Why we need gender-neutral bathrooms | Ivan Coyote

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

There are a few things that all of us need.

יש כמה דברים שכולנו צריכים.

We all need air to breathe.

כולנו צריכים אויר לנשימה.

We need clean water to drink.

אנחנו צריכים מים נקיים לשתיה.

We need food to eat. We need shelter and love.

אנחנו צריכים אוכל לאכול. אנחנו צריכים מחסה ואהבה.

You know. Love is great, too.

אתם יודעים. אהבה היא מעולה.

And we all need a safe place to pee.

וכולנו צריכים מקום בטוח להשתין.

(Laughter) Yeah?

(צחוק) נכון?

As a trans person who doesn't fit neatly into the gender binary,

כאדם טרנס שלא מתאים במדוייק להגדרה המגדרית הבינרית,

if I could change the world tomorrow

אם הייתי יכולה לשנות את העולם מחר

to make it easier for me to navigate,

כדי לעשות אותו קל יותר לניווט בשבילי,

the very first thing I would do

הדבר הראשון שהייתי עושה

is blink and create single stall, gender-neutral bathrooms

זה למצמץ וליצור שרותים עם תא אחד שניטראליים למגדר

in all public places.

בכל המקומות הציבוריים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Trans people and trans issues,

אנשים טרנסג'נדרים ונושאים שקשורים לטרנס,

they've been getting a lot of mainstream media attention lately.

הם קיבלו הרבה תשומת לב של המדיה המרכזית לאחרונה.

And this is a great and necessary thing,

וזה דבר מעולה והכרחי,

but most of that attention has been focused

אבל רוב תשומת הלב הזו היתה ממוקדת

on a very few individuals,

בכמה אנשים מעטים,

most of whom are kinda rich

רובם הם סוג של עשירים

and pretty famous,

ודי מפורסמים,

and probably don't have to worry that much anymore about where they're going to pee

וכנראה הם לא צריכים לדאוג ממש יותר בנוגע ללאן הם הולכים להשתין

in between classes at their community college,

בין שיעורים במכללה הקהילתית שלהם,

or where they're going to get changed into their gym strip

או איפה הם יחליפו לבגדי התעמלות

at their public high school.

בבית הספר הציבורי שלהם.

Fame and money insulates these television star trans people

תהילה וכסף מבודדים את כוכבי הטלוויזיה הטרנס האלה

from most of the everyday challenges

מרוב האתגרים היומיים האלו

that the rest of us have to tackle on a daily basis.

שאנחנו צריכים להתמודד איתם על בסיס יום יומי.

Public bathrooms.

שרותים ציבוריים.

They've been a problem for me since as far back as I can remember,

הם היו בעיה בשבילי מאז שאני יכולה לזכור,

first when I was just a little baby tomboy

ראשית כשהייתי תינוקת טומבוי

and then later as a masculine-appearing, predominantly estrogen-based organism.

ואז מאוחר יותר כיצור שנראה שרירי אבל נשלט בעיקר על ידי אסטרוגן.

(Laughter)

(צחוק)

Now, today as a trans person, public bathrooms and change rooms

עכשיו, היום כאדם טרנס, שרותים ציבוריים וחדרי הלבשה

are where I am most likely to be questioned or harassed.

הם המקום בו יש את הסיכוי הכי גבוה שיתשאלו אותי או יטרידו.

I've often been verbally attacked behind their doors.

הרבה פעמים הותקפתי מילולית מאחורי הדלתות שלהם.

I've been hauled out by security guards with my pants still halfway pulled up.

צרחו עלי מאבטחים לצאת עם המכנסיים עדיין חצי משוכות.

I've been stared at, screamed at, whispered about,

בהו בי, צעקו עלי, לחשו עלי,

and one time I got smacked in the face by a little old lady's purse

ופעם אחת סטרו לי בפנים עם ארנק של אישה זקנה

that from the looks of the shiner I took home that day

שמצורת הפנס שלקחתי הביתה באותו יום

I am pretty certain contained at least 70 dollars of rolled up small change

אני די בטוחה שהכיל לפחות 70 דולר של מטבעות מגולגלים

and a large hard candy collection.

ומאגר גדול של סוכריות קשות.

(Laughter)

(צחוק)

And I know what some of you are thinking,

ואני יודעת מה כמה מכם חושבים,

and you're mostly right.

ואתם צודקים בעיקר.

I can and do just use the men's room most of the time these days.

אני יכולה ואני פשוט משתמשת בשרותי הגברים רוב הזמן בימינו.

