Edward Tenner: Unintended consequences

מתרגם: Dr. Eitan Eliram מבקר: Ido Dekkers

I didn't always love unintended consequences,

לא תמיד אהבתי תוצאות בלתי צפויות

but I've really learned to appreciate them.

אך באמת למדתי להעריך אותן

I've learned that they're really the essence

למדתי שהן המהות

of what makes for progress,

של מה שמביא להתקדמות ,

even when they seem to be terrible.

גם כאשר נדמה שהן נוראיות.

And I'd like to review

והיתי רוצה להציג

just how unintended consequences

כיצד תוצאות בלתי צפויות

play the part that they do.

משחקות את חלקן.

Let's go to 40,000 years before the present,

בואו נלך 40,000 שנים לפני ההווה

to the time of the cultural explosion,

לזמן של התפוצצות התרבות

when music, art, technology,

כאשר מוסיקה, אמנות, טכנולוגיה

so many of the things that we're enjoying today,

וכה רבים מהדברים שאנחנו נהנים מהם היום,

so many of the things that are being demonstrated at TED

כה רבים מהדברים שמודגמים בכנס TED

were born.

נולדו.

And the anthropologist Randall White

והאנתרופולוג רנדול וויט

has made a very interesting observation:

הציע תצפית מענינת

that if our ancestors

שאם קדמונינו

40,000 years ago

לפני 40,000 שנים

had been able to see

היו יכולים לראות

what they had done,

מה שהם עשו,

they wouldn't have really understood it.

הם לא באמת היו מבינים זאת.

They were responding

הם הגיבו

to immediate concerns.

לדאגות מיידיות.

They were making it possible for us

הם הפכו זאת לאפשרי עבורינו

to do what they do,

לעשות מה שהם עשו,

and yet, they didn't really understand

אך עדין, הם לא באמת הבינו

how they did it.

איך הם עשו זאת.

Now let's advance to 10,000 years before the present.

עכשיו בואו נתקדם ל 10,000 שנה לפני ההווה

And this is when it really gets interesting.

ועכשיו זה ממש נעשה מענין

What about the domestication of grains?

מה לגבי ביות הדגנים?

What about the origins of agriculture?

מה לגבי ראשית החקלאות?

What would our ancestors 10,000 years ago

מה קדמונינו לפני 10,000 שנה

have said

היו אומרים

if they really had technology assessment?

אם באמת היתה להם יכולת הערכה לטכנולוגיה שלהם?

And I could just imagine the committees

ואני רק יכול לדמיין את הוועדות

reporting back to them

מדווחות להם

on where agriculture was going to take humanity,

לאן החקלאות תצעיד את האנושות

at least in the next few hundred years.

לפחות בכמה מאות השנים הבאות.

It was really bad news.

אלו היו חדשות רעות באמת.

First of all, worse nutrition,

קודם כל תזונה גרועה,

maybe shorter life spans.

אולי תוחלת חיים קצרה יותר

It was simply awful for women.

זה היה פשוט נורא עבור נשים.

The skeletal remains from that period

שאריות שלדים מאותה תקופה

have shown that they were grinding grain morning, noon and night.

הראו שהם היו טוחנים דגנים בוקר צהרים וערב.

And politically, it was awful.

ומבחינה פוליטית זה היה איום ונורא.

It was the beginning of a much higher degree

זו היתה ההתחלה של דרגה גבוהה הרבה יותר

of inequality among people.

של חוסר שיוויון בין בני אדם.

If there had been rational technology assessment then,

אם היתה יכולת הערכה רציונלית של הטכנולוגיה אז,

I think they very well might have said,

אני חושב שהם בהחלט היו אומרים

"Let's call the whole thing off."

"בואו נבטל את כל הענין"

Even now, our choices are having unintended effects.

אפילו עכשיו, הבחירות שאנו בוחרים מובילות להשפעות בלתי צפויות.

