Chris Gerdes: The future race car -- 150mph, and no driver

Translator: Morton Bast Reviewer: Thu-Huong Ha

מתרגם: Yael BST מבקר: Ido Dekkers

So, how many of you have ever

אז, לכמה מכם יצא

gotten behind the wheel of a car

לתפוס את מושב הנהג ברכב

when you really shouldn't have been driving?

כשאתם יודעים שממש לא כדאי שתנהגו?

Maybe you're out on the road for a long day,

אולי עבר עליכם יום ארוך בדרכים,

and you just wanted to get home.

ופשוט רציתם להגיע כבר הביתה.

You were tired, but you felt you could drive a few more miles.

הייתם עייפים, אבל הרגשתם שאתם יכולים לנהוג עוד כמה ק"מ.

Maybe you thought,

אולי חשבתם,

I've had less to drink than everybody else,

מבין כולם אני שתיתי הכי מעט,

I should be the one to go home.

אני זה שצריך לנסוע הביתה.

Or maybe your mind was just entirely elsewhere.

או שאולי הראש שלכם היה פשוט במקום אחר לגמרי.

Does this sound familiar to you?

נשמע לכם מוכר?

Now, in those situations, wouldn't it be great

עכשיו, במצבים כאלו, נכון שהיה נפלא

if there was a button on your dashboard

לו היה איזה כפתור בלוח המכוונים שלכם

that you could push, and the car would get you home safely?

שאפשר ללחוץ עליו, והמכונית היתה מביאה אתכם הביתה בשלום?

Now, that's been the promise of the self-driving car,

זו היתה ההבטחה של הרכב הנוהג בעצמו,

the autonomous vehicle, and it's been the dream

הרכב האוטונומי, וזה היה החלום

since at least 1939, when General Motors showcased

מאז 1939, כש"ג'נרל מוטורס" הציגה

this idea at their Futurama booth at the World's Fair.

את הרעיון הזה בדוכן ה- Futurama שלהם ביריד העולמי.

Now, it's been one of those dreams

זה אחד מאותם חלומות

that's always seemed about 20 years in the future.

שתמיד נראה שהוא במרחק של בערך 20 שנה לתוך העתיד.

Now, two weeks ago, that dream took a step forward,

עכשיו, לפני שבועיים, החלום הזה עשה צעד קדימה,

when the state of Nevada granted Google's self-driving car

כשמדינת נבדה העניקה לרכב הנוהג בעצמו של Google

the very first license for an autonomous vehicle,

את הרישיון הראשון בהחלט לרכב אוטונומי,

clearly establishing that it's legal for them

וביססה באופן ברור את העובדה שזה חוקי

to test it on the roads in Nevada.

לבחון אותו בכבישים בנבדה.

Now, California's considering similar legislation,

עכשיו, גם קליפורניה שוקלת חקיקה דומה,

and this would make sure that the autonomous car

וזה יבטיח שהרכב האוטונומי

is not one of those things that has to stay in Vegas.

הוא לא מאותם דברים שחייבים להישאר רק בוגאס.

(Laughter)

(צחוק)

Now, in my lab at Stanford, we've been working on

במעבדה שלי בסטנפורד, גם אנחנו עובדים

autonomous cars too, but with a slightly different spin

על רכבים אוטונומיים, אבל בשינוי קטן בעניינים.

on things. You see, we've been developing robotic race cars,

אתם מבינים, אנחנו מפתחים מכוניות מרוץ רובוטיות,

cars that can actually push themselves to the very limits

מכונית שיכולות ממש לדחוף את עצמן עד לקצה גבול היכולת

of physical performance.

של הביצועים הפיזיים.

Now, why would we want to do such a thing?

עכשיו, למה שנרצה בכלל לעשות דבר כזה?

Well, there's two really good reasons for this.

ובכן, ישנן שתי סיבות מאוד טובות לזה.

First, we believe that before people turn over control

ראשית, אנחנו מאמינים שלפני שאנשים מוסרים את השליטה

to an autonomous car, that autonomous car should be

לידי רכב אוטונומי, הרכב האוטונומי צריך להיות

at least as good as the very best human drivers.

טוב לפחות כמו הנהג האנושי הטוב ביותר.

Now, if you're like me, and the other 70 percent of the population

עכשיו, אם אתם כמוני, וכמו 70% מהאוכלוסייה,

who know that we are above-average drivers,

שיודעים שאנחנו נהגים טובים מעל הממוצע,

you understand that's a very high bar.

