How Do Pain Relievers Work? - George Zaidan

כיצד פועלים משככי כאבים? - ג'ורג' זיידן

Translator: Ido Dekkers Reviewer: Ariana Bleau Lugo

תרגום: Orr Schlesinger עריכה: Ido Dekkers

(מוזיקה)

נגיד שאתם בחוף הים, ונכנס לכם חול לעיניים.

Say you're at the beach, and you get sand in your eyes.

How do you know the sand is there?

כיצד אתם יודעים שהחול שם?

You obviously can't see it, but if you are a normal, healthy human,

ברור שאתם לא יכולים לראות אותו, אבל אם אתם אנשים נורמלים ובריאים,

you can feel it,

אתם יכולים להרגיש אותו,

that sensation of extreme discomfort, also known as pain.

ההרגשה הזו של חוסר נוחות קיצונית, שידועה גם ככאב.

Now, pain makes you do something,

הכאב גורם לך להגיב,

in this case, rinse your eyes until the sand is gone.

במקרה הזה, על ידי שטיפת העיניים עד שהחול יצא.

And how do you know the sand is gone?

כיצד אתם יודעים שהחול יצא? בדיוק. כיוון שהכאב מפסיק.

Exactly. Because there's no more pain.

There are people who don't feel pain.

ישנם אנשים שלא מרגישים כאב.

Now, that might sound cool, but it's not.

זה יכול להיות מגניב, אבל זה לא כך.

If you can't feel pain, you could get hurt, or even hurt yourself

אם אינך מרגיש כאב, אתה יכול להיפגע, או אפילו לפגוע בעצמך

and never know it.

ולעולם לא לדעת על כך.

Pain is your body's early warning system.

כאב הוא מערכת ההתראה הראשונה של הגוף שלך.

It protects you from the world around you, and from yourself.

הכאב מגן עליך מהעולם שסביבך, ומעצמך.

כאשר אנו גדלים, אנחנו מתקינים חיישני כאב ברוב אזורי הגוף שלנו.

As we grow, we install pain detectors in most areas of our body.

These detectors are specialized nerve cells

החיישנים הללו הם תאי עצב מיוחדים

called nociceptors

שנקראים קולטני אזעקה

that stretch from your spinal cord to your skin, your muscles, your joints,

שנמתחים מחוט השדרה אל העור, השרירים, המפרקים,

your teeth and some of your internal organs.

השיניים ולכמה מהאיברים הפנימיים.

Just like all nerve cells, they conduct electrical signals,

כמו כל תאי העצב, הם מוליכים אותות חשמליים,

sending information from wherever they're located back to your brain.

שולחים מידע מהיכן שהם ממוקמים אל המוח.

But, unlike other nerve cells,

אבל בשונה מתאי עצב אחרים,

nociceptors only fire if something happens that could cause

קולטני אזעקה מופעלים רק כאשר קורה משהו שעלול

or is causing damage.

או גורם לנזק.

So, gently touch the tip of a needle.

גע בעדינות בקצה מחט.

You'll feel the metal, and those are your regular nerve cells.

אתה תרגיש את המתכת, אלה הם תאי העצב הרגילים.

אבל אתה לא תרגיש כאב כלשהו.

But you won't feel any pain.

Now, the harder you push against the needle,

עכשיו, ככל שתלחץ חזק יותר כנגד המחט,

the closer you get to the nociceptor threshold.

אתה מתקרב יותר ויותר אל סף הפעולה של קולטן האזעקה.

Push hard enough, and you'll cross that threshold

אם תלחץ חזק מספיק, ותחצה את סף הפעולה

and the nociceptors fire,

כך שקולטן האזעקה יפעל, ויודיע לגוף להפסיק לעשות את מה שאתה עושה.

telling your body to stop doing whatever you're doing.

אבל סף הכאב איננו חקוק באבן.

But the pain threshold isn't set in stone.

Certain chemicals can tune nociceptors, lowering their threshold for pain.

כימיקלים מסויימים יכולים לכוון את קולטני האזעקה,

ולהוריד את סף הכאב.

When cells are damaged, they and other nearby cells

כאשר תאים נפגעים, הם ותאים נוספים בסביבתם

start producing these tuning chemicals like crazy,

מתחילים לייצר את הכימיקלים הללו בקצב מאוד מהיר,

lowering the nociceptors' threshold to the point

כך שהם מורידים את סף הפעולה של קולטני האזעקה עד למצב

where just touch can cause pain.

שבו אפילו נגיעה גורמת לכאב.

And this is where over-the-counter painkillers come in.

כאן נכנסים לתמונה משככי הכאבים שנמכרים כיום ללא מרשם.