Historically, for example,

באופן היסטורי, למשל

chopsticks -- according to one Japanese anthropologist

מקלות אכילה לפי אחד מהאנתרופולוגים היפניים

who wrote a dissertation about it

שכתב דיסרטציה על כך

at the University of Michigan --

באוניברסיטת מישיגן

resulted in long-term changes

הסתיימו בשינויים ארוכי טווח

in the dentition, in the teeth,

במצב הדנטלי, בשיניים

of the Japanese public.

של הציבור היפני.

And we are also changing our teeth right now.

ואנחנו גם משנים את השיניים שלנו עכשיו.

There is evidence

יש הוכחה

that the human mouth and teeth

שהפה והשיניים האנושיות

are growing smaller all the time.

הולכות וקטנות כל הזמן

That's not necessarily a bad unintended consequence.

זו לא בהכרח תוצאה בלתי צפויה שלילית

But I think from the point of view of a Neanderthal,

אך אני חושב שמנקודת ראות ניאנדרטלית

there would have been a lot of disapproval

היתה מורת רוח

of the wimpish choppers that we now have.

מהחותכות החלשלושות שיש לנו היום.

So these things are kind of relative

אז הדברים הללו הם יחסיים

to where you or your ancestors happen to stand.

למקום שבו יצא לך ולאבות אבותיך להיות.

In the ancient world

בעולם העתיק

there was a lot of respect for unintended consequences,

היה הרבה כבוד לתוצאות בלתי צפויות,

and there was a very healthy sense of caution,

והיתה תחושה בריאה מאוד של זהירות,

reflected in the Tree of Knowledge,

שמבוטאת בעץ הדעת,

in Pandora's Box,

בתיבת פנדורה,

and especially in the myth of Prometheus

ובמיוחד במיתוס של פרומתיאוס

that's been so important

שזה כה חשוב

in recent metaphors about technology.

במטפורות עכשוויות של הטכנולוגיה.

And that's all very true.

וזה מאוד נכון.

The physicians of the ancient world --

הרופאים של העולם העתיק

especially the Egyptians,

במיוחד המצרים,

who started medicine as we know it --

שהתחילו את הרפואה כפי שאנו מכירים אותה היום

were very conscious

היו מאוד מודעים

of what they could and couldn't treat.

אודות מה שהם יכולים או לא יכולים לטפל בו

And the translations of the surviving texts say,

והתרגומים של הטקסטים ששרדו אומרים:

"This I will not treat. This I cannot treat."

"בזה אני אטפל, בזה אינני יכול לטפל"

They were very conscious.

הם היו מאוד מודעים.

So were the followers of Hippocrates.

וכך גם הממשיכים של ההיפוקרטים.

The Hippocratic manuscripts also --

כתבי היד ההיפוקרטים גם כן

repeatedly, according to recent studies --

באופן שחוזר על עצמו, לפי מחקרים עדכניים

show how important it is not to do harm.

מראים עד כמה זה חשוב שלא לגרום נזק.

More recently,

לאחרונה,

Harvey Cushing,

הארווי קושינג,

who really developed neurosurgery as we know it,

שבאמת פיתח את הנוירוכירורגיה כפי שאנו מכירים אותה,

who changed it from a field of medicine

אשר שינה אותה מתחום ברפואה

that had a majority of deaths resulting from surgery

שהיתה בו תמותה רבה כתוצאה מניתוח

to one in which there was a hopeful outlook,

לתחום שיש בו פתח לתקווה

he was very conscious

הוא היה מאוד מודע

that he was not always going to do the right thing.

שהוא לא תמיד יעשה את הדבר הנכון.

But he did his best,

אך הוא עשה כמיטב יכולתו

and he kept meticulous records

והוא שמר על רישומים מוקפדים

that let him transform that branch of medicine.

שאיפשרו לו לשנות מן היסוד ענף זה של הרפואה.

Now if we look forward a bit

עכשיו אם נסתכל טיפה קדימה

to the 19th century,

למאה ה-19,

we find a new style of technology.

