Charles Limb: Building the musical muscle

מתרגם: Daniel Drimer מבקר: Ido Dekkers

Now when we think of our senses,

כשאנחנו חושבים על החושים שלנו

we don't usually think of the reasons

אנחנו בדרך כלל לא חושבים על הסיבות

why they probably evolved, from a biological perspective.

האבולוציונריות שבגללן הם התפתחו, מנקודת מבט ביולוגית.

We don't really think of the evolutionary need

אנחנו לא באמת מהרהרים בעובדה שמבחינה אבולוציונית

to be protected by our senses,

החושים שלנו הכרחיים כדי להגן עלינו.

but that's probably why our senses really evolved --

אך זוהי כנראה בדיוק הסיבה לשמה החושים שלנו התפתחו -

to keep us safe, to allow us to live.

כדי להגן עלינו, כדי לאפשר לנו לחיות.

Really when we think of our senses,

כשאנחנו חושבים על החושים שלנו,

or when we think of the loss of the sense,

או כשאנו חושבים על אבדן החושים הללו,

we really think about something more like this:

מה שאנו באמת חושבים עליו הוא זה:

the ability to touch something luxurious, to taste something delicious,

היכולת לגעת במשהו מפואר, לטעום משהו ערב לחך,

to smell something fragrant,

להריח משהו ניחוחי,

to see something beautiful.

לראות משהו יפהפה.

This is what we want out of our senses.

אלו הדברים למענם אנו רוצים חושים.

We want beauty; we don't just want function.

אנחנו רוצים יופי, לא רק שימושיות.

And when it comes to sensory restoration,

וכשזה מגיע לשחזור החושים,

we're still very far away from being able to provide beauty.

אנחנו עדיין רחוקים מהיכולת לספק יופי.

And that's what I'd like to talk to you a little bit about today.

ועל נושא זה אני רוצה לדבר איתכם היום.

Likewise for hearing.

אותו הדבר עם חוש השמיעה.

When we think about why we hear,

כשאנחנו חושבים על הסיבות לשמן אנו שומעים

we don't often think about the ability to hear an alarm or a siren,

אנחנו בדרך כלל לא חושבים על היכולת לשמוע אזעקה או צפירה,

although clearly that's an important thing.

למרות שזה ללא ספק חשוב.

Really what we want to hear is music.

מה שאנחנו באמת רוצים לשמוע זה מוזיקה.

(Music)

(מוזיקה)

So many of you know that that's Beethoven's Seventh Symphony.

רובכם כנראה יודעים שזוהי הסימפוניה השביעית של בטהובן.

Many of you know that he was deaf, or near profoundly deaf,

רובכם גם כנראה יודעים שהוא היה חרש, או כמעט חרש לחלוטין,

when he wrote that.

כשהוא חיבר את זה.

Now I'd like to impress upon you

ובכן, אני רוצה להזכיר לכם

how unusual it is that we can hear music.

כמה זה לא מובן מאליו שאנחנו יכולים לשמוע מוזיקה.

Music is just one of the strangest things that there is.

מוזיקה היא אחד הדברים המוזרים ביותר.

It's acoustic vibrations in the air,

זה ויברציות אקוסטיות באויר,

little waves of energy in the air that tickle our eardrum.

גלי אנרגיה קטנים שמגרים את עור התוף שלנו.

Somehow in tickling our eardrum

איכשהו, ע"י גירוי עור התוף,

that transmits energy down our hearing bones,

אנרגיה מועברת דרך עצמות השמיעה

which get converted to a fluid impulse inside the cochlea

והופכת לאִימְפּוּלְס נוזלי בתוף שבלול האוזן,

and then somehow converted into an electrical signal in our auditory nerves

שאז הופך לאות חשמלי בעצבי השמיעה שלנו

that somehow wind up in our brains

שאיכשהו מגיע בסופו של דבר למוח

as a perception of a song or a beautiful piece of music.

