How do dogs "see" with their noses? - Alexandra Horowitz

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

"Hi, Bob."

"הי בוב."

"Morning, Kelly. The tulips looks great."

"בוקר טוב קלי. הצבעונים נראים מעולה."

Have you ever wondered how your dog experiences the world?

האם אי פעם תהיתם איך הכלבים שלכם חווים את העולם?

Here's what she sees.

הינה מה שהיא רואה.

Not terribly interesting.

לא ממש מעניין.

But what she smells, that's a totally different story.

אבל מה שהיא מריחה, זה סיפור שונה לגמרי.

And it begins at her wonderfully developed nose.

וזה מתחיל באף המפותח להפליא שלה.

As your dog catches the first hints of fresh air,

כשהכלבה שלכם קולטת את הרמזים הראשונים של אוויר טרי,

her nose's moist, spongy outside helps capture any scents the breeze carries.

החלק החיצוני הלח, הספוגי של האף שלה עוזר ללכוד כל ריח שהבריזה נושאת.

The ability to smell separately with each nostril,

היכולת להריח בנפרד עם כל נחיר,

smelling in stereo,

להריח בסטראו,

helps to determine the direction of the smell's source

עוזר לקבוע את הכיוון של מקור הריח

so that within the first few moments of sniffing,

כך שתוך הרגעים הראשונים של רחרוח,

the dog starts to become aware of not just what kind of things are out there

הכלבה מתחילה להיות מודעת לא רק לסוג הדברים שיש שם

but also where they're located.

אלא גם למיקום שלהם.

As air enters the nose,

כשאוויר נכנס לאף.

a small fold of tissue divides it into two separate folds,

כפל קטן של רקמה מחלק אותו לשני קפלים נפרדים,

one for breathing and one just for smelling.

אחד לשאיפה ואחד רק להרחה.

This second airflow enters a region

זרם האוויר השני נכנס לאזור

filled with highly specialized olfactory receptor cells,

מלא עם תאים מתמחים שנקראים תאי האופקטורי,

several hundred millions of them, compaired to our five million.

כמה מאות מליונים מהם, יחסית לחמישה מליון שלנו.

And unlike our clumsy way of breathing in and out through the same passage,

ובניגוד לדרך המגושמת שלנו לנשימה פנימה והחוצה דרך אותו מעבר,

dogs exhale through slits at the side of their nose,

כלבים נושפים דרך חרכים בצד האף שלהם,

creating swirls of air that help draw in new odor molecules

וכך יוצרים מערבולות של אוויר שעוזרות למשוך מולקולות ריח

and allow odor concentration to build up over mulitple sniffs.

ומאפשרות לריכוזי ריח להבנות במהלך רחרוחים מרובים.

But all that impressive nasal architecture wouldn't be much help

אבל כל הארכיטקטורה האפית המרשימה הזו לא היתה עוזרת הרבה

without something to process the loads of information the nose scoops up.

בלי משהו לעבד את כמויות המידע שהאף אוסף.

And it turns out that the olfactory system dedicated to proessing smells

ומסתבר שמערכת האופקטורי שמוקדשת לניתוח ריחות

takes up many times more relative brain area in dogs than in humans.

לוקחת הרבה יותר נפח מוח יחסי בכלבים מאשר באנשים.

All of this allows dogs to distinguish

כל זה מאפשר לכלבים להבחין

and remember a staggering variety of specific scents

ולזכור מספר עצום של ריחות ספציפיים

at concentrations up to 100 million times less than what our noses can detect.

בריכוזים קטנים פי 100 מיליון ממה שהאפים שלנו יכולים לזהות.

If you can smell a spritz of perfume in a small room,

אתם אתם יכולים להריח התזת בושם בחדר קטן,

a dog would have no trouble smelling it in an enclosed stadium

לכלב לא תהיה בעיה להריח אותה באצטדיון סגור

and distinguishing its ingredients, to boot.

ולהבחין ברכיבים ללא בעיה

And everything in the street, every passing person or car,

והכל ברחוב, כל אדם או מכונית עוברת,

any contents of the neighbor's trash,

כל תוכן של פח של שכנים,

each type of tree,

כל סוג של עץ,

and all the birds and insects in it

וכל הציפורים והחרקים שבו

has a distinct odor profile telling your dog what it is, where it is,

לכולם יש פרופיל ריח יחודי שאומר לכלבה שלכם מה הוא, היכן הוא,

and which direction it's moving in.