נמצא סגנון חדש של טכנולוגיה.

What we find is,

מה שאנו מוצאים הוא,

no longer simple tools,

לא עוד כלים פשוטים,

but systems.

אלא מערכות.

We find more and more

אנו מוצאים עוד ועוד

complex arrangements of machines

סידורים מורכבים של מכונות

that make it harder and harder

שמקשות יותר ויותר

to diagnose what's going on.

לאבחן מה קורה.

And the first people who saw that

והראשונים לראות זאת

were the telegraphers of the mid-19th century,

היו הטלגרפים של אמצע המאה ה- 19,

who were the original hackers.

שהיו ההאקרים הראשונים.

Thomas Edison would have been very, very comfortable

תומאס אדיסון היה חש מאוד בנוח

in the atmosphere of a software firm today.

באווירה של חברת תוכנה כיום.

And these hackers had a word

ולהאקרים הללו היתה מילה

for those mysterious bugs in telegraph systems

עבור הבאגים המסתוריים במערכת הטלגרף

that they called bugs.

שהם קראו לה באגים.

That was the origin of the word "bug."

זהו המקור למילה "באג".

This consciousness, though,

אך מודעות זו

was a little slow to seep through the general population,

היתה איטית מדי בכדי לחלחל לכלל האוכלוסיה

even people who were very, very well informed.

אפילו לאנשים שהיו מעודכנים ביותר

Samuel Clemens, Mark Twain,

סמואל קלמנס, מארק טווין,

was a big investor

היה משקיע גדול

in the most complex machine of all times --

במכונה המורכבת ביותר בכל הזמנים

at least until 1918 --

לפחות עד 1918

registered with the U.S. Patent Office.

רשומה במשרד הפטנטים האמריקאי

That was the Paige typesetter.

זו היתה מכונת סדר-האותיות של פיג'

The Paige typesetter

מכונת סדר-האותיות של פיג'

had 18,000 parts.

היו בה 18,000 חלקים.

The patent had 64 pages of text

הפטנט היה רשום על 64 עמודי טקסט

and 271 figures.

ו- 271 מספרים.

It was such a beautiful machine

זו היתה מכונה כה יפה

because it did everything that a human being did

בגלל שהיא עשתה כל מה שבן אדם עשה

in setting type --

בסידור אותיות

including returning the type to its place,

כולל החזרת האות למקומה,

which was a very difficult thing.

שהיתה דבר קשה כשלעצמו.

And Mark Twain, who knew all about typesetting,

ומארק טווין שידע הכל על סדר אותיות,

really was smitten by this machine.

היה ממש הלום-רעם מהמכונה הזו

Unfortunately, he was smitten in more ways than one,

למרבה הצער, הוא היה הלום ביותר ממובן אחד,

because it made him bankrupt,

שכן זה הביא אותו לפשיטת רגל

and he had to tour the world speaking

והיה עליו להסתובב בעולם ולהרצות

to recoup his money.

כדי להחזיר לעצמו את כספו.

And this was an important thing

וזה היה דבר חשוב

about 19th century technology,

אודות טכנולוגיות המאה ה - 19,

that all these relationships among parts

שכל מערכות הגומלין הללו בין חלקים

could make the most brilliant idea fall apart,

יכלו לגרום לרעיון המבריק ביותר לקרוס

even when judged by the most expert people.

אפילו אם נשפט על ידי האנשים המומחים ביותר

Now there is something else, though, in the early 20th century

עכשיו יש משהו אחר בתחילת המאה העשרים.

that made things even more complicated.

שהפך את הדברים לאפילו מסובכים יותר.

And that was that safety technology itself

וזה היה שטכנולוגיות הבטיחות עצמן

could be a source of danger.

היו יכולות להיות למקור לסכנה.

The lesson of the Titanic, for a lot of the contemporaries,

הלקח שנלמד מן הטיטאניק, עבור בני אותה תקופה

was that you must have enough lifeboats

היה שחייבים שיהיו מספיק סירות הצלה

for everyone on the ship.

