John Graham-Cumming: The greatest machine that never was

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

So the machine I'm going to talk you about

המכונה שאני עומד לדבר עליה היא מה שאני קורא

is what I call the greatest machine that never was.

המכונה הכי נפלאה שמעולם לא היתה.

It was a machine that was never built,

זו מכונה שמעולם לא נבנתה,

and yet, it will be built.

אבל, היא עוד תיבנה.

It was a machine that was designed

זו היתה מכונה שתוכננה הרבה לפני

long before anyone thought about computers.

שמישהו בכלל חשב על מחשבים.

If you know anything about the history of computers,

מי שמכיר קצת את היסטוריית המחשבים,

you will know that in the '30s and the '40s,

יודע שבשנות ה30 וה-40,

simple computers were created

יצרו מחשבים פשוטים

that started the computer revolution we have today,

אשר החלו את מהפכת המחשבים של היום,

and you would be correct,

וזה אכן מדוייק,

except for you'd have the wrong century.

אלא שהמאה לא נכונה.

The first computer was really designed

המחשב הראשון נוצר

in the 1830s and 1840s, not the 1930s and 1940s.

בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-19 ולא של מאה ה-20.

It was designed, and parts of it were prototyped,

הוא תוכנן וחלקים ממנו שימשו כאבי-טיפוס,

and the bits of it that were built are here

וחלקים ממנו נמצאים כאן

in South Kensington.

בדרום קנסינגטון.

That machine was built by this guy, Charles Babbage.

המכונה ההיא נבנתה על-ידי אדם זה, צ'ארלס באבאג'.

Now, I have a great affinity for Charles Babbage

יש לי חיבה גדולה לצ'ארלס באבאג'

because his hair is always completely unkempt like this

מכיוון ששיערו תמיד היה פרוע כמו כאן,

in every single picture. (Laughter)

בכל תמונה ותמונה. (צחוק)

He was a very wealthy man, and a sort of,

הוא היה אמיד מאוד ובמובן מסויים

part of the aristocracy of Britain,

היה חלק מאצולת בריטניה.

and on a Saturday night in Marylebone,

בלילות ימי שבת במרילבון,

were you part of the intelligentsia of that period,

אם היית שייך לשכבת האינטלגנציה של אותה תקופה,

you would have been invited round to his house

היית מוזמן לחצר בית זה

for a soiree — and he invited everybody:

לנשף -- והוא הזמין את כולם:

kings, the Duke of Wellington, many, many famous people —

מלכים, את הדוכס מוולינגטון והמון מפורסמים אחרים --

and he would have shown you one of his mechanical machines.

והוא היה נוהג להציג את אחת מהמכונות שלו.

I really miss that era, you know, where you could

אני באמת מתגעגע לאותה תקופה שבה היה ניתן

go around for a soiree and see a mechanical computer

ללכת לנשף ולראות מחשב מיכני

get demonstrated to you. (Laughter)

המוצג בפניך. (צחוק)

But Babbage, Babbage himself was born

אבל באבאג' עצמו נולד

at the end of the 18th century,

בסוף המאה ה-18,

and was a fairly famous mathematician.

והיה מתמטיקאי די ידוע.

He held the post that Newton held at Cambridge,

הוא נשא במישרה שניוטון נשא בקיימברידג',

and that was recently held by Stephen Hawking.

ושלאחרונה החזיק בה סטיבן הוקינג.

He's less well known than either of them because

הוא מוכר פחות מכל אחד מהם

he got this idea to make mechanical computing devices

מאחר והוא מעולם לא יישם את רעיונו

and never made any of them.

לבניית מחשבים מיכניים.

The reason he never made any of them, he's a classic nerd.

הסיבה שהוא מעולם בנה כאלה היתה שהוא היה החנון הקלאסי.

Every time he had a good idea, he'd think,

בכל פעם שהיה לו רעיון טוב, הוא היה חושב,

"That's brilliant, I'm going to start building that one.

"זה רעיון מבריק, אתחיל לבנות את זה.

