Magnus Larsson: Turning dunes into architecture

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

It's a bit funny to be

זה קצת מצחיק להיות

at a conference dedicated to things not seen,

בועידה של דברים לא נראים,

and present my proposal to build

ולהציג את ההצעה שלי לבנות

a 6,000-kilometer-long wall

קיר באורך 6000 קילומטר

across the entire African continent.

לרוחב כל יבשת אפריקה.

About the size of the Great Wall of China,

בערך בגודל של החומה הסינית,

this would hardly be an invisible structure.

זה לא בדיוק יהיה מבנה בלתי נראה.

And yet it's made from parts that are invisible, or near-invisible, to the naked eye:

אבל הוא עשוי מחלקים שהם בלתי נראים, או כמעט בלתי נראים לעין האנושית,

bacteria and grains of sand.

בקטריות וגרגרים של חול.

Now, as architects we're trained to solve problems.

עכשיו, כארכיטקטים אנחנו מאומנים בפתרון בעיות.

But I don't really believe in architectural problems;

אבל אני לא ממש מאמין בבעיות ארכיטקטואלית;

I only believe in opportunities.

אני מאמין רק בהזדמנויות.

Which is why I'll show you a threat,

לכן אני אראה לכם איום,

and an architectural response.

והתשובה הארכיטקטואלית.

The threat is desertification.

האיום הוא מדבור.

My response is a sandstone wall

התשובה שלי היא קיר אבן חול

made from bacteria and solidified sand,

שעשוי מבקטריה וחול מוקשה,

stretching across the desert.

שנמתח לרוחב המדבר.

Now, sand is a magical material

עכשיו, חול הוא חומר קסום

of beautiful contradictions.

עם ניגודים יפהפיים.

It is simple and complex.

הוא פשוט ומורכב.

It is peaceful and violent.

הוא רגוע ואלים.

It is always the same, never the same,

הוא תמיד אותו דבר, ואף פעם לא אותו דבר,

endlessly fascinating.

מרתק ללא קץ.

One billion grains of sand

מיליארד גרגרי חול

come into existence in the world each second.

באים לכדי קיום בעולם כל שניה.

That's a cyclical process.

זה תהליך מחזורי.

As rocks and mountains die,

כשסלעים והרים מתים,

grains of sand are born.

גרגרי חול נולדים.

Some of those grains may then cement naturally into sandstone.

חלק מהגרגרים אולי ידבקו בצורה טבעית לאבן חול.

And as the sandstone weathers, new grains break free.

וכשאבן חול נשחקת, גרגרי חול משתחררים.

Some of those grains may then accumulate

חלק מהגרגרים יכולים להצטבר

on a massive scale,

בקנה מידה מסיבי,

into a sand dune.

לדיונת חול.

In a way, the static, stone mountain

בדרך מסויימת, הר האבן הסטטי

becomes a moving mountain of sand.

הופך להר חול נייד.

But, moving mountains can be dangerous. Let me try and explain why.

אבל, הרים ניידים יכולים להיות מסוכנים. תנו לי להסביר מדוע.

Dry areas cover more than one third of the Earth's land surfaces.

אזורים יבשים מכסים יותר משליש משטח כדור הארץ המוצק.

Some are already deserts;

חלק כבר מדבריות;

others are being seriously degraded by the sand.

חלק נשחקים בצורה מסיבית על ידי החול.

Just south of the Sahara we find the Sahel.

דרומית לסהרה מוצאים את סחל.

The name means "edge of the desert."

השם אומר " קצה המדבר."

And this is the region most closely associated with desertification.

וזה האזור המקושר ביותר עם מדבור.

It was here in the late '60s and early '70s

זה היה פה בסוף שנות ה60 ותחילת ה70

that major droughts brought three million people

שתקופות בצורת ארוכות הביאו שלושה מליון אנשים

to become dependent upon emergency food aid,

להסתמך על סיוע מזון דחוף,

with about up to 250,000 dying.

עם בערך 250,000 מתים.

This is a catastrophe waiting to happen again.

זו קטסטרופה שעומדת להתרחש שוב.

And it's one that gets very little attention.

והיא מקבלת מעט מאוד תשומת לב.

In our accelerated media culture,

בתרבות המדיה המואצת שלנו,

desertification is simply too slow

מדבור הוא פשוט איטי מדי

to reach the headlines.