לכל הנוסעים על האניה.

And this was the result

וזו היתה תוצאה

of the tragic loss of lives

של אבדן חיים טרגי

of people who could not get into them.

של אנשים שלא יכלו להגיע אליהן

However, there was another case, the Eastland,

מכל מקום, היה מקרה נוסף, האיסטלנד

a ship that capsized in Chicago Harbor in 1915,

אניה שהתהפכה בנמל שיקגו ב- 1915

and it killed 841 people --

והרגה 841 בני אדם

that was 14 more

זה היה 14 בני אדם יותר

than the passenger toll of the Titanic.

מאשר מספר הנוסעים הנספים בטיטאניק

The reason for it, in part, was

הסיבה לכך, בחלקה, היתה

the extra life boats that were added

עודף בסירות ההצלה שהוספו

that made this already unstable ship

שהפכו את האניה שהיתה בלתי יציבה מלכתחילה

even more unstable.

לעוד יותר בלתי יציבה.

And that again proves

וזה שוב מוכיח

that when you're talking about unintended consequences,

שכאשר אתה מדבר על תוצאות בלתי צפויות

it's not that easy to know

שזה לא כל כך קל לדעת

the right lessons to draw.

את הלקח הנכון ללמוד.

It's really a question of the system, how the ship was loaded,

זו באמת שאלה של המערכת, איך הספינה הועמסה,

the ballast and many other things.

מידת הנטל ועוד דברים רבים.

So the 20th century, then,

אז המאה ה 20,

saw how much more complex reality was,

ראתה עד כמה מורכבת המציאות

but it also saw a positive side.

אבל היא גם ראתה צד חיובי

It saw that invention

היא ראתה שהמצאה

could actually benefit from emergencies.

יכולה להפיק תועלת ממצבי חרום

It could benefit

היא יכולה להפיק תועלת

from tragedies.

מטרגדיות.

And my favorite example of that --

והדוגמא החביבה עלי היא

which is not really widely known

שאגב לא כל כך מוכרת

as a technological miracle,

כנס טכנולוגי

but it may be one of the greatest of all times,

אך יתכן והיא הגדולה שבכל הזמנים,

was the scaling up of penicillin in the Second World War.

היתה זו של שדרוג הפנצילין במלחמת העולם השניה.

Penicillin was discovered in 1928,

גילוי הפנצילין היה ב 1928,

but even by 1940,

אך אפילו ב-1940,

no commercially and medically useful quantities of it

שום כמויות מסחריות ורפואיות שימושיות

were being produced.

לא הופקו ממנו.

A number of pharmaceutical companies were working on it.

מספר חברות תרופות עבדו על זה

They were working on it independently,

הן עבדו על כך באופן עצמאי,

and they weren't getting anywhere.

והן לא הגיעו לשום מקום.

And the Government Research Bureau

ולשכת המחקר הממשלתי

brought representatives together

הביאה את הנציגים יחד

and told them that this is something

ואמרה להם שזה משהו

that has to be done.

שצריך להעשות.

And not only did they do it,

ולא רק שהם עשו זאת,

but within two years,

אלא בתוך שנתיים,

they scaled up penicillin

הם שדרגו את הפנצילין

from preparation in one-liter flasks

מהכנת צלוחיות של ליטר אחד

to 10,000-gallon vats.

לאגנים של 10,000 גאלון.

That was how quickly penicillin was produced

זו היתה המהירות שבה הפנצילין יוצר

and became one of the greatest medical advances of all time.

והפך לאחד מפלאי הרפואה של כל הזמנים.

In the Second World War, too,

במלחמת העולם השניה גם כן,

the existence

קיומה של

of solar radiation

קרינת השמש

was demonstrated by studies of interference

הודגמה על ידי מחקרים של הפרעה

that was detected by the radar stations of Great Britain.

