The rise and fall of history’s first empire - Soraya Field Fiorio

תרגום: עריכה: zeeva livshitz

History’s first empire rose out of a hot, dry landscape,

האימפריה הראשונה בהסטוריה צמחה בנוף חם ויבש,

בלי גשם להשקות את היבולים, בלי עצים או אבנים לבניה.

without rainfall to nourish crops, without trees or stones for building.

In spite of all this, its inhabitants built the world’s first cities,

למרות כל זה, המתיישבים שלה בנו את הערים הראשונות בעולם,

with monumental architecture and large populations—

עם אדריכלות מונומנטלית ואוכלוסיות גדולות --

and they built them entirely out of mud.

והם בנו אותן לגמרי מבוץ.

Sumer occupied the southern part of modern Iraq

שומר איכלסה את החלק הדרומי של עיראק המודרנית

in the region called Mesopotamia.

באזור שנקרא מסופוטמיה.

Mesopotamia means “between two rivers”—

מסופוטמיה משמעה "בין שני הנהרות" --

the Tigris and the Euphrates.

הפרת והחידקל.

Around 5000 BCE, early Sumerians used irrigation channels, dams, and reservoirs

סביב 5000 לפנה“ס השומרים הקדומים השתמשו בתעלות השקיה, סכרים, ומאגרים

כדי להפנות מי נהר לחקלאות על שטחי אדמה גדולים ויבשים לגמרי.

to redirect river water and farm large areas of previously bone-dry land.

Agricultural communities like this were slowly springing up around the world.

קהילות חקלאיות כאלו צצו באיטיות מסביב לעולם.

But Sumerians were the first to take the next step.

אבל השומרים היו הראשונים לעשות את השלב הבא.

Using clay bricks made from river mud,

בשימוש בלבני חימר עשויות מבוץ נהר,

they began to build multi-storied homes and temples.

הם החלו לבנות בתים ומקדשים מרובי קומות.

They invented the wheel—

הם המציאו את הגלגל --

a potter’s wheel, for turning mud into household goods and tools.

גלגל הכדרות, לייצר כלים ביתיים מבוץ.

Those clay bricks gave rise to the world’s first cities,

לבני החימר האלו הביאו לעליית הערים הראשונות בעולם,

probably around 4500 BCE.

כנראה סביב 4500 לפני הספירה.

At the top of the city’s social ladder were priests and priestesses,

בראש הסולם החברתי של הערים האלה עמדו הכהנים והכהנות,

who were considered nobility,

שנחשבו לאצולה,

then merchants, craftspeople, farmers, and enslaved people.

אחריהם הסוחרים, בעלי המלאכה, החקלאים, והמשועבדים.

The Sumerian empire consisted of distinct city-states

האמפריה השומרית כללה ערי מדינה מובדלות

that operated like small nations.

שפעלו כמו אומות קטנות.

They were loosely linked by language and spiritual belief

הן היו מקושרות באופן רופף על ידי שפה ואמונה רוחנית

but lacked centralized control.

אבל לא היה להן שלטון מרכזי.

The earliest cities were Uruk, Ur, and Eridu,

הערים המוקדמות היו אורוק, אור וארידו,

and eventually there were a dozen cities.

ובהמשך היו עשרות ערים.

Each had a king who served a role somewhere between a priest and a ruler.

לכל אחת היה מלך ששרת ככוהן או כשליט.

Sometimes they fought against each other to conquer new territories.

לפעמים הן נלחמו אחת בשניה כדי לכבוש טריטוריות חדשות.

Each city was dedicated to a patron deity, considered the city’s founder.

כל עיר היתה משוייכת לאל-פטרון שנחשב למייסד העיר.

The largest and most important building in the city was this patron god’s home:

המבנה הגדול והחשוב ביותר בעיר היה בית האל הפטרון:

the ziggurat, a temple designed as a stepped pyramid.

הזיגוראט, מקדש שתוכנן כפירמידה מדורגת.

Around 3200 BCE, Sumerians began to expand their reach.

סביב 3200 לפנה“ס ,השומרים החלו להרחיב את ההתפשטות שלהם.

The potter’s wheel found a new home on chariots and wagons.

גלגל הכדרות מצא בית חדש על כרכרות וקרונות.

They built boats out of reeds and date palm leaves,

הם בנו סירות מזרדים ועלי דקל,

with linen sails that carried them vast distances by river and sea.

עם מפרשי בד שנשאו אותם למרחקים ארוכים בנהר ובים.

