What if there were 1 trillion more trees? - Jean-François Bastin

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Standing at almost 84 meters tall,

העץ החי הגדול בעולם מתנשא לגובה של כמעט 84 מטר,

this is the largest known living tree on the planet.

Nicknamed General Sherman,

הוא ידוע בשם גנרל שרמן,

this giant sequoia has sequestered roughly 1,400 tons of atmospheric carbon

עץ הסקויה העצום הזה ספח בערך 1,400 טונות של פחמן אטמוספירי

over its estimated 2,500 years on earth.

במהלך 2,500 שנותיו המוערכות על כדור הארץ.

Very few trees can compete with this carbon impact,

מעט מאוד עצים יכולים להתחרות בהשפעת הפחמן הזו,

but today, humanity produces more than 1,400 tons of carbon every minute.

אבל היום, האנושות מייצרת מעל 1,400 טונות של פחמן כל דקה.

To combat climate change,

כדי להילחם בשינוי האקלים,

we need to steeply reduce fossil fuel emissions,

אנחנו צריכים להפחית בחדות פליטות דלקים מאובנים,

and draw down excess CO2 to restore our atmosphere’s balance

ולהוריד את עודף הפד"ח כדי לשקם את איזון האטמוספירה

of greenhouse gases.

של גזי חממה.

But what can trees do to help in this fight?

אבל איך העצים יכולים לעזור במאבק?

And how do they sequester carbon in the first place?

ואיך הם סופחים פחמן?

Like all plants, trees consume atmospheric carbon

כמו כל הצמחים, עצים צורכים פחמן אטמוספירי

through a chemical reaction called photosynthesis.

דרך תגובה כימית שנקראת פוֹטוֹסִינְתֶּזָה.

This process uses energy from sunlight

התהליך הזה משתמש באנרגיה מאור השמש

to convert water and carbon dioxide into oxygen

כדי להמיר מים ופחמן דו חמצני לחמצן

and energy-storing carbohydrates.

ופחמימות אוגרות אנרגיה.

Plants then consume these carbohydrates in a reverse process

צמחים צורכים אז את הפחמימות האלו בתהליך הפוך

called respiration, converting them to energy

שנקרא נשימה, שממיר אותן לאנרגיה

and releasing carbon back into the atmosphere.

ומשחרר פחמן חזרה לאטמוספירה.

In trees, however, a large portion of that carbon isn’t released,

בעצים, עם זאת, חלק גדול מהפחמן לא משתחרר,

and instead, is stored as newly formed wood tissue.

אלא נאגר כרקמת עץ חדשה.

During their lifetimes, trees act as carbon vaults,

במהלך חייהם, עצים פועלים ככספות פחמן,

and they continue to draw down carbon for as long as they grow.

והם ממשיכים למשוך פחמן כל עוד הם צומחים.

However, when a tree dies and decays,

אבל כשהעץ מת ונרקב,

some of its carbon will be released back into the air.

חלק מהפחמן שלו ישוחרר חזרה לאוויר.

A significant amount of CO2 is stored in the soil,

כמות משמעותית של פד"ח נאגרת באדמה,

where it can remain for thousands of years.

שם הוא יכול להישאר במשך אלפי שנים.

But eventually, that carbon also seeps back into the atmosphere.

אבל לבסוף, הפחמן מחלחל חזרה לאטמוספירה.

So if trees are going to help fight a long-term problem

אז כדי שהעצים יעזרו להילחם בבעיה מתמשכת

like climate change,

כמו שינוי אקלים,

they need to survive to sequester their carbon

הם צריכים לשרוד כדי לספוח את הפחמן שלהם

for the longest period possible, while also reproducing quickly.

כמה שיותר זמן, וגם להתרבות במהירות.

Is there one type of tree we could plant that meets these criteria?

האם יש סוג אחד של עץ שנוכל לשתול שיעמוד בקריטריונים האלה?

Some fast growing, long-lived, super sequestering species

מין מהיר צמיחה, החי לזמן רב, וסופח על

we could scatter worldwide?

שנוכל לפזר בעולם?

Not that we know of.

לא ידוע לנו על מין כזה כרגע.

But even if such a tree existed,

אבל אפילו אם היה קיים מין כזה,

it wouldn’t be a good long-term solution.

זה לא יהיה פיתרון טוב לטווח הארוך.

Forests are complex networks of living organisms,

יערות הם רשתות מורכבות של אורגניזמים חיים,

and there’s no one species that can thrive in every ecosystem.

ואף מין בודד לא יכול לשגשג בכל מערכת אקולוגית.

The most sustainable trees to plant are always native ones;

העצים הכי בני קיימא הם תמיד מינים מקומיים;

species that already play a role in their local environment.

מינים שכבר ממלאים תפקיד בסביבה המקומית שלהם.

