Yuval Noah Harari: The Actual Cost of Preventing Climate Breakdown | TED

תרגום: Noam Nir עריכה: Ido Dekkers

As the climate crisis worsens,

בעוד שמשבר האקלים מחמיר,

too many people are swinging from denial straight to despair.

יותר מדי אנשים מתנדנדים בין הכחשה לייאוש.

But we should not lose hope.

אבל אל לנו לאבד תקווה.

Humanity has enormous resources under its command,

לאנושות יש משאבים עצומים העומדים לרשותה,

and by applying them wisely,

וביישום נבון שלהם,

we can still prevent ecological cataclysm.

אנו עדיין יכולים למנוע אסון אקולוגי.

Let's talk numbers.

בואו נדבר במספרים:

What would it cost to prevent catastrophic climate change?

כמה יעלה למנוע אסון משינוי האקלים?

Would we have to commit 50 percent of our total budget?

האם נהיה חייבים להקצות 50 אחוזים מסך התקציב שלנו?

Thirty percent?

שלושים אחוזים?

Ten percent?

עשרה אחוזים

Naturally enough, no one knows for sure.

באופן טבעי, אף אחד לא יודע בוודאות.

My team and I have spent weeks poring over various reports

הצוות שלי ואני שקדנו במשך שבועות בעיון בדו“חות שונים,

and academic papers living in a cloud of numbers.

ומאמרים אקדמיים, חיים ב“ענן” של מספרים.

But while the models behind the numbers are dizzyingly complex,

אבל בעוד שהמודלים מאחורי המספרים מורכבים בצורה מסחררת,

the bottom line should cheer us up.

השורה התחתונה יכולה לעודד אותנו.

Most experts converge on the number two percent.

רוב המומחים מתכנסים למספר שני אחוזים.

If humanity increases our annual investment in clean technologies

אם האנושות תגדיל את השקעותינו השנתיות בטכנולוגיות נקיות

and infrastructure by around two percent of global GDP,

ותשתיות בשני אחוזים בערך מהתמ“ג העולמי,

that should be enough to prevent catastrophic climate change.

זה יכול להספיק כדי למנוע אסון בגלל שינוי האקלים.

If you want to see how experts got to that number,

אם אתם רוצים לראות כיצד מומחים הגיעו למספר הזה,

you're welcome to visit the Sapienship website.

אתם מוזמנים לבקר באתר הבית של “Sapienship”.

We can, of course, argue endlessly about the exact number,

אנו יכולים כמובן, להתווכח עד אין סוף על המספר המדוייק,

tweaking the models this way and that way.

להתאים את המודלים כך או אחרת.

But we should look at the big picture.

אבל עלינו לראות את התמונה הגדולה.

The crucial news is that the price tag of preventing the apocalypse

החדשות הגורליות הן שתג המחיר של מניעת חזון אחרית הימים

is in the low single digits of annual global GDP.

הוא מספר חד ספרתי נמוך באחוזים מתקציב התמ“ג העולמי.

Even the more pessimistic models

אפילו המודלים הקודרים יותר

generally estimate it at below five percent.

בדרך כלל מעריכים זאת במתחת לחמישה אחוזים.

And most models say it requires investing

ורוב המודלים אומרים שנדרשת השקעה

only an additional two percent of global GDP in the right places.

נוספת של שני אחוזים נוספים מהתמ“ג העולמי, במקומות הנכונים.

And note the word investing.

ורשמו את המילה “השקעה“.

We are not talking about burning piles of banknotes

אנחנו לא מדברים על שריפת ערימות של שטרות של כסף

in some huge sacrifice to the spirits of the Earth.

במעין הקרבה למען הרוחות של הארץ.

We are talking about making investments

אנו מדברים על השקעות

in new technologies and infrastructure,

בטכנולוגיות ותשתיות חדשות,

such as advanced batteries or other technologies

כמו למשל סוללות חדשות, או טכנולוגיות אחרות

to store solar energy

לאגירת אנרגיה סולארית

and updated power grids to distribute it.

ורשתות חשמל עדכניות להפצתה.

