How to separate fact and fiction online | Markham Nolan

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

I've been a journalist now since I was about 17,

אני עיתונאי מאז שהייתי בן 17,

and it's an interesting industry to be in at the moment,

וזוהי תעשייה מעניינת להיות בה נכון לעכשיו,

because as you all know, there's a huge amount of upheaval

כי כפי שכולכם יודעים, יש כרגע המון

going on in media, and most of you probably know this

תהפוכות בתקשורת, ורובכם כנראה

from the business angle, which is that the business model

מכירים זאת מהזווית של עסקים, כלומר שהמודל

is pretty screwed, and as my grandfather would say,

העיסקי די דפוק, וכמו שסבא שלי היה אומר,

the profits have all been gobbled up by Google.

כל הרווחים כבר נבלעו בזריזות על-ידי גוגל.

So it's a really interesting time to be a journalist,

ובכן, זוהי תקופה ממש מעניינת להיות עיתונאי,

but the upheaval that I'm interested in is not on the output side.

אבל התהפוכות שאני מתעניין בהן אינן מהצד של הפלט.

It's on the input side. It's concern with

הן מהצד של הקלט. אני מודאג בקשר לכיצד אנו

how we get information and how we gather the news.

מקבלים מידע וכיצד אנו מלקטים חדשות.

And that's changed, because we've had a huge shift

וזה השתנה, בגלל שהיתה לנו תזוזה ענקית

in the balance of power from

במאזן הכוחות, מאירגוני החדשות

the news organizations to the audience.

לכיוון של הקהל.

And the audience for such a long time was in a position

הקהל במשך תקופה ארוכה היה בעמדה

where they didn't have any way of affecting news

שבה לא היתה לו שום דרך להשפיע על החדשות

or making any change. They couldn't really connect.

או לבצע שינוי כלשהו. הקהל לא יכל באמת להשפיע.

And that's changed irrevocably.

וזה השתנה באופן בלתי הפיך.

My first connection with the news media was

הקשר הראשון שלי עם התקשורת

in 1984, the BBC had a one-day strike.

היה ב-1984, ב-BBC הייתה שביתה של יום אחד.

I wasn't happy. I was angry. I couldn't see my cartoons.

לא הייתי מרוצה. כעסתי. לא יכולתי לראות סרטים מצויירים שלי.

So I wrote a letter.

לכן כתבתי מכתב.

And it's a very effective way of ending your hate mail:

וזו דרך יעילה לסיים מכתב עצבני שלך:

"Love Markham, Aged 4." Still works.

"באהבה ממרקהאם, בן 4". זה עדיין עובד.

I'm not sure if I had any impact on the one-day strike,

אני לא בטוח אם היתה לי השפעה כלשהי על שביתה של יום אחד,

but what I do know is that it took them three weeks to get back to me.

אבל אני כן יודע שזה לקח להם 3 שבועות לחזור אליי.

And that was the round journey. It took that long for anyone

וזו היתה לולאה אין-סופית. זה לקח זמן כה רב

to have any impact and get some feedback.

לכל אחד כדי להשפיע ולקבל משוב.

And that's changed now because, as journalists,

אבל כעת זה השתנה מאחר ובתור עיתונאים,

we interact in real time. We're not in a position

אנו מקיימים אינטראקציה בזמן אמת. אנחנו לא במצב

where the audience is reacting to news.

שבו הקהל מגיב לחדשות.

We're reacting to the audience, and we're actually relying on them.

אנו מגיבים לקהל, ואנו למעשה מסתמכים עליו.

They're helping us find the news. They're helping us

הוא עוזר לנו למצוא את החדשות. הוא עוזר לנו להבין

figure out what is the best angle to take and what is the stuff that they want to hear.

מהי נקודת המבט הטובה ביותר להסתכל על הדברים ומהם הדברים שהוא רוצה לשמוע.

So it's a real-time thing. It's much quicker. It's happening

כל זה עניין של זמן-אמת. זה הרבה יותר מהיר.

on a constant basis, and the journalist is always playing catch up.

