Ellen Jorgensen: Biohacking -- you can do it, too

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Zeeva Livshitz מבקר: Ido Dekkers

It's a great time to be a molecular biologist. (Laughter)

זה זמן מצוין להיות ביולוג מולקולרי. (צחוק)

Reading and writing DNA code is getting easier

לקרוא ולכתוב קודים של דנ"א הולך ונעשה קל יותר

and cheaper.

וזול יותר.

By the end of this year, we'll be able to sequence

בסוף שנה זו, נהיה מסוגלים ליצור רצף

the three million bits of information

של 3 מיליון רסיסי מידע

in your genome in less than a day

בגנום שלכם בפחות מיום

and for less than 1,000 euros.

ובעלות נמוכה מ-1000 אירו.

Biotech is probably the most powerful

ביוטכנולוגיה היא כנראה המגזר

and the fastest-growing technology sector.

הטכנולוגי החזק ביותר שגדל במהירות הרבה ביותר.

It has the power, potentially,

יש לו הכוח, הפוטנציאלי,

to replace our fossil fuels,

להחליף את דלק המאובנים שלנו,

to revolutionize medicine,

לחולל מהפכה ברפואה,

and to touch every aspect of our daily lives.

ולגעת בכל היבט של חיינו היומיומיים.

So who gets to do it?

אז מי הם אלה שעושים זאת?

I think we'd all be pretty comfortable with

אני חושבת שהיינו מרגישים די בנוח עם

this guy doing it.

האדם הזה שעושה זאת.

But what about

אבל מה עם

that guy? (Laughter)

האדם הזה? (צחוק)

(Laughter)

(צחוק)

In 2009, I first heard about DIYbio.

ב-2009 שמעתי לראשונה על DIYbio (ביו -עשה זאת בעצמך).

It's a movement that -- it advocates making biotechnology

זוהי תנועה שדוגלת בהפיכת ביוטכנולוגיה

accessible to everyone,

לנגישה לכולם.

not just scientists and people in government labs.

לא רק למדענים ואנשים במעבדות ממשלתיות.

The idea is that if you open up the science

הרעיון הוא שאם אתם פותחים את המדע

and you allow diverse groups to participate,

ומאפשרים לקבוצות שונות להשתתף,

it could really stimulate innovation.

זה באמת יוכל לעודד חדשנות.

Putting technology in the hands of the end user

הפקדת הטכנולוגיה בידיו של משתמש הקצה

is usually a good idea because they've got the best idea

מומלצת בדרך כלל משום שאלה יודעים הכי טוב

of what their needs are.

מהם הצרכים שלהם.

And here's this really sophisticated technology

והנה כאן טכנולוגיה מתוחכמת באמת זו

coming down the road, all these associated

שמגיעה מכל הכיוונים, כל השאלות החברתיות,

social, moral, ethical questions,

המוסריות, והאתיות, הללו שקשורות,

and we scientists are just lousy at explaining to the public

ואנחנו המדענים פשוט גרועים בלהסביר לציבור

just exactly what it is we're doing in those labs.

מה בדיוק אנחנו עושים במעבדות אלו.

So wouldn't it be nice

אז האם לא יהיה זה נחמד

if there was a place in your local neighborhood

לו היה מקום בשכונה שלכם

where you could go and learn about this stuff,

שאליו יכולתם ללכת וללמוד על החומר הזה,

do it hands-on?

לעשות את זה באופן מודע ואקטיבי?

I thought so.

כך חשבתי.

So, three years ago, I got together

אז, לפני שלוש שנים חברתי

with some friends of mine who had similar aspirations

לכמה חברים שלי שהיו להם שאיפות דומות

and we founded Genspace.

ויסדנו את "גנספייס".

It's a nonprofit, a community biotech lab

היא מלכ"ר, מעבדת ביוטק קהילתית

in Brooklyn, New York,

בברוקלין, ניו יורק,

and the idea was people could come,

והרעיון היה שאנשים יוכלו להגיע,

they could take classes and putter around in the lab

יוכלו לקבל שיעורים, לשוטט במעבדה

in a very open, friendly atmosphere.

באווירה מאוד פתוחה וידידותית.

None of my previous experience prepared me

שום דבר בניסיון הקודם שרכשתי לא הכין אותי

for what came next. Can you guess?

למה שבא אחר כך. האם אתם יכולים לנחש?

The press started calling us.

העיתונות התחילה להתקשר אלינו.

And the more we talked about how great it was to increase

וככל שדיברנו יותר על כמה נפלא זה היה להגדיל

science literacy, the more they wanted to talk

אוריינות מדעית, יותר הם רצו לדבר

about us creating the next Frankenstein,

עלינו כעל מי שמייצר את הפרנקנשטיין הבא,

and as a result, for the next six months,

וכתוצאה מכך, במשך ששת החודשים הבאים,

when you Googled my name,

אם חיפשתם אותי בגוגל,

instead of getting my scientific papers, you got this.