I'll spend a fortune on it. I've got a better idea.

אוציא על זה הון רב. אה, יש לי רעיון יותר טוב.

I'm going to work on this one. (Laughter) And I'm going to do this one."

עכשיו אעבוד על זה. (צחוק) ועכשיו אעשה את זה."

He did this until Sir Robert Peel, then Prime Minister,

הוא עשה זאת עד אשר סר רוברט פיל, ראש-הממשלה דאז,

basically kicked him out of Number 10 Downing Street,

בעצם סילק אותו אל מחוץ לדאונינג 10,

and kicking him out, in those days, that meant saying,

ולסלק, פירוש הדבר באותם הימים היה לומר,

"I bid you good day, sir." (Laughter)

"אני מאחל לך יום טוב, אדוני." (צחוק)

The thing he designed was this monstrosity here,

הדבר שהוא הגה היה המפלצת הזו כאן,

the analytical engine. Now, just to give you an idea of this,

המכונה האנליטית. רק כדי לתת לכם מושג עליה,

this is a view from above.

זהו מבט מלמעלה.

Every one of these circles is a cog, a stack of cogs,

כל אחד מהעיגולים האלה הוא גלגל-שיניים, ערימת גלגלי-שיניים,

and this thing is as big as a steam locomotive.

והדבר הזה גדול כמו קטר קיטור.

So as I go through this talk, I want you to imagine

לכן לאורך ההרצאה, אבקש שתדמיינו

this gigantic machine. We heard those wonderful sounds

את המכונה הענקית הזו. שמענו את הקולות הנפלאים ההם

of what this thing would have sounded like.

של איך שהמכונה הזו עשויה היתה להישמע.

And I'm going to take you through the architecture of the machine

אקח אתכם לסיור דרך ארכיטקטורת המכונה

— that's why it's computer architecture —

-- לכן קוראים לזה ארכיטקטורת מחשבים --

and tell you about this machine, which is a computer.

ואספר לכם על המכונה, שהיא בעצם מחשב.

So let's talk about the memory. The memory

הבה נדבר על הזיכרון. הזיכרון דומה מאוד

is very like the memory of a computer today,

לזיכרון מחשב של היום,

except it was all made out of metal,

אלא שהוא היה עשוי ממתכת,

stacks and stacks of cogs, 30 cogs high.

ערימות על גבי ערימות של גלגלי-שיניים, בגובה 30 גלגלי-שיניים.

Imagine a thing this high of cogs,

תחשבו על משהו שעשוי מגלגלי-שיניים בגובה כזה,

hundreds and hundreds of them,

מאות על גבי מאות,

and they've got numbers on them.

ועליהם רשומים מספרים.

It's a decimal machine. Everything's done in decimal.

זוהי מכונה עשרונית. הכל מתבצע באופן עשרוני.

And he thought about using binary. The problem

הוא חשב להשתמש בשיטה הבינארית.

with using binary is that the machine would have been so

הבעיה בשיטה זו שהמכונה היתה אז

tall, it would have been ridiculous. As it is, it's enormous.

כל-כך גבוהה שזה פשוט לא מציאותי. גם ככה היא ענקית.

So he's got memory.

יש גם זיכרון.

The memory is this bit over here.

הזיכרון זו הפיסה הזו כאן.

You see it all like this.

כולם נראים כך.

This monstrosity over here is the CPU, the chip, if you like.

המפלצת הזו כאן זה המעבד, השבב אם תרצו.

Of course, it's this big.

גם הוא כזה גדול.

Completely mechanical. This whole machine is mechanical.

הכל מיכני. כל המחשב הוא מיכני.

This is a picture of a prototype for part of the CPU

זוהי תמונת אב-טיפוס של רכיב מהמעבד

which is in the Science Museum.

הנמצא היום במוזיאון המדע.