But that doesn't solve my change room dilemmas, does it?

אבל זה לא פותר את דילמת חדר ההלבשה שלי, נכון?

And I shouldn't have to use the men's room because I'm not a man.

ואני לא צריכה להשתמש בשרותי הגברים בגלל שאני לא גבר.

I'm a trans person.

אני אדם טרנס.

And now we've got these fearmongering politicians

ועכשיו יש לנו פוליטיקאים מחרחרי פחד

that keep trying to pass these bathroom bills.

שממשיכים לנסות להעביר את חוקי בתי השימוש האלו.

Have you heard about these?

האם שמעתם על אלה?

They try to legislate to try and force people like myself

הם מנסים לחוקק ומנסים להכריח אנשים כמוני

to use the bathroom that they deem most appropriate

להשתמש בשרותים שהם חושבים שהכי מתאימים

according to the gender I was assigned at birth.

לפי המגדר ששוייך לי בלידתי.

And if these politicians ever get their way,

ואם הפוליטיקאים האלה אי פעם ישיגו את מה שהם רוצים,

in Arizona or California or Florida

באריזונה וקליפורניה ופלורידה

or just last week in Houston, Texas,

או ממש בשבוע שעבר ביוסטון, טקסס,

or Ottawa,

או אוטווה,

well then, using the men's room will not be a legal option for me either.

ובכן אז, שימוש בשרותי הגברים האלו לא יהיו אופציה חוקית בשבילי יותר.

And every time one of these politicians brings one of these bills to the table,

וכל פעם שאחד הפוליטיקאים מביא את אחד החוקים האלה לשולחן,

I can't help but wonder, you know,

אני לא יכולה שלא לתהות, אתם יודעים,

just who will and exactly how would we go about enforcing laws like these. Right?

מי ואיך בדיוק הוא ילך לאכוף את החוקים האלו . נכון?

Panty checks?

בדיקת תחתונים?

Really.

באמת.

Genital inspections outside of bath change rooms at public pools?

בדיקת איברים מחוץ לחדרי הלבשה בבריכות ציבוריות?

There's no legal or ethical or plausible way

אין דרך אתית או חוקית

to enforce laws like these anyway.

לאכוף את החוקים האלו בכל אופן.

They exist only to foster fear

הם קיימים רק כדי להגביר את הפחד

and promote transphobia.

ולקדם טרנספוביה.

They don't make anyone safer.

הם לא עושים אותם בטוחים יותר.

But they do for sure make the world more dangerous for some of us.

אבל הם כן עושים את העולם מסוכן יותר לחלק מאיתנו.

And meanwhile, our trans children suffer.

ובינתיים, הילדים הטרנס שלנו סובלים.

They drop out of school, or they opt out of life altogether.

הם פורשים מבית הספר, או שהם יבחרו לצאת מהחיים לגמרי.

Trans people, especially trans and gender-nonconforming youth

אנשים טרנסג'נדרים, בעיקר נוער טרנס או לא מתאימים למגדר

face additional challenges when accessing pools and gyms,

עומדים בפני אתגרים נוספים כשהם ניגשים לבריכות ואולמות התעמלות,

but also universities,

אבל גם אוניברסיטאות,

hospitals, libraries.

בתי חולים, ספריות.

Don't even get me started on how they treat us in airports.

אל תתנו לי להתחיל אפילו על איך הם מטפלים בנו בנמלי תעופה.

If we don't move now

אם אנחנו לא נתחיל עכשיו

to make sure that these places

לדאוג שהמקומות האלו

are truly open and accessible to everyone,

יהיו באמת פתוחים ונגישים לכולם,

then we just need to get honest

אז אנחנו פשוט צריכים להיות כנים

and quit calling them public places.

ולהפסיק לקרוא להם מקומות ציבוריים.

We need to just admit

אנחנו פשוט צריכים להודות

that they are really only open for people

שהם באמת פתוחים רק לאנשים

who fit neatly into one of two gender boxes,

שמתאימים יפה לאחת משתי קופסאות המגדר,

which I do not.

מה שאני לא.

I never have.

מעולם לא התאמתי.

And this starts very early.

וזה מתחיל ממש מוקדם.

I know a little girl. She's the daughter of a friend of mine.

אני מכירה ילדה קטנה, היא בת של חברה שלי.

She's a self-identified tomboy.

היא מזוהה עצמית כטום בוי.

I'm talking about cowboy boots

אני מדברת על מגפי קאובוי

and Caterpillar yellow toy trucks and bug jars, the whole nine yards.