כתחושה של שיר או של קטע מוזיקלי.

That process is entirely abstract and very, very unusual.

התהליך הזה הוא כולו מופשט ומאוד מאוד מוזר.

And we could discuss that topic alone for days

ואנחנו יכולים לדבר על נושא זה בלבד במשך ימים,

to really try to figure out, how is it that we hear something that's emotional

כדי לנסות ולהבין כיצד זה קורה שאנו שומעים משהו עם רגש

from something that starts out as a vibration in the air?

כתוצאה מתזוזות באויר?

Turns out that if you have hearing loss,

מסתבר שאם יש לך בעיות שמיעה,

most people that lose their hearing

רוב האנשים שמאבדים את חוש השמיעה

lose it at what's called the cochlea, the inner ear.

מאבדים אותו במה שנקרא שבלול האוזן, האוזן הפנימית.

And it's at the hair cell level that they do this.

וזה קורה ברמת תא השערה.

Now if you had to pick a sense to lose,

עכשיו, אם הייתם צריכים לבחור איזה חוש לאבד,

I have to be very honest with you

אני מוכרח להיות כנה איתכם ולהודות

and say, we're better at restoring hearing

שאנחנו יותר טובים בלתקן שמיעה

than we are at restoring any sense that there is.

מאשר כל חוש אחר.

In fact, nothing even actually comes close

למעשה, שום דבר לא מתקרב בכלל

to our ability to restore hearing.

ליכולת שלנו לתקן שמיעה.

And as a physician and a surgeon, I can confidently tell my patients

ובתור רופא ומנתח, אני יכול לומר למטופלים שלי בביטחון

that if you had to pick a sense to lose,

שאם אתה מוכרח לבחור איזה חוש לאבד,

we are the furthest along medically and surgically with hearing.

תחום השמיעה הוא המתקדם ביותר מבחינה רפואית.

As a musician, I can tell you

בתור מוזיקאי, אני יכול לומר לכם

that if I had to have a cochlear implant,

שאם הייתי מוכרח לעבור השתלת שבלול האוזן,

I'd be heartbroken. I'd just be plainly heartbroken,

ליבי היה נשבר. ליבי היה נשבר

because I know that music would never sound the same to me.

בגלל שהייתי יודע שמוזיקה לעולם לא תישמע אותו הדבר.

Now this is a video that I'm going to show you

עכשיו, בוידאו הזה שאני עומד להראות לכם

of a girl who's born deaf.

ישנה ילדה שנולדה חרשת.

She's in a very supportive environment.

היא נמצאת בסביבה מאד תומכת.

Her mother's doing everything she can.

אמא שלה עושה כל מה שהיא יכולה.

Okay, play that video please.

אוקיי, נגנו את הוידאו בבקשה.

(Video) Mother: That's an owl.

אמא: זה ינשוף

Owl, yeah.

ינשוף, כן.

Owl. Owl.

ינשוף. ינשוף.

Yeah.

כן.

Baby. Baby.

תינוק. תינוק.

You want it?

את רוצה את זה?

(Kiss)

(נשיקה)

Charles Limb: Now despite everything going for this child

עכשיו, למרות כל העזרה שהילדה מקבלת

in terms of family support

מבחינת תמיכה של המשפחה

and simple infused learning,

ולימוד מוחדר,

there is a limitation to what a child who's deaf, an infant who was born deaf,

יש גבול לכמה רחוק ילד חרש, תינוק שנולד חרש,

has in this world

יכול להגיע

in terms of social, educational, vocational opportunities.

מבחינת אפשרויות חברתיות, אקדמיות, או מקצועיות.

I'm not saying that they can't live a beautiful, wonderful life.

אני לא אומר שהם לא יכולים לחיות חיים יפים ונהדרים,

I'm saying that they're going to face obstacles

אני רק אומר שעומדים בפניהם מכשולים

that most people who have normal hearing will not have to face.