זה קורה עכשיו דרך קבע, והעיתונאי, הוא תמיד מנסה לעמוד בקצב.

To give an example of how we rely on the audience,

כדי לתת דוגמא איך אנו מסתמכים על הקהל,

on the 5th of September in Costa Rica, an earthquake hit.

ב-5 בספטמבר בקוסטה ריקה, התרחשה רעידת אדמה.

It was a 7.6 magnitude. It was fairly big.

עוצמתה היתה 7.6. זה גדול למדי.

And 60 seconds is the amount of time it took

60 שניות הוא משך הזמן שנדרש לה

for it to travel 250 kilometers to Managua.

לנוע 250 קילומטרים אל מנגואה.

So the ground shook in Managua 60 seconds after it hit the epicenter.

כך שהקרקע במנגואה רעדה 60 שניות אחרי שהיא התרחשה במוקד הרעש.

Thirty seconds later, the first message went onto Twitter,

30 שניות אחר-כך, עלתה ההודעה הראשונה בטוויטר,

and this was someone saying "temblor," which means earthquake.

והיה זה מישהו שאמר "temblor", כלומר רעידת אדמה (בספרדית).

So 60 seconds was how long it took

כך שזה היה 60 שניות, הזמן שלקח

for the physical earthquake to travel.

לרעידת האדמה לנוע פיזית.

Thirty seconds later news of that earthquake had traveled

30 שניות מאוחר יותר, החדשות על

all around the world, instantly. Everyone in the world,

רעידת האדמה נעו סביב העולם, באופן מיידי.

hypothetically, had the potential to know that an earthquake

תאורטית, לכולם בעולם היתה האפשרות לדעת

was happening in Managua.

שרעידת אדמה מתרחשת במנגואה.

And that happened because this one person had

זה קרה בגלל שלאדם מסויים זה

a documentary instinct, which was to post a status update,

היה דחף לתעד, שזה אומר לפרסם עדכון מצב,

which is what we all do now, so if something happens,

וזה מה שכולנו עושים עכשיו, כך שאם קורה משהו,

we put our status update, or we post a photo,

אנו מעלים עדכון סטטוס או תמונה שלנו,

we post a video, and it all goes up into the cloud in a constant stream.

מפרסמים סרטון וידאו, והכל עולה אל הענן (הוירטואלי) בזרם קבוע.

And what that means is just constant,

ומה שזה אומר הוא שכמויות מידע עצומות

huge volumes of data going up.

עולות למעלה בקביעות.

It's actually staggering. When you look at the numbers,

בעצם זה מדהים. אם מסתכלים על המספרים,

every minute there are 72 more hours

כל דקה ישנן 72 שעות נוספות

of video on YouTube.

של וידאו ב-YouTube.

So that's, every second, more than an hour of video gets uploaded.

כלומר, בכל שניה עולה יותר משעה של וידאו.

And in photos, Instagram, 58 photos are uploaded to Instagram a second.

ובתמונות, 58 תמונות מועלות ל-Instagram בכל שניה.

More than three and a half thousand photos go up onto Facebook.

יותר מ-3,500 תמונות עולות ל-Facebook.

So by the time I'm finished talking here, there'll be 864

כך שכאשר אסיים לדבר כאן, יהיו 864 שעות נוספות

more hours of video on Youtube than there were when I started,

של וידאו ב-Youtube לעומת מה שהיו כאשר התחלתי,

and two and a half million more photos on Facebook and Instagram than when I started.

ו-2.5 מיליון תמונות נוספות ב- Facebook ו-Instagram.

So it's an interesting position to be in as a journalist,

לכן זה מצב מעניין להיות בו בתור עיתונאי,

because we should have access to everything.

כי יש לנו גישה לכל דבר.

Any event that happens anywhere in the world, I should be able to know about it

כל אירוע שקורה בכל מקום בעולם,

pretty much instantaneously, as it happens, for free.