במקום לקבל את המאמרים המדעיים, קיבלתם את זה.

["Am I a biohazard?"]

["האם אני מפגע ביולוגי?"]

(Laughter)

(צחוק)

It was pretty depressing.

זה היה די מדכא.

The only thing that got us through that period

הדבר היחיד שעזר לנו לעבור את אותה תקופה

was that we knew that all over the world,

היה שידענו שבכל העולם,

there were other people that were trying to do

היו אנשים אחרים שניסו לעשות

the same thing that we were.

את אותו דבר שאנחנו עשינו.

They were opening biohacker spaces, and some of them

הם פתחו מרחבים של ביו-האקרים , וכמה מהם

were facing much greater challenges than we did,

מצאו עצמם עומדים בפני אתגרים גדולים בהרבה משהיו לנו,

more regulations, less resources.

יותר תקנות , פחות משאבים.

But now, three years later, here's where we stand.

אבל עכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, הנה היכן שאנחנו עומדים.

It's a vibrant, global community of hackerspaces,

זוהי קהילה גלובלית תוססת, של מרחבי האקרים,

and this is just the beginning.

וזוהי רק ההתחלה.

These are some of the biggest ones,

אלה הם אחדים מהגדולים ביותר,

and there are others opening every day.

ויש אחרים שנפתחים מדי יום.

There's one probably going to open up in Moscow,

יש אחד שכנראה עומד להיפתח במוסקבה,

one in South Korea,

אחד בדרום קוריאה,

and the cool thing is they each have their own

ומה שמגניב הוא שלכל אחד מהם יש

individual flavor

ניחוח אישי

that grew out of the community they came out of.

שצמח מתוך הקהילה שממנה הם יצאו.

Let me take you on a little tour.

הרשו לי לקחת אתכם לסיור קטן.

Biohackers work alone.

ביו-האקרים עובדים לבד.

We work in groups,

אנחנו עובדים בקבוצות,

in big cities — (Laughter) —

בערים הגדולות — (צחוק) —

and in small villages.

ובכפרים קטנים.

We reverse engineer lab equipment.

אנחנו מהנדסים אחורנית ציוד מעבדה.

We genetically engineer bacteria.

אנו מהנדסים חיידקים באופן גנטית

We hack hardware,

אנו פורצים לחומרה,

software,

תוכנה,

wetware,

וחמרים ביולוגיים,

and, of course, the code of life.

ו-, כמובן, לקוד החיים.

We like to build things.

אנחנו רוצים לבנות דברים.

Then we like to take things apart.

ולאחר מכן אנחנו אוהבים לפרק דברים.

We make things grow.

אנחנו גורמים לדברים לגדול.

We make things glow.

אנחנו גורמים לדברים לזהור.

And we make cells dance.

ואנחנו גורמים לתאים לרקוד,

The spirit of these labs, it's open, it's positive,

רוח המעבדות האלו, זה פתוח, זה חיובי,

but, you know, sometimes when people think of us,

אבל, אתם יודעים, לפעמים כאשר אנשים חושבים עלינו,

the first thing that comes to mind is bio-safety,

הדבר הראשון שעולה על הדעת הוא ביו-בטיחות,

bio-security, all the dark side stuff.

ביו-אבטחה, כל הדברים של הצד האפל.

I'm not going to minimize those concerns.

אני לא הולכת למזער חששות אלה.

Any powerful technology is inherently dual use,

בכל טכנולוגיה רבת-עוצמה ישנו שימוש דואלי מיסודו,

and, you know, you get something like

ואתם יודעים, אתם מקבלים משהו כמו

synthetic biology, nanobiotechnology,

ביולוגיה סינתטית, ננוביוטכנולוגייה,

it really compels you, you have to look at both

זה באמת כופה עליכם, אתם צריכים להסתכל על שניהם

the amateur groups but also the professional groups,

על קבוצות החובבים, אבל גם על הקבוצות המקצועיות,

because they have better infrastructure,

כי יש להם תשתית טובה יותר,

they have better facilities,

יש להם מתקנים טובים יותר,

and they have access to pathogens.

ויש להם גישה לפתוגנים.