שלאנשים עם שמיעה נורמאלית אין.

Now hearing loss and the treatment for hearing loss

אובדן שמיעה ודרך הטיפול באובדן שמיעה

has really evolved in the past 200 years.

התפתח המון ב-200 השנים האחרונות.

I mean literally,

אני מתכוון, באמת,

they used to do things like stick ear-shaped objects onto your ears

בעבר נהגו לעשות דברים כמו להדביק חפצים דמויי אוזן לאוזניים

and stick funnels in.

ולחבר לזה משפכים.

And that was the best you could do for hearing loss.

וזה היה הטיפול הטוב ביותר לאובדן שמיעה.

Back then you couldn't even look at the eardrum.

בזמנו, לא יכולנו בכלל לבחון את עור התוף

So it's not too surprising

כך שזה לא מפתיע

that there were no good treatments for hearing loss.

שלא היו טיפולים מוצלחים לאובדן שמיעה.

And now today we have the modern multi-channel cochlear implant,

וכיום יש לנו את השתל השבלולי רב-מקלטי המודרני,

which is an outpatient procedure.

הליך שמתבצע במרפאות חוץ.

It's surgically placed inside the inner ear.

זה מוחדר לתוך האוזן הפנימית בניתוח.

It takes about an hour and a half to two hours, depending on where it's done,

זה לוקח בין שעה וחצי לשעתיים, תלוי איפה עוברים את הניתוח,

under general anesthesia.

וזה נעשה בהרדמה מלאה.

And in the end, you achieve something like this

ובסופו של התהליך אנחנו מקבלים משהו כגון זה,

where an electrode array is inserted inside the cochlea.

שמאפשר החדרת מערך אלקטרודות לתוך שבלול האוזן.

Now actually, this is quite crude

למען האמת, זה מכשיר דיי גס

in comparison to our regular inner ear.

בהשוואה לאוזן הפנימית האמיתית שלנו.

But here is that same girl who is implanted now.

אבל הינה אותה ילדה ממקודם, כעט עם השתל.

This is her 10 years later.

זה עשר שנים אחרי.

And this is a video that was taken

והוידאו הזה צולם ע"י

by my surgical mentor, Dr. John Niparko, who implanted her.

המנטור שלי, דר. ג'ון ניפארקו, שגם השתיל בה את השתל.

If we could play this video please.

אם נוכל לנגן את הוידאו, בבקשה.

(Video) John Niparko: So you've written two books?

ג'ון ניפארקו: אז כתבת שני ספרים?

Girl: I have written two books. (Mother: Was the other one a book or a journal entry?)

ילדה: כתבתי שני ספרים. (אמא: השני היה ספר או יומן?)

Girl: No, the other one was a book. (Mother: Oh, okay.)

ילדה: לא, השני היה ספר. (אמא: אה, אוקיי.)

JN: Well this book has seven chapters,

ג'ון ניפארקו: ובכן, בספר הזה יש שיבעה פרקים,

and the last chapter

והפרק האחרון

is entitled "The Good Things About Being Deaf."

נקרא "היתרונות בלהיות חרש."

Do you remember writing that chapter?

את זוכרת שכתבת את הפרק הזה?

Girl: Yes I do. I remember writing every chapter.

ילדה: כן, אני זוכרת. אני זוכרת שכתבתי כל פרק.

JN: Yeah.

ג'ון ניפארקו: כן.

Girl: Well sometimes my sister can be kind of annoying.

ילדה: לפעמים אחותי יכולה להיות דיי מעצבנת.

So it comes in handy to not be annoyed by her.

אז זה עוזר כדי לא להתעצבן עליה.

JN: I see. And who is that?

ג'ון ניפארקו: אני מבין. ומי זו?

Girl: Holly. (JN: Okay.)

ילדה: הולי. ( ג'ון ניפארקו: אוקיי.)

Mother: Her sister. (JN: Her sister.) Girl: My sister.

