The future of money | Neha Narula

מתרגם: Zeeva Livshitz מבקר: Sigal Tifferet

I want to tell you about the future of money.

אני רוצה לספר לכם על העתיד של כסף.

Let's start with a story about this culture

הבה נתחיל עם סיפור על תרבות

that lived in Micronesia in the early 1900s, called the Yap.

שחיה במיקרונזיה בתחילת המאה העשרים, שנקראה "יאפ".

Now, I want to tell you about the Yap

אספר לכם על היאפ

because their form of money is really interesting.

כי גרסת הכסף שלהם מאוד מעניינת.

They use these limestone discs called Rai stones.

הם משתמשים בדסקיות אבן גיר שנקראות אבני "ראיי".

Now, the Yap don't actually move these Rai stones around

היאפ לא באמת הזיזו את אבני הראיי

or exchange them the way we do with our coins,

או החליפו אותן כפי שאנו עושים עם המטבעות שלנו,

because Rai stones can get to be pretty massive.

כי אבני ראיי עשויות להיות די מסיביות.

The largest is about four tons and 12 feet across.

הגדולה שבהן שוקלת כארבעה טון, ורוחבה 12 מטר.

So the Yap just keep track of who owns part of what stone.

אז היאפ רק עוקבים כדי לדעת למי שייכים חלקים של אילו מהאבנים

There's a story about these sailors

יש סיפור על מלחים

that were transporting a stone across the ocean

שהעבירו אבן מעבר לאוקיאנוס

when they ran into some trouble and the stone actually fell in.

כשהם נקלעו לצרות והאבן נפלה למים.

The sailors got back to the main island

המלחים חזרו לאי הראשי

and they told everyone what had happened.

וסיפרו לכולם מה קרה.

And everyone decided that, actually, yes,

וכולם החליטו שלמעשה, כן,

the sailors had the stone and -- why not? -- it still counted.

האבן היתה ברשות המלחים, ולמה לא? היא עדיין נחשבה.

Even though it was at the bottom of the ocean,

למרות שהיא היתה בתחתית האוקיינוס,

it was still part of the Yap economy.

היא הייתה עדיין חלק מכלכלת היאפ.

You might think that this was just a small culture

אתם עשויים לחשוב שזו היתה רק ​​תרבות קטנה

a hundred years ago.

מלפני מאה שנים.

But things like this happen in the Western world as well,

אבל דברים כאלה קורים גם בעולם המערבי,

and the Yap actually still use a form of these stones.

והיאפ עדיין משתמשים בגרסה של אבנים אלה.

In 1932, the Bank of France asked the United States

בשנת 1932, הבנק של צרפת ביקש מארצות הברית

to convert their holdings from dollars into gold.

להמיר את אחזקותיו מדולרים לזהב.

But it was too inconvenient to think about actually shipping

אבל היה קשה מדי להעביר

all of that gold over to Europe.

את כל הזהב הזה לאירופה.

So instead, someone went to where that gold was being stored

אז במקום זה, מישהו הלך למקום בו הזהב היה מאוחסן,

and they just labeled it as belonging to France now.

והם פשוט תייגו אותו כשייך עכשיו לצרפת.

And everyone agreed that France owned the gold.

וכולם הסכימו שהזהב שייך לצרפת.

It's just like those Rai stones.

זה בדיוק כמו אבני הראיי האלו.

The point I want to make with these two examples

הנקודה שאני רוצה להדגיש עם שתי דוגמאות אלו

is that there's nothing inherently valuable

היא שאין שום דבר בעל ערך

about a dollar or a stone or a coin.

בדולר או אבן או מטבע.

The only reason these things have any value

הסיבה היחידה שלדברים אלה יש ערך כלשהו

is because we've all decided they should.

היא משום שכולנו החלטנו כך.

And because we've decided that,

ומשום שהחלטנו זאת,

they do.

יש להם ערך.

Money is about the exchanges and the transactions

כסף הוא עניין של המרות ועיסקאות

that we have with each other.

שאנו מבצעים אחד עם השני.

Money isn't anything objective.

כסף אינו דבר אובייקטיבי.