אני אמור לדעת עליו באופן די מיידי, איך שהוא קורה, בחינם.

And that goes for every single person in this room.

וזה נכון לגבי כל אדם באולם זה. הבעיה היחידה היא

The only problem is, when you have that much information,

שכאשר קיים כל-כך הרבה מידע, צריך למצוא

you have to find the good stuff, and that can be

את הדברים הטובים, וזה יכול להיות מאוד קשה

incredibly difficult when you're dealing with those volumes.

כאשר מתמודדים עם כמויות כאלה.

And nowhere was this brought home more than during

וזה הורגש הכי חזק בזמן

Hurricane Sandy. So what you had in Hurricane Sandy was

הוריקן סנדי. סנדי היתה סופת-על

a superstorm, the likes of which we hadn't seen for a long time,

שכמוה לא ראינו מזה זמן רב,

hitting the iPhone capital of the universe -- (Laughter) --

שהיכתה את בירת האייפון של היקום -- (צחוק) --

and you got volumes of media like we'd never seen before.

וכמויות המידע שזרמו היו משהו שמעולם לא ראינו.

And that meant that journalists had to deal with fakes,

המשמעות היא שהעיתונאים נאלצו להתמודד עם זיופים.

so we had to deal with old photos that were being reposted.

לדוגמא, נאלצנו להתמודד עם תמונות ישנות אשר פורסמו שוב.

We had to deal with composite images

נאלצנו להתמודד עם תמונות מאוחדות

that were merging photos from previous storms.

שהיו מיזוג של תמונות מסערות קודמות.

We had to deal with images from films like "The Day After Tomorrow." (Laughter)

נאלצנו להתמודד עם תמונות מסרטים כמו "היום שאחרי." (צחוק)

And we had to deal with images that were so realistic

והתמודדנו עם תמונות שהיו כל-כך מציאותיות

it was nearly difficult to tell if they were real at all.

שזה היה כמעט בלתי-אפשרי לומר

(Laughter)

אם הן אמיתיות בכלל. (צחוק)

But joking aside, there were images like this one from Instagram

אבל מעבר להלצות, היו תמונות כמו זו מ-Instagram

which was subjected to a grilling by journalists.

שהעיתונאים חקרו אודותיה ביסודיות.

They weren't really sure. It was filtered in Instagram.

הם לא היו באמת בטוחים. היא עברה סינון ב-Instagram.

The lighting was questioned. Everything was questioned about it.

נבדקה התאורה. כל פרט עליה נבדק.

And it turned out to be true. It was from Avenue C

התברר שהיא אמיתית. היא היתה משדירה C

in downtown Manhattan, which was flooded.

במרכז מנהטן, אשר היתה מוצפת.

And the reason that they could tell that it was real

והסיבה שהם יכלו לומר שהיא אמיתית

was because they could get to the source, and in this case,

היתה שהם יכלו להגיע למקור, ובמקרה זה,

these guys were New York food bloggers.

החבר'ה האלה הם בלוגרי מזון בניו-יורק.

They were well respected. They were known.

הם כבר זכו להערכה רבה. הם היו ידועים.

So this one wasn't a debunk, it was actually something that they could prove.

אז היא לא היתה עורבא-פרח, היא היתה דווקא משהו שניתן להוכיח.

And that was the job of the journalist. It was filtering all this stuff.

וזה תפקידו של העיתונאי -- לסנן את כל הדברים.

And you were, instead of going and finding the information

במקום ללכת ולחפש מידע ולהביאו

and bringing it back to the reader, you were holding back

בחזרה אל הקורא, צריך להחזיק אצלך

the stuff that was potentially damaging.

את המידע אשר עלול להיות מזיק.

And finding the source becomes more and more important --

ומציאת המקור הופך ליותר ויותר חשוב --

finding the good source -- and Twitter is where most journalists now go.

וטוויטר הוא המקום אליו רוב העיתונאים עכשיו הולכים.