אתם מבינים שזה רף מאוד גבוה.

There's another reason as well.

ויש עוד סיבה.

Just like race car drivers can use all of the friction

בדיוק כמו שנהגי מכוניות מרוץ יודעים להשתמש בכל החיכוך

between the tire and the road,

שבין הצמיג והכביש,

all of the car's capabilities to go as fast as possible,

בכל היכולות של המכונית כדי לנסוע הכי מהר שאפשר,

we want to use all of those capabilities to avoid

אנחנו רוצים להשתמש בכל היכולות האלו כדי למנוע

any accident we can.

כל תאונה שאנחנו יכולים.

Now, you may push the car to the limits

עכשיו, אדם אולי דוחף את הרכב לקצה היכולת

not because you're driving too fast,

לא בגלל שהוא נוהג מהר מדי,

but because you've hit an icy patch of road,

אלא בגלל שעלה על קטע כביש קפוא,

conditions have changed.

התנאים השתנו.

In those situations, we want a car

במצבים האלו, אנחנו רוצים רכב

that is capable enough to avoid any accident

שיהיה עם יכולות טובות מספיק כדי להימנע מכל תאונה

that can physically be avoided.

שפיזית אפשר להימנע ממנה.

I must confess, there's kind of a third motivation as well.

אני חייב להודות, יש פה גם מניע שלישי.

You see, I have a passion for racing.

אתם מבינים, יש לי אהבה למרוצים.

In the past, I've been a race car owner,

בעבר, היתה לי מכונית מרוץ,

a crew chief and a driving coach,

הייתי ראש צוות ומדריך נהיגה,

although maybe not at the level that you're currently expecting.

למרות שלא ברמה כזו שהייתם חושבים עכשיו.

One of the things that we've developed in the lab --

אחד הדברים שפיתחנו במעבדה...

we've developed several vehicles --

פיתחנו מספר רכבים...

is what we believe is the world's first

הוא מה שאנחנו מאמינים שהוא רכב החלקות

autonomously drifting car.

(דריפטינג) האוטונומי הראשון בעולם .

It's another one of those categories

זו עוד אחת מאותן קטגוריות

where maybe there's not a lot of competition.

שבה אולי אין יותר מדי תחרות.

(Laughter)

(צחוק)

But this is P1. It's an entirely student-built electric vehicle,

אבל זה הוא ה- P1. זהו רכב חשמלי שנבנה כולו ע"י סטודנטים,

which through using its rear-wheel drive

שעל ידי שימוש בהנעה אחורית,

and front-wheel steer-by-wire

והיגוי ממוחשב בגלגלים הקדמיים

can drift around corners.

יכול לעשות דריפטינג מסביב לפינות.

It can get sideways like a rally car driver,

הוא מצליח להחליק הצידה כמו נהג רכבי ראלי,

always able to take the tightest curve,

מסוגל תמיד לקחת את הפנייה הכי חדה,

even on slippery, changing surfaces,

אפילו על משטחים חלקים או משתנים,

never spinning out.

אף פעם לא יוצא לסחרור.

We've also worked with Volkswagen Oracle,

עבדנו גם עם פולקסוואגן,

on Shelley, an autonomous race car that has raced

על "שלי", מכונית מרוץ אוטונומית שביצעה מסלול

at 150 miles an hour through the Bonneville Salt Flats,

במהירות 240 קמ"ש במשטחי המלח של בונוויל,

gone around Thunderhill Raceway Park in the sun,

נסעה סביב מסלול המרוץ של פארק טאנדרהיל בשמש,

the wind and the rain,

ברוח ובגשם,

and navigated the 153 turns and 12.4 miles

וניווטה את 153 הפניות ואת 20 הק"מ

of the Pikes Peak Hill Climb route

של מסלול Pikes Peak Hill Climb

in Colorado with nobody at the wheel.

בקולורדו כשאף אחד לא אוחז בהגה.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

I guess it goes without saying that we've had a lot of fun

אני מניח שלא צריך להסביר שמאוד נהננו

doing this.

לעשות את זה.

But in fact, there's something else that we've developed

אבל למעשה, יש עוד משהו שפיתחנו

in the process of developing these autonomous cars.

במהלך הפיתוח של הרכבים האוטונומיים האלו.

We have developed a tremendous appreciation

פיתחנו הערכה אדירה

for the capabilities of human race car drivers.

ליכולות של הנהג האנושי של מכוניות המרוץ.