It's about a collective story that we tell each other about value.

זה קשור לסיפור קולקטיבי שאנחנו מספרים זה לזה על ערך.

A collective fiction.

פיקציה קולקטיבית.

And that's a really powerful concept.

וזה באמת רעיון חזק.

In the past two decades,

בשני העשורים האחרונים,

we've begun to use digital money.

התחלנו להשתמש בכסף דיגיטלי.

So I get paid via direct deposit,

אז משלמים לי באמצעות הפקדה ישירה,

I pay my rent via bank transfer,

אני משלמת את שכר הדירה שלי באמצעות העברה בנקאית,

I pay my taxes online.

אני משלמת את המסים שלי באינטרנט.

And every month,

ומדי חודש,

a small amount of money is deducted from my paycheck

סכום קטן של כסף מנוכה מהמשכורת שלי

and invested in mutual funds in my retirement account.

ומושקע בקרנות נאמנות בחשבון הפנסיה שלי.

All of these interactions

כל האינטראקציות האלה

are literally just changing 1's and 0's on computers.

אינן אלא שינוי של ה-1 וה-0 במחשבים.

There's not even anything physical, like a stone or a coin.

אין אפילו שום דבר פיזי, כמו אבן או מטבע.

Digital money makes it so that I can pay someone around the world

כסף דיגיטלי מאפשר לי לשלם למישהו ברחבי העולם

in seconds.

בתוך שניות.

Now when this works,

כשזה עובד,

it's because there are large institutions underwriting every 1 or 0

זה מפני שישנם מוסדות גדולים שחתומים על כל 1 או 0

that changes on a computer.

שמשתנה במחשב.

And when it doesn't,

וכשזה לא עובד,

it's often the fault of those large institutions.

זה בדרך כלל באשמתם של מוסדות גדולים אלה.

Or at least, it's up to them to fix the problem.

או לפחות, פתרון הבעיה תלוי בהם.

And a lot of times, they don't.

והרבה פעמים, הם לא עושים זאת.

There's a lot of friction in the system.

יש הרבה חיכוך במערכת.

How long did it take the US credit card companies

כמה זמן לקח לחברות כרטיסי האשראי של ארה"ב

to implement chip and pin?

ליישם EMV?

Half my credit cards still don't work in Europe.

מחצית מכרטיסי האשראי שלי עדיין לא עובדים באירופה.

That's friction.

זה חיכוך.

Transferring money across borders and across currencies

העברת כספים מעבר לגבולות ומטבעות

is really expensive:

זה ממש יקר:

friction.

חיכוך.

An entrepreneur in India can set up an online business in minutes,

יזמית בהודו יכולה להקים עסק מקוון בתוך דקות,

but it's hard for her to get loans and to get paid:

אבל קשה לה לקבל הלוואות ולקבל תשלום:

friction.

חיכוך.

Our access to digital money and our ability to freely transact

הגישה שלנו לכסף דיגיטלי ויכולתנו לנהל עסקאות בחופשיות

is being held captive by these gatekeepers.

שבויה בידי שומרי הסף הללו.

And there's a lot of impediments in the system slowing things down.

ויש הרבה מכשולים במערכת שמאטים דברים.

That's because digital money isn't really mine,

זה בגלל שכסף דיגיטלי אינו באמת שלי,

it's entries in databases that belong to my bank,

הרישומים שלו במאגרי מידע ששייכים לבנק שלי,

my credit card company or my investment firm.

חברת כרטיסי האשראי שלי או חברת ההשקעות שלי.

And these companies have the right to say "no."

ולחברות אלו יש את הזכות לומר "לא".

If I'm a PayPal merchant

אם אני סוחר "פייפאל."

and PayPal wrongly flags me for fraud,

ופייפאל בטעות מסמן אותי על הונאה,

that's it.

זהו זה,

My account gets frozen, and I can't get paid.

החשבון שלי מוקפא, ואני לא יכול לקבל תשלום.

These institutions are standing in the way of innovation.

מוסדות אלה עומדים בדרכה של החדשנות.

How many of you use Facebook photos, Google Photos,

כמה מכם משתמשים בתמונות פייסבוק, תמונות גוגל,

Instagram?

