Angelo Vermeulen: How to go to space, without having to go to space

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

I am multidisciplinary.

אני איש רב תחומי.

As a scientist, I've been a crew commander for a NASA Mars simulation last year,

כמדען, הייתי מפקד צוות לסימולציית מאדים בשנה שעברה,

and as an artist, I create multicultural community art all over the planet.

וכאמן, יצרתי אמנות קהילתית רב תרבותית ברחבי הפלנטה.

And recently, I've actually been combining both.

ולאחרונה למעשה, שילבתי בינהן.

But let me first talk a little more about that NASA mission.

אבל תנו לי ראשית לדבר מעט יותר על המשימה של נאסא.

This is the HI-SEAS program.

זה פרוייקט HI-SEAS.

HI-SEAS is a NASA-funded planetary surface analogue

HI-SEAS הוא אנלוגיה פלנטרית ממומנת על ידי נאסא

on the Mauna Loa volcano in Hawaii,

על הר הגעש מאונה לואה בהוואי,

and it's a research program that is specifically designed

וזו תוכנית מחקר שמתוכננת במיוחד

to study the effects of long-term isolation of small crews.

כדי לחקור את ההשפעות של בידוד לטווח ארוך של צוותים קטנים.

I lived in this dome for four months with a crew of six,

חייתי בכיפה הזו ארבעה חודשים עם צוות של שישה,

a very interesting experience, of course.

ניסוי מאוד מעניין, כמובן.

We did all kinds of research.

עשינו כל מיני סוגים של מחקר.

Our main research was actually a food study,

המחקר העיקרי שלנו היה למעשה מחקר מזון,

but apart from that food study --

אבל חוץ ממחקר המזון הזה --

developing a new food system for astronauts living in deep space --

פיתוח מערכת מזון חדשה לאסטרונאוטים שחיים בחלל העמוק --

we also did all kinds of other research.

עשינו גם עוד כל מיני סוגים של חקר.

We did extra-vehicular activities, as you can see here,

עשינו פעילות מחוץ לרכב, כמו שאתם רואים פה,

wearing mock-up space suits,

לבשנו חליפות חלל מדומות,

but we also had our chores and lots of other stuff to do,

אבל גם היו לנו מטלות והרבה דברים אחרים לעשות,

like questionnaires at the end of every day.

כמו שאלונים בסוף כל יום.

Busy, busy work.

היינו ממש ממש עסוקים.

Now, as you can imagine,

עכשיו, כמו שאתם יכולים לדמיין,

it's quite challenging to live with just a small group of people

זה די מאתגר לחיות עם קבוצה קטנה של אנשים

in a small space for a long time.

במרחב ממש קטן למשך זמן ארוך.

There's all kinds of psychological challenges:

יש כל מיני סוגים של אתגרים פסיכולוגיים:

how to keep a team together in these circumstances;

איך לשמור על הצוות מאוחד בתנאים האלה;

how to deal with the warping of time you start to sense

איך להתמודד עם עיוות הזמן שאתם מתחילים לחוש

when you're living in these circumstances;

כשאתם חיים בתנאים כאלה;

sleep problems that arise; etc.

בעיות שינה שעולות, ועוד.

But also we learned a lot.

אבל גם למדנו הרבה.

I learned a lot about how individual crew members

למדתי הרבה על איך חבר צוות יחיד

actually cope with a situation like this;

יכול להתמודד למעשה עם מצב כמו זה;

how you can keep a crew productive and happy,

איך אתם יכולים לשמור על הצוות פורה ושמח,

for example, giving them a good deal of autonomy

לדוגמה, לתת להם הרבה חופש

is a good trick to do that;

זה טריק טוב שיעשה את זה;

and honestly, I learned a lot about leadership,

ובכנות, למדתי הרבה על הנהגה,

because I was a crew commander.

מפני שהייתי מפקד צוות.

So doing this mission,

אז בביצוע המשימה הזו,

I really started thinking more deeply about our future in outer space.

באמת התחלתי לחשוב יותר לעומק על העתיד שלנו בחלל החיצון.

We will venture into outer space, and we will start inhabiting outer space.

אנחנו נצא לחלל החיצון, ונתחיל ליישב אותו.

I have no doubt about it.

אין לי ספק בזה.

It might take 50 years or it might take 500 years,

זה אולי יקח 50 שנה ואולי 500 שנה,

but it's going to happen nevertheless.

אבל זה יקרה בכל אופן.

So I came up with a new art project called Seeker.

אז העלתי פרוייקט אומנות חדש שנקרא סיקר.