It's like the de facto real-time newswire,

בפועל הוא מקור החדשות בזמן אמת, אם יודעים כיצד

if you know how to use it, because there is so much on Twitter.

להשתמש בו, כי יש כל-כך הרבה בטוויטר.

And a good example of how useful it can be

דוגמא טובה לעד כמה הוא יכול להיות שימושי

but also how difficult was the Egyptian revolution in 2011.

אבל גם לעד כמה קשה היתה המהפכה המצרית ב-2011.

As a non-Arabic speaker, as someone who was looking

כאחד שלא דובר ערבית, ובתור מי שהסתכל מבחוץ,

from the outside, from Dublin,

מדבלין, בשבילו רשימות טוויטר

Twitter lists, and lists of good sources,

על מקורות טובים,

people we could establish were credible, were really important.

על אנשים שניתן לבטוח בהם, היו ממש חשובות.

And how do you build a list like that from scratch?

וכיצד ניתן לבנות רשימה כזו מאפס?

Well, it can be quite difficult, but you have to know what to look for.

טוב, זה יכול להיות די קשה, אבל צריך לדעת מה לחפש.

This visualization was done by an Italian academic.

תצוגה חזותית זו נעשתה על-ידי אקדמאי איטלקי אחד.

He's called André Pannison, and he basically

שמו אנדרה פאניסון, והוא בעיקרון לקח את

took the Twitter conversation in Tahrir Square

ציוץ הטוויטר בכיכר תחריר

on the day that Hosni Mubarak would eventually resign,

ביום שחוסני מובארכ התפטר לבסוף, והנקודות שניתן

and the dots you can see are retweets, so when someone

לראות הן ציוץ חוזר, כך שכאשר מישהו

retweets a message, a connection is made between two dots,

מצייץ בחזרה להודעה, נוצר חיבור בין שתי נקודות,

and the more times that message is retweeted by other people,

וככל שיותר פעמים ההודעה מקבלת ציוצים מאנשים אחרים,

the more you get to see these nodes, these connections being made.

כך רואים יותר נקודות צומת אלו, חיבורים כאלה שנוצרים.

And it's an amazing way of visualizing the conversation,

זו דרך מדהימה לחזות בשיחות,

but what you get is hints at who is more interesting

אבל מה שמקבלים הוא רמזים על מי יותר מעניין

and who is worth investigating.

ומי שווה בדיקה.

And as the conversation grew and grew, it became

וככל שהשיחה גדלה, היא הפכה

more and more lively, and eventually you were left

ליותר חיה, ובסופו של דבר נשאר

with this huge, big, rhythmic pointer of this conversation.

מצביע ענק וקצבי זה של השיחה.

You could find the nodes, though, and then you went,

ניתן למצוא את נקודות הצומת, ואז נכנסים,

and you go, "Right, I've got to investigate these people.

ובודקים, "טוב, עליי לבדוק את האנשים האלה.

These are the ones that are obviously making sense.

הם אלה שמתקבלים על הדעת.

Let's see who they are."

נראה מי הם."

Now in the deluge of information, this is where

בשיטפון של מידע, זה המקום שבו

the real-time web gets really interesting for a journalist like myself,

האינטרנט בזמן אמת הופך לממש מעניין עבור עיתונאי כמוני,

because we have more tools than ever

כי יש לנו יותר כלים מאשר אי-פעם

to do that kind of investigation.

כדי לעשות סוג כזה של חקירה.

And when you start digging into the sources, you can go

כאשר מתחילים לחפור בתוך המקורות, אפשר להגיע

further and further than you ever could before.

עוד ועוד לעומק יותר מאשר אי-פעם קודם.

Sometimes you come across a piece of content that

לפעמים נתקלים בפיסת תוכן שהוא

is so compelling, you want to use it, you're dying to use it,

כל-כך משכנעת שרוצים להשתמש בה, מתים להשתמש בה,

but you're not 100 percent sure if you can because

אבל לא בטוחים ב-100 אחוז אם אכן אפשר, כי

you don't know if the source is credible.