אמא: זו אחותה. ( ג'ון ניפארקו: אחותה). ילדה: אחותי.

JN: And how can you avoid being annoyed by her?

ג'ון ניפארקו: ואיך את נמנעת מלהתעצבן עליה?

Girl: I just take off my CI, and I don't hear anything.

ילדה: אני פשוט מכבה את השתל, ואני לא שומעת כלום.

(Laughter)

(צחוק)

It comes in handy.

זה שימושי.

JN: So you don't want to hear everything that's out there?

ג'ון ניפארקו: אז את לא רוצה לשמוע שום דבר שקורה מסביב?

Girl: No.

ילדה: לא.

CL: And so she's phenomenal.

היא פשוט מדהימה.

And there's no way that you can't look at that as an overwhelming success.

ואין סיכוי שלא תיראו את הסיפור הזה כהצלחה מהממת.

It is. It's a huge success story in modern medicine.

זה כן. זה סיפור הצלחה ענק ברפואה מודרנית.

However, despite this incredible facility

ובכל זאת, למרות הקלות המדהימה

that some cochlear implant users display with language,

שבה חלק מהמושתלים עושים שימוש בשפה,

you turn on the radio and all of a sudden they can't hear music almost at all.

ברגע שאתה מדליק את הרדיו הם לא מסוגלים לשמוע מוזיקה כמעט לחלוטין.

In fact, most implant users really struggle

למעשה, רוב המושתלים מתקשים נורא

and dislike music because it sounds so bad.

ומתעבים מוזיקה כי היא נשמעת להם כלכך גרוע.

And so when it comes to this idea

אז כשזה מגיע לרעיון

of restoring beauty to somebody's life,

של להחזיר יופי לחייו של מישהו,

we have a long way to go when it comes to audition.

יש לנו עוד דרך ארוכה כשזה נוגע בשמיעה.

Now there are a lot of reasons for that.

ישנן סיבות רבות לכך.

I mentioned earlier the fact

הזכרתי מקודם את העובדה

that music is a different capacity because it's abstract.

שמוזיקה שונה בכך שהיא מופשטת.

Language is very different. Language is very precise.

שפה היא מאד שונה. שפה היא נורא מדויקת.

In fact, the whole reason we use it

למעשה, הסיבה היחידה לשמה אנו משתמשים בה

is because it has semantic-specificity.

היא בגלל שהיא מיוחדת מבחינה סֶמַנְטִית.

When you say a word,

כשאתה אומר מילה,

what you care is that word was perceived correctly.

מה שמעניין אותך זה שהמילה הובנה נכונה.

You don't care that the word sounded pretty

לא אכפת לך אם המילה נשמעת נחמד

when it was spoken.

כשהיא נאמרה.

Music is entirely different.

מוזיקה היא שונה לחלוטין.

When you hear music, if it doesn't sound good, what's the point?

כשאתה שומע מוזיקה, אם היא לא נשמעת טוב, אז מה הקטע?

There's really very little point in listening to music

באמת שאין סיבה להקשיב למוזיקה

when it doesn't sound good to you.

אם היא לא נשמעת לך טוב.

The acoustics of music are much harder than those of language.

האקוסטיקה של מוזיקה מסובכת בהרבה מזו של שפה.

And you can see on this figure,

ואתם יכולים לראות בגרף הזה

that the frequency range

שטְוָח התדירות

and the decibel range, the dynamic range of music

וטְוָח הדציבלים, הטוח הדינמי של מוזיקה,

is far more heterogeneous.

הוא הרבה יותר רבגוני.

So if we had to design a perfect cochlear implant,

כך שאם היינו צריכים לעצב שתל שבלולי מושלם,

what we would try to do

מה שהיינו מנסים לעשות זה

is target it to be able to allow music transmission.

לעצב אותו כך שיוכל להעביר מוזיקה.

Because I always view music as the pinnacle of hearing.

בגלל שבעיני מוזיקה היא נקודת השיא של היכולת לשמוע.