Aspirin and ibuprofen

אספירין ואיבופרופן

block production of one class of these tuning chemicals,

חוסמים את הייצור של סוג מסויים של הכימיקלים המכווינים הללו,

called prostaglandins.

שנקראים פרוסטגלנדינים.

Let's take a look at how they do that.

בואו נראה כיצד הם עושים זאת.

When cells are damaged, they release a chemical called arachidonic acid.

כאשר תאים נפגעים, הם מפרישים כימיקל שנקרא חומצה אראכידונית.

And two enzymes called COX-1 and COX-2

שני אנזימים שנקראים COX-1 ו COX-2

convert this arachidonic acid into prostaglandin H2,

הופכים את החומצה האראכידונית של פרוסטגלנדין H2,

which is then converted into a bunch of other chemicals

שלאחר מכן הופך למספר חומרים שונים שמבצעים מספר רב של פעולות,

that do a bunch of things,

including raise your body temperature, cause inflammation

בינהן העלאת הטמפרטורה של הגוף, יצירת דלקת

and lower the pain threshold.

ולהורדת סף הכאב.

כל האנזימים הם בעלי אתר פעיל.

Now, all enzymes have an active site.

That's the place in the enzyme where the reaction happens.

זהו המקום באנזים שבו התגובה מתרחשת.

The active sites of COX-1 and COX-2

האתר הפעיל של COX-1 ו COX-2

fit arachidonic acid very cozily.

מותאם לחומצה אראכידונית בצורה מאוד טובה.

As you can see, there is no room to spare.

כפי שאתם רואים, אין יותר מדיי מקום עודף.

Now, it's in this active site that aspirin and ibuprofen do their work.

האתר הפעיל הזה הוא המקום שבו איבופרופן ואספירין מבצעים את הפעולה שלהם.

So, they work differently.

הם פועלים בצורה שונה -- אספירין פועל כמו קוץ של דורבן.

Aspirin acts like a spine from a porcupine.

It enters the active site and then breaks off,

הוא נכנס אל האתר הפעיל ונשבר,

leaving half of itself in there,

כך שנשאר באתר הפעיל חצי ממנו,

totally blocking that channel and making it impossible

בצורה זו הוא חוסם את התעלה והופך את הכניסה של החומצה האראכידונית לאתר הפעיל לבלתי אפשרית.

for the arachidonic acid to fit.

בצורה זו הוא מוציא את COX-1 וCOX-2 מכלל פעולה באופן תמידי.

This permanently deactivates COX-1 and COX-2.

איבופרופן לעומת זאת,

Ibuprofen, on the other hand,

enters the active site,

נכנס אל האתר הפעיל, אבל לא נשבר או משנה את האנזים.

but doesn't break apart or change the enzyme.

COX-1 and COX-2 are free to spit it out again,

COX-1 ו COX-2 חופשיים לירוק אותו החוצה,

but for the time that that ibuprofen is in there,

אבל כל זמן שאיבופרופן נמצא שם,

the enzyme can't bind arachidonic acid, and can't do its normal chemistry.

האנזים איננו יכול להיקשר לחומצה האראכידונית,

ולא יכול לבצע את הפעולה הרגילה שלו.

אבל כיצד יודעים אספירין ואיבופרופן היכן נמצא הכאב?

But how do aspirin and ibuprofen know where the pain is?

Well, they don't.

ובכן, הם לא.

Once the drugs are in your bloodstream,

ברגע שהתרופות נמצאות במחזור הדם,

they are carried throughout your body,

הם נישאות בכל הגוף,

and they go to painful areas just the same as normal ones.

והן מגיעות לאיזורים כואבים באותה מידה כמו שהן מגיעות לאיזורים נורמלים.

כך אספירין ואיבופרופן פועלים,

So that's how aspirin and ibuprofen work.

But there are other dimensions to pain.

אבל ישנם מימדים נוספים לכאב.

Neuropathic pain, for example,

כאב נוירופאטי למשל,

is pain caused by damage to our nervous system itself;

הוא כאב הנגרם עקב פגיעה במערכת העצבים עצמה.

there doesn't need to be any sort of outside stimulus.

אין צורך בגירוי חיצוני כלשהו.

And scientists are discovering that the brain controls

מדענים מגלים שהמוח שולט

how we respond to pain signals.

על הדרך בה אנו מגיבים לאותות של כאב.

For example, how much pain you feel can depend on

למשל, כמה כאב נרגיש תלוי

whether you're paying attention to the pain, or even your mood.

באם אנחנו שמים אליו לב ואפילו במצב הרוח שלנו.

הכאב הוא תחום מחקר מאוד פעיל כיום.

Pain is an area of active research.

If we can understand it better, maybe we can help people manage it better.

אם נוכל להבין אותו טוב יותר, אולי נוכל לעזור לאנשים להתמודד איתו טוב יותר.