אינסטגרם?

My photos are everywhere.

התמונות שלי נמצאות בכל מקום.

They are on my phone, they're on my laptop,

הן בטלפון שלי, הן במחשב הנייד שלי,

they're on my old phone, they're in Dropbox.

הן בטלפון הישן שלי, הן נמצאות בדרופבוקס.

They're on all these different websites and services.

הן בכל האתרים והשרותים השונים האלה.

And most of these services don't work together.

ורוב השירותים האלה לא עובדים ביחד.

They don't inter-operate.

הם ללא תִּפְעוּלִיּוּת בֵּינִית.

And as a result,

וכתוצאה מכך,

my photo library is a mess.

ספריית התמונות שלי מבולגנת.

The same thing happens

אותו דבר קורה

when institutions control the money supply.

כשמוסדות שולטים בהיצע הכסף.

A lot of these services don't inter-operate,

הרבה משירותים אלה הם ללא תִּפְעוּלִיּוּת בֵּינִית.

and as a result, this blocks what we can do with payment.

וכתוצאה מכך, זה חוסם את מה שאנחנו יכולים לעשות עם תשלום.

And it makes transaction costs go up.

וזה מעלה את עלויות העסקה.

So far, we've been through two phases of money.

עד כה, עברנו שני שלבים של כסף.

In an analog world, we had to deal with these physical objects,

בעולם אנלוגי, היה עלינו לבצע עסקאות עם אובייקטים פיזיים אלה,

and money moved at a certain speed -- the speed of humans.

וכסף נע במהירות מסוימת – המהירות של בני אדם.

In a digital world, money can reach much farther and is much faster,

בעולם דיגיטלי, כסף יכול להגיע יותר רחוק, והוא הרבה יותר מהיר,

but we're at the mercy of these gatekeeper institutions.

אבל אנחנו נתונים לחסדיהם של מוסדות שומרי הסף הללו.

Money only moves at the speed of banks.

כסף נע רק במהירות של הבנקים.

We're about to enter a new phase of money.

אנו עומדים להיכנס לשלב חדש של כסף.

The future of money is programmable.

העתיד של הכסף ניתן לתכנות.

When we combine software and currency,

כשאנו משלבים תוכנה ומטבע,

money becomes more than just a static unit of value,

כסף הופך להיות יותר מסתם יחידת ערך סטטית,

and we don't have to rely on institutions for security.

ואנחנו לא צריכים להסתמך על מוסדות לביטחון.

In a programmable world,

בעולם שניתן לתכנות,

we remove humans and institutions from the loop.

אנו מסירים בני אדם ומוסדות מהתהליך.

And when this happens,

וכשזה קורה,

we won't even feel like we're transacting anymore.

אפילו לא נרגיש שאנחנו מבצעים עסקאות.

Money will be directed by software,

כסף יכוון על ידי תוכנה,

and it will just safely and securely flow.

ויזרום באופן מאובטח.

Cryptocurrencies are the first step of this evolution.

מטבע מבוזר הוא הצעד הראשון של התפתחות זו.

Cryptocurrencies are digital money

מטבע מבוזר הוא כסף דיגיטלי

that isn't run by any government or bank.

שאינו מנוהל על ידי ממשלה או בנק.

It's money designed to work in a world without intermediaries.

זה כסף שנועד לפעול בעולם ללא מתווכים.

Bitcoin is the most ubiquitous cryptocurrency,

ביטקוין הוא המטבע המבוזר הנפוץ ביותר.

but there are hundreds of them.

אבל יש מאות כאלה.

There's Ethereum, Litecoin, Stellar, Dogecoin,

יש אית'ריום, לייטקוין, סטלאר, דוג'קוין,

and those are just a few of the more popular ones.

ואלה הם רק אחדים מהפופולריים.

And these things are real money.

והדברים האלה הם כסף אמיתי.

The sushi restaurant down my street

מסעדת הסושי במורד הרחוב שלי

takes Bitcoin.

לוקחת ביטקוין.

I have an app on my phone that I can use to buy sashimi.