And the Seeker project is actually challenging communities all over the world

ופרוייקט סיקר הוא למעשה לאתגר קהילות מסביב לעולם

to come up with starship prototypes

להעלות רעיון לאב טיפוס של ספינת חלל

that re-envision human habitation and survival.

שיחשוב מחדש על סביבת מחיה אנושית והשרדות.

That's the core of the project.

זה לב הפרוייקט.

Now, one important thing:

עכשיו, דבר אחד חשוב:

This is not a dystopian project.

זה לא פרוייקט דיסטופי.

This is not about, "Oh my God, the world is going wrong

זה לא נוגע ל "או אלוהים, העולם מתנהל נורא

and we have to escape because we need another future somewhere else."

ואנחנו חייבים לברוח מפני שאנחנו צריכים עתיד נוסף במקום אחר,"

No, no.

לא, לא.

The project is basically inviting people

הפרוייקט בעיקרון מזמין אנשים

to take a step away from earthbound constraints

לקחת צעד הרחק ממגבלות כדור הארץ

and, as such, reimagine our future.

וכך, לדמיין מחדש את העתיד שלנו.

And it's really helpful, and it works really well,

וזה מאוד מועיל ועובד ממש טוב,

so that's really the important part of what we're doing.

אז זה באמת החלק החשוב של מה שאנחנו עושים.

Now, in this project, I'm using a cocreation approach,

עכשיו, בפרוייקט הזה, אני משתמש בגישת יצירה משותפת,

which is a slightly different approach

שהיא גישה מעט שונה

from what you would expect from many artists.

ממה שהייתם מצפים מהרבה אמנים.

I'm essentially dropping a basic idea into a group, into a community,

אני בעיקרון זורק רעיון בסיסי לקבוצה, לתוך קהילה,

people start gravitating to the idea,

אנשים מתחיל להמשך לרעיון,

and together, we shape and build the artwork.

ויחד, אנחנו מעצבים ובונים את האמנות.

It's a little bit like termites, really.

זה מעט כמו טרמיטים, באמת.

We just work together,

אנחנו עובדים יחד,

and even, for example, when architects visit what we're doing,

ואפילו, לדוגמה, כשהארכיטקטים מבקרים את מה שאנחנו עושים,

sometimes they have a bit of a hard time understanding

לפעמים קשה להם להבין

how we build without a master plan.

איך אנחנו בונים בלי תוכנית אב.

We always come up with these fantastic large-scale scupltures

אנחנו תמיד מגיעים לפסלים פנטסטיים בגודל גדול

that actually we can also inhabit.

שלמעשה אנחנו יכולים גם ליישב.

The first version was done in Belgium and Holland.

הגרסה הראשונה נעשתה בבלגיה והולנד.

It was built with a team of almost 50 people.

היא נבנתה על ידי צוות של כמעט 50 אנשים.

This is the second iteration of that same project,

זאת הגרסה השניה של אותו פרוייקט,

but in Slovenia, in a different country,

אבל בסלובניה, בארץ אחרת,

and the new group was like, we're going to do the architecture differently.

והקבוצה החדשה היתה כאילו, אנחנו הולכים לעשות את הארכיטקטורה אחרת,

So they took away the architecture, they kept the base of the artwork,

אז הם לקחו את הארכיטקטורה, הם שמרו על האמנות הבסיסית,

and they built an entirely new,

והם בנו ארכיטקטורה חדשה לחלוטין

much more biomorphic architecture on top of that.

הרבה יותר ביו מורפית מעל זה.

And that's another crucial part of the project.

וזה חלק עיקרי נוסף של הפרוייקט.

It's an evolving artwork, evolving architecture.

זה אומנות אבולוציונית, ארכיטקטורה מתפתחת.

This was the last version that was just presented a few weeks ago in Holland,

זו היתה הגרסה האחרונה שרק הוצגה לפני כמה שבועות בהולנד,

which was using caravans as modules to build a starship.

שהשתמשה בקרוונים כיחידות לבנות חללית.

We bought some second-hand caravans,

קנינו כמה קרוונים יד שניה,

cut them open,

חתכנו אותם,

and reassembled them into a starship.

והרכבנו מחדש לחללית.

Now, when we're thinking about starships,

עכשיו, כשאנחנו חושבים על חללית,

we're not just approaching it as a technological challenge.

אנחנו לא רק ניגשים לזה כאתגר טכנולוגי.

We're really looking at it as a combination of three systems:

אנחנו באמת מביטים בזה כשילוב של שלוש מערכות

ecology, people and technology.

אקולוגיה, אנשים וטכנולוגיה.

So there's always a strong ecological component in the project.