ובאיזה כיוון הוא נע.

Besides being much more powerful than ours,

חוץ מלהיות הרבה יותר חזקים משלנו,

a dog's sense of smell can pick up things that can't even be seen at all.

חוש הריח של הכלב יכול לזהות דברים שלא נראים בכלל.

A whole separate olfactory system,

מערכת אופקטורי שלמה נפרדת,

called the vomeronasal organ, above the roof of the mouth,

שנקראת איבר הוומרונאזלי, מעל תקרת הפה,

detects the hormones all animals, Including humans, naturally release.

מזהה את ההורמונים שכל החיות, כולל אנשים, שמשוחררים בטבעיות.

It lets dogs identify potential mates,

זה מאפשר לכלבים לזהות בני זוג פונטציאלים,

or distinguish between friendly and hostile animals.

או להבדיל בין חיות עוינות או לא.

It alerts them to our various emotional states,

זה מתריע להם על המצבים הרגשיים שלנו,

and it can even tell them when someone is pregnant or sick.

וזה יכול אפילו להגיד להם כשמישהי בהריון או חולה.

Because olfaction is more primal than other senses,

בגלל שחוש הריח שלנו הוא פרימיטיבי יותר משאר החושים שלנו,

bypassing the thalamus to connect directly to the brain structures

עקיפת התלמוס כדי להתחבר ישירות למבני המוח

involving emotion and instinct,

כולל רגשות ואינסטינקטים,

we might even say a dog's perception is more immediate and visceral than ours.

אנחנו אולי אפילו יכולים להגיד שהתפיסה של כלב היא יותר מיידית ובטנית משלנו.

But the most amazing thing about your dog's nose

אבל הדבר הכי מדהים בנוגע לאף של הכלב שלכם

is that it can traverse time.

זה שהוא יכול לנוע בזמן.

The past appears in tracks left by passersby,

העבר מופיע בעקבות שנשארו על ידי עוברים,

and by the warmth of a recently parked car

ועל ידי החום של מכונית שהוחנתה לאחרונה

where the residue of where you've been and what you've done recently.

הם השאריות של היכן הייתם ומה עשיתם לאחרונה.

Landmarks like fire hydrants and trees

סימני דרך כמו ברזי כיבוי ועצים

are aromatic bulletin boards carrying messages of who's been by,

הם לוחות מודעות ארומטיים שנושאים הודעות של מי שהיה שם,

what they've been eating,

ומה הם אכלו,

and how they're feeling.

ואיך הם מרגישים.

And the future is in the breeze,

והעתיד הוא בבריזה,

alerting them to something or someone approaching long before you see them.

מתריע להם על משהו או מישהו שמתקרב הרבה לפני שאתם רואים אותו.

Where we see and hear something at a single moment,

במקום בו אנחנו רואים או שומעים משהו באותו הרגע,

a dog smells an entire story from start to finish.

כלב מריח את כל הסיפור מההתחלה עד הסוף.

In some of the best examples of canine-human collaboration,

בכמה מהדוגמאות הכי טובות של שיתוף פעולה בין אדם לכלבים,

dogs help us by sharing and reacting to those stories.

כלבים עוזרים לנו על ידי שיתוף והגבה לסיפורים האלה.

They can respond with kindness to people in distress,

הם יכולים להגיב עם טוב לב לאנשים בצרה,

or with aggression to threats

או עם אגרסיה לאיומים

because stress and anger manifest as a cloud of hormones

מפני שלחץ וכעס מתבטאים כענן של הורמונים

recognizable to the dog's nose.

שמוכרים לאף הכלב.

With the proper training,

עם אימון מתאים,

they can even alert us to invisible threats

הם יכולים אפילו להתריע על איומים בלתי נראים

ranging from bombs to cancer.

שנעים מפצצות לסרטן.

As it turns out, humanity's best friend

מסתבר, שהחברים הכי טובים של האנושות

is not one who experiences the same things we do,

לא חווים את אותם הדברים כמונו,

but one whose incredible nose reveals a whole other world beyond our eyes.

אלא אחד שהאף המופלא שלו מגלה עולם שונה לחלוטין מעבר לעיניינו.