These investments will create lots of new jobs and economic opportunities

השקעות אלה ייצרו הרבה מאוד משרות חדשות והזדמנויות כלכליות,

and are likely to be economically profitable in the long run,

וככל הנראה יהיו רווחיות כלכלית, בטווח הרחוק.

in part by reducing health care expenditures

בין השאר, על ידי צמצום הוצאות בריאות

and saving millions of people from sickness caused by air pollution.

והצלתם של מיליוני בני אדם ממחלות שמקורן בזיהום אוויר.

In addition, since oil and gas often prop up autocratic and militaristic regimes,

בנוסף, מאחר שנפט וגז, לעיתים קרובות, מחזקים משטרים צבאיים ודיקטטורות,

reducing our dependence on fossil fuels

צמצום התלות בדלקים מוצקים

will be a huge boon to democracy and to peace.

יהיה תרומה עצומה לדמוקרטיה ולשלום.

All this can be translated into a concrete political plan of action.

כל אלה, יכולים להיות מתורגמים פוליטית לתוכניות פעולה מוחשיות.

We have learned in recent years to define our goal in terms of one number:

בשנים האחרונות למדנו להגדיר את מטרותינו במונח מספרי אחד:

1.5 degrees Celsius.

1.5 מעלות צלסיוס,

We can define the means to do this

אנו יכולים להגדיר את האמצעי לעשות זאת

with another number: two percent.

בעזרת מספר אחר: שני אחוזים.

Increased investment in clean technologies and infrastructure

הגדלת השקעות בטכנולוגיות נקיות ותשתיות

by two percentage points of global GDP,

בשני אחוזים של התמ“ג העולמי,

above 2020 levels.

מעל לרמות של 2020.

Of course, unlike the 1.5 Celsius figure,

כמובן, שלא כמו מספר ה“1.5 צלסיוס“,

which is a scientifically robust threshold,

שהוא מבחינה מדעית מסמן ערך מוחלט,

the two-percent figure represents only a rough guesstimate.

מספר ה-“שני אחוזים” מייצג הערכה גסה בלבד.

It should be understood as a ballpark figure

המספר צריך להיות מובן כ“סדר גודל”

that can help to frame

שעוזר למסגר

the kind of political project humanity requires.

את סוג המיזם הפוליטי הנדרש לאנושות.

It tells us that preventing catastrophic climate change

זה אומר לנו שמניעת אסון משינוי האקלים

is a totally feasible project,

הוא מיזם לגמרי בר ביצוע,

even though it would obviously cost a lot of money.

אפילו שברור שהוא יעלה הרבה מאוד כסף.

Since global GDP in 2020 was about 85 trillion US dollars,

מאחר והתמ“ג העולמי ב2020 היה בערך 85 טריליון דולר,

we are talking about a number around 1.7 trillion US dollars.

אנו מדברים על סכום סביב 1.7 טריליון דולר.

But that's still just two percent.

אבל זה עדיין רק שני אחוזים.

This means that to save the environment,

זה אומר שעל מנת להציל את הסביבה,

we don't need to completely derail the economy

אנחנו לא צריכים לשנות לגמרי כיוון לכלכלה

or to abandon the achievements of modern civilization.

או לנטוש את ההישגים של החברה המודרנית.

We just need to get our priorities right.

אנחנו רק צריכים ליצור סדר עדיפויות נכון.

Committing two percent of annual global GDP

מחויבות לשני אחוזים מהתמ“ג השנתי

is far from the whole story, of course.

כמובן שרחוקה מהסיפור כולו.

It won't solve all our ecological problems,

היא לא תפתור את כל הבעיות הסביבתיות שלנו,

such as oceans brimming with plastic or the continued loss of biodiversity.

כמו האוקיינוסים שמוצפים בפסולת פלסטיק, או האובדן המתמשך של המגוון הביולוגי.

And even to prevent catastrophic climate change

ואפילו למניעת אסון שינוי אקלימי

we'll need to make sure that the funds are invested in the right places

אנו נצטרך לוודא שהמימון יושקע במקומות הנכונים

and that the new investments don't cause

ושההשקעות החדשות לא יגרמו

their own negative ecological or social fallout.

להשפעות שליליות משלהן על המרקם האקולוגי והחברתי.

We will also need to change some of our behaviors

אנחנו נצטרך לשנות גם כמה מדפוסי ההתנהגות שלנו

and ways of thinking

ודפוסי החשיבה

from what we eat to how we travel.