כדי להגיע לכותרות.

It's nothing like a tsunami or a Katrina:

הוא לא יכול להשתוות לצונאמי או קטרינה:

too few crying children and smashed up houses.

פחות מדי ילדים בוכים ובתים מרוסקים.

And yet desertification

ועדיין מדבור

is a major threat on all continents,

הוא איום גדול לכל היבשות,

affecting some 110 countries

ומשפיע על בערך 110 מדינות

and about 70 percent of the world's agricultural drylands.

ובערך 70 אחוז מאדמות החקלאות היבשות.

It seriously threatens the livelihoods

זה מסכן בצורה חמורה את המחייה

of millions of people,

של מיליוני אנשים,

and especially in Africa and China.

ובעיקר באפריקה וסין.

And it is largely an issue that we've created for ourselves

וזו בעיקר בעיה שיצרנו בעצמנו

through unsustainable use of scarce resources.

דרך שימוש לא בר קיימא במשאבים הנדירים.

So, we get climate change.

אז, יש לנו שינוי אקלימי.

We get droughts,

יש לנו בצורת,

increased desertification,

מדבור מוגבר,

crashing food systems, water scarcity,

מערכות אספקת אוכל מתרסקות, חוסר במים,

famine, forced migration,

רעב, נדידה מהכרח,

political instability, warfare, crisis.

חוסר יציבות פוליטית, מלחמות, משבר.

That's a potential scenario

זה תסריט אפשרי

if we fail to take this seriously.

אם לא ניקח את זה ברצינות.

But, how far away is it?

אבל, כמה רחוק זה?

I went to Sokoto in northern Nigeria

נסעתי לסוקוטו בצפון ניגריה

to try and find out how far away it is.

כדי למצוא כמה רחוק זה.

The dunes here move southward at a pace of around 600 meters a year.

הדיונות כאן נודדות דרומה בקצב של 600 מטר בשנה.

That's the Sahara eating up almost [two meters] a day of the arable land,

זה הסהרה אוכל כמעט מטר ליום מהאדמה הראויה לעיבוד,

physically pushing people away from their homes.

דוחקת אנשים פיסית מבתיהם.

Here I am -- I'm the second person on the left --

הנה אני -- אני השני משמאל --

(Laughter)

(צחוק)

with the elders in Gidan-Kara,

עם זקני השבט בגידן קרה,

a tiny village outside of Sokoto.

כפר זעיר מחוץ לסוקוטו.

They had to move this village in 1987

הם היו חייבים להזיז את הכפר ב1987

as a huge dune threatened to swallow it.

מפני שדיונה עצומה איימה לבלוע אותו.

So, they moved the entire village, hut by hut.

אז, הם הזיזו את כל הכפר, בקתה אחרי בקתה.

This is where the village used to be.

פה הכפר היה בעבר.

It took us about 10 minutes to climb up to the top of that dune,

זה לקח לנו בערך 10 דקות לטפס לראש הדיונה.

which goes to show why they had to move to a safer location.

מה שמראה לנו למה הם היו צריכים לזוז למקום בטוח יותר.

That's the kind of forced migration

זה הסוג של הגירה כפויה

that desertification can lead to.

שמדבור יכול להוביל אליה.

If you happen to live close to the desert border,

אם אתם במקרה גרים ליד גבול המדבר,

you can pretty much calculate how long it will be

אתם ממש יכולים לחשב כמה זמן יקח

before you have to carry your kids away,

לפני שתצטרכו לקחת את ילדיכם,

and abandon your home and your life as you know it.

ולנטוש את בתיכם, ואת חייכם כמו שאתם מכירים אותם.

Now, sand dunes cover only about one fifth of our deserts.

עכשיו, דיונות חול מכסות בערך רק חמישית מהמדבר.

And still, those extreme environments are very good places

ועדיין, הסביבות הקיצוניות האלה הם מקומות טובים מאוד

if we want to stop the shifting sands.

אם תרצו לעצור את החולות הנודדים.

Four years ago, 23 African countries

לפני ארבע שנים, 23 מדינות אפריקאיות

came together to create the Great Green Wall Sahara.

התאחדו כדי ליצור את חומת סהרה הירוקה הגדולה.

