What causes an economic recession? - Richard Coffin

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

For millennia,

במשך אלפי שנים,

the people of Britain had been using bronze to make tools and jewelry,

האנשים בבריטניה השתמשו בברונזה כדי ליצור כלים ותכשיטים,

and as a currency for trade.

וכמטבע למסחר.

But around 800 BCE, that began to change:

אבל סביב 800 לפני הספירה, זה החל להשתנות:

the value of bronze declined, causing social upheaval and an economic crisis—

ערך הברונזה ירד, מה שגרם למהומה חברתית ולמשבר כלכלי --

what we would call a recession today.

מה שאנחנו מכנים כיום: מיתון.

What causes recessions?

מה גורם למיתון?

This question has long been the subject of heated debate among economists,

השאלה היתה הנושא לדיונים קשים בין כלכלנים במשך זמן רב,

and for good reason.

ומסיבה טובה.

A recession can be a mild decline in economic activity

מיתון יכול להיות ירידה קלה בפעילות הכלכלית

in a single country that lasts months,

במדינה בודדת, שנמשכת חודשים;

a long-lasting downturn with global ramifications that last years,

סחרור מתמשך עם השלכות גלובליות שנמשך שנים;

or anything in between.

או כל דבר ביניהם.

Complicating matters further,

מה שמסבך את הענינים יותר,

there are countless variables that contribute to an economy’s health,

הוא שיש אין ספור משתנים שתורמים לבריאות הכלכלה,

making it difficult to pinpoint specific causes.

מה שמקשה על זיהוי גורמים ספציפיים.

So it helps to start with the big picture:

כך שעוזר להתחיל עם התמונה הגדולה:

recessions occur when there is a negative disruption

מיתון מתרחש כשיש שיבוש שלילי

to the balance between supply and demand.

באיזון בין ביקוש לבין היצע.

There’s a mismatch between how many goods people want to buy,

יש חוסר התאמה בין כמה סחורות אנשים רוצים לקנות,

how many products and services producers can offer,

כמה מוצרים ושירותים היצרנים יכולים להציע,

and the price of the goods and services sold, which prompts an economic decline.

והמחיר של הסחורות והשירותים שנמכרים, מה שמקדם ירידה כלכלית.

An economy’s relationship between supply and demand

היחס הכלכלי בין היצע לבין ביקוש

is reflected in its inflation rates and interest rates.

משתקף ברמת האינפלציה והריבית.

Inflation happens when goods and services get more expensive.

אינפלציה מתרחשת כשסחורות ושירותים הופכים יקרים יותר.

Put another way, the value of money decreases.

במילים אחרות, ערך הכסף יורד.

Still, inflation isn’t necessarily a bad thing.

עדין, אינפלציה היא לא בהכרח דבר רע.

In fact, a low inflation rate is thought to encourage economic activity.

למעשה, אינפלציה נמוכה נחשבת למעודדת פעילות כלכלית.

But high inflation that isn’t accompanied with high demand

אבל אינפלציה גבוהה שלא מלווה בביקוש גבוה

can both cause problems for an economy and eventually lead to a recession.

יכולה לגרום לבעיות בכלכלה ולבסוף גם להוביל למיתון.

Interest rates, meanwhile,

רמות הריבית, בינתיים,

reflect the cost of taking on debt for individuals and companies.

משקפות את העלות של לקיחת חוב על ידי אנשים וחברות.

The rate is typically an annual percentage of a loan

הריבית היא בדרך כלל אחוז שנתי מההלוואה

that borrowers pay to their creditors until the loan is repaid.

שלווים משלמים למלווים שלהם עד שההלוואה משולמת במלואה.

Low interest rates mean that companies can afford to borrow more money,

ריביות נמוכות משמען שחברות יכולות להרשות לעצמן ללוות יותר כסף,

which they can use to invest in more projects.

שהן יכולות להשקיע בעוד פרוייקטים.

High interest rates, meanwhile, increase costs for producers and consumers,

רמות ריבית גבוהות, באותו זמן, מעלות את העלות ליצרנים וצרכנים,

slowing economic activity.

ומאטות את הפעילות הכלכלית.

Fluctuations in inflation and interest rates

שינויים באינפלציה וברמות ריבית

can give us insight into the health of the economy,

יכולים לתת לנו תובנה על הבריאות של כלכלה,

but what causes these fluctuations in the first place?

אבל מה גורם לשינויים?

The most obvious causes are shocks like natural disaster, war,

הגורמים הכי ברורים הם זעזועים כמו אסונות טבע, מלחמה,

and geopolitical factors.