The CPU could do the four fundamental functions of arithmetic --

המעבד יכל לבצע את ארבעת הפעולות הבסיסיות בחשבון --

so addition, multiplication, subtraction, division --

חיבור, חיסור, כפל וחילוק --

which already is a bit of a feat in metal,

שזה כבר הישג לבצע זאת עם מתכת,

but it could also do something that a computer does

אבל הוא יכל לעשות עוד משהו שמחשב עושה

and a calculator doesn't:

אבל מחשבון לא יכול:

this machine could look at its own internal memory and make a decision.

מכונה זו יכלה להסתכל על הזיכרון הפנימי שלה ולקבל החלטות.

It could do the "if then" for basic programmers,

היא יכלה לבצע את תנאי ה"אם אז" של מתכנת מתחיל,

and that fundamentally made it into a computer.

וזה בעיקרון הפך אותה למחשב.

It could compute. It couldn't just calculate. It could do more.

היא יכלה לחשב ולא רק לעשות פעולות חשבוניות.

Now, if we look at this, and we stop for a minute,

אם נעצור לרגע ונחשוב

and we think about chips today, we can't

על השבבים של היום,

look inside a silicon chip. It's just so tiny.

הרי איננו יכולים לראות אל תוך שבב הסיליקון. הוא כל-כך קטן.

Yet if you did, you would see something

אבל אם בכל זאת היינו יכולים,

very, very similar to this.

היינו רואים משהו שמאוד דומה לזה.

There's this incredible complexity in the CPU,

יש את המורכבות המדהימה במעבד,

and this incredible regularity in the memory.

ואת החוקיות המדהימה בזיכרון.

If you've ever seen an electron microscope picture,

אם ראיתם פעם תמונה של מיקרוסקופ אלקטרוני,

you'll see this. This all looks the same,

בטח ראיתם את זה. כל זה נראה אותו הדבר,

then there's this bit over here which is incredibly complicated.

ויש את הדבר הזה כאן שהוא מאוד מורכב.

All this cog wheel mechanism here is doing is what a computer does,

כל המנגנון הזה של גלגלי-השיניים עושה מה שמחשב עושה,

but of course you need to program this thing, and of course,

אבל ברור שצריך לתכנת אותו, וכמובן,

Babbage used the technology of the day

שבאבאג' השתמש בטכולוגיה של אז

and the technology that would reappear in the '50s, '60s and '70s,

ובטכנולוגיה שתופיע שוב בשנות ה-50, ה-60 וה-70 של מאה ה-20,

which is punch cards. This thing over here

שזה כרטיסי ניקוב. הדבר הזה כאן

is one of three punch card readers in here,

הוא אחד משלושת קוראי כרטיסי ניקוב,

and this is a program in the Science Museum, just

וזו תוכנה במוזיאון המדע,

not far from here, created by Charles Babbage,

ממש לא רחוק מכאן, שיצר צ'ארלס באבאג',

that is sitting there — you can go see it —

המונחת שם -- אפשר ללכת ולראות --

waiting for the machine to be built.

וממתינה למכונה שאמורה להיבנות.

And there's not just one of these, there's many of them.

ויש שם לא רק אחת כזו, יש הרבה כאלו.

He prepared programs anticipating this would happen.

הוא יצר תוכנות בציפייה שזה יקרה.

Now, the reason they used punch cards was that Jacquard,

הסיבה שהם השתמשו בכרטיסי ניקוב היתה שזאקארד,

in France, had created the Jacquard loom,

בצרפת, יצר את הנול של זאקארד,

which was weaving these incredible patterns controlled by punch cards,

שארג את הצורות המדהימות הללו בעזרת שליטה באמצעות כרטיסי ניקוב,

so he was just repurposing the technology of the day,

כך שהוא רק מצא ייעוד חדש לטכנולוגיה של אותם הימים,

and like everything else he did, he's using the technology

וכמו כל דבר אחר שהוא עשה, הוא השתמש בטכנולוגיה

of his era, so 1830s, 1840s, 1850s, cogs, steam,

של תקופתו כגון גלגלי-שיניים, קיטור, מכשירים מיכניים של שנות ה-1830,

mechanical devices. Ironically, born the same year

1840, 1850. באופן אירוני, באותה שנה בה נולד באבאג',

as Charles Babbage was Michael Faraday,

נולד גם מייקל פאראדיי,

who would completely revolutionize everything

שגרם למהפיכה רבתית בהכל

with the dynamo, transformers, all these sorts of things.