ממה אנו אוכלים ועד לאיך אנו מתניידים.

None of that will be easy.

שום דבר מזה לא יהיה קל.

But that's exactly why we have politicians.

אבל זה בדיוק מדוע יש לנו פוליטיקאים.

Their job is to deal with the hard stuff.

תפקידם להתמודד עם הסוגיות הקשות.

And politicians are actually very skilled at shifting two percent of resources

ופוליטיקאים מאוד מנוסים בהקצאת שני אחוזים מהמשאבים

from here to there.

מכאן לשם.

It's what they do all the time.

זה מה שהם עושים כל הזמן.

The difference between the policies of right wing

ההבדל במדיניות בין מפלגות ימין

and left wing parties

ומפלגות שמאל

often amounts to a few percentage points of GDP.

לעיתים קרובות מסתכם בכמה אחוזים מהתמ“ג.

When faced by a major crisis,

כאשר ניצבים בפני משבר חמור,

politicians swiftly shift far more resources to fight it.

פוליטיקאים מקצים יותר משאבים לטיפול בו.

For example, in 1945,

לדוגמא, בשנת 1945,

the US spent about 36 percent of its GDP

ארה“ב הוציאה כ-36 אחוזים מהתמ“ג שלה

on winning the Second World War.

למימון ניצחונה במלחמת העולם השנייה.

During the 2008-2009 financial crisis,

בתקופת המשבר הכלכלי בין השנים 2008 - 2009,

the US government spent about 3.5 percent of GDP

ממשלת ארה“ב היקצתה 3.5% מהתמ“ג

to save financial institutions that were deemed "too big to fail."

להצלת מוסדות פיננסיים שנתפשו כ“גדולים מדי לקרוס”.

Maybe humankind should also treat the Amazon rainforest

אולי המין האנושי צריך להחשיב את יערות הגשם באמזונאס

as too big to fail.

כ“גדולים מדי לקרוס“.

Let's try a thought experiment.

בואו ננסה ניסוי מחשבתי:

Given the current price of cleared rainforest land in South America

בהתחשב במחיר הנוכחי של כריתת יערות הגשם בדרום אמריקה

and the size of the Amazon rainforest,

והגודל של יערות הגשם של האמזונס,

buying the [whole] of it in order to protect local forests,

רכישה כוללנית שלהם במטרה להגן על יערות מקומיים,

biodiversity and human communities from destructive business interests

אוכלוסיות בעלי החיים, וקהילות אנושיות, מפני אינטרסים עסקיים הרסניים

would cost about 800 billion dollars,

יעלו כ800 מיליארד דולר,

or a one-off payment of less than one percent of global GDP.

או תשלום חד פעמי של פחות מאחוז אחד מהתמ“ג העולמי.

In just the first nine months of 2020,

רק בתשעת החודשים הראשונים של 2020,

governments around the world announced stimulus measures

ממשלות בעולם הכריזו על צעדי עידוד

worth nearly 14 percent of global GDP

בשווי של 14% בקירוב של התמ“ג העולמי

to deal with the COVID-19 pandemic.

להתמודדות עם מגפת הקורונה.

If citizens pressed them hard enough,

אם אזרחים היו לוחצים אותם מספיק חזק,

politicians can do the same to deal with the ecological crisis.

פוליטיקאים יכולים לעשות את אותו הדבר להתמודדות עם משברים אקולוגיים.

So can investment banks and pension funds.

כמו אלה, גם בנקי השקעות וקרנות פנסיה יכולים לסייע.

Pension funds hold over 56 trillion US dollars.

קרנות פנסיה מחזיקות הון בסך של מעל 56 טריליון דולר.

What's the point of having a pension if you don't have a future?

מה הרעיון של פנסיה אם אין לך עתיד?

At present,

בעת הנוכחית,

most businesses and governments are unwilling to make

רוב העסקים והממשלות חסרות רצון להשקיע

the additional two-percent investment

את שני האחוזים הנוספים

necessary to prevent catastrophic climate change.

הנחוצים למניעת אסון מהשינוי האקלימי.

Where does that money go instead?

לאן הולך הכסף במקום זאת?