לא יודעים אם המקור אמין.

You don't know if it's a scrape. You don't know if it's a re-upload.

לא יודעים אם זה משהו מפוקפק. לא יודעים אם זו ידיעה שכבר שודרה.

And you have to do that investigative work.

עלינו לעשות את עבודת החקירה.

And this video, which I'm going to let run through,

זה וידאו, שאאפשר לו לרוץ,

was one we discovered a couple of weeks ago.

שגילינו אותו לפני כמה שבועות.

Video: Getting real windy in just a second.

וידאו: מתחיל להיות ממש סוער תוך שניה.

(Rain and wind sounds)

(קולות גשם ורוח)

(Explosion) Oh, shit!

(פיצוץ) הו, לעזאזל!

Markham Nolan: Okay, so now if you're a news producer, this is something

מרקהאם נולאן: אם אתה מפיק חדשות, דבר זה הוא משהו

you'd love to run with, because obviously, this is gold.

שתרצה להתקדם איתו, כי ברור שזה שווה זהב.

You know? This is a fantastic reaction from someone,

מדובר בתגובה פנטסטית ממישהו,

very genuine video that they've shot in their back garden.

וידאו מקורי מאוד שצולם בגינה אחורית.

But how do you find if this person, if it's true, if it's faked,

אבל איך מוצאים את האדם, איך יודעים אם זה אמיתי או מזויף,

or if it's something that's old and that's been reposted?

או אם זה משהו ישן שמוצג כחדש?

So we set about going to work on this video, and

ניגשנו לעבוד עם וידאו זה, והדבר היחיד

the only thing that we had to go on was the username on the YouTube account.

שהיה לנו ללכת עליו זה שם המשתמש בחשבון YouTube.

There was only one video posted to that account,

סרטון אחד בלבד פורסם בחשבון זה,

and the username was Rita Krill.

ושם המשתמש היה ריטה קריל.

And we didn't know if Rita existed or if it was a fake name.

לא ידענו אם ריטה קיימת, או אם זה שם מזויף.

But we started looking, and we used free Internet tools to do so.

אבל התחלנו לחפש והשתמשנו בכלי אינטרנט חינמיים לשם כך.

The first one was called Spokeo, which allowed us to look for Rita Krills.

הראשון נקרא Spokeo, אשר איפשר לנו לחפש את ריטה קריל.

So we looked all over the U.S. We found them in New York,

בדקנו בכל רחבי ארה"ב ומצאנו אותן

we found them in Pennsylvania, Nevada and Florida.

בניו-יורק, פנסילבניה, נבאדה ופלורידה.

So we went and we looked for a second free Internet tool

חיפשנו כלי אינטרנט חינמי נוסף

called Wolfram Alpha, and we checked the weather reports

שנקרא וולפרם-אלפא ובדקנו את דו"חות מזג האוויר

for the day in which this video had been uploaded,

של אותו יום שבו וידאו זה הועלה לרשת.

and when we went through all those various cities,

כאשר עברנו על כל הערים השונות הללו,

we found that in Florida, there were thunderstorms and rain on the day.

מצאנו כי בפלורידה היו סופות רעמים וגשם באותו יום.

So we went to the white pages, and we found,

חיפשנו במדריך כתובות באינטרנט, ומצאנו,

we looked through the Rita Krills in the phonebook,

עברנו על כל הריטה קרילות בספר הטלפונים,

and we looked through a couple of different addresses,

ועברנו על כמה כתובות אחרות,

and that took us to Google Maps, where we found a house.

וזה לקח אותנו ל-Google Maps, שם מצאנו בית.

And we found a house with a swimming pool that looked

מצאנו בית עם בריכת שחייה שנראה

remarkably like Rita's. So we went back to the video,

מאוד דומה לזה של ריטה. אז חזרנו לוידאו,

and we had to look for clues that we could cross-reference.

וחיפשנו רמזים שבעזרתם נוכל להצליב נתונים.