עם הדינמו, שנאים וכדומה.

Babbage, of course, wanted to use proven technology,

באבאג' כמובן רצה להשתמש בטכנולוגיה מוכחת,

so steam and things.

כמו קיטור וכדומה.

Now, he needed accessories.

הוא נזקק לאביזרי עזר.

Obviously, you've got a computer now.

טוב, היום יש לנו את המחשב.

You've got punch cards, a CPU and memory.

יש לנו כרטיסי ניקוב, מעבד וזיכרון.

You need accessories you're going to come with.

יש צורך באביזרי עזר שאפשר לעבוד איתם.

You're not just going to have that,

אלה לא באים בקלות.

So, first of all, you had sound. You had a bell,

כך שבתחילה היה צליל. היה פעמון,

so if anything went wrong — (Laughter) —

כך שאם משהו לא היה כשורה -- (צחוק) --

or the machine needed the attendant to come to it,

או שהמכונה היתה זקוקה למטפל שייגש אליה,

there was a bell it could ring. (Laughter)

היה פעמון שאפשר לצלצל. (צחוק)

And there's actually an instruction on the punch card

למעשה קיימת הוראה על כרטיס הניקוב

which says "Ring the bell." So you can imagine this "Ting!"

האומרת "צלצל בפעמון". לכן ניתן לדמיין את ה"טינג!"

You know, just stop for a moment, imagine all those noises,

הבה נעצור לרגע ונדמיין את כל הרעשים הללו,

this thing, "Click, clack click click click,"

את ה"קליק, קלאק, קליק, קליק, קליק."

steam engine, "Ding," right? (Laughter)

מנוע קיטור, "דינג", נכון? (צחוק)

You also need a printer, obviously, and everyone needs a printer.

צריך גם מדפסת, ברור, כולם זקוקים למדפסת.

This is actually a picture of the printing mechanism for

זוהי למעשה תמונה של מנגנון הדפסה

another machine of his, called the Difference Engine No. 2,

במכונה אחרת שלו, הנקראת מכונת ההפרשים מס' 2,

which he never built, but which the Science Museum

שהוא מעולם לא בנה, אבל המוזיאון למדע

did build in the '80s and '90s.

כן בנה בשנות ה-80 וה-90.

It's completely mechanical, again, a printer.

היא כולה מיכנית, שוב, מדפסת.

It prints just numbers, because he was obsessed with numbers,

היא מדפיסה רק מספרים, כי היתה לו אובססיה למספרים,

but it does print onto paper, and it even does word wrapping,

אבל היא כן מדפיסה על נייר ואפילו מבצעת הורדת שורה,

so if you get to the end of the line, it goes around like that.

כך שאם מגיעים לסוף שורה, היא יורדת ככה.

You also need graphics, right?

צריך גם גרפיקה, נכון?

I mean, if you're going to do anything with graphics,

כלומר, אם ברצונכם להתעסק עם גרפיקה,

so he said, "Well, I need a plotter. I've got a big piece of paper

אז הוא אמר, "טוב, אני צריך מדפסת גרפית. יש לי חתיכת נייר גדולה,

and an ink pen and I'll make it plot."

עט-דיו ואצייר גרף."

So he designed a plotter as well,

לכן הוא גם תכנן מדפסת לגרפים,

and, you know, at that point, I think he got pretty much

ובשלב זה, אני חושב שהיתה לו

a pretty good machine.

מכונה די טובה.

Along comes this woman, Ada Lovelace.

באותו זמן הופיעה אישה זו, אדה לאבלס.

Now, imagine these soirees, all these great and good comes along.

תנסו לדמיין את הנשפים, כל המכובדים מגיעים.

