A shark-deterrent wetsuit (and it's not what you think) | Hamish Jolly

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

Scientific breakthrough,

פריצת דרך מדעית,

the kind that can potentially save lives,

מהסוג שיכול להציל חיים,

can sometimes be lying right out in the open

יכולה לפעמים להיות גלויה

for us to discover,

בשבילנו לגלות,

in the evolved, accumulated body

בגוף המפותח, הצובר

of human anecdote, for example,

של האנקדוטה האנושית, לדוגמה,

or in the time-tested adaptations

או בהתאמות שנבחנו על ידי הזמן

that we observe in the natural world around us.

שאנחנו צופים בהן בעולם הטבע סביבנו.

Science starts with observation,

מדע מתחיל באבחנה,

but the trick is to identify the patterns and signatures

אבל הטריק הוא לזהות את התבניות והחתימות

that we might otherwise dismiss

שאחרת היינו דוחים

as myth or coincidence,

כמיתוס או מקרה,

isolate them, and test them with scientific rigor.

לבודד אותן, ולבחון אותם עם הקפדה מדעית.

And when we do, the results will often surprise.

וכשאנחנו עושים את זה, התוצאות יהיו לרוב מפתיעות.

Western Australia has had a particular problem

למערב אוסטרליה היתה בעיה יחודית

with shark attacks over the last three years,

עם התקפות כרישים במהלך שלוש השנים האחרונות,

unfortunately and tragically culminating

שלצערנו באופן טראגי

in five fatal shark attacks in a 10-month period

הגיעו לשיא של חמש תקיפות כרישים קטלניות בתקופה של 10 חודשים

during that time.

במהלך הזמן הזה.

But Western Australia is not alone in this.

אבל מערב אוסטרליה היא לא לבד בזה.

The incident of shark engagements on humans

התקריות של תקיפות כרישים על אנשים

is escalating worldwide.

מחריפות בכל העולם.

And so it's not surprising, perhaps,

אז זה לא מפתיע, אולי,

that in July of this year,

שביולי השנה,

Shark Attack Mitigation Systems in collaboration

מערכות מניעת תקיפת כרישים יחד עם

with the University of Western Australia Oceans Institute

המכון האוקיאני של אוניברסיטת מערב אוסטרליה

made an announcement which captured the attention

יצאו בהכרזה שתפסה את תשומת הלב

of the worldwide media and of ocean users

של המדיה העולמית ומשתמשי האוקיינוס

worldwide,

בעולם,

and that was around the development of technology

וזה נגע לפיתוח של טכנולוגיה

to mitigate or reduce the risk of shark attack

למניעת או הפחתת הסיכון לתקיפת כרישים

based on the science of what sharks can see.

בהתבסס על המדע של מה שכריש יכול לראות.

And I have for you today

ויש לי בשבילכם היום

the story of that journey,

את סיפור המסע הזה,

but also the notion that science can be

אבל גם הרעיון שמדע יכול להיות

as powerful as a translator

חזק כמו מתרגם

as it can be for invention.

כמו שהוא יכול להיות להמצאה.

When we began this process,

כשהתחלנו את התהליך הזה,

we were looking, it was about three years ago,

הבטנו, זה היה בערך לפני שלוש שנים,

and we'd just had the first two fatal shark attacks

והיו לנו את שתי התקיפות הקטלניות הראשונות

in Western Australia,

במערב אוסטרליה,

and by chance, in a previous role,

ובמקרה, בתפקיד קודם,

I happened to be having dinner with Harry Butler.

יצא לי לסעוד ארוחת ערב עם הארי באטלר.

Now Harry Butler, who most Australians would know is a famous naturalist,

עכשיו הארי באטלר, שרוב האוסטרלים מכירים כחובב טבע ידוע,

had spent a lot of time in the marine environment.

בילה הרבה זמן בסביבה ימית.

Harry Butler is a precursor, if you like,

הארי באטלר הוא ממשיך דרכו, אם תרצו,

to the late Steve Irwin.