A fantastic project, the initial plan

פרוייקט פנטסטי, התוכנית ההתחלתית

called for a shelter belt of trees to be planted

קראה לשתילת חגורת עצים מגנה

right across the African continent,

לרוחב היבשת האפריקאית,

from Mauritania in the west, all the way to Djibouti in the east.

ממאוריטניה במערב, כל הדרך לג'יבוטי במזרח.

If you want to stop a sand dune from moving,

אם אתם רוצים למנוע מדיונת חול לזוז

what you need to make sure to do is to stop the grains

מה שצריך לדאוג לעשות זה למנוע מהגרגירים

from avalanching over its crest.

לגלוש מעבר לפסגה.

And a good way of doing that, the most efficient way,

ודרך טובה לעשות זאת, הדרך היעילה ביותר,

is to use some kind of sand catcher.

היא להשתמש באיזה שהוא סוג של תופס גרגרים.

Trees or cacti are good for this.

עצים או קקטוסים טובים לזה.

But, one of the problems with planting trees is that

אבל, אחת הבעיות בשתילת עצים היא

the people in these regions are so poor

שהאשים באזור כל כך עניים

that they chop them down for firewood.

שהם כורתים אותם לעצי הסקה.

Now there is an alternative to just planting trees

עכשיו יש אלטרנטיבה לסתם נטיעת עצים

and hoping that they won't get chopped down.

ולקוות שהם לא יכרתו.

This sandstone wall that I'm proposing essentially does three things.

חומת אבן החול הזו שאני מציע עושה בעצם שלושה דברים.

It adds roughness to the dune's surface,

היא מוסיפה חיספוס לפני הדיונה,

to the texture of the dune's surface, binding the grains.

לטקסטורה של פני הדיונה, קושרת את הגרגרים.

It provides a physical support structure for the trees,

הוא מוסיפה מבנה תמיכה פיסית לעצים,

and it creates physical spaces,

והיא יוצרת מרחבים פיסיים,

habitable spaces inside of the sand dunes.

אזורי מחייה בתוך הדיונות.

If people live inside of the green barrier

אם אנשים יחיו בתוך המחסום הירוק

they can help support the trees, protect them from humans,

הם יכולים לעזור לתמוך בעצים, לשמור עליהם מפני אנשים אחרים,

and from some of the forces of nature.

ומפני חלק מכוחות הטבע.

Inside of the dunes we find shade.

בתוך הדיונות ניתן למצוא צל.

We can start harvesting condensation,

ניתן להתחיל תנאי קציר,

and start greening the desert from within.

ולהתחיל להפוך את המדבר לירוק מבפנים.

Sand dunes are almost like ready-made buildings in a way.

דיונות הן כמעט בתים מוכנים בצורה מסויימת.

All we need to do is solidify the parts that we need to be solid,

כל מה שצריך לעשות הוא למצק את החלקים שאנחנו צריכים שיהיו קשיחים,

and then excavate the sand,

ואז להוציא את החול,

and we have our architecture.

והארכיטקטורה שלנו מוכנה.

We can either excavate it by hand

אפשר להוציא אותו בידיים

or we can have the wind excavate it for us.

או שאפשר לתת לרוח להוציא אותו בשבילנו.

So, the wind carries the sand onto the site

אז, הרוח מביאה את החול לאתר

and then it carries the redundant sand away from the structure for us.

ואז היא נושאת את החול המיותר מתוך המבנה בשבילנו.

But, by now, you're probably asking,

אבל, עכשיו , אתם בודאי שואלים

how am I planning to solidify a sand dune?

איך אני מתכנן למצק את הדיונות?

How do we glue those grains of sand together?

איך אנחנו מדביקים את גרגרי החול אחד לשני?

And the answer is, perhaps, that you use these guys,

והתשובה היא, אולי, להשתמש בחברה האלה,

Bacillus pasteurii,

בצילוס פסטורי,

a micro-organism that is readily available in wetlands

מיקרו אורגניזם שמצוי בשפע באזורים לחים

and marshes, and does precisely that.

וביצות, ועושה בדיוק את זה.

It takes a pile of loose sand

הוא לוקח ערמה של חול חופשי

and it creates sandstone out of it.

ויוצר אבן חול ממנה.

These images from the American Society for Microbiology show us the process.

התמונות האלה מהאגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה מראות לנו את התהליך.