ומשאיות צעצוע בצהוב קטרפילר וצנצנות חרקים, כל העסק.

One time I asked her what her favorite color was.

פעם אחת שאלתי אותה מה הצבע האהוב עליה.

She told me, "Camouflage."

היא אמרה לי, "הסוואה."

(Laughter)

(צחוק)

So that awesome little kid,

אז הילדה המדהימה הקטנה הזו,

she came home from school last October

היא חזרה הביתה מבית הספר באוקטובר האחרון

from her half day of preschool

מגן של חצי יום

with soggy pants on because the other kids at school were harassing her

עם מכנסיים רטובות בגלל שילדים אחרים בבית הספר הציקו לה

when she tried to use the girls' bathroom.

כשהיא ניסתה להשתמש בשרותי הבנות.

And the teacher had already instructed her to stay out of the boys' bathroom.

והמורה כבר אמרה לה לא להכנס לשרותי הבנים.

And she had drank two glasses of that red juice

והיא שתתה שתי כוסות של המיץ האדום ההוא

at the Halloween party,

במסיבת הלווין,

and I mean, who can resist that red juice, right? It's so good.

ואני מתכוון, מי יכול להתנגד למיץ אדום, נכון? הוא כל כך טוב.

And she couldn't hold her pee any longer.

והיא לא יכלה להחזיק את הפיפי יותר.

Her and her classmates were four years old.

היא ובני כיתתה היו בני ארבע.

They already felt empowered enough

הם כבר הרגישו מספיק כוח

to police her use of the so-called public bathrooms.

לפקח על השימוש שלה בשרותים שנקראים ציבוריים.

She was four years old.

היא היתה בת ארבע.

She had already been taught the brutal lesson

כבר לימדו אותה שיעור ברוטלי

that there was no bathroom door at preschool

שלא היתה דלת שרותים בגן

with a sign on it that welcomed people like her.

עם שלט עליה שהזמין אנשים כמוה.

She'd already learned that bathrooms were going to be a problem,

היא כבר למדה ששרותים יהיו בעיה,

and that problem started with her

והבעיה הזו התחילה איתה

and was hers alone.

והיתה רק שלה.

So my friend asked me to talk to her little daughter,

אז החברה שלי ביקשה ממנה לדבר עם הבת הקטנה שלה,

and I did.

ודיברתי.

I wanted to tell her

רציתי להגיד לה

that me and her mom were going to march on down

שאני ואמא שלה נצעד

and talk to that school, and the problem was going to go away,

ונדבר עם בית הספר שלה והבעיה תעלם,

but I knew that wasn't true.

אבל ידעתי שזה לא נכון.

I wanted to tell her that it was all going to get better when she got older,

רציתי להגיד לה שהכל יהיה יותר טוב כשהיא תתבגר,

but I couldn't.

אבל לא יכולתי.

So I asked her to tell me the story of what had happened,

אז ביקשתי ממנה לספר לי את הסיפור על מה שקרה,

asked her to tell me how it made her feel.

וביקשתי ממנה לספר לי איך זה גרם לה להרגיש.

"Mad and sad,"

"כועסת ועצובה,"

she told me.

היא אמרה לי.

So I told her

אז אמרתי לה

that she wasn't alone

שהיא לא לבד

and that it wasn't right what had happened to her,

ושזה לא בסדר מה שקרה לה,

and then she asked me if I had ever peed in my pants before.

ואז היא שאלה אותי אם עשיתי פיפי במכנסיים פעם.

I said yes, I had,

ואמרתי לה שכן,

but not for a really long time.

אבל כבר הרבה זמן לא.

(Laughter)

(צחוק)

Which of course was a lie,

מה שכמובן היה שקר,

because you know how you hit, like, 42 or 43,

מפני שאתם יודעים איך שאתם מגיעים ל 42, 43,

and sometimes you just, I don't know, you pee a little bit

ולפעמים אתם פשוט, אתם יודעים, אתם משתינים קצת

when you cough or sneeze,

כשאתם משתעלים או מתעטשים,

when you're running upstairs, or you're stretching.

כשאתם רצים במדרגות, או שאתם מתמתחים.

Don't lie.

אל תשקרו.

It happens. Right?

זה קורה, נכון?

She doesn't need to know that, I figure.

היא לא צריכה לדעת את זה, אני מניחה.

(Laughter)

(צחוק)

I told her, when you get older, your bladder is going to grow bigger, too.

אמרתי לה, כשתגדלי, השלפוחית שלך גם תגדל.