This lady is the daughter of the mad, bad

אישה זו היא בתו של לורד ביירון

and dangerous-to-know Lord Byron,

המשוגע, הרע והמסוכן,

and her mother, being a bit worried that she might have

ואימה, בהיותה קצת מודאגת שבתה אולי

inherited some of Lord Byron's madness and badness,

ירשה חלק מהשיגעון והרוע של לורד ביירון,

thought, "I know the solution: Mathematics is the solution.

חשבה, "יש לי פיתרון: מתמטיקה היא הפיתרון.

We'll teach her mathematics. That'll calm her down."

נלמד אותה מתמטיקה. זה ירגיע אותה."

(Laughter) Because of course,

(צחוק) כי הרי ברור,

there's never been a mathematician that's gone crazy,

אף פעם לא היה מתמטיקאי שהשתגע,

so, you know, that'll be fine. (Laughter)

לכן הכל יהיה בסדר. (צחוק)

Everything'll be fine. So she's got this mathematical training,

כך היא קיבלה הכשרה מתמטית,

and she goes to one of these soirees with her mother,

והיא הולכת לאחד הנשפים עם אימה,

and Charles Babbage, you know, gets out his machine.

וצ'ארלס באבאג' מוציא החוצה את המכונה שלו.

The Duke of Wellington is there, you know,

גם הדוכס מוולינגטון שם.

get out the machine, obviously demonstrates it,

הוא מוציא את המכונה, מציג את ביצועיה,

and she gets it. She's the only person in his lifetime, really,

והיא פתאום תופסת את זה. היא האדם היחיד בחייו, ממש כך,

who said, "I understand what this does,

שאומר, "אני מבינה מה זה עושה,

and I understand the future of this machine."

ואני מבינה מה צופן העתיד למכונה זו."

And we owe to her an enormous amount because we know

אנו חבים לה המון כי אנו יודעים

a lot about the machine that Babbage was intending to build

הרבה דברים על המכונה שבאבאג' התכוון לבנות,

because of her.

אך ורק בגללה.

Now, some people call her the first programmer.

יש כאלה המכנים אותה המתכנתת הראשונה.

This is actually from one of -- the paper that she translated.

זהו קטע מאחד התרגומים שלה.

This is a program written in a particular style.

זוהי תוכנית הכתובה בסגנון מיוחד.

It's not, historically, totally accurate that she's the first programmer,

היסטורית זה כלל לא מדוייק שהיא המתכנתת הראשונה,

and actually, she did something more amazing.

אבל למעשה, היא עשתה משהו יותר מדהים.

Rather than just being a programmer,

סתם מאשר להיות מתכנתת,

she saw something that Babbage didn't.

היא ראתה משהו שבאבאג' לא.

Babbage was totally obsessed with mathematics.

באבאג' היה שקוע לחלוטין במתמטיקה.

He was building a machine to do mathematics,

הוא בנה מכונה שתבצע פעולות מתמטיות,

and Lovelace said, "You could do more than mathematics

ולאבלס אמרה, "אפשר לעשות יותר ממתמטיקה

on this machine." And just as you do,

במכונה זו." וכמו שאתם,

everyone in this room already's got a computer on them

לכל אחד כאן יש עליו מחשב

right now, because they've got a phone.

ממש כרגע, כי יש לכם טלפון (נייד).

If you go into that phone, every single thing in that phone

אם תיכנסו לטלפון, כל דבר באותו טלפון,

or computer or any other computing device

או מחשב או כל מכשיר חישוב אחר

is mathematics. It's all numbers at the bottom.

זה מתמטיקה. בסופו של דבר הכל מספרים.

Whether it's video or text or music or voice, it's all numbers,

בין אם זה וידאו או טקסט או מוזיקה או קול, הכל זה מספרים,

it's all, underlying it, mathematical functions happening,

אצל כולם, מונחות ביסודם פונקציות מתמטיות שפועלות,

and Lovelace said, "Just because you're doing

ולאבלס אמרה, "רק בגלל שאתם מתעסקים

mathematical functions and symbols

בפונקציות וסמלים מתמטיים,

doesn't mean these things can't represent

אין פירוש הדבר שהם לא יכולים לייצג

other things in the real world, such as music."

