The difference between classical and operant conditioning - Peggy Andover

ההבדל בין התניה קלאסית לאופרנטית - פגי אנדובר

Translator: Andrea McDonough Reviewer: Bedirhan Cinar

תרגום: Sigal Tifferet עריכה: Shlomo Adam

When we think about learning,

כשאנחנו חושבים על למידה,

we often picture students in a classroom or lecture hall,

אנחנו מדמיינים תלמידים בכיתה או אולם הרצאות,

books open on their desks,

ספריהם פתוחים על השולחן,

listening intently to a teacher or professor

והם מקשיבים קשב רב למורה או מרצה

in the front of the room.

בקידמת החדר.

But in psychology, learning means something else.

אבל בפסיכולוגיה יש ללמידה משמעות שונה.

To psychologists, learning is a long-term change in behavior

לפסיכולוגים, למידה משמעה שינוי ארוך טווח בהתנהגות

that's based on experience.

המבוסס על התנסות.

Two of the main types of learning are called

שני סוגי הלמידה העיקריים נקראים

classical conditioning

התניה קלאסית

and operant, or instrumental, conditioning.

והתניה אופרנטית, או אינסטרומנטלית.

Let's talk about classical conditioning first.

בואו נתחיל עם התניה קלאסית.

In the 1890's, a Russian physiologist named Ivan Pavlov

בשנות ה-1890 פיזיולוג רוסי בשם איוואן פבלוב

did some really famous experiments on dogs.

ערך כמה מחקרים מפורסמים על כלבים.

He showed dogs some food

הוא הראה לכלבים אוכל

and rang a bell at the same time.

וצלצל בפעמון באותו הזמן.

After a while, the dogs would associate the bell with the food.

לאחר זמן, הכלבים קישרו את הפעמון עם האוכל.

They would learn that when they heard the bell,

הם למדו שכששמעו את הפעמון,

they would get fed.

הם יקבלו אוכל.

Eventually, just ringing the bell

בסופו של דבר, צליל הפעמון לבד

made the dogs salivate.

גרם לכלבים לרייר.

They learned to expect food at the sound of a bell.

הם למדו לצפות למזון בהישמע צליל הפעמון.

You see, under normal conditions,

תבינו, תחת תנאים רגילים,

the sight and smell of food causes a dog to salivate.

מראה וריח של מזון גורמים לכלב לרייר.

We call the food an unconditioned stimulus,

אנחנו קוראים למזון "גירוי בלתי מותנה".

and we call salivation the unconditioned response.

ולריור - "תגובה בלתי מותנית".

Nobody trains a dog to salivate over some steak.

אף אחד לא מאמן כלב לרייר מעל סטייק.

However, when we pair an unconditioned stimulus like food

אבל כשמקשרים גירוי בלתי מותנה כמו אוכל

with something that was previously neutral,

עם משהו שהיה נייטרלי בעבר,

like the sound of a bell,

כמו צליל של פעמון,

that neutral stimulus becomes a conditioned stimulus.

הגירוי הנייטרלי הופך להיות גירוי מותנה.

And so classical conditioning was discovered.

וכך התגלתה ההתניה הקלאסית.

We see how this works with animals,

אנחנו רואים איך זה עובד עם חיות,

but how does it work with humans?

אבל איך זה עובד עם בני אדם?

In exactly the same way.

בדיוק באותה צורה.

Let's say that one day you go to the doctor to get a shot.

נגיד שיום אחד אתם הולכים לרופאה כדי לקבל זריקה.

She says, "Don't worry, this won't hurt a bit,"

היא אומרת, "אל תדאגו, זה לא יכאב בכלל,"

and then gives you the most painful shot you've ever had.

ואז נותנת לכם את הזריקה הכי כואבת שקיבלתם בחיים.

A few weeks later you go to the dentist for a check-up.

כמה שבועות לאחר מכן אתם הולכים לרופא השיניים לביקורת.

He starts to put a mirror in your mouth

הוא מתחיל לשים מראה בפה שלכם

to examine your teeth,

כדי לבדוק את השיניים שלכם,

and he says, "Don't worry, this won't hurt a bit."

והוא אומר, "אל תדאגו, זה לא יכאב בכלל."

