The rise and fall of the Kingdom of Man - Andrew McDonald

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

On a small island in the middle of the Irish Sea,

על אי קטן באמצע הים האירי,

fortresses preside over the rugged shores.

מבצרים שלטו על החופים המשוננים.

This unlikely location was the birthplace of a medieval empire

המיקום הלא צפוי הזה היה מקום לידתה של אימפריה מימי הביניים

that lasted 200 years, ruled by a dynasty of sea kings.

שנמשכה 200 שנה, ונשלטה על ידי שושלת של מלכי ים.

The first of these kings was Godred Crovan,

ראשון המלכים היה גודרד קרובאן,

a notorious warlord descended from Irish and Viking rulers.

לורד מלחמה ידוע לשמצה יליד שליטים אירים וויקינגים.

Starting in 1079, Godred consolidated power

החל ב 1079, גודרד איחד כוח

over the Isle of Man and the Hebrides,

על האי מאן וההברידס,

a collection of islands off the west coast of Scotland.

אוסף של אייים ליד חוף סקוטלנד.

He seized control of important sea routes between the British Isles,

הוא תפש שליטה על נתיבים ימים חשובים בין האיים הבריטים,

Scandinavia, and the North Atlantic.

סקנדינוויה, והאטלנטי הצפוני.

A turbulent period followed Godred’s death,

תקופה סוערת באה אחרי מותו של גודרד,

characterised by invasions from Norway and Ireland,

שאופיינה על ידי פלישות מנורווגיה ואירלנד,

and intense feuding between princes.

וסכסוכים קשים בין נסיכים.

But his descendants held on to power,

אבל הצאצאים שלו החזיקו בכוח,

building coastal fortresses, roving the seaways,

ובנו מבצרי חוף צפו על הימים,

throwing themselves into epic battles,

זרקו את עצמם לקרבות אפים,

and consolidating control over an impressive maritime kingdom.

ואיחדו שליטה על ממלכה ימית מרשימה.

The inhabitants of this kingdom had both Gaelic and Norse roots,

למתיישבים של הממלכה הזו היו שורשים גליים ונורדים,

and many probably spoke both languages.

והרבה כנראה דיברו את שתי השפות.

Those on the Isle of Man were known as the Manx people,

אלו על האי מאן היו ידועים כאנשי מאנקס,

while those in the Hebrides were known as Islanders or People of the Isles.

בזמן שבהברידס היו ידועים כאנשי אי או אנשי האיים.

Though we still don’t know for sure how many there were,

למרות שאנחנו עדיין לא יודעים בבטחון כמה מהם היו,

we do know this relatively small group had an outsize impact on the region.

אנחנו יודעים שלקבוצה הקטנה יחסית הזו היתה השפעה גדולה על האזור.

Perched on cliffs with sweeping views and safe harbors,

תלויים על צוקים עם נופים רחבים ונמלים בטוחים,

seaside fortresses helped the kings control shipping, commerce, and resources.

מבצרים על הים עזרו למלכים לשלוט על הספנות, המסחר והמשאבים.

The empire commanded vast fleets of Viking-style long ships,

האימפריה שלטה על ציים נרחבים של ספינות ארוכות בסגנון ויקינגי,

which they used for trading, raiding, and plundering the seas.

בהן השתמשו למסחר, פשיטות ובזיזת הימים.

Observing this prowess, many neighboring rulers sought their aid.

כשצפו בכוחות האלו, הרבה שליטים שכנים ביקשו את עזרתם.

The brothers Rognvald and Olaf each solved neighbors’ maritime woes:

האחים רוגנבלד ואולאף כל אחד פתר צרות ימיות של שכנייהם:

King Rognvald supplied military assistance to the Scottish king,

המלך רוגנוולד סיפק סיוע צבאי למלך הסקוטי,

and King Olaf’s forces served as a Coast Guard

וכוחות המלך אולאף שימשו כמשמר חופים

at the English King Henry III’s request— for a hefty fee.

לבקשת המלך הנרי השלישי -- עבור תשלום גדול.

The sea kings also sparred with their powerful neighbors,

מלכי הים גם נלחמו עם שכניהם החזקים,

but they had a particularly bitter rivalry with another dynasty in their own isles:

אבל היתה להם יריבות מרה במיוחד עם שושלת אחרת באיים שלהם:

a line of rulers in the Hebrides.

שושלת שליטים בהברידים.