שאותרה על ידי תחנות ראדאר של בריטניה

So there were benefits in calamities --

אז היו תועלות באסונות

benefits to pure science,

תועלות למדע טהור,

as well as to applied science

וגם למדע יישומי

and medicine.

ורפואה.

Now when we come to the period after the Second World War,

עכשיו, כשאנו באים לתקופה שאחרי מלחה"ע השניה,

unintended consequences get even more interesting.

תוצאות בלתי צפויות הופכות להיות אפילו מענינות יותר

And my favorite example of that

והדוגמא החביבה עלי

occurred beginning in 1976,

התרחשה החל מ 1976,

when it was discovered

כאשר התגלה

that the bacteria causing Legionnaires disease

שהבקטריה הגורמת למחלת הלגיונרים

had always been present in natural waters,

היתה נוכחת תמיד במים טבעיים,

but it was the precise temperature of the water

אך היתה זו טמפרטורת המים המדויקת

in heating, ventilating and air conditioning systems

במערכות חימום, איוורור ומיזוג אוויר

that raised the right temperature

שהעלתה את הטמפרטורה הנכונה

for the maximum reproduction

לייצור המקסימלי של ייצור מתחדש

of Legionella bacillus.

של בקטרית הלגיונלה.

Well, technology to the rescue.

טוב, אז טכנולוגיה להצלה.

So chemists got to work,

והכימאים ניגשו לעבודה

and they developed a bactericide

ופיתחו חיידקים

that became widely used in those systems.

ששימושם במערכות אלו הפך לנפוץ.

But something else happened in the early 1980s,

אך משהו אחר קרה בתחילת שנות השמונים,

and that was that there was a mysterious epidemic

וזה היה שהתפתחה מגיפה מסתורית

of failures of tape drives

של כשל בכונני קלטות

all over the United States.

בכל רחבי ארה"ב.

And IBM, which made them,

וחברת IBM שייצרה אותם,

just didn't know what to do.

פשוט לא ידעה מה לעשות.

They commissioned a group of their best scientists

הם מינו קבוצה של טובי המדענים שלהם

to investigate,

לחקור.

and what they found was

ומה שהם מצאו היה

that all these tape drives

שכל כונני הקלטות הללו

were located near ventilation ducts.

היו ממוקמים בסמוך לצינורות איוורור

What happened was the bactericide was formulated

מה שקרה הוא שחידקים התפתחו

with minute traces of tin.

עם שבבים דלים של בדיל

And these tin particles were deposited on the tape heads

ושבבי בדיל אלו התמקמו להם על ראשי הקלטות

and were crashing the tape heads.

והביאו לקריסתם של ראשי הקלטות.

So they reformulated the bactericide.

אז הם עיצבו מחדש את הבקטריה.

But what's interesting to me

אך מה שמענין בשבילי

is that this was the first case

הוא זה שזה היה המקרה הראשון

of a mechanical device

של מיכשור טכני

suffering, at least indirectly, from a human disease.

שסבל, לפחות באופן עקיף, ממחלת אנוש.

So it shows that we're really all in this together.

וזה מראה שאנחנו באמת בתוך כל זה ביחד.

(Laughter)

(צחוק)

In fact, it also shows something interesting,

למעשה, זה גם מראה על משהו מענין.

that although our capabilities and technology

שלמרות יכולותינו והטכנולוגיה שלנו

have been expanding geometrically,

התרחבו גאומטרית,

unfortunately, our ability to model their long-term behavior,

למצער, יכולתינו לבחון את התנהגותם ארוכת הטווח,

which has also been increasing,

שגם היא מתגברת,

has been increasing only arithmetically.

נותרה חשבונאית

So one of the characteristic problems of our time

אז אחת מהבעיות המאפינות של זמננו

is how to close this gap

היא לסגור את הפער הזה

between capabilities and foresight.

בין יכולות לראיית הנולד.