של סטיב אירווין המנוח.

When I asked him about

כששאלתי אותו על

what the solution to the problem might be,

מה הפיתרון לבעיה היכול להיות,

the answer was quite surprising.

התשובה היתה די מפתיעה.

He said, "Take a black wetsuit,

הוא אמר, "קח חליפת צלילה שחורה,

band it in yellow stripes like a bumblebee,

הקף אותה בפסים צבוהים כמו דבורה,

and you'll be mimicking the warning systems

ותחקה את מערכת האזהרה של

of most marine species."

רוב המינים הימיים."

I didn't think about that much at the time,

לא חשבתי על זה הרבה באותו זמן,

and it wasn't until the next three fatal shark attacks happened,

וזה לא היה עד שלוש תקיפות קטלניות מאוחר יותר,

and it caused me to think,

וזה גרם לי לחשוב,

maybe there's some merit to this idea.

אולי יש משהו מאחורי הרעיו הזה.

And I turned to the web

ופניתי לרשת

to see if there might be some clues.

כדי לראות אם יש אולי רמזים.

And it turns out the web is awash

ומסתבר שהרשת מלאה

with this sort of evidence that supports

בסוגים כאלו של ראיות שתומכות

this sort of thinking.

בחשיבה מסוג זה.

So biologically, there are plenty of species

אז ביולוגית, יש הרבה מינים

that display banding or patterns, warning patterns,

שמציגים פסים או תבניות, תבניות אזהרה,

to either be cryptical in the water

או כדי להסתוות במים

or warn against being attacked,

או כדי להתגונן מפני מתקפות,

not the least of which is the pilot fish

ובינהם דג הנווט

which spends a big slab of its life

שמבלה חלק גדול מחייו

around the business end of a shark.

סביב החלק העובד של הכריש.

On the human side, Walter Starck, an oceanographer,

מהצד האנושי, וולטר סטארק, אוקיינוגרף,

has been painting his wetsuit since the 1970s,

צבע את חליפת הצלילה שלו מאז שנות ה70,

and anthropologically,

ואנטרופולוגית,

Pacific island tribes painted themselves in bands

שבטים מהאיים הפסיפיים צבעו את עצמם בפסים

in a sea snake ceremony

בטקס נחש הים

to ward off the shark god.

כדי להרחיק את אל הכריש.

So what's going on here?

אז מה קורה כאן?

Is this an idea lying wide out in the open

האם יש רעיון ששוכב גלוי

for us to consider and define?

כדי שנשקול ונגדיר אותו?

We know that sharks use a range of sensors

אנחנו יודעים שלכרישים יש מגוון חיישנים

when they engage, particularly for attack,

כשהם מתקרבים, בעיקר לתקיפה,

but the sight sensor is the one that they use

אבל חוש הראיה הוא זה בו הם שמתמשים

to identify the target, and particularly

כדי לזהות את המטרה, ולייתר דיוק

in the last number of meters before the attack.

במטרים האחרונים לפני התקיפה.

It makes sense to pay attention to the biological anecdote

זה הגיוני לשים לב לאנקדוטה הביולוגית

because that's time-tested evolution

מפני שזה אבולוציה שנבדקה עם הזמן

over many millennia.

במשך מליוני שנים.

But isn't human anecdote also an evolution of sorts,

אבל האם האנקדוטה האנושית היא לא מעין אבולוציה,

the idea that there's a kernel of truth

הרעיון שיש גרעין של אמת

thought to be important,

שנחשב לחשוב,

passed down from generation to generation,

שמועבר מדור לדור,

so that it actually ends up shaping human behavior?

אז זה למעשה מעצב את ההתנהגות האנושית בסופו של דבר?

I wanted to test this idea.

רציתי לבחון את הרעיון הזה.