דברים אחרים מהעולם הממשי, כגון מוזיקה."

This was a huge leap, because Babbage is there saying,

זו היתה קפיצה ענקית, כי באבאג' שם אומר,

"We could compute these amazing functions and print out

"אנו יכולים לחשב את הפונקציות ולהדפיס

tables of numbers and draw graphs," — (Laughter) —

טבלאות מספרים ולצייר גרפים," -- צחוק --

and Lovelace is there and she says, "Look,

ולאבלס עומדת שם ואומרת, "תראו,

this thing could even compose music if you

הדבר הזה יכול אפילו להלחין מוזיקה

told it a representation of music numerically."

אם תגידו לו כיצד לייצג מוזיקה במספרים."

So this is what I call Lovelace's Leap.

זה מה שאני קורא לו הקפיצה של לאבלס.

When you say she's a programmer, she did do some,

כאשר אומרים שהיא מתכנתת, היא אכן עשתה זאת,

but the real thing is to have said the future is going to be

אבל הדבר היותר משמעותי זה לומר שהעתיד הולך להיות

much, much more than this.

הרבה יותר מזה.

Now, a hundred years later, this guy comes along,

מאה שנים מאוחר יותר, אדם זה הופיע,

Alan Turing, and in 1936, and invents the computer all over again.

אלן טורינג, וב-1936 המציא את המחשב שוב מחדש.

Now, of course, Babbage's machine was entirely mechanical.

ברור שהמכונה של באבאג' היתה כולה מיכנית.

Turing's machine was entirely theoretical.

המכונה של טורינג היתה כולה בתאוריה.

Both of these guys were coming from a mathematical perspective,

שני האנשים הללו באו מתפיסה מתמטית,

but Turing told us something very important.

אבל טורינג סיפר לנו משהו מאוד חשוב.

He laid down the mathematical foundations

הוא הניח את יסודות המתמטיקה

for computer science, and said,

בעבור מדעי המחשב ואמר,

"It doesn't matter how you make a computer."

"אין זה חשוב כיצד בונים מחשב."

It doesn't matter if your computer's mechanical,

אין זה משנה אם המחשב שלכם מיכני,

like Babbage's was, or electronic, like computers are today,

כמו של באבאג', או אלקטרוני, כמו המחשבים היום,

or perhaps in the future, cells, or, again,

או אולי בעתיד יהיה עשוי מתאים, או שוב,

mechanical again, once we get into nanotechnology.

מיכני, ברגע שניכנס לננו-טכנולוגיה.

We could go back to Babbage's machine

נוכל לחזור למכונה של באבאג'

and just make it tiny. All those things are computers.

ולהפכה לזעירה. כל הדברים הללו הם מחשבים.

There is in a sense a computing essence.

יש בבסיסם עיקרון חישובי.

This is called the Church–Turing thesis.

זה נקרא תיזת צ'רצ'-טורינג.

And so suddenly, you get this link where you say

ואז לפתע, נוצר הקשר ואנו אומרים

this thing Babbage had built really was a computer.

שהדבר הזה שבאבאג' בנה היה באמת מחשב.

In fact, it was capable of doing everything we do today

בעצם, הוא היה מסוגל לעשול כל דבר שאנו עושים כיום

with computers, only really slowly. (Laughter)

עם מחשבים, אבל בצורה מאוד איטית. (צחוק)

To give you an idea of how slowly,

כדי לתת מושג עד כמה איטי,

it had about 1k of memory.

היה לו זיכרון 1K.

It used punch cards, which were being fed in,

הוא השתמש בכרטיסי ניקוב שהוזנו פנימה,

and it ran about 10,000 times slower the first ZX81.

והוא פעל פי-10,000 לאט יותר מאשר ZX81 הראשון.

It did have a RAM pack.

היה לו זיכרון RAM.

You could add on a lot of extra memory if you wanted to.

ניתן היה להוסיף המון זיכרון נוסף אם רצו בכך.

(Laughter) So, where does that bring us today?