יש לי אפליקציה בנייד שלי שאני יכולה להשתמש בה כדי לקנות סשימי.

But it's not just for small transactions.

אבל זה לא רק לעסקאות קטנות.

In March, there was a transaction that moved around 100,000 bitcoins.

בחודש מרץ התבצעה עסקה שנעה סביב 100,000 ביטקוין.

That's the equivalent of 40 million US dollars.

זה שווה ערך ל-40 מיליון דולר ארה"ב.

Cryptocurrencies are based on a special field of mathematics

מטבע מבוזר מבוסס על תחום מיוחד של מתמטיקה

called cryptography.

שנקרא קריפטוגרפיה.

Cryptography is the study of how to secure communication,

קריפטוגרפיה היא חקר אבטחת תקשורת,

and it's about two really important things:

ועוסקת בשני דברים חשובים באמת:

masking information so it can be hidden in plain sight,

מיסוך המידע כך שהוא גלוי אך מוסתר,

and verifying a piece of information's source.

ואימות קטע של מקור המידע.

Cryptography underpins so many of the systems around us.

קריפטוגרפיה תומכת במערכות רבות סביבנו.

And it's so powerful that at times

והיא כה חזקה שלעיתים

the US government has actually classified it as a weapon.

הממשל האמריקאי מסווג אותה כסוג של נשק.

During World War II, breaking cryptosystems like Enigma

במהלך מלחמת העולם השנייה, פריצת מערכות הצפנה כמו אניגמה

was critical to decoding enemy transmissions

היתה קריטית לפענוח שידורי אויב

and turning the tide of the war.

והפיכת מהלך המלחמה.

Today, anyone with a modern web browser is running

היום, כל אחד עם דפדפן מודרני מפעיל

a pretty sophisticated cryptosystem.

מערכת הצפנה מתוחכמת למדי.

It's what we use to secure our interactions on the Internet.

אנו משתמשים בהן לאבטחת האינטראקציות שלנו באינטרנט.

It's what makes it safe for us to type our passwords in

הן מאפשרות לנו להקליד סיסמאות בביטחה,

and to send financial information to websites.

ולשלוח מידע פיננסי לאתרי אינטרנט.

So what the banks used to give us --

אז מה שהבנקים נהגו לתת לנו –

trustworthy digital money transfer --

העברת כסף דיגיטלית אמינה –

we can now get with a clever application of cryptography.

אפשר עכשיו לקבל ביישום קריפטוגרפי חכם.

And this means that we don't have to rely on the banks anymore

וזה אומר שאנחנו לא צריכים להסתמך על הבנקים שלנו יותר

to secure our transactions.

כדי לאבטח את הפעילות שלנו.

We can do it ourselves.

אנחנו יכולים לעשות את זה בעצמנו.

Bitcoin is based on the very same idea that the Yap used,

ביטקוין מבוסס על אותו הרעיון בו השתמשו היאפ,

this collective global knowledge of transfers.

ידע קולקטיבי גלובלי של העברות.

In Bitcoin, I spend by transferring Bitcoin,

בביטקוין, אני משלמת על ידי העברת ביטקוין,

and I get paid when someone transfers Bitcoin to me.

ואני מקבלת תשלום כשמישהו מעביר ביטקוין אלי.

Imagine that we had this magic paper.

דמיינו שהיה לנו נייר קסם.

So the way that this paper works is I can give you a sheet of it

והנייר הזה עובד כך שאני יכולה לתת לכם גיליון ממנו

and if you write something on it,

ואם אתם תכתבו עליו משהו,

it will magically appear on my piece as well.

זה יופיע בדרך קסם גם על הגליון שלי.

Let's say we just give everyone this paper

נניח שניתן לכולם את הנייר הזה

and everyone writes down the transfers that they're doing

וכולם ירשמו את ההעברות שהם עושים

in the Bitcoin system.

במערכת ביטקוין.

All of these transfers get copied around to everyone else's pieces of paper.

כל ההעברות האלו מועתקות לגליונות של כולם.

And I can look at mine

ואני יכולה להסתכל על שלי

and I'll have a list of all of the transfers that are happening

ותהיה לי רשימה של כל ההעברות שמתבצעות

in the entire Bitcoin economy.