To supplement scarce resources, they built a trade network

כדי להשלים את המשאבים המעטים, הם בנו רשת מסחר

with the rising kingdoms in Egypt, Anatolia, and Ethiopia,

עם הממלכות העולות במצרים, אנטוליה ואתיופיה,

importing gold, silver, lapis lazuli, and cedar wood.

ליבוא זהב, כסף, לפיס- לזולי, ועץ ארז.

Trade was the unlikely impetus

הסחר היה הזרז הבלתי סביר

for the invention of the world’s first writing system.

להמצאה של שיטת הכתב הראשונה בעולם.

It started as a system of accounting for Sumerian merchants

היא החלה כשיטה לחשבונאות של סוחרים שומרים

conducting business with traders abroad.

שניהלו עסקים עם סוחרים בארצות אחרות.

After a few hundred years, the early pictogram system

אחרי כמה מאות שנים, מערכת הפיקטוגרמה הראשונה

called cuneiform turned into a script.

שנקראה כתב יתדות הפכה לכתב.

The Sumerians drafted up the first written laws

השומרים גיבשו את חוקי הכתיבה הראשונים

and created the first school system, designed to teach the craft of writing—

ויצרו את מערכת בתי הספר הראשונה, שתוכננה ללמד את אמנות הכתיבה --

and pioneered some less exciting innovations, like bureaucracy and taxes.

והביאה כמה המצאות פחות מלהיבות, כמו ביורוקרטיה ומיסים.

In the schools, scribes studying from dawn to dusk,

לימודי כתיבה בבתי הספר נמשכו מעלות השחר ועד השקיעה,

from childhood well into adulthood.

מילדות לבגרות.

They learned accounting, mathematics, and copied works of literature—

הם למדו חשבונאות, ומתמטיקה, והעתיקו עבודות ספרותיות --

המנונים, מיתוסים, פתגמים, משלי חיות, ולחשים,

hymns, myths, proverbs, animal fables, magic spells,

and the first epics on clay tablets.

ואת האפוסים הראשונים על לוחות חימר.

Some of those tablets told the story of Gilgamesh,

כמה מהלוחות האלה סיפרו את הסיפור של גילגמש,

a king of the city of Uruk who was also the subject of mythical tales.

מלך העיר אורוק שהיה גם נושא של סיפורי אגדות.

But by the third millennium BCE, Sumer was no longer the only empire around,

אבל במילניום ה 3 לפנה“ס שומר כבר לא היתה האימפריה היחידה באזור

or even in Mesopotamia.

או אפילו במסופוטמיה.

Waves of nomadic tribes poured into the region from the north and east.

גלים של שבטי נוודים זרמו לאיזור מהצפון ומהמזרח.

Some newcomers looked up to the Sumerians, adopting their way of life

כמה מהמתיישבים תחדשים נשאו עיניים אל השומרים, אימצו את דרכי החיים שלהם

and using the cuneiform script to express their own languages.

והשתמשו בכתב היתדות כדי להביע את השפות שלהם.

ב 2300 לפנה“ס, המלך האכדי סרגון כבש את ערי המדינה השומריות.

In 2300 BCE, the Akkadian king Sargon conquered the Sumerian city-states.

But Sargon respected Sumerian culture,

אבל סרגון כיבד את התרבות השומרית,

and Akkadians and Sumerians existed side-by-side for centuries.

והאכדים והשומרים חיו אחד לצד השני במשך מאות שנים.

Other invading groups focused only on looting and destruction.

קבוצות פולשות אחרות התמקדו רק בביזה והרס.

Even as Sumerian culture spread,

אפילו כשהתרבות השומרית התפשטה,

a steady onslaught of invasions killed off the Sumerian people by 1750 BCE.

זרם פלישות והריגת השומרים נמשך עד 1750 לפנה“ס.

Afterward, Sumer disappeared back into the desert dirt,

לאחר מכן, שומר נעלמה חזרה לחולות המדבר,

not to be rediscovered until the 19th century.

ולא התגלתה מחדש עד המאה ה 19.

But Sumerian culture lived on for thousands of years—

אבל התרבות השומרית המשיכה לחיות לאורך אלפי שנים --

first through the Akkadians, then the Assyrians, then the Babylonians.

ראשית דרך האכדים, ואז דרך האשורים, ואחריהם הבבלים.

The Babylonians passed Sumerian inventions and traditions through

הבבלים העבירו את ההמצאות והמסורות השומריות

along Hebrew, Greek, and Roman cultures.

דרך התרבויות של העברים, היוונים והרומאים.

Some persist today.

כמה מהן נשמרו עד היום.