(צחוק) אז, לאן זה מביא אותנו היום?

So there are plans.

יש תיכנונים.

Over in Swindon, the Science Museum archives,

בסווינדון, בארכיוני מוזיאון המדע,

there are hundreds of plans and thousands of pages

ישנן המון תוכניות ואלפי דפים

of notes written by Charles Babbage about this analytical engine.

של הערות שנכתבו על-ידי צ'ארלס באבאג' על המכונה האנליטית הזו.

One of those is a set of plans that we call Plan 28,

אחת מהן היא מערך של תוכניות שאנו קוראים לה תוכנית 28,

and that is also the name of a charity that I started

וזהו גם שמה של פעילות צדקה שיזמתי

with Doron Swade, who was the curator of computing

ביחד עם דורון סווייד, שהיה הממונה על מיחשוב

at the Science Museum, and also the person who drove

במוזיאון המדע, וגם זה שהוביל

the project to build a difference engine,

את המיזם לבניית מכונת ההפרשים,

and our plan is to build it.

ואנו מתכננים לבנותה.

Here in South Kensington, we will build the analytical engine.

כאן בדרום קנסינגטון נבנה את המכונה האנליטית.

The project has a number of parts to it.

למיזם מספר חלקים.

One was the scanning of Babbage's archive.

אחד היה סריקת הארכיון של באבאג'.

That's been done. The second is now the study

זה מתבצע. השני הוא הלימוד

of all of those plans to determine what to build.

של כל אותן התוכניות כדי להחליט מה לבנות.

The third part is a computer simulation of that machine,

החלק השלישי זה הדמיית מחשב של אותה מכונה,

and the last part is to physically build it at the Science Museum.

והחלק האחרון זה לבנות אותה פיזית במוזיאון המדע.

When it's built, you'll finally be able to understand how a computer works,

כאשר היא תיבנה, נוכל סוף, סוף להבין כיצד עובד מחשב,

because rather than having a tiny chip in front of you,

כי במקום שיהיה לפנינו שבב זעיר,

you've got to look at this humongous thing and say, "Ah,

נוכל להסתכל על הדבר העצום הזה ולומר,

I see the memory operating, I see the CPU operating,

"אה, אני רואה זיכרון בפעולה, אני רואה מעבד בפעולה,

I hear it operating. I probably smell it operating." (Laughter)

אני שומע אותם עובדים. אולי אני מריח אותם בזמן עבודתם." (צחוק)

But in between that we're going to do a simulation.

אבל לפני זה אנו הולכים לעשות הדמיה.

Babbage himself wrote, he said,

באבאג' עצמו כתב, הוא אמר,

as soon as the analytical engine exists,

ברגע שהמכונה האנליטית תתקיים,

it will surely guide the future course of science.

היא לבטח תצביע על המסלול העתידי של המדע.

Of course, he never built it, because he was always fiddling

כמובן, הוא אף פעם לא בנה אותה, כי הוא כל הזמן התעסק

with new plans, but when it did get built, of course,

עם תכנונים חדשים, אבל כאשר כן בנו אותה,

in the 1940s, everything changed.

בשנות ה-1940, הכל השתנה.

Now, I'll just give you a little taste of what it looks like

עכשיו, רק על קצה המזלג, אתן לכם מושג

in motion with a video which shows

כיצד זה נראה בתנועה בעזרת סרטון המראה

just one part of the CPU mechanism working.

רק חלק אחד ממנגנון המעבד שעובד.

So this is just three sets of cogs,

אלה רק 3 מערכים של גלגלי-שיניים,

and it's going to add. This is the adding mechanism

והם עומדים לעשות פעולת חיבור מתמטי. זהו מנגנון חיבור מתמטי

in action, so you imagine this gigantic machine.

בפעולה, וכך, תדמיינו את כל המכונה הענקית הזו.

So, give me five years.

תנו לי 5 שנים.

Before the 2030s happen, we'll have it.

לפני 2030, תהיה לנו אותה.

Thank you very much. (Applause)

תודה רבה לכם. (מחיאות כפיים)