If you can hear music,

אם אתה יכול לשמוע מוזיקה,

you should be able to hear anything.

אז אתה אמור להיות מסוגל לשמוע כל דבר.

Now the problems begin first with pitch perception.

עכשיו, הבעיה הראשונה היא עם קליטת הגובה של הצליל.

I mean, most of us know that pitch is a fundamental building block of music.

כלומר, רובנו יודעים שגובה הצליל הוא אחד מאבני היסוד של המוזיקה.

And without the ability to perceive pitch well,

ובלי היכולת לקלוט גבהים נכונה,

music and melody is a very difficult thing to do --

מוזיקה ומנגינה הם דברים שנורא קשה להשיג.

forget about a harmony and things like that.

ואין בכלל מה לדבר על הרמוניה ודברים כאלה.

Now this is a MIDI arrangement of Rachmaninoff's Prelude.

עכשיו, זהו סידור דיגיטלי במידי של הפְּרֶלוּד של רחמנינוב.

Now if we could just play this.

אם נוכל לנגן את זה.

(Music)

(מוזיקה)

Okay, now if we consider

עכשיו, אם נזכור את העובדה

that in a cochlear implant patient

שאצל מטופל בעל שתל שבלולי

pitch perception could be off as much as two octaves,

קליטת גובה הצליל יכולה לסטות בעד לשתי אוקטבטות,

let's see what happens here

בואו נראה מה קורה

when we randomize this to within one semitone.

כשאנו עושים שינוים רנדומאלים של עד חצי טון.

We would be thrilled if we had one semitone pitch perception in cochlear implant users.

זה היה מדהים אם למושתלי השבלול הייתה קליטת גובה של חצי טון.

Go ahead and play this one.

נגנו את זה.

(Music)

(מוזיקה)

Now my goal in showing you that

הסיבה שאני מראה לכם את זה

is to show you that music is not robust to degradation.

זה כדי שתראו שמוזיקה לא חסינה מפני עיוות.

You distort it a little bit, especially in terms of pitch, and you've changed it.

אתה מעוות את זה רק במעט, במיוחד מבחינת הגובה, ושינית את היצירה.

And it might be that you kind of like that.

ויכול להיות שאתם די אוהבים את זה.

That's kind of hypnotic.

זה די מהפנט.

But it certainly wasn't the way the music was intended.

אבל זה בוודאות לא מה שהמוזיקה ניסתה להעביר.

And you're not hearing the same thing

ואתה לא שומע את אותו הדבר

that most people who have normal hearing are hearing.

שרוב האנשים בעלי שמיעה תקינה שומעים.

Now the other issue comes with,

הבעיה השניה באה לא רק עם

not just the ability to tell pitches apart,

חוסר היכולת להבדיל בין גבהים,

but the ability to tell sounds apart.

אלא גם עם חוסר היכולת להבדיל בין צלילים.

Most cochlear implant users cannot tell the difference between an instrument.

רוב מושתלי השבלול לא יודעים להבדיל בין כלים מוזיקלים.

If we could play these two sound clips in succession.

אם נוכל לנגן את הקליפים הללו אחד אחרי השני.

(Trumpet)

(חצוצרה)

The trumpet.

החצוצרה.

And the second one.

והשני.

(Violin)

(כינור)

That's a violin.

זהו כינור.

These have similar wave forms. They're both sustained instruments.

לשניהם יש צורת גל דומה, שניהם כלים נשאים.

Cochlear implant users cannot tell the difference

מושתלי שבלול האוזן לא שמים לב להבדל

between these instruments.

בין שני הכלים הללו.

The sound quality, or the sound of the sound

איכות הצליל, או הקול של הצליל

is how I like to describe timbre, tone color --

היא הדרך בה אני מתאר גָּוֶן של טון כלשהו -

they cannot tell these things whatsoever.

אך הם אינם יכול להבדיל בין צלילים.