What happens is, you pour Bacillus pasteurii onto a pile of sand,

מה שקורה הוא, ששופכים בצילוס פסטורי על ערמת חול,

and it starts filling up the voids in between the grains.

והיא מתחילה למלא את החללים בין הגרגרים.

A chemical process produces calcite,

תהליך כימי שמפיק קלציט,

which is a kind of natural cement

שהוא סוג של דבק טבעי

that binds the grains together.

שמחבר את הגרגרים ביחד.

The whole cementation process takes about 24 hours.

כל תהליך ההדבקה לוקח 24 שעות.

I learned about this from a professor at U.C. Davis called Jason DeJong.

למדתי על זה מפרופסור בשם ג'ייסון דה-ג'ונג באוניברסיטת דייויס.

He managed to do it in a mere 1,400 minutes.

הוא הצליח לעשות את זה ב1,400 דקות.

Here I am, playing the part of the mad scientist,

כאן אני מגלם את תפקיד המדען המטורף,

working with the bugs at UCL in London,

עובד עם החרקים בUCL בלונדון,

trying to solidify them.

מנסה למצק אותם.

So, how much would this cost?

אז, כמה זה יעלה?

I'm not an economist, very much not,

אני לא כלכלן, לא ממש,

but I did, quite literally, a back of the envelope calculation --

אבל עשיתי, ממש, חישוב על גב מעטפה --

(Laughter)

(צחוק)

-- and it seems that for a cubic meter of concrete

-- ונראה שלמטר מעוקב של בטון

we would have to pay in the region of 90 dollars.

היינו צריכים לשלם 90 דולר.

And, after an initial cost of 60 bucks to buy the bacteria,

ואחרי עלות ראשונית של 60 דולר לקניית הבקטרייה,

which you'll never have to pay again,

שלא תצטרכו לשלם יותר,

one cubic meter of bacterial sand

קוב של חול בקטריאלי

would be about 11 dollars.

יעלה כ11 דולר.

How do we construct something like this?

איך נבנה משהו כזה?

Well, I'll quickly show you two options.

אז, אני אראה לכם בקצרה שתי אפשרויות.

The first is to create a kind of balloon structure,

הראשונה היא ליצור מין מבנה של כדור,

fill it with bacteria, then allow the sand to wash over the balloon,

למלא אותו בבקטריה, ואז לתת לחול לשטוף את הבלון,

pop the balloon, as it were, disseminating the bacteria into the sand and solidifying it.

לפוצץ את הבלון, כמו שהוא, ולפזר את הבקטריה לתוך החול כדי למצק אותו.

Then, a few years afterwards,

ואז, מספר שנים לאחר מכן,

using permacultural strategies,

בשיטות חקלאות ברת קיימא,

we green that part of the desert.

אנחנו מוריקים את החלק הזה של המדבר.

The second alternative would be to use injection piles.

השיטה השניה היא להשתמש בערמות הזרקה.

So, we pushed the piles down through the dune,

אז, דחפנו את הערמות לתוך הדיונה,

and we create an initial bacterial surface.

ויצרנו משטח בקטריאלי ראשוני.

We then pull the piles up through the dune

אז מושכים את הערמות דרך הדיונה

and we're able to create almost any conceivable shape inside of the sand

ואנחנו מסוגלים ליצור כמעט כל סוג של צורה בתוך החול

with the sand acting as a mold as we go up.

כשהחול מתפקד כתבנית כשעולים.

So, we have a way of turning sand into sandstone,

אז, יש לנו שיטה להפוך חול לאבן חול,

and then creating these habitable spaces inside of the desert dunes.

ואז ליצור את אזורי המגורים האלה בתוך הדיונות במדבר,

But, what should they look like?

אבל, איך הן צריכות להראות?

Well, I was inspired, for my architectural form, by tafoni,

אז, קיבלתי השראה, לצורה הארכיטקטונית שלי, מטפוני,

which look a little bit like this, this is a model representation of it.

שנראה קצת כמו זה, זה מודל יצוגי שלו.

These are cavernous rock structures that I found on the site in Sokoto.

אלה מבנים סלעיים מערתיים שמצאתי באתר בסוקוטו.

And I realized that if I scaled them up, they would provide me

והבנתי שאם אגדיל אותם, הם יספקו לי

with good spatial qualities,

איכויות מרחביות טובות,

for ventilation, for thermal comfort, and for other things.