Preliminary research shows that ecosystems

מחקרים ראשוניים מראים שבמערכות אקולוגיות

with a naturally occurring diversity of trees have less competition

בעלות גיוון טבעי של עצים, יש פחות תחרות על משאבים,

for resources and better resist climate change.

והתנגדות טובה יותר לשינוי האקלים.

This means we can’t just plant trees to draw down carbon;

זה אומר שאי אפשר סתם לשתול עצים כדי לספוח את הפחמן;

we need to restore depleted ecosystems.

אנחנו צריכים לשקם מערכות אקולוגיות מדולדלות.

There are numerous regions that have been clear cut

יש אין ספור אזורים שנכרתו או פותחו,

or developed that are ripe for restoring.

המוכנים לשיקום.

In 2019, a study led by Zurich’s Crowtherlab

ב-2019, מחקר של מעבדת קרות'ר בציריך

analyzed satellite imagery of the world’s existing tree cover.

ניתח תמונות לוויניות של כיסוי העצים הקיים בעולם.

By combining it with climate and soil data

על ידי שילוב התמונות עם מידע על האקלים והאדמה

and excluding areas necessary for human use,

והחרגת אזורים הנדרשים לשימוש אנושי,

they determined Earth could support

הם קבעו שכדור הארץ יכול לתמוך

nearly one billion hectares of additional forest.

בכמעט 10 מיליארד דונם של יערות נוספים.

That’s roughly 1.2 trillion trees.

זה בערך 1.2 טריליון עצים.

This staggering number surprised the scientific community,

המספר המדהים הזה הפתיע את הקהילה המדעית,

prompting additional research.

ועודד מחקרים נוספים.

Scientists now cite a more conservative but still remarkable figure.

היום, מדענים מצטטים נתון מעט יותר שמרני אבל עדיין מדהים.

By their revised estimates, these restored ecosystems

לפי ההערכות המעודכנות שלהם, המערכות האקולוגיות המשוקמות האלו

could capture anywhere from 100 to 200 billion tons of carbon,

יכולות לספוח בין 100 ל-200 מיליארד טונות של פחמן,

accounting for over one-sixth of humanity’s carbon emissions.

המהווה יותר משישית מהפליטות של האנושות.

More than half of the potential forest canopy

יותר מחצי מהפוטנציאל של חופת היער

for new restoration efforts can be found in just six countries.

למאמצי השיקום החדש, נמצא בשש מדינות בלבד.

And the study can also provide insight into existing restoration projects,

והמחקר יכול גם לספק תובנה לפרוייקטים של שיקום מקומי,

like The Bonn Challenge,

כמו אתגר בון,

which aims to restore 350 million hectares of forest by 2030.

שמתכוון לשקם 3.5 מיליארד דונם של יער עד 2030.

But this is where it gets complicated.

אבל פה זה נעשה מסובך.

Ecosystems are incredibly complex,

מערכות אקולוגיות הן מאוד מורכבות,

and it’s unclear whether they’re best restored by human intervention.

ולא ברור אם הכי טוב לשקם אותן בהתערבות אנושית.

It’s possible the right thing to do for certain areas

יתכן שהדבר הנכון לעשות, באזורים מסויימים,

is to simply leave them alone.

הוא פשוט להניח להם לנפשם.

Additionally, some researchers worry that restoring forests

בנוסף, כמה חוקרים דואגים שלשיקום יערות

on this scale may have unintended consequences,

בקנה מידה כזה, עלולות להיות תוצאות לא מכוונות,

like producing natural bio-chemicals

כמו ייצור ביו כימיקלים טבעיים

at a pace that could actually accelerate climate change.

בקצב שעלול למעשה להאיץ את שינוי האקלים.

And even if we succeed in restoring these areas,

ואפילו אם נצליח לשקם את האזורים האלה,

future generations would need to protect them

דורות עתידיים יצטרכו להגן עליהם

from the natural and economic forces that previously depleted them.

מפני הכוחות הטבעיים והכלכליים שהרסו אותם בעבר.

Taken together, these challenges have damaged confidence

יחד, האתגרים האלה פגעו באמון

in restoration projects worldwide.

בפרוייקטים של שיקום בעולם.

And the complexity of rebuilding ecosystems

והמורכבות של בנייה מחדש של סביבות אקולוגיות

demonstrates how important it is to protect our existing forests.

מדגימה כמה חשוב להגן על היערות הקיימים.

But hopefully, restoring some of these depleted regions

אבל בתקווה, שיקום כמה מהאזורים המדולדלים האלה

will give us the data and conviction necessary to combat climate change

יתן לנו את המידע והאמונה הדרושים למאבק בשינוי האקלים

on a larger scale.

בקנה מידה גדול יותר.

If we get it right, maybe these modern trees will have time to grow

אם נצליח, אולי לעצים המודרניים האלה יהיה זמן לצמוח

into carbon carrying titans.

לענקים נושאי פחמן.