This implant is not transmitting

השתל לא מעביר

the quality of music that usually provides things like warmth.

איכויות של מוזיקה כגון חום.

Now if you look at the brain of an individual who has a cochlear implant

אם תסתכלו על מוחו של אדם בעל שתל שבלולי

and you have them listen to speech,

בזמן שהוא מקשיב לדיבור,

have them listen to rhythm and have them listen to melody,

למקצב, ולמנגינה,

what you find is that the auditory cortex

מה שתמצאו זה שקליפת השמיעה במוחם

is the most active during speech.

פעילה ביותר בזמן דיבור.

You would think that because these implants are optimized for speech,

זה נשמע הגיוני שאם השתלים הללו יעילים ביותר בקליטה של דיבור,

they were designed for speech.

הם כנראה עוצבו למטרה זו.

But actually if you look at melody,

אך למעשה אם תסתכלו על מיקצב,

what you find is that there's very little cortical activity

תמצאו שיש מעט מאד פעילות מוחית בקליפת השמיעה

in implant users compared with normal hearing controls.

אצל מושתלים ביחס לאנשים בעלי מכשירי שמיעה רגילים.

So for whatever reason,

מסיבה כלשהי,

this implant is not successfully stimulating auditory cortices

השתל לא מגרה את קליפת השמיעה במוח

during melody perception.

בזמן הקשבה למנגינה.

Now the next question is,

עכשיו, השאלה הבאה היא

well how does it really sound?

איך זה באמת נשמע?

Now we've been doing some studies

ובכן, ביצענו מספר מחקרים

to really get a sense of what sound quality is like for these implant users.

כדי לקבל תמונה של איך צלילים נשמעים בשביל אנשים שעברו השתלה.

I'm going to play you two clips of Usher,

אני עומד לנגן לכם שני קליפים של אשר.

one which is normal

אחד רגיל,

and one which has almost no high frequencies, almost no low frequencies

ואחד שאין בו תדרים גבוהים או נמוכים

and not even that many mid frequencies.

וגם לא הרבה תדרים אמצעיים.

Go ahead and play that.

נגנו את זה.

(Music)

(מוזיקה)

(Limited Frequency Music)

(מוזיקה בתדר מוגבל)

I had patients tell me that those sound the same.

היו לי מטופלים שאמרו לי ששניהם נשמעים אותו דבר.

They cannot differentiate sound quality differences

הם לא מסוגלים להבחין בהבדלי איכות הצליל

between those two clips.

בין שני הקליפים הללו.

Again, we are very, very far away in just getting to where we want to get to.

שוב, אנחנו מאד, מאד רחוקים מלהגיע לאן שאנו מקווים.

Now the question comes to mind: Is there any hope?

אז השאלה המתבקשת היא - האם יש תקווה?

And yes, there is hope.

והתשובה היא כן. יש תקווה.

Now I don't know if anybody knows who this is.

אני לא יודע אם מישהו מכם יודע מי זה.

This is ... does somebody know?

זה... מישהו יודע?

This is Beethoven.

זה בטהובן.

Now why would we know what Beethoven's skull looks like?

למה אנחנו יודע כיצד נראת גולגולתו של בטהובן?

Because his grave was exhumed.

בגלל שהוא הוצא מקיברו.

And it turns out that his temporal bones were harvested when he died

ומסתבר שעצמות הרקה שלו נלקחו כשהוא מת

to try to look at the cause of his deafness,

בכדי לנסות ולגלות את סיבת החרשות,

which is why he has molding clay

וזוהי הסיבה שיש לו חֵמָר

and his skull is bulging out on the side there.

ושהגולגולת שלו בולטת החוצה בצד הזה שם.

But Beethoven composed music

אבל בטהובן חיבר מוזיקה

long after he lost his hearing.

הרבה אחרי שאיבד את השמיעה.