במשק הביטקוין כולו.

This is actually what's happening with the Bitcoin blockchain,

זה למעשה מה שקורה עם הבלוקצ'יין של ביטקוין,

which is a list of all of the transactions in Bitcoin.

שהיא רשימה של כל העסקאות בביטקוין.

Except, it's not done through paper.

פרט לכך שזה לא נעשה באמצעות נייר.

It's done through computer code,

זה נעשה באמצעות קוד מחשב,

running on thousands of networked computers

שפועל על אלפי מחשבים מרושתים

around the world.

סביב העולם.

All of these computers are collectively confirming

כל המחשבים האלה מאשרים קולקטיבית

who owns what Bitcoin.

למי שייך איזה ביטקוין.

So the Bitcoin blockchain is core to how Bitcoin works.

אז הבלוקצ'יין של ביטקוין הוא הליבה לאופן פעולתו של הביטקוין.

But where do bitcoins actually come from?

אבל מהיכן מגיעים הביטקוינים?

Well, the code is designed to create new Bitcoin

ובכן, הקוד מעוצב ליצור ביטקוין חדש

according to a schedule.

על פי לוח זמנים.

And the way that it works is that to get those Bitcoin,

והאופן שבו זה עובד הוא שכדי להשיג ביטקוין אלה,

I have to solve a puzzle -- a random cryptographic puzzle.

אני חייבת לפתור חידה – חידת הצפנה אקראית.

Imagine that we had 15 dice,

דמיינו שיש לנו 15 קוביות,

and we were throwing these dice over and over again.

ונטיל את הקוביות האלו שוב ושוב.

Whenever the dice come up all sixes,

בכל פעם שבכל הקוביות יוצא 6,

we say that we win.

אנו אומרים שניצחנו.

This is very close to what these computers are all actually doing.

זה קרוב מאוד למה שהמחשבים האלה בעצם עושים.

They're trying over and over again to land on the right number.

הם מנסים שוב ושוב ליפול על המספר הנכון.

And when they do,

וכשזה קורה,

we say that they've solved the puzzle.

אנו אומרים שהם פתרו את החידה.

The computer that solves the puzzle

המחשב שפותר את החידה,

publishes its solution to the rest of the network

מפרסם את פתרונו לשאר הרשת

and collects its reward: new bitcoins.

ואוסף את שכרו: ביטקוין חדשים.

And in the act of solving this puzzle,

ובפעולת פתרון החידה הזה,

these computers are actually helping to secure the Bitcoin blockchain

מחשבים אלה עוזרים לאבטח את הבלוקצ'יין של ביטקוין

and add to the list of transactions.

ולהוסיף לרשימת העסקאות.

There are actually people all over the world running this software,

למעשה, ישנם אנשים בכל רחבי העולם שמפעילים תוכנה זו,

and we call them Bitcoin miners.

ואנחנו קוראים להם כורי ביטקוין.

Anyone can become a Bitcoin miner.

כל אחד יכול להיות כורה ביטקוין.

You can go download the software right now

אתם יכולים ללכת ולהוריד את התוכנה ממש עכשיו

and run it in your computer and try to collect some bitcoins.

ולהפעיל אותה במחשבים שלכם, ולנסות לאסוף כמה ביטקוין.

I can't say that I would recommend it,

אני לא יכולה להמליץ על זה,

because right now, the puzzle is so hard and the network is so powerful,

כי כרגע החידה כל כך קשה והרשת כל כך חזקה,

that if I tried to mine Bitcoin on my laptop,

שאם אנסה לכרות ביטקוין על המחשב הנייד שלי,

I probably wouldn't see any for about two million years.

כנראה לא הייתי מצליחה בערך 2 מיליון שנים.

The miners, professional miners, use this special hardware

הכורים, הכורים המקצועיים, משתמשים בחומרה מיוחדת

that's designed to solve the puzzle really fast.

שמתוכננת לפתור את החידה ממש מהר.