So if you look in the video, there's the big umbrella,

אם תסתכלו בוידאו, יש את המטרייה הגדולה,

there's a white lilo in the pool,

יש בבריכה מזרן מתנפח לבן,

there are some unusually rounded edges in the swimming pool,

ישנם כמה קצוות מעוגלים בצורה חריגה

and there's two trees in the background.

בבריכת השחייה ויש שני עצים ברקע.

And we went back to Google Maps, and we looked a little bit closer,

חזרנו ל-Google Maps והסתכלנו קצת יותר מקרוב,

and sure enough, there's the white lilo,

ודי בטוח, יש שם המזרן המתנפח הלבן,

there are the two trees,

יש שם שני העצים,

there's the umbrella. It's actually folded in this photo.

הנה המטרייה. היא בעצם מקופלת בתמונה זו.

Little bit of trickery. And there are the rounded edges on the swimming pool.

מעט בתחבולות. והנה הקצוות המעוגלים של בריכת השחייה.

So we were able to call Rita, clear the video,

כך הצלחנו להתקשר לריטה, לנקות את הווידאו מחשד,

make sure that it had been shot, and then our clients

לוודא שהוא אכן צולם, ולאחר מכן לקוחותינו

were delighted because they were able to run it without being worried.

היו מאושרים כי כל זה איפשר להם להריצו בלי דאגות.

Sometimes the search for truth, though,

בכל אופן, לעיתים חיפוש האמת

is a little bit less flippant, and it has much greater consequences.

קצת פחות קליל ויש לו השלכות הרבה יותר גדולות.

Syria has been really interesting for us, because obviously

סוריה יוצרת אצלנו עניין גדול, כי בחלק גדול מהזמן

a lot of the time you're trying to debunk stuff that can be

אנו ממעיטים בערכו של חומר שפוטנציאלית

potentially war crime evidence, so this is where YouTube

עשוי להכיל ראיות לפשעי מלחמה, לכן זו הנקודה בה ה-YouTube

actually becomes the most important repository

למעשה הופך למאגר החשוב ביותר

of information about what's going on in the world.

של מידע על מה שקורה בעולם.

So this video, I'm not going to show you the whole thing,

זה וידאו, אני לא הולך להראות את הכל,

because it's quite gruesome, but you'll hear some of the sounds.

כי זה די מבעית, אבל תשמעו חלק הקולות.

This is from Hama.

זה מחמה.

Video: (Shouting)

וידאו: (צעקה)

And what this video shows, when you watch the whole thing through,

מה שהוידאו מראה, כאשר צופים בו בשלמותו,

is bloody bodies being taken out of a pickup truck

זה גופות מדממות מורדות מטנדר

and thrown off a bridge.

ומושלכות מגשר.

The allegations were that these guys were Muslim Brotherhood

ההאשמות היו שאנשים אלה הם מהאחים המוסלמים

and they were throwing Syrian Army officers' bodies

והם השליכו גופות קציני הצבא הסורי

off the bridge, and they were cursing and using blasphemous language,

מהגשר, והם קיללו וניאצו, והיו המון טענות

and there were lots of counterclaims about who they were,

הפוכות בנוגע לזהות אותם אנשים

and whether or not they were what the video said it was.

ואם בכלל הם היו מה שהווידאו מעיד או לא.

So we talked to some sources in Hama who we had been

דיברנו עם כמה מקורות בחמה שהיו לנו איתם קשרים

back and forth with on Twitter, and we asked them about this,

לסירוגין בטוויטר, ושאלנו אותם בקשר לזה.

and the bridge was interesting to us because it was something we could identify.

הגשר עניין אותנו כי זה היה משהו שיכולנו לזהות.

Three different sources said three different things about the bridge.

3 מקורות שונים אמרו 3 דברים שונים על הגשר.

They said, one, the bridge doesn't exist.

הם אמרו, האחד, הגשר אינו קיים.

Another one said the bridge does exist, but it's not in Hama. It's somewhere else.