I wanted to put some science

רציתי להכניס קצת מדע

to this anecdotal evidence,

לראיות האנקדוטיות.

because if science could support this concept,

מפני שאם המדע יוכל לתמוך ברעיון הזה,

then we might have at least part of the solution

אז אולי לפחות יהיה לנו פיתרון חלקי

to shark attack right under our very nose.

להתקפות כרישים ממש מתחת לאפנו.

To do that, I needed some experts

כדי לעשות את זה, הייתי צריך כמה ממומחים

in shark vision and shark neurology,

בראיית כרישים ונורולוגיית כרישים,

and a worldwide search, again,

וחיפוש עולמי, שוב,

led to the University of W.A.

הוביל לאוניברסיטת W.A.

on the doorstep here, with the Oceans Institute.

על מפתן דלתנו פה, עם מכון האוקיינוסים.

And professor Nathan Hart and his team

ופרופסור נתן הארט והצוות שלו

had just written a paper which tells us,

בדיוק כתבו עבודה שמספרת לנו,

confirms that predatory sharks see

מאשרת שכרישים טורפים רואים

in black and white, or grayscale.

בשחור ולבן, או אפור.

So I called up Nathan,

אז התקשרתי לנתן,

a little bit sheepishly, actually, about this idea

מעט בחשש, למעשה, בקשר לרעיון

that maybe we could use these patterns and shapes

שאולי נוכל להשתמש בדוגמאות האלו ובצורות

to produce a wetsuit to try and mitigate the risk of shark attack,

כדי ליצור חליפת צלילה כדי לנסות למנוע את הסיכון של תקיפת כרישים,

and fortunately, he thought that was a good idea.

ולמזלי, הוא חשב שזה רעיון טוב.

So what ensued is a collaborative bit of research

אז מה שקרה לאחר מכן הוא מחקר שיתופי

supported by the West Australian State Government.

שנתמך על ידי ממשלת מערב אוסטרליה.

And we did three key things.

ועשינו שלושה דברים עיקריים.

The first is that we mapped the characteristics,

הראשון הוא שמיפינו את המאפיינים,

the physical characteristics of the eyes

המאפיינים הפיסיים של העיניים

of the three main predatory sharks,

של שלושת המינים העיקריים של כרישים טורפים,

so the great white, tiger and bull shark.

אז העמלץ הלבן, כריש הטיגריס וכריש השור.

We did that genetically

עשינו את זה גנטית

and we did that anatomically.

ועשינו את זה אנטומית.

The next thing we did was to understand,

הדבר הבא שעשינו היה להבין,

using complex computer modeling,

על ידי שימוש במודלים ממוחשבים,

what that eye can see

מה העיניים יכולות לראות

at different depths, distances,

מעומקים שונים, מרחקים,

light conditions, and water clarity in the ocean.

תנאי תאורה, וצלילות מים באוקיינוס.

And from there, we were able to pinpoint

ומשם, היינו מסוגלים לקבוע

two key characteristics:

שני מאפיינים עיקריים:

what patterns and shapes would present the wearer

איזה דוגמאות וצורות יציגו את הלובשים

as hidden or hard to make out in the water, cryptic,

כחבויים או קשים לאבחנה במים,

and what patterns and shapes might provide

ואיזה דוגמאות וצורות אולי יספקו

the greatest contrast but provide the greatest

את הניגוד הגדול ביותר אבל את

breakup of profile

השבירה הגדולה ביותר של הפרופיל

so that that person wasn't confused for shark prey

כך שהאדם לא יראה כמו צייד

or shark food.

או אוכל לכריש.

The next thing we needed to do was to convert this

הדבר הבא שהיינו צריכים לעשות היה להמיר את זה

into wetsuits that people might actually wear,

לחליפת צלילה שאנשים יסכימו ללבוש,

and to that end, I invited Ray Smith,

ולזה, הזמנתי את ריי סמית',

a surfer, industrial designer, wetsuit designer,

גולש, מעצב תעשייתי, מעצב חליפות צלילה,

and in fact the guy that designed the original Quiksilver logo,

ולמעשה הבחור שעצב את לוגו קוויקסילבר המקורי,

to come over and sit with the science team

לבוא ולשבת עם צוות המדענים

and interpret that science

ולתרגם את המדע

into aesthetic wetsuits that people might actually wear.