Now, the Bitcoin network and all of this special hardware,

עכשיו, רשת ביטקוין וכל החומרה המיוחדת הזו,

there are estimates that the amount of energy it uses

מוערך שכמות האנרגיה בה היא משתמשת

is equivalent to that of a small country.

שוות ערך לזו של מדינה קטנה.

So, the first set of cryptocurrencies

אז סדרת המטבעות המבוזרים הראשונה

are a little bit slow and a little bit cumbersome.

היא מעט איטית ומסורבלת.

But the next generation is going to be so much better and so much faster.

אבל הדור הבא יהיה הרבה יותר טוב ומהיר.

Cryptocurrencies are the first step

מטבעות מבוזרים הם הצעד הראשון

to a world with a global programmable money.

לעולם עם כסף גלובלי הניתן לתכנות.

And in a world with programmable money,

ובעולם עם כסף שניתן לתכנות,

I can pay anyone else securely

אני יכולה לשלם לכל אחד באופן מאובטח

without having to sign up or ask permission,

מבלי להירשם, לבקש רשות,

or do a conversion or worry about my money getting stuck.

לבצע המרה או לדאוג שמא הכסף שלי יתקע.

And I can send money around the world.

ואני יכולה לשלוח כסף לרחבי העולם.

This is a really amazing thing.

זה באמת דבר מדהים.

It's the idea of permission-less innovation.

זה הרעיון של חדשנות ללא-רשות.

The Internet caused an explosion of innovation,

האינטרנט הביא לפיצוץ של חדשנות,

because it was built upon an open architecture.

כי הוא נבנה על ארכיטקטורה פתוחה.

And just like the Internet changed the way we communicate,

בדיוק כמו שהאינטרנט שינה את הדרך בה אנו מתקשרים,

programmable money is going to change the way we pay,

כסף ניתן לתכנות הולך לשנות את הדרך שבה אנחנו משלמים,

allocate and decide on value.

מקצים ומחליטים על ערך.

So what kind of world does programmable money create?

אז איזה עולם יוצר כסף שניתן לתכנות?

Imagine a world where I can rent out my healthcare data

דמיינו עולם בו אני יכולה להשכיר את נתוני הבריאות שלי

to a pharmaceutical company.

לחברת תרופות.

They can run large-scale data analysis

הם יכולים להריץ ניתוח נתונים בקנה מידה גדול

and provide me with a cryptographic proof

ולספק לי הוכחה קריפטוגרפית

that shows they're only using my data in a way that we agreed.

שמראה שהם משתמשים בנתונים שלי רק באופן שעליו הסכמנו.

And they can pay me for what they find out.

והם יוכלו לשלם לי עבור מה שהם מגלים.

Instead of signing up for streaming services

במקום להירשם לשירותי הזרמה

and getting a cable bill,

ולקבל חשבון כבלים,

what if my television analyzed my watching habits

מה אם הטלוויזיה שלי היתה מנתחת את הרגלי הצפייה שלי

and recommended well-priced content that fit within my budget

והייתה ממליצה על ​​תוכן במחיר טוב שיתאים למסגרת התקציב שלי

that I would enjoy?

שהייתי נהנית ממנו?

Imagine an Internet without ads,

תארו לעצמכם אינטרנט ללא פרסומות,

because instead of paying with our attention when we view content,

כי במקום לשלם בקשב שלנו כשאנו צופים בתוכן,

we just pay.

אנחנו פשוט משלמים.

Interestingly, things like micro-payments

מעניין לציין, דברים כמו תשלומי-מיקרו

are actually going to change the way security works in our world,

הולכים לשנות את האופן שבו פועלת האבטחה בעולמנו,

because once we're better able to allocate value,

כי ברגע שנצליח להקצות ערך טוב יותר,

people will use their money and their energies

אנשים ישתמשו בכספם ובאנרגיות שלהם

for more constructive things.

לדברים יותר מועילים.

If it cost a fraction of a cent to send an email,

אם עולה שבריר של סנט לשלוח דוא"ל,

would we still have spam?

האם עדיין יהיה לנו דואר זבל?

We're not at this world yet,

אנחנו לא בעולם הזה עדיין,

but it's coming.