So the United Nations did just that, and they recently

אז האו"ם עשה בדיוק את זה, והם לאחרונה

issued a report on this whole area,

הנפיקו דו"ח על כל התחום הזה כולו.

and what they concluded was the power of this technology

ומה שהם הסיקו היה שכוחה של טכנולוגיה זו

for positive was much greater than the risk for negative,

לחיובי היה רב יותר מאשר הסיכון לשלילי,

and they even looked specifically at the DIYbio community,

והם אפילו בחנו במיוחד את קהילת ה- DIYbio,

and they noted, not surprisingly, that the press

הם ציינו, באופן לא מפתיע, שלעיתונות

had a tendency to consistently overestimate our capabilities

הייתה נטייה מתמדת להעריך יתר על המידה את היכולות שלנו

and underestimate our ethics.

ולהמעיט בערכה של האתיקה שלנו.

As a matter of fact, DIY people from all over the world,

לאמיתו של דבר, אנשי DIY מכל רחבי העולם,

America, Europe, got together last year,

אמריקה, אירופה, התכנסו בשנה שעברה,

and we hammered out a common code of ethics.

וגיבשנו קוד אתי.

That's a lot more than conventional science has done.

זה הרבה יותר מאשר עשה המדע הקונבנציונאלי.

Now, we follow state and local regulations.

עכשיו, אנחנו נוהגים על פי התקנות, הן המקומיות והן של המדינה.

We dispose of our waste properly, we follow

אנו משליכים את הפסולת שלנו כראוי, אנו מקיימים

safety procedures, we don't work with pathogens.

נהלי בטיחות, אנו לא עובדים עם פתוגנים.

You know, if you're working with a pathogen,

אתם יודעים, אם אתם עובדים עם פתוגן,

you're not part of the biohacker community,

אינכם חלק מקהילת הביו-האקרים,

you're part of the bioterrorist community, I'm sorry.

אתם חלק מקהילת הביוטרוריסטים, אני מצטערת.

And sometimes people ask me,

ולפעמים אנשים שואלים אותי,

"Well, what about an accident?"

"ובכן, מה לגבי תאונה?"

Well, working with the safe organisms that we normally

ובכן, בעבודה עם אורגניזמים בטוחים כמו אלה שאנחנו בדרך כלל

work with, the chance of an accident happening

עובדים אתם, הסיכוי שתקרה תאונה

with somebody accidentally creating, like,

עם מישהו שבטעות יוצר, כאילו,

some sort of superbug,

סוג של סופרבאג,

that's literally about as probable as a snowstorm

הסבירות שלו היא ממש כמו סופת שלג

in the middle of the Sahara Desert.

באמצע מדבר סהרה.

Now, it could happen,

כעת, זה יכול לקרות,

but I'm not going to plan my life around it.

אבל אני לא מתכוונת לתכנן את החיים שלי סביב זה.

I've actually chosen to take a different kind of risk.

למעשה, בחרתי לקחת סוג אחר של סיכון.

I signed up for something called the Personal Genome Project.

נרשמתי למשהו שנקרא מיזם הגנום האנושי האישי.

It's a study at Harvard where, at the end of the study,

זהו מחקר באוניברסיטת הרווארד, שבסופו,

they're going to take my entire genomic sequence,

הם הולכים לקחת רצף גנומי מלא שלי,

all of my medical information, and my identity,

את כל המידע הרפואי שלי, ואת הזהות שלי,

and they're going to post it online for everyone to see.

והם הולכים לפרסם את זה באינטרנט כך שיהיה פתוח לכולם.

There were a lot of risks involved that they talked about

היו הרבה סיכונים כרוכים בזה שהם דיברו עליהם

during the informed consent portion.

במהלך השלב של ההסכמה מדעת.

The one I liked the best is,

מה שהכי אהבתי,

someone could download my sequence, go back to the lab,

מישהו יוכל להוריד את הרצף שלי, לחזור למעבדה,

synthesize some fake Ellen DNA,

לסנתז DNA מזויף של אלן,

and plant it at a crime scene. (Laughter)

ולשתול אותו בזירת פשע. (צחוק)

But like DIYbio, the positive outcomes and

אבל כמו ב- DIYbio, התוצאות החיוביות

the potential for good for a study like that

והפוטנציאל למחקר טוב כמו זה

far outweighs the risk.

עולים בהרבה על הסיכון.

Now, you might be asking yourself,

עכשיו, אתם עשויים לשאול את עצמכם,

"Well, you know, what would I do in a biolab?"

"ובכן, אתם יודעים, מה אני הייתי עושה במעבדת ביו?"

Well, it wasn't that long ago we were asking, "Well,

טוב, לפני זמן לא רב שאלנו, "ובכן,

what would anyone do with a personal computer?"

מה כל אחד יעשה עם מחשב אישי?"

So this stuff is just beginning.

אז זה רק מתחיל.

We're only seeing just the tip of the DNA iceberg.

אנו רואים רק את קצה הקרחון של ה-DNA.

Let me show you what you could do right now.