What that suggests is that, even in the case of hearing loss,

מה שזה מרמז זה ש - גם במקרה של איבוד השמיעה -

the capacity for music remains.

היכולת למוזיקה נשארת.

The brains remain hardwired for music.

המוח נשאר מתוכנת למוזיקה.

I've been very lucky to work with Dr. David Ryugo

היה לי המזל לעבוד עם דר. דויד ריוגו

where I've been working on deaf cats that are white

איתו עבדתי על חתולים חרשים

and trying to figure out what happens when we give them cochlear implants.

וניסינו לגלות מה קורה כמשתילים להם את שתל שבלול המוח.

This is a cat that's been trained to respond to a trumpet for food.

חתול זה אולף להגיב לחצוצרה כדי לקבל אוכל.

(Music)

(מוזיקה)

Text: Beethoven doesn't excite her.

טקסט: בטהובן לא מרגש אותה.

(Music)

(מוזיקה)

The "1812 Overture" isn't worth waking for.

ה-"אוברטורה 1812" לא שווה שיקומו בשבילה.

(Trumpet)

(חצוצרה)

But she jumps to action when called to duty!

אבל היא קופצת לפעולה כשהיא נקראת!

(Trumpet)

(חצוצרה)

CL: Now I'm not suggesting

עכשיו, אני לא אומר

that the cat is hearing that trumpet the way we're hearing it.

שהחתול שומע את החצוצרה כפי שאנחנו שומעים אותה.

I'm suggesting that with training

אני מנסה להגיד שעם אימון,

you can imbue a musical sound with significance,

אפשר להטמיע משמעות בצליל מוזיקלי,

even in a cat.

אפילו אצל חתול.

If we were to direct efforts

אם היינו מקדישים מאמצים

towards training cochlear implant users to hear music --

למטרת אימון מושתלי השבלול לשמוע מוזיקה -

because right now there's virtually no effort put towards that,

בגלל שכיום לא נעשים שום מאמצים מסוג זה,

no rehabilitative strategies,

שום אסטרטגיות של שיקום,

very little in the way of technological advances to actually improve music --

ומעט מאד פיתוחים טכנולוגים בנסיון לשפר שמיעת מוזיקה -

we would come a long way.

נגיע רחוק.

Now I want to show you one last video.

ארצה להראות לכם וידאו אחד אחרון.

And this is of a student of mine named Joseph

וזה סטודנט שלי בשם ג'וסף,

who I had the good fortune to work with for three years in my lab.

שהתמזל מזלי לעבוד איתו במשך שלוש שנים במעבדה שלי.

He's deaf, and he learned to play the piano

הוא חרש, והוא למד לנגן בפסנתר

after he received the cochlear implant.

אחרי שעבר ניתוח שתל שבלולי.

And here's a video of Joseph.

והינה וידאו של ג'וסף.

(Music)

(מוזיקה)

(Video) Joseph: I was born in 1986.

ג'וסף: נולדתי ב-1986.

And at about four months old,

וכשהייתי בן ארבע בערך,

I was diagnosed with profoundly severe hearing loss.

אובחנתי עם בעיות שמיעה כבדות.

Not long after,

לא הרבה לאחר מכן,

I was fitted with hearing aids.

הובאו לי עזרי שמיעה.

But although these hearing aids

אך למרות שעזרי השמיעה האלה

were the most powerful hearing aids on the market at the time,

היו עזרי השמיעה הכי חזקים בשוק באותו זמן,

they weren't very helpful.

הם לא באמת עזרו לי.

So as a result, I had to rely on lip reading a lot,

וכתוצאה מכך הייתי צריך להסתמך על קריאת שפתיים,

and I couldn't really hear what people were saying.

ולא יכולתי לשמוע מה אנשים היו אומרים.

When I was 12 years old,

כשהייתי בן 12,

I was one of the first few people in Singapore

הייתי אחד מהאנשים הראשונים בסינגפור

who underwent cochlear implantation.

שעברו ניתוח שתל שבלולי.

