Vampires: Folklore, fantasy and fact - Michael Molina

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Zeeva Livshitz

Good evening!

ערב טוב!

What's the matter?

מה קרה?

Are you afraid of vampires?

אתם מפחדים מערפדים?

He he, no need to worry,

חה חה, אין צורך לדאוג,

I'm not staying for dinner.

אני לא נשאר לארוחת ערב.

(Laughter)

אהאהאה. אני פה כדי להדריך אתכם

I'm here to guide you through a brief history of vampires,

בהסטוריה הקצרה של ערפדים,

illustrating how our image has changed

שמתארת איך הדמות שלנו השתנתה

from a shambling corpse

מגופות רופפות

to the dapper gentleman you see before you.

לג'נטלמן המגונדר שאתם רואים לפניכם.

Vampires are nearly as old as you humans.

ערפדים הם כמעט עתיקים כמו בני אדם.

Stories about us, revenants,

סיפורים עלינו, העדויות שלנו,

מופיעות בתרבות אחורה

appear in cultures extending as far back as prehistoric times.

רחוק עד הזמנים הפרה היסטוריים.

But we weren't called vampires back then

אבל אנחנו לא נקראנו ערפדים אז

and most of us did not look the way we imagine vampires today.

ורובינו לא נראנו כמו

שאנחנו מדמיינים ערפדים היום,

Ha, far from it!

רחוק מאוד מזה!

For example, the Mesopotamian Lamashtu

לדוגמה, הלמשטו ממסופוטמיה

was a creature with the head of a lion and the body of the donkey,

היה יצור עם ראש אריה

וגוף של חמור,

and the ancient Greek striges

והסטריגס היווני העתיק

were simply described as bloodthirsty birds.

היו פשוט מתוארים כציפורים צמאות לדם.

Others were even stranger.

אחרים היו אפילו מוזרים יותר.

The Philippine manananggal would sever her upper torso

המנננגאי הפיליפיני היתה קוטעת את פלג הגוף העליון שלה

and sprout huge, bat-like wings to fly.

והיתה מגדלת כנפיים ענקיות דמויות עטלף כדי לעוף.

The Malaysian penanggalan was a flying female head

הפננגלן המלאי היה ראש נשי מעופף

with dangling entrails.

עם קרביים משתלשלים.

(Laughter)

חחחחחח.

And the Australian Yara-ma-yha-who

והירא-מה-יה-הו האוסטרלי

was a little red guy with a big head,

היה בחור אדום קטן עם ראש גדול,

a large mouth,

פה גדול,

and bloodsuckers on his hands and feet.

ומוצצי דם על ידיו ורגליו.

Oh, and let's not forget the Caribbean's soucouyant,

אוה, והבה לא נשכח את הסקויאן הקריבי,

the West African obayifo,

האובייפו האפריקאי,

and the Mexican Tlahuelpuchi.

והתלהולפוצ'י המקסיקני.

(Laughter)

חחח, מקסימים, לא?

Charming, aren't they?

Though they may look vastly different,

למרות שאולי הם נראים מאוד שונים,

all of these beings have one common characteristic:

לכל הישויות האלו יש תכונה משותפת:

They sustain themselves by consuming the life force of a living creature.

הם מקיימים את עצמם על ידי צריכת

כוח החיים של יצורים חיים.

This shared trait is what defines a vampire --

התכונה המשותפת הזו היא מה שמגדיר ערפד -

all the other attributes change with the tides.

כל התכונות האחרות משתנות עם הגלים.

So, how do we arrive

אז, איך אנחנו מגיעים

at the reanimated fellow you see before you?

לבחור החי מחדש שאתם רואים לפניכם?

Our modern ideal emerges in 18th-century Eastern Europe.

האידיאל המודרני צץ

במאה ה 18 במזרח אירופה.

With the dramatic increase of vampire superstitions,

עם העליה הדרמטית באמונות תפלות בערפדים,

stories of bloodsucking, shadowy creatures

סיפורים על יצורים מוצצי דם ואפלים

become nightly bedside terrors.

הפכו לסיפורי לילה מפחידים.

And popular folklore,

ופולקלור פופולרי,

like the moroi among the Romani people

כמו המורוי בין אנשי הרומני

and the lugat in Albania,

והלוגט באלבניה,

provide the most common vampire traits known today,

מספקים את רוב תכונות הערפדים הנפוצות שידועות היום,

such as vampires being undead

כמו שהערפדים הם לא מתים

and nocturnal and shape-shifting.

וליליים

ומשנים צורה.

You see, Eastern Europe in the 18th century

אתם מבינים, מזרח אירופה במאה ה 18

was a pretty grim place

היתה מקום די עגום

with many deaths occurring from unknown diseases and plagues.

עם הרבה מיתות מתרחשות

ממחלות לא ידועות ומגפות.

Without medical explanations, people searched for supernatural causes

בלי הסבר רפואי,

אנשים חיפשו מקור על טבעי

and found what looked like evidence in the corpses of the victims.

ומצאו מה שנראה כמו עדויות

בגופות הקורבנות.

When villagers dug up bodies

כשהכפריים חפרו את הגופות

to discern the cause of the mysterious deaths,

כדי לאבחן את סיבות המוות המסתוריות,

they would often find the cadavers

הם היו מוצאים הרבה פעמים גופות

looking very much alive --

שנראות ממש חיות -

longer hair and fingernails,

שיער וציפורניים ארוכים יותר,

bloated bellies,

בטן נפוחה,

and blood at the corners of mouths.