הרשו לי להראות לכם מה תוכלו לעשות עכשיו.

A biohacker in Germany, a journalist, wanted to know

ביו-האקר בגרמניה, עיתונאי, רצה לדעת

whose dog was leaving little presents on his street?

למי שייך הכלב שמשאיר את ה"מתנות" הקטנות ברחוב שלו?

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

Yep, you guessed it. He threw tennis balls

כן, ניחשתם נכון. הוא זרק כדורי טניס

to all the neighborhood dogs, analyzed the saliva,

לכל הכלבים בשכונה, בדק את הרוק,

identified the dog, and confronted the dog owner.

זיהה את הכלב, והתעמת עם הבעלים שלו.

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

I discovered an invasive species in my own backyard.

גיליתי זן פולש בחצר האחורית שלי.

Looked like a ladybug, right?

נראה כמו מושית, נכון?

It actually is a Japanese beetle.

בעצם זוהי חיפושית יפנית.

And the same kind of technology --

ואותו סוג של טכנולוגיה-

it's called DNA barcoding, it's really cool --

זה נקרא ברקוד DNA, זה ממש מגניב-

You can use it to check if your caviar is really beluga,

באפשרותכם להשתמש בו כדי לבדוק אם הקוויאר שלכם הוא קוויאר בלוגה אמתי,

if that sushi is really tuna, or if that goat cheese

אם הסושי אכן מטונה, או אם גבינת עיזים זו

that you paid so much for is really goat's.

ששילמתם עבורה כל כך הרבה היא באמת מעזים.

In a biohacker space, you can analyze your genome

במרחב ביו-האקרי, ניתן לאבחן את הגנום שלכם

for mutations.

למוטציות.

You can analyze your breakfast cereal for GMO's,

באפשרותכם לאבחן את דגני בוקר שלכם ל-הנדסה גנטית,

and you can explore your ancestry.

ואתם יכולים לחקור את השושלת שלכם.

You can send weather balloons up into the stratosphere,

באפשרותכם לשלוח בלוני מזג אוויר לסטרטוספרה,

collect microbes, see what's up there.

לאסוף חיידקים, לראות מה קורה שם.

You can make a biocensor out of yeast

באפשרותכם ליצר ביוסנסור משמרים

to detect pollutants in water.

לזהות מזהמים במים.

You can make some sort of a biofuel cell.

באפשרותכם ליצר סוג של תא דלק ביולוגי.

You can do a lot of things.

אתם יכולים לעשות הרבה דברים.

You can also do an art science project. Some of these

באפשרותכם גם לבצע מיזם לאמנות המדע. חלק מאלה

are really spectacular, and they look at social,

הם באמת מרהיבים, והם בוחנים בעיות

ecological problems from a completely different perspective.

חברתיות אקולוגיות מנקודת מבט שונה לחלוטין.

It's really cool.

זה ממש מגניב.

Some people ask me, well, why am I involved?

כמה אנשים שואלים אותי, ובכן, מה גרם לי להיות מעורבת?

I could have a perfectly good career in mainstream science.

יכלה להיות לי קריירה טובה בזרם המרכזי של המדע

The thing is, there's something in these labs

העניין הוא, יש משהו במעבדות אלו

that they have to offer society that you can't find

שמאפשר להן להציע לחברה מה שאין באפשרותכם למצוא

anywhere else.

בשום מקום אחר.

There's something sacred about a space where

יש משהו קדוש במקום שבו

you can work on a project, and you don't have to justify

ניתן לעבוד על פרוייקט, ואין צורך להצדיק

to anyone that it's going to make a lot of money,

לאף אחד שזה הולך לעשות הרבה כסף,

that it's going to save mankind, or even that it's feasible.

שזה הולך להציל את המין האנושי, או אפילו שזה בר ביצוע.

It just has to follow safety guidelines.

יש רק לעקוב אחר הנחיות בטיחות.

If you had spaces like this all over the world,

אם היו מרחבים כמו זה בכל רחבי העולם,

it could really change the perception

זה באמת יכול היה לשנות את התפיסה

of who's allowed to do biotech.

של מי מורשה לעסוק בביוטכנולוגיה.

It's spaces like these that spawned personal computing.

בזכות מרחבים כמו אלה נולד המחשוב אישי.

Why not personal biotech?

מדוע לא ביוטכנולוגיה אישית?

If everyone in this room got involved,

אם כולם בחדר זה ייעשו מעורבים,

who knows what we could do?

מי יודע מה נוכל לעשות?

This is such a new area, and as we say back in Brooklyn,

זהו תחום כל כך חדש, וכפי שאנו אומרים שם בברוקלין,

you ain't seen nothin' yet. (Laughter)

אתם עדיין לא ראיתם כלום. (צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)