Which bag should you use? - Luka Seamus Wright and Imogen Ellen Napper

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

You’ve filled up your cart and made it to the front of the grocery line

מילאתם את העגלה והגעתם לתחילת התור במכולת

when you’re confronted with yet another choice:

ואז עומדת בפניכם בחירה נוספת:

what kind of bag should you use?

באיזו שקית כדאי להשתמש?

If you’ve seen the images of plastic bags strewn across the ocean,

אם ראיתם את התמונות של שקיות פלסטיק המושלכות באוקיינוס,

it might seem obvious that plastic is bad for the environment.

אולי נראה לכם ברור שפלסטיק פוגע בסביבה.

Surely a paper bag or a cotton tote would be the better option.

ברור ששקית נייר או תיק בד יהיו אופציה טובה יותר.

But is that really true?

אבל האם זה באמת נכון?

Each of these three materials has a unique environmental impact

לכל שלושת החומרים האלה יש השפעה סביבתית ייחודית

that’s determined by its carbon footprint,

שנקבעת על ידי טביעת הפחמן שלהם,

its potential to be reused and recycled, and its degradability.

האפשרות להשתמש בהם שוב או למחזר אותם, ויכולתם להתפרק.

So, to get the full story on these grocery bags

אז כדי להבין את התמונה המלאה על שקיות הקניות האלו

we need to look at how they’re made,

עלינו לבחון איך הן מיוצרות,

how they’re used, and where they ultimately go.

איך משתמשים בהן, ולאן הן מגיעות לבסוף.

Let’s start with plastic.

בואו נתחיל עם פלסטיק.

The typical thin and flimsy plastic bag is made of high-density polyethylene,

שקית הפלסטיק הדקה והעדינה עשויה מפוליאתילן בדחיסות גבוהה,

commonly known as HDPE.

הידוע בשם HDPE.

Producing this material requires extracting petroleum from the ground

ייצור החומר הזה דורש שאיבת נפט מהאדמה

and applying extreme heat.

וחימום לחום גבוה.

The resulting polymer resin is then transported

התוצאה היא שרף פולימרי שמועבר אז

alongside additional ingredients like titanium oxide and chalk

יחד עם רכיבים נוספים כמו תחמוצת טיטניום וגיר

to a bag manufacturing plant.

למפעל לייצור שקיות.

Here, coal powered machines melt the materials down

כאן, מכונות המופעלות בפחם ממיסות את החומרים

and spin them into sheets of plastic,

וטוות אותם ליריעות פלסטיק,

which are then folded into bags.

שאז מקופלות לשקיות.

By the time a bag reaches its final destination,

עד שהשקית תגיע ליעדה הסופי,

it’s contributed an estimated 1.6 kg of carbon dioxide to the atmosphere.

היא תוסיף כ- 1.6 קילו של פחמן דו חמצני לאטמוספירה.

That’s the same amount of carbon a car produces,

זו אותה כמות הפחמן שמכונית מייצרת

driving a little over 6 kilometers.

בנסיעה של מעט יותר מ-6 קילומטר.

But the alternatives actually possess a much larger carbon footprint.

אבל החלופות למעשה מייצרות עקבת פחמן גדולה בהרבה.

Paper is made from wood pulp,

נייר עשוי מעיסת עץ,

and when you account for the carbon cost of removing trees from their ecosystems,

וכשאתם מתחשבים בעלות הפחמן של הוצאת עצים מסביבתם,

a single paper bag can be responsible for about 5.5 kg of carbon dioxide.

שקית נייר בודדת אחראית לבערך 5.5 קילו של פד"ח.

Meanwhile, growing cotton is an extremely energy and water intensive process.

בינתיים, גידול כותנה הוא תהליך שדורש כמות גדולה של מים ואנרגיה.

The production of a single cotton tote

ייצורו של תיק כותנה בודד

emits an estimated 272 kg of carbon dioxide.

פולט בערך 272 קילו של פד"ח.

When we compare carbon footprints, plastic bags are the clear winner.

כשמשווים עקבות פחמן, שקיות פלסטיק הן המנצחות הברורות.

But environmental impact is also determined by how the bag is used.

אבל ההשפעה הסביבתית תלויה גם באופן השימוש בשקית.

Reusing or recycling these bags

שימוש חוזר או מיחזור השקיות האלו

significantly offsets their environmental toll

משנים משמעותית את השפעתן הסביבתית

by reducing demand for new production.

בהפחתת הדרישה למוצרים חדשים.