Even though you know the mirror won't hurt,

למרות שאתם יודעים שהמראה לא תכאיב,

you jump out of the chair and run,

אתם מזנקים מהכסא ובורחים

screaming from the room.

בצרחות מהחדר.

When you went to get a shot,

כשהלכתם לקבל זריקה,

the words, "This won't hurt a bit,"

המילים "זה לא יכאב בכלל"

became a conditioned stimulus

הפכו לגירוי מותנה,

when they were paired with pain of the shot,

לאחר שנקשרו לכאב של הזריקה,

the unconditioned stimulus,

הגירוי הבלתי מותנה,

which was followed by your conditioned response

שאחריו הגיעה התגובה המותנית -

of getting the heck out of there.

לעוף משם מהר.

Classical conditioning in action.

התניה קלאסית בפעולה.

Operant conditioning explains how consequences

התניה אופרנטית מסבירה איך תוצאות

lead to changes in voluntary behavior.

מובילות לשינויים בהתנהגות רצונית.

So how does operant conditioning work?

אז איך פועלת התניה אופרנטית?

There are two main components in operant conditioning:

ישנם שני מרכיבים עיקריים בהתניה אופרנטית:

reinforcement and punishment.

חיזוק ועונש.

Reinforcers make it more likely

חיזוקים מגבירים את הסיכוי

that you'll do something again,

שתעשו משהו שוב,

while punishers make it less likely.

בעוד שעונשים מפחיתים את הסיכוי לכך.

Reinforcement and punishment can be positive or negative,

חיזוק ועונש יכולים להיות חיוביים או שליליים,

but this doesn't mean good and bad.

אבל לא במובן של "טוב" או "רע".

Positive means the addition of a stimulus,

חיובי משמעו - הוספת גירוי,

like getting dessert after you finish your veggies,

כמו לקבל קינוח אחרי שאכלתם את הירקות,

and negative means the removal of a stimulus,

ושלילי משמעו - הפחתת גירוי,

like getting a night of no homework

כמו לקבל ערב בלי שיעורי בית

because you did well on an exam.

כי הצלחתם במבחן.

Let's look at an example of operant conditioning.

בואו נראה דוגמא של התניה אופרנטית.

After eating dinner with your family,

אחרי שאכלתם ארוחת ערב עם המשפחה,

you clear the table and wash the dishes.

אתם מפנים את השולחן ורוחצים כלים.

When you're done, your mom gives you a big hug

כשאתם מסיימים, אמא שלכם נותנת לכם חיבוק חזק

and says, "Thank you for helping me."

ואומרת, "תודה שעזרתם לי."

In this situation, your mom's response

במצב הזה, התגובה של אמכם

is positive reinforcement if it makes you more likely

היא חיזוק חיובי אם היא מגבירה את הסיכוי

to repeat the operant response,

שתחזרו על התגובה האופרנטית,

which is to clear the table and wash the dishes.

שהיא לפנות את השולחן ולשטוף כלים.

Operant conditioning is everywhere in our daily lives.

התניות אופרנטיות מתרחשות כל הזמן.

There aren't many things we do

כמעט כל דבר שאנחנו עושים

that haven't been influenced at some point

הושפע מתי שהוא

by operant conditioning.

מהתניה אופרנטית.

We even see operant conditioning

רואים אותה אפילו

in some extraordinary situations.

בכמה מצבים יוצאי דופן.

One group of scientists showed the power

קבוצה אחת של חוקרים הראתה את הכוח

of operant conditioning

של התניה אופרנטית

by teaching pigeons to be art connoisseurs.

בכך שלימדה יונים להבין באמנות.

Using food as a positive reinforcer,

החוקרים השתמשו במזון כחיזוק חיובי,

scientists have taught pigeons

ולימדו את היונים

to select paintings by Monet

להעדיף ציורים של מונה

over those by Picasso.

על פני אלה של פיקאסו.

When showed works of other artists,

כשהראו להם יצירות של אמנים אחרים,

scientists observed stimulus generalization

החוקרים זיהו הכללה של הגירוי

as the pigeons chose the Impressionists

כשהיונים בחרו באימפרסיוניסטים

over the Cubists.

על פני הקוביסטים.

Maybe next they'll condition the pigeons

אולי בהמשך הם יַתנו את היונים

to paint their own masterpieces.

לצייר יצירות מופת משל עצמן.