And not long after I got my cochlear implant,

וזמן לא רב אחרי ההשתלה,

I started learning how to play piano.

התחלתי ללמוד איך לנגן בפסנתר.

And it was absolutely wonderful.

וזה היה פשוט נהדר.

Since then, I've never looked back.

מאז ועד היום לא הבטתי לאחור.

CL: Joseph is phenomenal. He's brilliant.

ג'וסף הוא פנומנאלי. הוא מבריק.

He is now a medical student at Yale University,

כיום הוא לומד רפואה באוניברסיטת ייל.

and he's contemplating a surgical career --

והוא שוקל קריירה כמנתח -

one of the first deaf individuals to consider a career in surgery.

אחד החרשים הראשונים ששוקל קריירה כמנתח.

There are almost no deaf surgeons anywhere.

כמעט ואין מנתחים חרשים באף מקום.

And this is really unheard of stuff, and this is all because of this technology.

וזה משהו חסר תקדים, והכל בזכות הטכנולוגיה הזו.

And the fact that he can play the piano like that

והעובדה שהוא יכול לנגן כך בפסנתר

is a testament to his brain.

היא הוכחה למוחו הנפלא.

Truth of the matter is you can play the piano without a cochlear implant,

למען האמת, אפשר לנגן בפסנתר גם בלי שתל שבלולי,

because all you have to do is press the keys at the right time.

כי כל מה שצריך לעשות זה להקיש על הקלידים בזמן הנכון.

You don't actually have to hear it.

לא באמת צריכים לשמוע את זה.

I know he doesn't hear well, because I've heard him do Karaoke.

אני יודע שהוא לא שומע טוב, כי שמעתי אותו שר קריוקי.

(Laughter)

(צחוק)

And it's one of the most awful things --

וזה אחד הדברים הנוראים ביותר.

heartwarming, but awful.

מרנין לב, אך נורא.

(Laughter)

(צחוק)

And so there is certainly a lot of hope,

כך שוודאי יש המון תקווה לעתיד,

but there's a lot more that needs to be done.

אך יש לנו עוד עבודה רבה לעשות.

So I just want to conclude with the following words.

ארצה לסיים במילים הבאות.

When it comes to restoration of hearing,

כשזה מגיע לשיחזור השמיעה,

we have certainly come a long way, a remarkably long way.

עשינו דרך ארוכה, ללא ספק.

And we have a much longer way to go

ויש לנו עוד דרך ארוכה ללכת

when it comes to the idea of restoring perfect hearing.

כשזה מגיע לשיחזור שמיעה מושלמת.

And let me tell you right now,

והרשו לי לומר לכם מראש,

it's fine that we would all be very happy with speech.

זה בסדר גמור להיות מרוצה משיחזור היכולת לשמוע דיבור.

But I tell you, if we lost our hearing,

אך תאמינו לי, אם היינו מאבדים את חוש השמיעה,

if anyone here suddenly lost your hearing,

אם כל אחד מכם היה מאבד את חוש השמיעה,

you would want perfect hearing back.

הייתם רוצים את השמיעה התקינה כולה בחזרה.

You wouldn't want decent hearing, you would want perfect hearing.

לא הייתם מסתפקים בשמיעה חלקית, אלא רוצים שמיעה מושלמת.

Restoration of basic sensory function is critical.

שיחזור תפקודים בסיסיים של חושים זה קריטי.

And I don't mean to understate

ואני לא מתכוון להמעיט בערך

how important it is to restore basic function.

של שיחזור התפקוד הבסיסי,

But it's really restoration of the ability to perceive beauty

אך זהו שיחזור היכולת לחוש יופי

where we can get inspiring.

אליו אנו צריכים לשאוף.

And I don't think that we should give up on beauty.

אני לא חושב שאנחנו צריכים לוותר על יופי.

And I want to thank you for your time.

ואני רוצה רוצה להודות לכם על זמנכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)