To quantify that offset, we can divide the bag’s carbon footprint

כדי לכמת את ההיסט הזה, אפשר לחלק את טביעת הפחמן של השקית

by the number of times it’s reused.

במספר הפעמים שהשתמשו בה.

For example, if a typical paper bag is reused three times,

לדוגמה, אם שקית נייר טיפוסית משמשת אותנו שלוש פעמים,

it has a lower net impact than a single-use plastic bag.

השפעתה הסביבתית נמוכה מזו של שקית פלסטית חד-פעמית.

The carbon footprint of a cotton tote can similarly be lowered,

בדומה לכך, גם טביעת הפחמן של תיק כותנה תרד,

if it’s reused 131 times.

אם היא תשמש אותנו 131 פעמים.

Of these three options, durable cloth totes are most likely to be reused.

מתוך האופציות האלו, לתיקי בד עמידים יש את הסיכוי הכי גבוה לשימוש חוזר.

Evidence shows paper bags are quickly discarded due to their tendency to tear.

עדויות מראות ששקיות נייר נזרקות מהר בשל נטייתן להיקרע.

This issue plagues HDPE plastic bags as well.

אותה הבעיה חלה גם על שקיות פלסטיק מסוג HDPE.

But even when they’re made to avoid tearing,

אבל אפילו כשהן מיוצרות כך שלא ייקרעו,

their widespread availability makes it easy to treat them as single-use items.

זמינותן הרחבה מעודדת אותנו להתייחס אליהן כאל חד-פעמיות.

Fortunately, researchers estimate that 40% of HDPE bags

למרבה המזל, חוקרים מעריכים ש-40% משקיות ה HDPE

are reused at least once for throwing out waste.

משמשות אותנו שוב לפחות פעם אחת לזריקת אשפה.

Recycling these bags also offsets their carbon footprint,

מיחזור השקיות האלו גם משנה את עקבת הפחמן שלהן,

but it’s not universally possible for each material.

אבל אי אפשר למחזר את כל החומרים בכל העולם.

Many countries lack the infrastructure to efficiently recycle plastic bags.

למדינות רבות חסרה התשתית למחזר ביעילות שקיות פלסטיק.

Cotton totes are perhaps even more difficult to breakdown and process,

אולי אפילו קשה יותר לפרק ולעבד תיקי כותנה,

but since they’re often reused for long periods,

אבל מאחר שלעיתים קרובות הן משמשות אותנו לאורך זמן,

they’re still least likely to end up in landfills.

יש להן את הסיכוי הכי נמוך להגיע למזבלה.

Whenever these bags aren’t recycled,

בכל פעם שהתיקים האלה לא ממוחזרים,

the third factor in calculating environmental impact comes into play:

מופיע הגורם השלישי בחישוב ההשפעה הסביבתית:

degradability.

יכולת ההתפרקות.

Since HDPE bags are heat-resistant and insoluble,

מאחר ושקיות HDPE עמידות לחום ואינן מסיסות,

they stick around long after we’re done with them.

הן נשארות זמן רב אחרי שאנחנו משליכים אותן.

Partially broken down plastic can circulate in ecosystems for centuries.

פלסטיק מפורק חלקית יכול לנוע בתוך מערכות אקולוגיות במשך מאות שנים.

Cotton on the other hand degrades substantially in a matter of months,

כותנה, מצד שני, מתפרקת באופן משמעותי תוך חודשים,

and paper bags break down completely in just 90 days.

ושקיות נייר מתפרקות לגמרי תוך 90 יום.

So, which bag should you use?

אז באיזו שקית אתם צריכים להשתמש?

It turns out the most environmentally friendly bags

מסתבר שלשקיות הכי ידידותיות לסביבה

have features of several materials we've discussed.

יש תכונות של מספר חומרים שדיברנו עליהם.

They’re durable and reusable, like cotton, but made of plastic,

כמו כותנה, הן עמידות וניתנות לשימוש חוזר, אבל הן עשויות פלסטיק,

which has a lower carbon footprint than cotton or paper.

שיש לו טביעת פחמן נמוכה מנייר או כותנה.

These sturdy shopping bags consist of polyester, vinyl and other tough plastics,

השקיות העמידות האלו מכילות פוליאסטר, ויניל ופלסטיקים עמידים אחרים,

and are already used worldwide.

ונמצאות כבר בשימוש בכל העולם.

Most importantly, they should last a lifetime—

והכי חשוב, הן יכולות להחזיק לכל החיים --

making them the best option for the planet, and your groceries.

מה שהופך אותן לאופציה הטובה ביותר ליקום, ולמצרכים שלכם.