As we've looked at the question of how well do these cars perform,

כשבחנו את השאלה עד כמה הביצועים של הרכבים האלו טובים,

we wanted to compare them to our human counterparts.

רצינו להשוות אותם מול מקביליהם האנושיים.

And we discovered their human counterparts are amazing.

וגילינו שמקביליהם האנושיים הם מדהימים.

Now, we can take a map of a race track,

אנחנו יכולים לקחת מפה של מסלול המרוץ,

we can take a mathematical model of a car,

אנחנו יכולים לקחת מודל מתמטי של הרכב,

and with some iteration, we can actually find

ובכמה איטרציות, אנחנו יכולים למעשה למצוא

the fastest way around that track.

את הנתיב המהיר ביותר לבצע את המסלול.

We line that up with data that we record

הצמדנו את זה לצד נתונים שהקלטנו

from a professional driver,

מנהג מקצועי,

and the resemblance is absolutely remarkable.

והדמיון הוא פשוט יוצא דופן.

Yes, there are subtle differences here,

כן, יש כאן כמה הבדלים קלים,

but the human race car driver is able to go out

אבל נהג מכוניות המרוץ האנושי מסוגל לצאת

and drive an amazingly fast line,

ולנהוג בקו מהיר בצורה מדהימה,

without the benefit of an algorithm that compares

ובלי היתרונות שבאלגוריתם שמשווה

the trade-off between going as fast as possible

את הכדאיות שבלנסוע הכי מהר שאפשר

in this corner, and shaving a little bit of time

בפניה הזאת, לעומת לגנוב טיפה זמן

off of the straight over here.

בקטע הישר כאן.

Not only that, they're able to do it lap

לא רק זה, הם מסוגלים לעשות את זה הקפה

after lap after lap.

אחרי הקפה אחרי הקפה.

They're able to go out and consistently do this,

הם מסוגלים לבוא ולעשות את זה בעקביות,

pushing the car to the limits every single time.

ולדחוף את המכונית לגבול היכולת בכל פעם.

It's extraordinary to watch.

זה יוצא מגדר הרגיל לראות את זה.

You put them in a new car,

שמים אותם במכונית חדשה,

and after a few laps, they've found the fastest line in that car,

ואחרי כמה הקפות, הם מצאו את הנתיב המהיר ביותר לרכב הזה,

and they're off to the races.

והם מוכנים למרוץ.

It really makes you think,

זה באמת גורם לך לחשוב,

we'd love to know what's going on inside their brain.

היינו מאוד רוצים לדעת מה קורה בתוך הראש שלהם.

So as researchers, that's what we decided to find out.

אז כחוקרים, זה מה שהחלטנו לברר.

We decided to instrument not only the car,

החלטנו לצייד במכשירים לא רק את המכונית,

but also the race car driver,

אלא גם את נהג מכונית המרוץ,

to try to get a glimpse into what was going on

כדי לנסות ולקבל הצצה למה שקורה

in their head as they were doing this.

בראש שלהם כשהם עושים את זה.

Now, this is Dr. Lene Harbott applying electrodes

זו ד"ר לינה הארבוט שמתקינה אלקטרודות

to the head of John Morton.

על ראשו של ג'ון מורטון.

John Morton is a former Can-Am and IMSA driver,

ג'ון מורטון הוא נהג Can-Am ו- IMSA לשעבר,

who's also a class champion at Le Mans.

שגם זכה באליפות בתחרות Le Mans.

Fantastic driver, and very willing to put up with graduate students

נהג מופלא, ויש לו הרבה סבלנות לסטודנטים

and this sort of research.

ולמחקרים מהסוג הזה.

She's putting electrodes on his head

היא מניחה אלקטרודות על הראש שלו

so that we can monitor the electrical activity

כדי שנוכל לעקוב אחר הפעילות החשמלית

in John's brain as he races around the track.

במוחו של ג'ון בזמן שהוא עושה את המסלול.

Now, clearly we're not going to put a couple of electrodes on his head

עכשיו, ברור שאי אפשר לשים כמה אלקטרודות על הראש שלו

and understand exactly what all of his thoughts are on the track.

ולהבין מזה בדיוק את כל המחשבות שלו בזמן המרוץ.

However, neuroscientists have identified certain patterns

אבל, חוקרי מערכות עצבים זיהו תבניות מסוימות

that let us tease out some very important aspects of this.

שמאפשרות לנו להבין כמה היבטים מאוד חשובים של זה.