In the 1150s, a chieftain of this line, Somerled,

ב 1150, צי’פטיין בשושלת, סומרלד,

defeated the Manx King, his brother-in-law, in a naval battle

הביס את מלך המנקס, גיסו, בקרב ימי

and formed a rival Kingdom of the Isles, fracturing the old kingdom.

ויצר ממלכה מתחרה של האיים, כשהוא מפרק את הממלכה הישנה.

This began a century-long rivalry between Somerled’s line,

זה החל יריבות של מאה שנה בין שושלת סומרלד,

who ruled the southern and central Hebrides,

ששלטו בדרום ומרכז ההברידס,

and the Manx Kings, who ruled the Isle of Man and northern Hebrides,

ומלכי מאנקס, ששלטו באי מאן ובצפון ההברידס,

to control the seaways.

כדי לשלוט בדרכי המים.

Family feuds often blossomed into bitter civil wars.

יריבויות משפחתיות הרבה פעמים פרחו למלחמות אזרחיות מרות.

In 1223, King Rognvald sent a letter to his son

ב 1223, המלך רוגנוולד שלח מכתב לבנו

commanding him to murder his uncle Olaf.

וציווה עליו לרצוח את דודו אולאף.

When Olaf discovered the plot, he launched a vicious attack on his nephew,

כשאולאף גילה את המזימה, הוא שיגר מתקפה אכזרית על אחיינו,

blinding and mutilating him.

עיוור והשחית אותו.

After Rognvald’s death several years later,

אחרי מותו של רוגנוולד מספר שנים מאוחר יותר,

people realized the letter ordering the attack might have been forged.

אנשים הבינו שהמכתב שציווה על המתקפה אולי זוייף.

The Manx kings attempted to resolve disagreements at Tynwald,

מלכי המאנקס ניסו לפתור את אי ההסכמות בטיינוואלד,

an open-air parliament centered on a mound,

פרלמנט באוויר הפתוח ממורכז על תל,

where assemblies ruled on matters of justice and other issues.

שם אספות פסקו בענייני צדק ונושאים אחרים.

Such sites were commonly used in the Viking world

כאלה אתרים היו בשימוש נפוץ בעולם הויקינגי

for resolving anything from local disputes to matters involving kings.

לפתירת הכל מסכסוכים מקומיים לעניינים שכוללים מלכים.

These meetings didn’t always go smoothly—

הפגישות האלו לא תמיד עברו באופן חלק --

sometimes violence erupted,

לפעמים אלימות פרצה,

and in 1237, two rival factions squabbled to the point

וב 1237, שתי קבוצות יריבות רבו לנקודה

of breaking up the assembly at Tynwald.

של פרוק האספה בטיינוולד.

The four-tiered mound at Tynwald survives to this day,

התל בעל ארבע השכבות בטיינוולד שורד עד היום,

and the modern Manx parliament still holds an annual meeting there.

ופרלמנט מאנקס המודרני עדיין מקיים פגישה שנתית שם.

In 1248, King Harald of Man died in a shipwreck

ב 1248, המלך הרלד ממאן מת בטביעה

and was succeeded by his brother.

והוחלף על ידי אחיו.

Weeks into the new king’s reign, a rebel knight assassinated him.

שבועות לתוך מלכותו של המלך החדש, אביר מורד התנקש בו.

His brother Magnus died in 1265 at Castle Rushen— without an heir.

אחיו מגנוס מת ב 1265 בטירת רושאן -- בלי יורש.

According to one scribe, his death marked the day that

לפי מגילה אחת, מותו סימן את היום בו

“kings ceased to reign in Man.”

“מלכים הפסיקו לשלוט במאן.”

Scotland annexed Man and the Isles the next year, in 1266.

סקוטלנד סיפחה את מאן והאיים בשנה לאחר מכן, ב 1266.

We know about the exploits of the sea kings primarily from a chronicle

אנחנו יודעים על מעללי מלכי הים בעיקר מהסיפורים

written by Christian scribes living on the Isle of Man,

שנכתבו על ידי כותבים נוצריים שחיו באי מאן,

and from the praise poems composed to celebrate the kings’ victories.

ומהשירים המשבחים שחוברו כדי לחגוג את נצחונות המלכים.

Today, although the sea kings are long gone,

היום, למרות שמלכי הים כבר שנים לא קיימים,

their presence remains etched onto the landscape.

הנוכחות שלהם נשארה חרוטה בפני הקרקע.