לחליפה אסטטית שאנשים אולי יסכימו ללבוש.

And here's an example of one of the first drawings.

והנה דוגמה של אחד האיורים הראשונים.

So this is what I call a "don't eat me" wetsuit.

אז זה מה שאני קורא לו חליפת "אל תאכל אותי".

So this takes that banding idea,

אז זה לוקח את רעיון הפסים,

takes that banding idea, it's highly visible,

לוקח את רעיון הפסים, זה כמעט לא נראה,

provides a highly disruptive profile,

ומספק פרופיל ממש מופרע,

and is intended to prevent the shark

ומיועד למנוע מהכריש

from considering that you would be ordinary food,

מלחשוב שאתם אוכל רגיל,

and potentially even create confusion for the shark.

ובאופן פוטנציאלי ליצור בילבול לכריש.

And this one's configured to go with a surfboard.

וזו מותאמת ללכת עם גלשן.

You can see that dark, opaque panel on the front,

אתם יכולים לראות את הפאנל הכהה האטום ההוא בחזית,

and it's particularly better for the surface,

וזה טוב בעיקר למשטח,

where being backlit and providing a silhouette

שם להיות מואר מאחור ולספק צללית

is problematic.

זה בעייתי.

Second iteration is the cryptic wetsuit,

השלב השני הוא החליפה הנסתרת,

or the one which attempts to hide the wearer

או זו שמנסה להחביא את הלובש

in the water column.

בעמוד של מים.

There are three panels on this suit,

יש שלושה פנלים על החליפה,

and in any given conditions,

ובכל מצב נתון,

one or more of those panels

אחד או יותר מהפנלים האלה

will match the reflective spectra of the water

יתאים לספקטרום המחזיר של המים

so as to disappear fully or partially,

כך שהוא יעלם לגמרי או חלקית,

leaving the last panel or panels

וישאיר את הפאנל הנותר או הנותרים

to create a disruptive profile in the water column.

ליצור פרופיל מופרע בעמוד המים.

And this one's particularly well-suited

וזה במיוחד מתאים

to the dive configuration,

לתצורת צלילה,

so when you're deeper under the water.

אז כשאתם עמוק יותר מתחת למים.

So we knew that we had

אז ידענו שיש לנו

some really solid science here.

מדע ממש טוב פה.

We knew, if you wanted to stand out,

ידענו, שאם רצינו להתבלט,

you needed to look stripy,

הייתם צריכים להראות מפוספסים,

and we knew if you wanted to be cryptic,

וידענו שאם אתם רוצים להראות חבויים,

you needed to look like this.

הייתם צריכים להראות ככה.

But the acid test is always going to be,

אבל המבחן תמיד הולך להיות,

how would sharks really behave

איך כרישים באמת יתנהגו

in the context of these patterns and shapes.

בהקשר של הדוגמאות והצורות האלו.

And testing to simulate a person in a wetsuit

ובדיקה כדי לדמות אדם בחליפת צלילה

in the water with a predatory shark

במים עם כריש טורף

in a natural environment

בסביבה טבעית

is actually a lot harder than you might think.

זה למעשה הרבה יותר קשה ממה שאתם חושבים.

(Laughter)

(צחוק)

So we have to bait the rig,

אז אנחנו חייבים לשים פיתיון על המתקן,

because we need to get the statistical number

מפני שאנחנו צריכים לקבל מספר סטטיסטי

of samples through to get the scientific evidence,

של דוגמאות כדי לקבל ראיות מדעיות,

and by baiting the rig,

וכששמים פתיון על המתקן,

we're obviously changing shark behavior.

אנחנו כמובן משנים את ההתנהגות של הכרישים.

We can't put humans in the water.

אנחנו לא יכולים לשים אנשים במים.