For instance, the resting brain

למשל, המוח במנוחה

tends to generate a lot of alpha waves.

נוטה לייצר הרבה גלי אלפא.

In contrast, theta waves are associated with

לעומת זאת, גלי תטה מצביעים

a lot of cognitive activity, like visual processing,

על פעילות קוגניטיבית רבה, כמו עיבוד חזותי,

things where the driver is thinking quite a bit.

דברים שהנהג חושב עליהם לא מעט.

Now, we can measure this,

עכשיו, אנחנו יכולים למדוד את זה,

and we can look at the relative power

ואנחנו יכולים לבדוק את הכוח היחסי

between the theta waves and the alpha waves.

בין גלי התטה לבין גלי האלפא.

This gives us a measure of mental workload,

זה נותן לנו אומדן לגבי עומס החשיבה,

how much the driver is actually challenged cognitively

עד כמה הנהג מאותגר מבחינה קוגניטיבית

at any point along the track.

בכל נקודה לאורך המסלול.

Now, we wanted to see if we could actually record this

עכשיו, רצינו לראות אם אנחנו יכולים להקליט את זה

on the track, so we headed down south to Laguna Seca.

בזמן נהיגת המסלול, אז ירדנו דרומה אל לגונה סקה.

Laguna Seca is a legendary raceway

לגונה סקה הוא מסלול מרוצים אגדי

about halfway between Salinas and Monterey.

בערך באמצע הדרך בין סלינס למונטרי.

It has a curve there called the Corkscrew.

יש שם עיקולים שנקראים "חולץ פקקים".

Now, the Corkscrew is a chicane, followed by a quick

עכשיו, חולץ הפקקים הוא פניית שיקיין, שאחריו פניה מהירה

right-handed turn as the road drops three stories.

ימינה בעוד הכביש צונח מטה שלוש קומות.

Now, the strategy for driving this as explained to me was,

עכשיו, האסטרטגיה לנהיגה שם, כפי שהוסברה לי, היא

you aim for the bush in the distance,

אתה מכוון לשיח שנמצא במרחק,

and as the road falls away, you realize it was actually the top of a tree.

וכשהדרך צונחת מטה, אתה מבין שזו היתה למעשה צמרת של עץ.

All right, so thanks to the Revs Program at Stanford,

טוב, אז הודות לתוכנית Revs בסטנפורד,

we were able to take John there

יכולנו לקחת את ג'ון לשם

and put him behind the wheel

ולשים אותו מאחורי ההגה

of a 1960 Porsche Abarth Carrera.

של פורשה אברט' קררה שנת 1960.

Life is way too short for boring cars.

החיים קצרים מדי בשביל מכוניות משעממות.

So, here you see John on the track,

אז, כאן אתם רואים את ג'ון על המסלול,

he's going up the hill -- Oh! Somebody liked that --

הוא נוסע במעלה הגבעה - או! מישהו כאן אהב את זה...

and you can see, actually, his mental workload

ואתם יכולים לראות, למעשה את הפעילות המוחית שלו

-- measuring here in the red bar --

...שנמדדת כאן בפס האדום...

you can see his actions as he approaches.

אתם יכולים לראות את הפעולות שלו כשהוא מתקרב.

Now watch, he has to downshift.

עכשיו תראו, הוא צריך להוריד הילוך.

And then he has to turn left.

ואז הוא צריך לפנות שמאלה.

Look for the tree, and down.

לחפש את העץ, וירידה.

Not surprisingly, you can see this is a pretty challenging task.

באופן לא מפתיע, אתם יכולים לראות שזו משימה די מאתגרת.

You can see his mental workload spike as he goes through this,

אתם יכולים לראות את הפעילות המוחית שלו מרקיעה ככל שהוא מתקדם בזה,

as you would expect with something that requires

כפי שניתן לצפות במשהו שמצריך

this level of complexity.

רמה כזו של מורכבות.

But what's really interesting is to look at areas of the track

אבל מה שבאמת מעניין זה לראות את הקטעים במסלול

where his mental workload doesn't increase.

שבהם הפעילות המוחית שלו לא עולה.

I'm going to take you around now

אני אקח אתכם עכשיו

to the other side of the track.

לצד השני של המסלול.

Turn three. And John's going to go into that corner

פנייה שלישית. וג'ון עומד להיכנס לתוך הפינה ההיא

and the rear end of the car is going to begin to slide out.