One other very positive consequence

עוד תוצאה חיובית נוספת

of 20th century technology, though,

של טכנולוגיית המאה ה-20

was the way in which other kinds of calamities

היתה הדרך שבה אסונות שונים

could lead to positive advances.

יכלו להוביל להתקדמות חיובית

There are two historians of business

ישנם שני היסטוריונים של תחום העסקים

at the University of Maryland,

באוניברסיטת מרילנד

Brent Goldfarb and David Kirsch,

ברנט גולדפארב ודיויד קירש,

who have done some extremely interesting work,

שעשו עבודה מענינת באופן יוצא דופן,

much of it still unpublished,

רובה טרם פורסם,

on the history of major innovations.

על ההיסטוריה של ההמצאות הגדולות,

They have combined the list of major innovations,

הם ערכו רשימה של כל ההמצאות הגדולות,

and they've discovered that the greatest number, the greatest decade,

והם גילו, שהמספר הרב ביותר, שהעשור הגדול ביותר

for fundamental innovations,

של המצאות משמעותיות

as reflected in all of the lists that others have made --

כפי שמשתקף גם בכל הרשימות שאחרים ערכו

a number of lists that they have merged --

מספר רשימות שהם מיזגו

was the Great Depression.

היה בתקופת ה"שפל הגדול"

And nobody knows just why this was so,

ואף אחד לא באמת יודע למה זה היה כך,

but one story can reflect something of it.

אך סיפור אחד יכול לשקף משהו מזה.

It was the origin of the Xerox copier,

זה היה המקור של מכונת הצילום זירוקס,

which celebrated its 50th anniversary

שחגגה יובל 50

last year.

בשנה שעברה

And Chester Carlson, the inventor,

וצ'סלר קרלסון, הממציא

was a patent attorney.

היה עו"ד של פטנטים

He really was not intending

הוא ממש לא התכוון

to work in patent research,

לעבוד במחקר פטנטים

but he couldn't really find an alternative technical job.

אך הוא לא הצליח למצוא עבודה טכנית חלופית.

So this was the best job he could get.

וזו היתה העבודה הטובה ביותר שיכל לקבל.

He was upset by the low quality and high cost

הוא היה מאוכזב מהאיכות הנמוכה והעלות הגבוהה

of existing patent reproductions,

של יצירה מחדש של פטנטים.

and so he started to develop

אז הוא התחיל לפתח

a system of dry photocopying,

שיטה של צילום יבש

which he patented in the late 1930s --

שאותה רשם כפטנט בסוף שנות ה- 30

and which became the first dry photocopier

ואשר הפכה למכונת הצילום-היבש, הראשונה.

that was commercially practical

שהיתה זמינה מסחרית

in 1960.

ב- 1960.

So we see that sometimes,

אז אנחנו רואים שלפעמים,

as a result of these dislocations,

כתוצאה מההזזות מהמקומות הרגילים הללו

as a result of people

כתוצאה מכך שאנשים

leaving their original intended career

חיים את הקריירה לה התכוונו מלכתחילה

and going into something else

והולכים למשהו אחר

where their creativity could make a difference,

היכן שהיצירתיות שלהם יכולה לעשות את ההבדל

that depressions

שתקופות שפל

and all kinds of other unfortunate events

ושכל מיני אירועי ביש מזל

can have a paradoxically stimulating effect

יכולים באופן פרדוקסלי להיות בעלי השפעה מגרה

on creativity.

על יצירתיות.

What does this mean?

מה המשמעות של זה?

It means, I think,

זה אומר, אני חושב,

that we're living in a time of unexpected possibilities.

שאנחנו חיים בזמן של אפשרויות בלתי צפויות.

Think of the financial world, for example.

תחשבו על העולם הפיננסי למשל

The mentor of Warren Buffett, Benjamin Graham,

החונך של וורן באפט, בנימין גראהם,

developed his system of value investing

פיתח את השיטה שלו של השקעת ערך

as a result of his own losses

כתוצאה מהפסדיו שלו

in the 1929 crash.