אז תמיד יש חלק אקולוגי חזק בפרוייקט.

Here you can see aquaponic systems

כאן אתם יכולים לראות מערכות אקוואפוניות

that are actually surrounding the astronauts,

שלמעשה מקיפות את האסטרונאוטים,

so they're constantly in contact with part of the food that they're eating.

כך שהם יהיו כל הזמן במגע עם חלק מהאוכל שהם אוכלים.

Now, a very typical thing for this project

עכשיו, דבר מאוד טיפוסי לפרוייקט

is that we run our own isolation missions inside these art and design projects.

זה שאנחנו מבצעים משימות בידוד משלנו בתוך האומנות ופרוייקטי העיצוב האלה.

We actually lock ourselves up for multiple days on end,

אנחנו למעשה נועלים את עצמנו למספר ימים כל פעם,

and test what we build.

ובודקים את מה שבנינו.

And this is, for example,

וזה לדוגמה,

on the right hand side you can see an isolation mission

מצד ימין אתם רואים משימת בידוד

in the Museum of Modern Art in Ljubljana in Slovenia,

במוזיאון לאומנות מודרנית בלובליאנה בסלובניה,

where six artists and designers locked themselves up --

שם שישה אומנים ומעצבים נעלו את עצמם --

I was part of that --

אני הייתי חלק מזה --

for four days inside the museum.

לארבעה ימים בתוך המוזיאון.

And, of course, obviously, this is a very performative

וכמובן, בברור, זו חוויה מאוד ביצועית

and very strong experience for all of us.

ומאוד חזקה לכולנו.

Now, the next version of the project is currently being developed

עכשיו, הגרסה הבאה של הפרוייקט מפותחת כרגע

together with Camilo Rodriguez-Beltran, who is also a TED Fellow,

יחד עם קמילו רודריגז-בלטרן, שגם הוא עמית TED,

in the Atacama Desert in Chile, a magical place.

במדבר אטקמה בצ'ילה, מקום קסום.

First of all, it's really considered a Mars analogue.

ראשית, הוא באמת נחשב למדמה מאדים.

It really does look like Mars in certain locations

הוא באמת נראה כמו מאדים בכמה מקומות

and has been used by NASA to test equipment.

והיה בשימוש על ידי נאסא כדי לבחון ציוד.

And it has a long history of being connected to space

ויש לו הסטוריה עשירה בלהיות מחובר לחלל

through observations of the stars.

דרך צפיה בכוכבים.

It's now home to ALMA,

הוא עכשיו בית ל ALMA,

the large telescope that's being developed there.

הטלסקופ הגדול שנבנה שם.

But also, it's the driest location on the planet,

אבל גם, זה המקום היבש ביותר על הפלנטה,

and that makes it extremely interesting to build our project,

וזה הופך אותו למעניין במיוחד לבנות בו את הפרוייקט,

because suddenly, sustainability is something we have to explore fully.

מפני שפתאום, קיימות היא משהו שאנחנו צריכים לבדוק לגמרי.

We have no other option,

אין לנו אופציה אחרת,

so I'm very curious to see what's going to happen.

אז אני מאוד סקרן לראות מה יקרה.

Now, a specific thing for this particular version of the project

עכשיו, דבר מסויים לגרסה המסויימת של הפרוייקט הזה

is that I'm very interested to see

היא שאני מאוד מתעניין לראות

how we can connect with the local population,

איך נוכל לחבר את האוכלוסיה המקומית,

the native population.

האוכלוסיה הילידית.

These people have been living there for a very long time

האנשים האלה חיו פה במשך זמן ארוך מאוד

and can be considered experts in sustainability,

ויכולים להחשב מומחים בקיימות,

and so I'm very interested to see what we can learn from them,

אז אני מאוד מתעניין לראות מה אנחנו יכולים ללמוד מהם,

and have an input of indigenous knowledge into space exploration.

ולקבל ידע מקומי לחקר החלל.

So we're trying to redefine how we look at our future in outer space

אז אנחנו מנסים להגדיר מחדש איך אנחנו מביטים בעתיד שלנו בחלל החיצון

by exploring integration, biology, technology and people;

על ידי חקר שילוב, ביולוגיה, טכנולוגיה ואנשים;

by using a cocreation approach;

על ידי שימוש בגישה של יצירה משולבת;

and by using and exploring local traditions

ועל ידי שימוש וחקר מסורות מקומיות

and to see how we can learn from the past and integrate that into our deep future.

ולראות איך אנחנו יכולים ללמוד מהעבר ולשלב אותו לתוך העתיד הרחוק.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)