השני אמר שהגשר כן קיים, אך הוא לא נמצא בחמה. שהוא במקום אחר.

And the third one said, "I think the bridge does exist,

והשלישי אמר, "אני חושב שהגשר קיים,

but the dam upstream of the bridge was closed,

אבל הסכר במעלה הזרם של הגשר היה סגור,

so the river should actually have been dry, so this doesn't make sense."

כך שהנהר למעשה היה צריך להיות יבש, לכן זה לא הגיוני."

So that was the only one that gave us a clue.

הוא היה היחיד שסיפק לנו רמז.

We looked through the video for other clues.

חיפשנו באמצעות הוידאו רמזים אחרים.

We saw the distinctive railings, which we could use.

ראינו מעקות ייחודיים שיכולנו להשתמש בהם.

We looked at the curbs. The curbs were throwing shadows south,

הסתכלנו על אבני-השפה. הן הטילו צללים דרומה,

so we could tell the bridge was running east-west across the river.

כך יכולנו לומר שהגשר עובר מזרח-מערב מעל הנהר.

It had black-and-white curbs.

היו לו אבני-שפה בשחור-לבן.

As we looked at the river itself, you could see there's

כאשר מסתכלים על נהר עצמו, ניתן לראות שיש

a concrete stone on the west side. There's a cloud of blood.

אבן בטון בצד המערבי. יש שם כתם של דם.

That's blood in the river. So the river is flowing

זהו דם בנהר. כך שהנהר זורם

south to north. That's what that tells me.

מדרום לצפון. זה מה שזה אומר לי.

And also, as you look away from the bridge,

וגם, כאשר מסתכלים הרחק מהגשר,

there's a divot on the left-hand side of the bank,

יש גוש דשא בצד השמאלי של הגדה,

and the river narrows.

והנהר מצר ברוחבו.

So onto Google Maps we go, and we start

אז הולכים ל-Google Maps, ומתחילים

looking through literally every single bridge.

לבדוק כל גשר בנפרד.

We go to the dam that we talked about, we start just

ניגשים לסכר שדיברנו עליו ומתחילים פשוט

literally going through every time that road crosses the river,

לעבור על כל חציה של הכביש מעל הנהר,

crossing off the bridges that don't match.

מדלגים על הגשרים שאינם מתאימים.

We're looking for one that crosses east-west.

אנו מחפשים אחד החוצה מזרח-מערב.

And we get to Hama. We get all the way from the dam

מגיעים לחמה. עוברים את כל הדרך

to Hama and there's no bridge.

מהסכר לחמה ואין שום גשר.

So we go a bit further. We switch to the satellite view,

לכן מתקדמים קצת הלאה. עוברים לתצוגת לווין,

and we find another bridge, and everything starts to line up.

מוצאים גשר אחר ואז הכל מתחיל להסתדר.

The bridge looks like it's crossing the river east to west.

הגשר נראה כאילו הוא חוצה את הנהר ממזרח למערב.

So this could be our bridge. And we zoom right in.

זה יכול להיות הגשר שלנו. עושים עליו זום.

We start to see that it's got a median, so it's a two-lane bridge.

מתחילים לראות שיש לו הפרדה, זה אומר הוא גשר דו-מסלולי.

And it's got the black-and-white curbs that we saw in the video,

ויש לו את אבני-השפה בשחור-לבן שראינו בוידאו,

and as we click through it, you can see someone's

כאשר אנו מקליקים על זה, ניתן לראות שמישהו

uploaded photos to go with the map, which is very handy,

העלה תמונות שילוו את המפה וזה דבר מאוד שימושי.

so we click into the photos. And the photos start showing us

אנו מקליקים על התמונות. התמונות מתחילות להציג לנו

more detail that we can cross-reference with the video.

פרטים נוספים שאנו יכולים להצליב עם הוידאו.

The first thing that we see is we see black-and-white curbing,

הדבר הראשון שאנחנו רואים הוא אבני-השפה בצבע שחור-לבן

which is handy because we've seen that before.