בהתרסקות של 1929.

And he published that book

והוא פרסם את הספר הזה

in the early 1930s,

בראשית שנות ה-30,

and the book still exists in further editions

והספר עדין זמין במהדורות מתקדמות

and is still a fundamental textbook.

והוא עדין טקסט מכונן.

So many important creative things can happen

אז הרבה דברים יצירתיים וחשובים יכולים לקרות

when people learn from disasters.

כשאנשים לומדים מאסונות.

Now think of the large and small plagues that we have now --

תחשבו עכשיו על המגפות הגדולות והקטנות שיש לנו עכשיו

bed bugs, killer bees, spam --

פרעושי מיטה, דבורים הורגות, דואר-זבל

and it's very possible that the solutions to those

ומאוד יתכן שהפתרון לכל אלו

will really extend well beyond the immediate question.

יתרחב באמת מעבר לשאלה המיידית

If we think, for example, of Louis Pasteur,

אם אנחנו חושבים למשל על לואי פסטר

who in the 1860s

שבשנת 1860,

was asked to study

התבקש לחקור

the diseases of silk worms for the silk industry,

את מחלות תולעי המשי עבור תעשיית המשי

and his discoveries were really the beginning

ותגליותיו היו באמת ההתחלה

of the germ theory of disease.

של תאורית הנבט של מחלות.

So very often, some kind of disaster --

אז לעיתים תכופות, איזה סוג של אסון

sometimes the consequence, for example,

לפעמים התוצאה של, למשל,

of over-cultivation of silk worms,

גידול- יתר של תולעי משי

which was a problem in Europe at the time --

שהיתה לבעיה באירופה של אותם הזמנים

can be the key to something much bigger.

יכולה להיות המפתח למשהו הרבה יותר גדול

So this means

אז זה אומר

that we need to take a different view

שעלינו לסגל נקודת ראות שונה

of unintended consequences.

של תוצאות בלתי צפויות.

We need to take a really positive view.

עלינו להביט בחיוב רב

We need to see what they can do for us.

עלינו לראות מה הן יכולות לעשות בעבורינו.

We need to learn

עלינו ללמוד

from those figures that I mentioned.

מהממצאים הללו שהזכרתי

We need to learn, for example, from Dr. Cushing,

עלינו ללמוד למשל מד"ר קושינג,

who killed patients

שהרג מטופלים

in the course of his early operations.

במהלך הניתוחים הראשונים

He had to have some errors. He had to have some mistakes.

היה עליו לשגות , הוא היה צריך לעשות כמה טעויות

And he learned meticulously from his mistakes.

והוא למד באופן קפדני מטעויותיו.

And as a result,

וכתוצאה מכך,

when we say, "This isn't brain surgery,"

כשאנו אומרים:"זה לא ניתוח מוח"

that pays tribute to how difficult it was

שנותן מחווה לכמה קשה זה היה

for anyone to learn from their mistakes

לכל אחד ללמוד מטעויותיו

in a field of medicine

בשדה הרפואה

that was considered so discouraging in its prospects.

שהיה מאוד לא מעודד בסיכויים שלו.

And we can also remember

ואנחנו גם יכולים לזכור

how the pharmaceutical companies

כיצד חברות התרופות

were willing to pool their knowledge,

היו מוכנות למשוך את הידע שלהן,

to share their knowledge,

לשתף בידע שלהם,

in the face of an emergency,

לנוכח מצב חרום,

which they hadn't really been for years and years.

שבו לא היו באמת במשך שנים רבות.

They might have been able to do it earlier.

הן היו יכולות לעשות זאת קודם.

The message, then, for me,

המסר, איפוא, בשבילי

about unintended consequences

אודות תוצאות בלתי צפויות

is chaos happens;

היא שכאוס קורה :

let's make better use of it.

בואו נעשה בו שימוש טוב יותר.

Thank you very much.

תודה רבה.

(Applause)

מחיאות כפיים