אבל הוא מגיע.

Right now, it's like we're in a world that is seeing the first automobile.

כרגע, זה כאילו אנחנו בעולם שרואה את המכונית הראשונה.

The first cryptocurrency, like the first car,

המטבע המבוזר הראשון, כמו המכונית הראשונה,

is slow and hard to understand and hard to use.

הוא איטי, קשה להבנה, וקשה לשימוש.

Digital money, like the horse and carriage,

כסף דיגיטלי, כמו הסוס והמרכבה,

works pretty well,

עובד די טוב,

and the whole world economy is built on it.

והכלכלה העולמית כולה בנויה על זה.

If you were the first person on your block

לו היית האדם הראשון בשכונה שלכם

to get a car with an internal combustion engine,

שיש לו מכונית עם מנוע בעירה פנימית,

your neighbors would probably think you were crazy:

השכנים שלך היו כנראה חושבים שאתה מטורף:

"Why would you want this large, clunky machine

"למה שתרצה מכונה גדולה ומגושמת זו

that breaks down all the time, that lights on fire,

שנשברת כל הזמן, שעולה באש,

and is still slower than a horse?"

והיא עדיין אטית יותר מסוס?"

But we all know how that story turns out.

אבל כולנו יודעים לאן הסיפור הזה הולך.

We're entering a new era of programmable money.

אנחנו נכנסים לעידן חדש של כסף ניתן לתכנות.

And it's very exciting, but it's also a little bit scary.

וזה מאוד מרגש, אבל גם קצת מפחיד.

Cryptocurrencies can be used for illegal transactions,

ניתן להשתמש במטבע מבוזר עבור עסקאות בלתי חוקיות,

just like cash is used for crime in the world today.

בדיוק כמו שמזומנים משמשים את עולם הפשע בעולם כיום.

When all of our transactions are online,

כאשר כל העסקאות שלנו הן און ליין,

what does that mean for surveillance -- who can see what we do?

מה זה אומר על מעקב – מי יוכל לראות את מה שאנחנו עושים?

Who's advantaged in this new world and who isn't?

למי זה יעניק יתרון בעולם החדש הזה ולמי לא?

Will I have to start to pay for things that I didn't have to pay for before?

האם אצטרך לשלם עבור דברים שלא היו מחויבים בתשלום קודם לכן?

Will we all become slaves to algorithms and utility functions?

האם כולנו נהפוך להיות עבדים לאלגוריתמים ונוסחאות עלות תועלת?

All new technology comes with trade-offs.

כל טכנולוגיה חדשה מגיעה עם פשרות.

The Internet brought us a lot of ways to waste time.

האינטרנט הביא לנו הרבה דרכים לבזבז זמן.

But it also greatly increased productivity.

אבל הוא גם שיפר מאוד את הפרודוקטיביות.

Mobile phones are annoying

טלפונים ניידים מעצבנים

because they make me feel like I have to stay connected to work

כי הם גורמים לי להרגיש שאני צריכה להיות מחוברת לעבודה

all the time.

כל הזמן.

But they also help me stay connected to friends and family.

אבל הם גם עוזרים לי לשמור על קשר עם חברים ובני משפחה.

The new sharing economy is going to eliminate some jobs.

כלכלת השיתוף החדשה תחסל כמה משרות.

But it's also going to create new, flexible forms of employment.

אבל היא גם תיצור צורות חדשות וגמישות של תעסוקה.

With programmable money,

עם כסף ניתן לתכנות,

we decouple the need for large, trusted institutions

אנו מנתקים עצמנו מהצורך במוסדות גדולים ואמינים,

from the architecture of the network.

מהארכיטקטורה של הרשת.

And this pushes innovation in money out to the edges, where it belongs.

וזה ממריץ את החדשנות בכסף לקצוות, למקום שאליו הוא שייך.

Programmable money democratizes money.

כסף ניתן לתכנות מביא לדמוקרטיזציה של כסף.

And because of this, things are going to change and unfold

ובגלל זה דברים עומדים להשתנות ולהתפתח

in ways that we can't even predict.

בדרכים שאיננו יכולים אפילו לצפות.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)