אשר מקלות עלינו כי ראינו אותן קודם.

We see the distinctive railing that we saw the guys

אנו רואים את המעקה הייחודי שראינו את האנשים

throwing the bodies over.

משליכים מעליו את הגופות. אנו ממשיכים לעבור

And we keep going through it until we're certain that this is our bridge.

על התמונה עד שאנו בטוחים שזהו הגשר שלנו.

So what does that tell me? I've got to go back now

אז מה כל זה אומר לי? עליי לחזור

to my three sources and look at what they told me:

לשלושת מקורותיי ולבדוק מה הם אמרו לי:

the one who said the bridge didn't exist,

אחד שאמר שהגשר לא קיים,

the one who said the bridge wasn't in Hama,

אחר אמר שהגשר לא בחמה,

and the one guy who said, "Yes, the bridge does exist, but I'm not sure about the water levels."

ובחור אחד שאמר, "כן, הגשר קיים, אבל אני לא בטוח לגבי מיפלס המים.".

Number three is looking like the most truthful all of a sudden,

מספר שלוש נראה כהכי אמיתי באופן פתאומי.

and we've been able to find that out using some free Internet tools

היינו מסוגלים לגלות זאת באמצעות כמה כלי אינטרנט חינמיים

sitting in a cubicle in an office in Dublin

תוך ישיבה בחדרון במשרד בדבלין

in the space of 20 minutes.

בתוך 20 דקות.

And that's part of the joy of this. Although the web

וזה חלק מההנאה. אף על-פי שהאינטרנט

is running like a torrent, there's so much information there

פועל כמו זרם אדיר, יש שם כל-כך הרבה מידע

that it's incredibly hard to sift and getting harder every day,

שקשה מאוד לנפות וכל יום זה הולך ונהיה קשה יותר.

if you use them intelligently, you can find out incredible information.

אם משתמשים בכלים בחוכמה, ניתן למצוא מידע מדהים.

Given a couple of clues, I could probably find out

בהינתן כמה רמזים, יכולתי קרוב לוודאי לגלות

a lot of things about most of you in the audience that you might not like me finding out.

הרבה דברים אשר לא תאהבו שאני מגלה על רובכם בקהל.

But what it tells me is that, at a time when

אבל מה שזה אומר לי שבזמן נתון,

there's more -- there's a greater abundance of information than there ever has been,

כאשר יש שפע של מידע מכפי שהיה אי-פעם,

it's harder to filter, we have greater tools.

קשה יותר לסנן ושיש לנו כלים יותר חזקים.

We have free Internet tools that allow us,

יש כלי אינטרנט חינמיים המאפשרים לנו,

help us do this kind of investigation.

המסייעים לנו לעשות סוג כזה של חקירה.

We have algorithms that are smarter than ever before,

יש לנו אלגוריתמים חכמים יותר מאי-פעם,

and computers that are quicker than ever before.

ומחשבים מהירים יותר מאשר אי-פעם בעבר.

But here's the thing. Algorithms are rules. They're binary.

אבל כאן צריך לשים לב. אלגוריתמים הם כללים כתובים. הם בינאריים.

They're yes or no, they're black or white.

הם כן או לא, שחור או לבן.

Truth is never binary. Truth is a value.

האמת אף פעם לא בינארית. האמת היא ערך.

Truth is emotional, it's fluid, and above all, it's human.

האמת היא רגשית, היא משתנה, ומעל לכל, היא אנושית.

No matter how quick we get with computers, no matter

לא משנה כמה מהירים המחשבים שלנו, לא משנה

how much information we have, you'll never be able

כמה מידע יש לנו, לעולם לא תהיה לנו האפשרות

to remove the human from the truth-seeking exercise,

לוותר על האדם במשימה לחיפוש האמת,

because in the end, it is a uniquely human trait.

כי בסופו של דבר, חיפוש האמת זו תכונה אנושית ייחודית.

Thanks very much. (Applause)

תודה רבה. (מחיאות כפיים)