We're ethically precluded from even using

אנחנו מנועים אפילו אתית משימוש

humanoid shapes and baiting them up in the water.

בצורות הומנואידיות ולשים עליהן פתיון במים.

But nevertheless, we started the testing process

אבל עם זאת, התחלנו את תהליך הבדיקה

in January of this year,

בינואר השנה,

initially with tiger sharks

בהתחלה עם כריש טיגריס

and subsequently with great white sharks.

ולאחר מכן עם עמלצים לבנים.

The way we did that

הדרך בה עשינו זאת

was to get a perforated drum which is full of bait,

היתה להשיג תוף מחורר שמלא בפתיון,

wrap it in a neoprene skin,

לעטוף אותו בעור ניאופרן,

and then run two stereo underwater cameras

ואז להריץ שתי מצלמות סטראו תת מימיות

to watch how the shark actually engages with that rig.

כדי לצפות בכריש למעשה מתעסק עם המתקן.

And because we use stereo,

ומפני שאנחנו משתמשים בסטראו,

we can capture all the statistics on how big the shark is,

אנחנו יכולים ללכוד את כל הסטטיסטיקה על כמה הכריש גדול,

what angle it comes in at, how quickly it leaves,

מאיזו זוית הוא הגיע, כמה מהר הוא עוזב,

and what its behavior is

ומה ההתנהגות שלו

in an empirical rather than a subjective way.

בדרך אמפירית במקום סובייקטיבית.

Because we needed to preserve the scientific method,

בגלל שהיינו צריכים לשמור על הגישה המדעית,

we ran a control rig

הרצנו מתקן ביקורת

which was a black neoprene rig

שהיה מתקן נאופרין שחור

just like a normal black wetsuit

ממש כמו חליפות הצלילה השחורות

against the, what we call,

מול, מה שאנחנו קוראים לו,

SAMS technology rig.

מתקן הטכנולוגיה SAMS.

And the results were not just exciting,

והתוצאות היו לא רק מרגשות,

but very encouraging,

אלא ממש מעודדות,

and today I would like to just give you a snapshot

והיום הייתי רק רוצה לתת לכם הצצה

of two of those engagements.

על שניים מהמפגשים האלה.

So here we've got a four-meter tiger shark

אז כאן יש לנו כריש טיגריס באורך ארבעה מטרים

engaging the black control rig,

מתעסק עם מתקן הבקרה השחור,

which it had encountered about

בו הוא נפגש בערך

a minute and a half before.

דקה וחצי לפני כן.

Now that exact same shark had engaged,

עכשיו בדיוק אותו כריש התעסק

or encountered this SAMS rig,

או נתקל במתקן SAMS,

which is the Elude SAMS rig,

שהוא מתקן מוסווה SAMS,

about eight minutes before,

בערך שמונה דקות לפני כן,

and spent six minutes circling it, hunting for it,

ובילה שש דקות בהקפה שלו, ,צד אותו,

looking for what it could smell and sense but not see,

מחפש מה הוא יכול להריח ולהרגיש אבל לא לראות,

and this was the final engagement.

וזה היה ההתעסקות האחרונה.

Great white sharks are more confident than the tigers,

עמלצים לבנים יותר בטוחים מהטיגריסים,

and here you see great white shark

וכאן אתם רואים את העמלץ

engaging a control rig,

מתעסק עם מתקן הבקרה,

so a black neoprene wetsuit,

אז חליפת נאופרין שחורה,

and going straight to the bottom,

והולך ישר לתחתית,

coming up

עולה למעלה

and engaging.

ומתעסק.

In contrast to the SAMS technology rig,

בניגוד למתקן טכנולוגית SAMS.

this is the banded one,

זה המפוספס,

where it's more tactile,

שם הוא יותר טקטילי,

it's more investigative,

הוא יותר חקרני,

it's more apprehensive,

הוא יותר מודאג,

and shows a reluctance to come straight in and go.