When you get old like me,

כשתהיי מבוגרת כמוני,

you're going to be able to hold your pee for way longer,

תהיי מסוגלת להחזיק את הפיפי הרבה יותר זמן,

I promised her.

הבטחתי לה.

"Until you can get home?"

"עד שאפשר להגיע הביתה?"

she asked me.

היא שאלה אותי.

I said, "Yes,

ואמרתי, "כן,

until you can get home."

עד שתגיעי הביתה."

She seemed to take some comfort in that.

ונראה שהיא קיבלה קצת נחמה מזה.

So let's just build some single stall, gender-neutral bathrooms

אז בואו נתחיל לבנות כמה תאים בודדים, שרותים ניטרליים למגדר

with a little bench for getting changed into your gym clothes.

עם ספסל קטן להחלפה לבגדי התעמלות.

We can't change the world overnight

אנחנו לא יכולים לשנות את העולם בן לילה

for our children,

עבור ילדינו,

but we can give them a safe and private place

אבל אנחנו יכולים לתת להם מקום בטוח ופרטי

to escape that world,

כדי לברוח מהעולם ההוא,

if only for just a minute.

אם רק לדקה.

This we can do.

את זה אנחנו יכולים לעשות.

So let's just do it.

אז בואו נעשה בדיוק את זה.

And if you are one of those people who is sitting out there right now

ואם אתם אחד מהאנשים האלה שיושבים שם עכשיו

already coming up with a list of reasons in your head why this is not a priority,

ומעלים כבר רשימה של סיבות בראש שלכם למה זה לא בעדיפות,

or it's too expensive,

או שזה יקר מדי,

or telling yourself that giving a trans person a safe place to pee

או להגיד לעצמכם שלתת לאדם טרנס מקום בטוח להשתין

or get changed in

או להחליף בו בגדים

supports a lifestyle choice that you feel offends your morality,

תומך בבחירת צורת חיים שאתם מרגישים שפוגעת במוסריות שלכם,

or your masculinity,

או בגבריות שלכם,

or your religious beliefs,

או באמונות הדתיות שלכם,

then let me just appeal

אז תנו לי רק לפנות

to the part of your heart that probably, hopefully,

לחלק בלב שלכם שכנראה, בתקווה,

does care about the rest of the population.

שכן אכפת לו משאר האוכלוסיה.

If you can't bring yourself to care enough about people like me,

אם אתם לא יכולים להביא את עצמכם לדאוג מספיק לאנשים כמוני,

then what about women and girls

אז מה עם נשים ובנות

with body image issues?

עם בעיית תדמית גוף?

What about anyone with body image stuff going on?

מה עם מישהו עם בעיית תדמית גופנית?

What about that boy at school who is a foot shorter than his classmates,

מה עם הבחור ההוא בבית הספר שנמוך בחצי מטר מבני כיתתו,

whose voice still hasn't dropped yet? Hey?

שהקול שלו עדיין לא התחלף? היי?

Oh, grade eight,

אוה, כיתה ח',

what a cruel master you can be.

איזן מאסטרית אכזרית את יכולה להיות.

Right?

נכון?

What about people with anxiety issues?

מה עם אנשים עם בעיית חרדה?

What about people with disabilities or who need assistance in there?

מה עם אנשים עם מוגבלויות שצריכים סיוע שם בפנים?

What about folks with bodies who, for whatever reason,

מה עם אנשים עם גוף, שמסיבה כלשהי,

don't fit into the mainstream idea of what a body should look like?

לא מתאימים לרעיון המיינסטרימי של איך גוף צריך להראות?

How many of us still feel shy

כמה מאיתנו עדיין מתביישים

or afraid to disrobe in front of our peers,

או מפחדים להתפשט מול אנשים אחרים,

and how many of us allow that fear

וכמה מאיתנו מאפשרים לפחד הזה

to keep us from something as important

למנוע מאיתנו משהו חשוב

as physical exercise?

כמו פעילות גופנית?

Would all those people not benefit

האם כל האנשים האלו לא יהנו

from these single stall facilities?

מהמתקנים בעלי התא היחיד האלו?

We can't change transphobic minds overnight,

אנחנו לא יכולים לשנות מוחות טרנספוביים בן לילה,

but we can give everybody

אבל אנחנו יכולים לתת לכולם

a place to get changed in

מקום להחליף בגדים

so that we can all get to work

כך שכולנו נוכל ללכת לעבודה

making the world safer

אחרי שעשינו את העולם בטוח יותר

for all of us.

לכולנו.

Thank you for listening.

תודה רבה לכם שהקשבתם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)