לאוורור, לנוחות טרמית, ולדברים אחרים.

Now, part of the formal control over this structure

עכשיו, חלק מהשליטה הפורמלית על המבנה הזה

would be lost to nature, obviously,

תעבור לטבע, כמובן,

as the bacteria do their work.

כשהבקטריה תעשה את עבודתה.

And I think this creates a kind of boundless beauty actually.

ואני חושב שזה יוצר בעצם מין סוג של יופי חסר גבולות.

I think there is really something in that articulation

אני חושב שיש משהו בביטוי הזה

that is quite nice.

שהוא ממש יפה.

We see the result, the traces, if you like,

אנחנו רואים את התוצאה, את ההתרשמות, אם תרצו,

of the Bacillus pasteurii being harnessed to sculpt the desert

של הבצילוס פסטורי כשהוא נרתם לפיסול המדבר

into these habitable environments.

לסביבות מחייה.

Some people believe that

כמה אנשים מאמינים

this would spread uncontrollably,

שזה יתפשט ללא בקרה,

and that the bacteria would kill everything in its way.

ושהבקטריה תהרוג כל מה שבדרכה.

That's not true at all.

זה לחלוטין לא נכון.

It's a natural process. It goes on in nature today,

זה תהליך טבעי. זה קורה בטבע כיום.

and the bacteria die as soon as we stop feeding them.

והבקטריות מתות ברגע שמפסיקים להאכיל אותן.

So, there it is --

אז, הנה זה --

architectural anti-desertification structures

מבנים ארכיטקטוניים נוגדי מדבר

made from the desert itself.

עשויים מהמדבר עצמו.

Sand-stopping devices, made from sand.

מכשירי עצירת חול, עשויים מחול.

The world is likely to lose one third of its arable land

העולם כנראה יאבד שליש מהאדמות הפוריות שלו

by the end of the century.

עד סוף המאה.

In a period of unprecedented population growth

בתקופה של גידול אוכלוסיה חסר תקדים

and increased food demands, this could prove disastrous.

ודרישות מזון גדלות, זה יכול להיות הרה אסון.

And quite frankly, we're putting our heads in the sand.

והאמת, אנחנו קוברים את ראשינו בחול.

If nothing else, I would like for this scheme to initiate a discussion.

לכל הפחות, הייתי רוצה שהתכנית הזו תתחיל דיון.

But, if I had something like a TED wish,

אבל, אם הייתה לי משהו כמו משאלת TED,

it would be to actually get it built,

זה יהיה ממש לבנות,

to start building this habitable wall,

להתחיל לבנות את קיר המגורים הזה,

this very, very long, but very narrow city in the desert,

העיר הממש ממש ארוכה, אבל ממש צרה במדבר,

built into the dunescape itself.

בנויה לתוך נוף הדיונות עצמו.

It's not only something that supports trees,

זה לא רק משהו שתומך בעצים,

but something that connects people and countries together.

אלא משהו שמחבר אנשים ומדינות ביחד.

I would like to conclude by showing you an animation of the structure,

הייתי רוצה לסיים בלהראות לכם אנימציה של המבנה,

and leave you with a sentence by Jorge Luis Borges.

ולהשאיר אתכם עם משפט של ג'ורג' לויס בורחס.

Borges said that "nothing is built on stone,

בורחס אמר, "שום דבר לא בנוי על אבן,

everything is built on sand,

הכל בנוי על חול,

but we must build as if the sand were stone."

אבל אנחנו צריכים לבנות כאילו החול היה אבן"

Now, there are many details left to explore in this scheme --

עכשיו, יש הרבה פרטים שנשארו לחקור בתוכנית הזו,

political, practical, ethical, financial.

פוליטיים, פרקטיים, אתיים, פיננסיים.

My design, as it takes you down the rabbit hole,

העיצוב שלי, כשהוא לוקח אתכם לתוך מחילת הארנב,

is fraught with many challenges

טעון בהרבה אתגרים

and difficulties in the real world.

ומכשולים בעולם האמיתי.

But, it's a beginning, it's a vision.

אבל, זו התחלה, זה חזון.

As Borges would have it, it's the sand.

כמו שבורחס היה רוצה, זה החול.

And I think now is really the time

ואני חושב שעכשיו זה באמת הזמן

to turn it into stone. Thank you.

להפוך אותו לאבן. תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)