

We want full decriminalization and labor rights as workers.

אנחנו רוצים ביטול הוצאה מהחוק מלאה וזכויות עבודה כעובדים.

I'm just one sex worker on the stage today,

אני רק עובדת מין אחת על הבמה היום,

but I'm bringing a message from all over the world.

אבל אני מביאה מסר מכל העולם.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)