והחלק האחורי של המכונית יחליק החוצה.

He's going to have to correct for that with steering.

הוא יצטרך לתקן את זה בפעולת היגוי.

So watch as John does this here.

אז תסתכלו איך ג'ון עושה את זה כאן.

Watch the mental workload, and watch the steering.

שימו לב לפעילות המוחית, ותסתכלו על ההיגוי.

The car begins to slide out, dramatic maneuver to correct it,

המכונית מתחילה להחליק, תמרון דרמטי כדי לתקן את זה,

and no change whatsoever in the mental workload.

ואין שום שינוי בפעילות המוחית.

Not a challenging task.

משימה לא מאתגרת.

In fact, entirely reflexive.

למעשה, רפלקסיבית לגמרי.

Now, our data processing on this is still preliminary,

עכשיו, הניתוח שלנו של הנתונים האלו עדיין ראשוני בלבד,

but it really seems that these phenomenal feats

אבל ממש נראה שהפעולות הפנומנאליות האלו

that the race car drivers are performing

שנהגי מכוניות המרוץ מבצעים

are instinctive.

הן אינסטינקטיביות.

They are things that they have simply learned to do.

זה דברים שהם פשוט למדו לעשות.

It requires very little mental workload

דרושה מעט מאוד פעילות מוחית

for them to perform these amazing feats.

בכדי שהם יבצעו את אותן פעולות מדהימות.

And their actions are fantastic.

והביצועים שלהם מדהימים.

This is exactly what you want to do on the steering wheel

זה בדיוק מה שאתה רוצה לעשות עם ההגה

to catch the car in this situation.

כדי לתפוס את הרכב במצב כזה.

Now, this has given us tremendous insight

עכשיו, מתוך זה קיבלנו תובנה אדירה

and inspiration for our own autonomous vehicles.

והשראה לרכב האוטונומי שלנו.

We've started to ask the question:

התחלנו לשאול את השאלה:

Can we make them a little less algorithmic

האם אנחנו יכולים לעשות אותם קצת פחות אלגוריטמיים

and a little more intuitive?

וקצת יותר אינטואיטיביים?

Can we take this reflexive action

האם נוכל לקחת את הפעולה הרפלקסיבית הזו

that we see from the very best race car drivers,

שאנחנו רואים אצל נהגי מכוניות המרוץ הטובים ביותר,

introduce it to our cars,

ולהכניס את זה לרכבים שלנו,

and maybe even into a system that could

ואולי אפילו לתוך מערכת שתוכל

get onto your car in the future?

להשתלב בעתיד גם ברכבים שלכם?

That would take us a long step

זה יקדם אותנו צעד גדול קדימה

along the road to autonomous vehicles

בדרך לרכב אוטונומי

that drive as well as the best humans.

שנוהג טוב כמו הנהג האנושי הטוב ביותר.

But it's made us think a little bit more deeply as well.

אבל זה גרם לנו גם לחשוב קצת יותר לעומק.

Do we want something more from our car

האם אנחנו רוצים יותר מהמכונית שלנו

than to simply be a chauffeur?

מעבר לכך שתהיה פשוט הנהג שלנו?

Do we want our car to perhaps be a partner, a coach,

האם אנחנו רוצים שהמכונית שלנו תהיה אולי השותפה, המאמנת,

someone that can use their understanding of the situation

מישהו שיכול להשתמש ביכולות הבנת הסיטואציה

to help us reach our potential?

כדי לעזור לנו לממש את הפוטנציאל שלנו?

Can, in fact, the technology not simply replace humans,

האם למעשה, הטכנולוגיה יכולה לא רק להחליף את בני האדם,

but allow us to reach the level of reflex and intuition

אלא לאפשר לנו להגיע לרמות תגובה ואינטואיציה

that we're all capable of?

שאנחנו כולנו מסוגלים להן?

So, as we move forward into this technological future,

אז, בעודנו מתקדמים אל עבר העתיד הטכנולוגי הזה,

I want you to just pause and think of that for a moment.

אני מבקש מכם רק לעצור ולחשוב על זה לרגע.

What is the ideal balance of human and machine?

מה הוא האיזון האידיאלי שבין האדם למכונה?

And as we think about that,

ובעוד אנחנו חושבים על כך,

let's take inspiration

בואו ונשאב השראה

from the absolutely amazing capabilities

מהיכולות הפשוט מופלאות

of the human body and the human mind.

של הגוף האנושי והמוח האנושי.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)