וגורמים גאופוליטיים.

An earthquake, for example,

רעידת אדמה, לדוגמה,

can destroy the infrastructure needed to produce important commodities such as oil.

יכולה להשמיד תשתיות שדרושות ליצור סחורות חשובות כמו נפט.

That forces the supply side of the economy to charge more for products that use oil,

זה גורם לצד ההיצע של הכלכלה לדרוש יותר עבור מוצרים שמשתמשים בנפט,

discouraging demand and potentially prompting a recession.

מה שמפחית את הביקוש ופוטנציאלית גורם למיתון.

But some recessions occur in times of economic prosperity—

אבל כמה מיתונים התרחשו בזמנים של שגשוג כלכלי --

possibly even because of economic prosperity.

אולי אפילו בגלל שגשוג כלכלי.

Some economists believe that business activity from a market’s expansion

מספר כלכלנים מאמינים שפעולות עסקיות כתוצאה מהתרחבות שוק

can occasionally reach an unsustainable level.

יכולות לפעמים להגיע לרמה לא בת קיימא.

For example, corporations and consumers may borrow more money

לדוגמה, חברות וצרכנים אולי ילוו יותר כסף

with the assumption that economic growth will help them handle the added burden.

בהנחה שצמיחה כלכלית תעזור להם להתמודד עם הנטל הנוסף.

But if the economy doesn’t grow as quickly as expected,

אבל אם הכלכלה לא גדלה במהירות הצפויה,

they may end up with more debt than they can manage.

הם אולי ישארו עם חוב איתו הם לא יכולים להתמודד.

To pay it off, they’ll have to redirect funds from other activities,

כדי לשלם אותו, הם יצטרכו להפנות כספים מפעילויות אחרות,

reducing business activity.

מה שיפחית את הפעילות העסקית.

Psychology can also contribute to a recession.

פסיכולוגיה יכולה גם כן לתרום למיתון.

Fear of a recession can become a self-fulfilling prophecy

פחד ממיתון יכול להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה

if it causes people to pull back investing and spending.

אם היא גורמת לאנשים למשוך השקעות ולהפחית הוצאות.

In response, producers might cut operating costs

בתגובה, יצרנים אולי יחתכו בעלויות הפעילות

to help weather the expected decline in demand.

כדי לעבור את הירידה הצפויה בביקוש.

That can lead to a vicious cycle as cost cuts eventually lower wages,

זה יכול להוביל למעגל אכזרי כשהחיתוך בעלויות מוביל לבסוף למשכורות נמוכות יותר,

leading to even lower demand.

מה שמוביל לביקוש נמוך אפילו יותר.

Even policy designed to help prevent recessions can contribute.

אפילו מדיניות שמתוכננת לעזור למנוע מיתון יכולה לתרום.

When times are tough, governments and central banks may print money,

כשהזמנים קשים, ממשלות ובנקים מרכזיים אולי ידפיסו כסף,

increase spending, and lower central bank interest rates.

יגבירו את ההוצאות, ויפחיתו את רמת הריבית של הבנק המרכזי.

Smaller lenders can in turn lower their interest rates,

מלווים קטנים יותר מורידים את רמות הריבית שלהם,

effectively making debt “cheaper” to boost spending.

מה שעושה את החוב לזול יותר אפקטיבית כדי להגדיל את הצריכה.

But these policies are not sustainable and eventually need to be reversed

אבל המדיניות הזו אינה בת קיימא וצריכה בסוף להתהפך

to prevent excessive inflation.

כדי למנוע אינפלציה מוגזמת.

That can cause a recession if people have become too reliant on cheap debt

זה יכול לגרום למיתון אם אנשים יסתמכו יותר מדי על חוב זול

and government stimulus.

ועל זרזים ממשלתיים.

The Bronze recession in Britain eventually ended when the adoption of iron

מיתון הברונזה בבריטניה הסתיים לבסוף כשאימוץ הברזל

helped revolutionize farming and food production.

עזר לחולל מהפכה בחקלאות ובייצור האוכל.

Modern markets are more complex,

שווקים מודרניים הם מורכבים יותר,

making today’s recessions far more difficult to navigate.

מה שעושה את המיתון היום להרבה יותר קשה לניווט.

But each recession provides new data to help anticipate and respond

אבל כל מיתון מספק מידע חדש כדי לעזור להשתתף ולהגיב

to future recessions more effectively.

למיתונים עתידים באפקטיביות רבה יותר.