ודם בצד הפה.

(Laughter)

חחחח, בברור, האנשים האלה לא היו מתים באמת.

Clearly, these people were not really dead.

Heh, they were vampires!

חחח, הם היו ערפדים!

And they had been leaving their graves

והם היו עוזבים את הקברים שלהם

כדי לשבוע מהחיים.

to feast on the living.

(Grunt)

The terrified villagers would quickly enact

הכפריים המבועתים היו מייד מתחילים

a ritual to kill the undead.

בטקס כדי להרוג את הלא מתים.

The practices varied across the region,

הפעולות היו שונות ברחבי האזור,

but usually included beheadings,

אבל בדרך כלל כללו כריתת ראש,

burnings, and staking the body to the coffin

שריפה,

ושיפוד הגופה לארון

to prevent it from getting up.

כדי למנוע ממנה לקום.

(Laughter)

Grizzly stuff!

דברים די מגעילים!

But what the villagers interpreted as unholy reanimation

אבל מה שהכפריים פרשו כחזרה לחיים לא קדושה,

were actually normal symptoms of death.

הם למעשה סמפטומים נורמליים של מוות.

When a body decomposes, the skin dehydrates,

כשגוף נרקב,

העור מתייבש,

causing the hair and fingernails to extend.

מה שגורם לציפורניים ולשער להתארך.

Bacteria in the stomach creates gases

בקטריות בבטן יוצרות גזים

that fill the belly,

שממלאים את הבטן,

which force out blood and matter through the mouth.

מה שדוחף את האוכל והחומרים האחרים מהפה.

Unfortunately, this science was not yet known,

לצערם, מדע זה עוד לא היה ידוע אז,

so the villagers kept digging.

אז הכפריים המשיכו לחפור.

In fact, so many bodies were dug up

למעשה, כל כך הרבה גופות נחפרו

that the Empress of Austria

שקיסרית אוסטריה שלחה

sent her physician around to disprove the vampire stories,

את הרופא שלה להפריך את סיפורי הערפדים,

and she even established a law prohibiting grave tampering.

והיא אפילו חוקקה חוק

שאוסר פגיעה בקברים.

Still, even after the vampire hunts had died down,

עדיין, אפילו אחרי שמצודי הערפדים שכחו,

the stories of legends survived in local superstition.

הסיפורים על האגדה שרדו

באמונות התפלות המקומיות.

This led to works of literature, such as Polidori's "The Vampyre,"

זה הוביל לעבודות ספרותיות,

כמו "הערפד" של פולידורי,

the Gothic novel "Carmilla,"

הנובל הגותי "קרמיליה,"

and, most famously, Bram Stoker's "Dracula."

והכי מפורסם, "דרקולה" של בראם סטוקר.

Although Stoker incorporated historical material,

למרות שסטוקר כלל חומר הסטורי,

like Elizabeth Báthory's virgin blood baths

כמו אמבטיות הדם של אליזבת' בת'ורי

and the brutal executions of Vlad Dracul,

וההוצאה להורג הברוטלית של ולאד דרקול,

it was these local myths

היו אלה האגדות המקומיות

that inspired the main elements of his story:

שנתנו השראה לאלמנטים העיקריים של הסיפור:

the Transylvanian setting,

הסביבה של טרנסילבניה,

using garlic to defend oneself,

השימוש בשום להגנה עצמית,

and the staking of the heart.

ושיפוד הלב.

While these attributes are certainly familiar to us,

בעוד התכונות האלה בהחלט מוכרות לנו,

elements he invented himself have also lasted over the years:

חלקים שהמציא בעצמו

גם נשארו במהלך השנים:

fear of crucifixes,

פחד מצלבים,

weakness in sunlight,

חולשה באור שמש,

and the vampire's inability to see their reflection.

וחוסר היכולת של ערפד

לראות את ההשתקפות של עצמם.

By inventing new traits,

על ידי המצאת תכונות חדשות,

Stoker perfectly enacted the age-old tradition

סטוקר המשיך את המסורת העתיקה

of elaborating upon and expanding the myth of vampires.

של פירוט

והרחבת מיתוסי הערפדים.

As we saw, maybe you met my relatives,

כמו שראינו,

אולי פגשתם קרובי משפחה,

a huge of variety of creatures stalked the night before Dracula,

מגוון שלם של יצורים שאורבים בלילה

לפני דרקולה,

and many more will continue to creep through our nightmares.

והרבה יותר ימשיכו

לזחול בסיוטים שלנו.

Yet, so long as they subsist off a living being's life force,

ועדיין, כל עוד הם מתקיימים

מכוח החיים של אדם חי,

they are part of my tribe.

הם חלק מהשבט.

Even sparkling vampires can be included.

אפילו ערפדים מנצנצים יכולים להכלל.

After all, it's the continued storytelling and reimagining of the vampire legend

אחרי הכל, זה סיפור הסיפורים המתמשך

והדמיון מחדש של אגדת הערפדים

that allows us to truly live

ומאפשר לנו באמת לחיות

forever.

לנצח.

(Ominous laughter)

אהההההההה!