ומראה חוסר רצון לבוא ישר ולהתחיל.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So, it's important for us that all the testing is done independently,

אז, זה חשוב לנו שכל המבחנים נעשים עצמאית,

and the University of W.A. is doing the testing.

ואוניברסיטת מערב אוסטרליה עושה את הבדיקות.

It'll be an ongoing process.

זה יהיה תהליך מתמשך.

It's subject to peer review and subject to publication.

זה נתון לבדיקת עמיתים וכפוף לפרסומים.

It's so important that this concept

זה כל כך חשוב שהרעיון הזה

is led with the science.

מובל עם המדע.

From the perspective of Shark Attack Mitigation Systems,

מהפרספקטיבה של מערכת מניעת תקיפות כרישים,

we're a biotechnology licensing company,

אנחנו חברת רשיונות ביוטכנולוגיה,

so we don't make wetsuits ourselves.

אז אנחנו לא מייצרים את החליפות בעצמנו.

We'll license others to do that.

אנחנו ניתן רשיונות לעשות את זה.

But I thought you might be interested

אבל חשבתי שאולי תתעניינו

in seeing what SAMS technology looks like

בלראות איך נראית טכנולוגיית SAMS

embedded in a wetsuit, and to that end,

מוטמעת בחליפת צלילה, ולזה,

for the first time, live, worldwide --

בפעם הראשונה, חי, בעולם --

(Laughter) —

(צחוק) --

I can show you what biological adaptation,

אני יכול להראות לכם איך התאמות ביולוגיות,

science and design looks like in real life.

מדע ועיצוב נראים בחיים האמיתיים.

So I can welcome Sam, the surfer,

אז אני אזמין את סאם, הגולש,

from this side. Where are you, Sam?

מהצד, איפה אתה סאם?

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And Eduardo.

ואדוארדו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Cheers, mate.

היי, חבר.

Cheers.

היי.

Thanks, gentlemen. (Applause)

תודה, בחורים. (מחיאות כפיים)

So what have we done here?

אז מה עשינו פה?

Well, to my mind, rather than take a blank sheet

ובכן, לדעתי, במקום לקחת דף לבן

and use science as a tool for invention,

ולהשתמש במדע ככלי להמצאה,

we've paid attention to the biological evidence,

שמנו לב לראיות ביולוגיות,

we've put importance to the

שמנו חשיבות על

human anecdotal evidence,

הראיות האנקדוטליות האנושיות,

and we've used science as a tool

והשתמשנו במדע ככלי

for translation,

לתרגום,

translation of something that was already there

תרגום של משהו שכבר היה שם

into something that we can use for the benefit of mankind.

למשהו שאנחנו יכולים להשתמש בו לתועלת האנושות.

And it strikes me that this idea of science

ונראה לי שהרעיון של מדע

as a tool for translation rather than invention

ככלי לתרגום במקום להמצאה

is one that we can apply much more widely than this

הוא אחד שיכול להתאים להרבה יותר נושאים מזה

in the pursuit of innovation.

בחיפוש אחר חדשנות.

After all, did the Wright brothers

אחרי הכל, האם האחים רייט

discover manned flight,

גילו את הטיסה האנושית,

or did they observe the biological fact of flight

או שהם הבחינו בעובדה הביולוגית של מעוף

and translate that mechanically, replicate it

ותרגמו את זה מכאנית, שיכפלו אותו

in a way that humans could use?

בדרך שאנשים יוכלו להשתמש בה?

As for the humble wetsuit,

ובאשר לחליפת הצלילה הצנועה,

who knows what oceanwear will look like

מי יודע איך יראו חליפות לים

in two years' time, in five years' time

בעוד שנתיים, בעוד חמש שנים

or in 50 years' time, but with this new thinking,

או בעוד 50 שנה, אבל עם החשיבה החדשה הזו,

I'm guessing there's a fair chance

אני מנחש שיש סיכוי טוב

it won't be pure black.

שהם לא יהיו שחורים לגמרי.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)