The treadmill's dark and twisted past - Conor Heffernan

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

The constant thud underneath your feet,

הרעם הקבוע מתחת לרגליכם,

the constrained space,

החלל המוגבל,

and the monotony of going nowhere fast.

והמונוטוניות של ללכת מהר לשום מקום.

It feels like hours have gone by, but it's only been eleven minutes,

זה מרגיש כאילו עברו שעות, אבל עברו רק אחת עשרה דקות,

and you wonder,

ואתם תוהים,

"Why am I torturing myself?

"למה אני מענה את עצמי?

This thing has got to be considered a cruel and unusual punishment."

הדבר הזה חייב להחשב כעונש אכזרי ויוצא דופן."

Actually, that's exactly what it is, or was.

למעשה, זה בדיוק מה שזה היה.

You see, in the 1800s,

אתם מבינים, במאה ה 17,

treadmills were created to punish English prisoners.

הליכונים נוצרו כדי להעניש אסירים אנגלים.

At the time, the English prison system was abysmally bad.

באותו זמן, מערכת בתי הכלא האנגלית היתה במצב עגום.

Execution and deportation were often the punishments of choice,

הוצאות להורג וגירוש היו הרבה פעמים העונש הנבחר,

and those who were locked away faced hours of solitude in filthy cells.

ואלה שנכלאו עמדו בפני שעות של בידוד בתאים מטונפים.

So social movements led by religious groups, philanthropies,

אז תנועות חברתיות שהובלו על ידי קבוצות דתיות, פילנטרופים,

and celebrities, like Charles Dickens,

וסלבריטאים, כמו צ'ארלס דיקנס,

sought to change these dire conditions and help reform the prisoners.

יצאו לשנות את המצב העגום ולעזור לשקם את האסירים.

When their movement succeeded,

כשהתנועה שלהם הצליחה,

entire prisons were remodeled and new forms of rehabilitation,

בתי כלא שלמים עוצבו מחדש וצורות חדשות של שיקום,

such as the treadmill, were introduced.

כמו ההליכון, הוצגו.

Here's how the original version,

כך עבדה הגרסה המקורית,

invented in 1818 by English engineer Sir William Cubitt, worked.

שהומצאה ב 1818 על ידי המהנדס האנגלי סר וויליאם קוביט.

Prisoners stepped on 24 spokes of a large paddle wheel.

אסירים דרכו על 24 כנפיים של גלגל כפות גדול.

As the wheel turned,

כשהגלגל הסתובב,

the prisoner was forced to keep stepping up or risk falling off,

האסיר נאלץ להמשיך לצעוד למעלה או להסתכן בנפילה,

similar to modern stepper machines.

בדומה להליכונים מודרניים.

Meanwhile, the rotation made gears pump out water,

בינתיים, הסיבוב גרם לגלגלי שיניים לשאוב מים,

crush grain,

לרסק תבואה,

or power mills,

או להפעיל תחנות,

which is where the name "treadmill" originated.

ומשם המונח "treadmill" (דורך תחנה) הגיע.

These devices were seen as a fantastic way of whipping prisoners into shape,

המכשירים האלו נראה כדרך מעולה להכניס אסירים לכושר,

and that added benefit of powering mills

והערך המוסף הזה של הפעלת תחנות

helped to rebuild a British economy decimated by the Napoleonic Wars.

עזר לבנות את הכלכלה הבריטית שנהרסה ממלחמות נפולאון.

It was a win for all concerned, except the prisoners.

זה היה ניצחון לכל מי שהיה קשור חוץ מלאסירים.

It's estimated that, on average,

מעריכים, שבממוצע,

prisoners spent six or so hours a day on treadmills,

אסירים בילו שש שעות ביום על ההליכונים,

the equivalent of climbing 5,000 to 14,000 feet.

שווה ערך לטיפוס 1500 עד 4200 מטר.

14,000 feet is roughly Mount Everest's halfway point.

4200 זה בערך נקודת האמצע של הר אוורסט.

Imagine doing that five days a week with little food.

דמיינו זאת חמישה ימים בשבוע עם מעט מזון.

Cubitt's idea quickly spread across the British Empire and America.

הרעיון של קוביט התפשט ברחבי האימפריה הבריטית ואמריקה.

Within a decade of its creation,

תוך עשור מיצירתו,

over 50 English prisons boasted a treadmill,

יותר מ 50 בתי כלא בריטים התגאו בהליכונים,

and America, a similar amount.

ואמריקה, בכמות דומה.

Unsurprisingly, the exertion combined with poor nutrition

לא במפתיע, המאמץ בשילוב תזונה לקויה

saw many prisoners suffer breakdowns and injuries,

גרמו להרבה אסירים להתמוטטות ופציעות,

not that prison guards seemed to care.

לא שנראה שהיה אכפת לסוהרים.

In 1824, New York prison guard James Hardie credited the device

ב 1842, הסוהר מניו יורק ג'יימס הרדי נתן קרדיט למכשיר

with taming his more boisterous inmates, writing that

בהרגעת האסירים היותר אלימים שלו, וכתב

the "monotonous steadiness, and not its severity...constitutes its terror,"

"העקביות המונוטונית, ולא החומרה שלו... מרכיבה את הטרור שבו."

a quote many still agree with.

ציטוט שהרבה עדיין יסכימו איתו.

And treadmills lasted in England until the late 19th century,

והליכונים שרדו באנגליה עד שלהי המאה ה 19,

when they were banned for being excessively cruel

כשהם נאסרו בתוך אכזריים מדי

under the Prison's Act of 1898.

תחת חוק בתי הכלא של 1898.

But of course the torture device returned with a vengeance,

אבל כמובן שמכשיר העינוי חזר עם נקמה,

this time targeting the unsuspecting public.

הפעם מיועד לציבור הלא חושד.

In 1911, a treadmill patent was registered in the U.S.,

ב 1911, פטנט להליכון נרשם בארצות הברית,

and by 1952, the forerunner for today's modern treadmill had been created.

וב 1952, הראשון מבין ההליכונים המודרניים נוצר.

When the jogging craze hit the U.S. in the 1970s,

כששגעון הריצה הגיע לארצות הברית בשנות ה 70,

the treadmill was thrust back into the limelight

ההליכון נדחף חזרה לאור הזרקורים

as an easy and convenient way to improve aerobic fitness,

כדרך הקלה והנוחה לשפר כושר ארובי,

and lose unwanted pounds,

ולאבד קילוגרמים לא רצויים,

which, to be fair, it's pretty good at doing.

שאם להיום הוגנים, הוא מאוד טוב בלעשות זאת.

And the machine has maintained its popularity since.

והמכונה שמרה על הפופולריות שלה מאז.

So the next time you voluntarily subject yourself to what was once

אז בפעם הבאה שאתם חושפים את עצמכם מרצון למה שהיה פעם

a cruel and unusual punishment,

עונש אכזרי ויוצא דופן,

just be glad you can control when you'll hop off.

פשוט תהיו שמחים שאתם יכולים לשלוט במתי אתם יורדים ממנו.