Well, every two years,

ובכן, מדי שנתיים,

approximately 2.4 percent of global GDP

בערך 2.4% מהתמ“ג העולמי

is spent on food that goes to waste.

מושקע במזון שהולך לפח.

Governments also spend about 500 billion US dollars annually

בנוסף, ממשלות משקיעות כ500 מיליארד דולר מדי שנה

on -- wait for it --

על...חכו לזה...

direct subsidies for fossil fuels.

סובסידיות ישירות לדלקים מוצקים.

That means that every 3.5 years governments write a nice fat check

זה אומר שכל 3.5 שנים ממשלות כותבות המחאה יפה ו“שמנה”

for an amount equivalent to two percent of annual global GDP

בסכום השווה לשני אחוזים מהתמ“ג השנתי

and gift it to the fossil fuel industry.

ונותנת אותו במתנה לתעשיית הדלקים המוצקים.

And it gets worse when you factor in the social and environmental costs

וזה מדרדר לגרוע עוד יותר: כשמשקללים את העלויות החברתיות והסביבתיות

that the fossil fuel industry causes

שתעשיית הדלקים המוצקים גורמת

but isn't asked to pay for,

אבל לא מתבקשת לשלם עליהם,

the value of these subsidies

הערך של הסובסידיות האלה

actually reaches a staggering seven percent of annual global GDP.

למעשה מגיע לרמה מדהימה של שבעה אחוזים מהתוצר העולמי השנתי.

Now consider tax evasion.

עכשיו תחשבו על “העלמת מס“.

It's estimated that the money hidden by the wealthy in tax havens

ההערכה היא שהכסף המוסתר על ידי העשירים במקלטי מס

is worth around 10 percent of global GDP.

שווה כ-10% מהתמ“ג העולמי השנתי.

Every year,

בכל שנה,

another 1.4 trillion dollars in profits

עוד 1.4 טריליון דולר ברווחים

is stashed offshore by corporations,

מופקדים בחשבונות של חברות הנהנות ממקלטי מס,

which is equal to 1.6 percent of global GDP.

וזה שווה ערך ל1.6% מהתמ“ג העולמי השנתי.

To prevent the apocalypse,

כדי למנוע את אחרית הימים,

we'll probably need to impose some new taxes.

כנראה שנצטרך לכפות כמה מיסים חדשים.

But why not start with collecting the old ones?

אבל מדוע לא להתחיל עם גביית מיסים ישנים?

Such examples can be multiplied.

דוגמאות כאלה יש לרוב,

But you get the picture.

אבל אתם רואים את התמונה הגדולה.

The money is there.

הכסף שם.

Of course, collecting taxes,

כמובן, גביית מיסים,

stopping food wastage and slashing subsidies

עצירת בזבוז מזון, וקיצוץ סובסידיות

is easier said than done,

קלים יותר להגיד מלעשות,

especially when faced by some of the most powerful lobbies in the world.

במיוחד כאשר מתמודדים עם כמה מהלוביסטים החזקים ביותר בעולם.

But it doesn't require a miracle.

אבל אין צורך בנס.

It just requires determined organization.

זה רק דורש ארגון נחוש.

So we shouldn't succumb to defeatism.

אז אנחנו לא צריכים להיכנע לתבוסתנות.

Whenever someone says,

בכל פעם שמישהו יגיד,

"It's too late, the apocalypse is here,"

“מאוחר מדי, אחרית הימים כבר כאן”

reply, "Nah, we can stop it with just two percent."

ענו לו: “לא, אנו יכולים לעצור זאת עם רק שני אחוזים.”

And when COP 27 convenes in Egypt in November 2022,

וכאשר ועידת COP 27 תתקיים במצרים בחודש נובמבר 2022

we should tell the attending leaders

עלינו לומר למנהיגים שישתתפו בוועידה

that it's not enough to make vague future pledges

שזה לא מספיק להבטיח הבטחות עתידיות מעורפלות

about 1.5 degrees Celsius.

בקשר ל“1.5 מעלות צלסיוס“.

We want them to take out their pens

אנו רוצים שהם ישלפו את העטים שלהם

and sign a check

ויחתמו על שיק

for two percent of annual global GDP.

על סך 2% מהתמ“ג העולמי.

Thank you.

תודה רבה.